תיבת ההילוכים

בכל מקרה אין מדובר בעוצמה חורכת אספלט, מה גם שהתיבה הרציפה לא ממש מעודדת שימוש נמרץ בדוושה הימנית.

זו תיבה מהסוג הישן, עם התנהגות מוזרה של ירידת סל''ד דרמטית כפועל יוצא של הרפייה חלקית מהדוושה כאשר מגיעים למהירות הרצויה. הבונוס, כרגיל בתיבות רציפות, הוא תחום יחסים רחב שמאפשר לזחול במהירות נמוכה מאד  ועדיין לשייט ב-100 קמ''ש בפחות 2,000 סל''ד, מה שתורם לתחושה הרגועה בנסיעות ארוכות-טווח.

אם משום-מה נחה עליך רוח שטות, אפשר, כדאי ורצוי להעביר את בורר ההילוכים למצב ידני, ואז התיבה פועלת כטיפטרוניק עם שישה הילוכים. אין מנופי פיקוד על ההגה – לא צריך להגזים – אבל זו בהחלט הדרך הנכונה לסחוט מהצמיגים חריקות.

היום כבר אין ספק

הניסאן קשקאי הוא סיפור הצלחה בישראל, וחלק חשוב בסיפור ההצלחה של ניסן – אחד המותגים המשתפרים ביותר בשנה החולפת.

עם כמעט 1,000 מכוניות שנמכרו ב-2008, הקשקאי הוא הדגם השני ברשימת המכירות של ניסן (אחרי הטידה חביבת הליסינג וחברות ההשכרה), והרביעי בטבלת מכירות רכבי הפנאי בישראל (אחרי טוסון, לנד-קרוזר וטריוס) – המיקום הגבוה ביותר של דגם ניסאן כלשהו אצלנו.

סנטימטרים

ובכל זאת, יש פער בין מה שמספר הנייר לבין מה שאומרות העיניים במציאות. גם בגרסת הפלוס החדשה, הקשקאי ממש לא נראה XL. למעשה, לא קל להבחין במבט ראשון שמדובר ברכב שונה. רק אם תשים את הרגיל ליד הפלוס-שניים תשים לב לפרופורציות הארוכות יותר ולשבכה השונה בחרטום. פרט לכך העיצוב הוא קשקאי לכל דבר.

גם התכולה דומה – אבל לא זהה

הקשקאי-פלוס משווק כאן עם אותו מנוע שני-ליטר בנזין ותיבה רציפה כמו האח הקטן, אבל מגיע לכאן ללא אופציית דיזל ורק בגרסת הנעה-כפולה.  מדובר באותה הנעת  מוכרת של ניסן, דהיינו קדמית עם שילוב הגלגלים האחוריים בעת הצורך (All-mode), ובאותה גרסת 'לייט' כמו הקשקאי הקצר, ללא בקרת המשיכה או בקרת-ירידה-במורד (HDC) שיש ל- אקס-טרייל, למשל. קצת מוזר שאין גרסת הנעה קדמית, בהתחשב בכך שהרוב המכריע של הקשקאים שנמכרים בישראל הם בהנעה קדמית בלבד. בנוסף, הפלוס-2 משווק כאן כרגע בשתי רמות אבזור: ''ויזיה'' הבסיסית ו''אסנטה'' הבינונית; רמת ''טקנה'' הגבוהה מופיעה במפרטים אך אינה מיובאת בשלב זה. פשפוש ברשימות מגלה כי האבזור פחות או יותר זהה ברמות גימור מקבילות בשני הקשקאים, והינו סביר עד מכובד.

רמות אבזור

כל הגרסאות זוכות לשליטה מההגה על מערכת השמע, חיבור בלוטות' סלולרי, תא כפפות מקורר וציפויי עור להגה ולמוט ההילוכים; ברמת 'אסנטה' – כמו ברכב המבחן – יש גם בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת ימין-שמאל, מושב נהג משופר, פנסי ערפל, חיישני גשם וחניה והבדלים קוסמטיים כמו מראות בצבע הרכב. ברמת 'טקנה' – שכאמור אינה משווקת בינתיים – יש גם ריפודי עור למושבים, מערכת שמע משודרגת עם צ'יינג'ר, חימום למושבים, פנסי קסנון ועוד. יש בכל זאת הבדל אחד משמעותי בין הקשקאים: בעוד הקצר מקבל  חישוקי ''16 למעט ברמת טקנה הגבוהה שמצויידת ב''17, הקשקאי פלוס-2 זוכה לחישוקי ''17 בכל רמות האבזור.

תוספת האורך גובה מחיר קל במשקל ובכסף

הקשקאי הארוך שוקל 115-130 ק''ג יותר מהקצר, ומחיר גרסת המבחן (רמת 'אסנטה', כאמור, והנעה כפולה) הוא 188,000 ש''ח, כ-5,000 ש''ח יותר מקשקאי קצר מקביל.

בשני המקרים זו תוספת צנועה בהחלט תמורת היכולת להוביל עוד שני נוסעים. כל אופציה אחרת להסעת שבעה נוסעים בסגמנט הפנאי תעלה משמעותית יותר, כשהאלטרנטיבות הקרובות ביותר הן שברולט קפטיבה ומיצובישי אאוטלנדר – למעלה מ-215,000 ש''ח בשני המקרים.

כך שהקשקאי 2 נכנס לשוק עם נתוני פתיחה מצוינים. כדי לגלות מה הוא מקיים בפועל נטלנו אותו לנסיעה ארוכה: אילת הלוך-ושוב באותו יום, אם כי בתפוסת-נוסעים חלקית בלבד.

רק על הקווים

מאחורי ההגה לא ממש תבחין בהבדלים לעומת הקשקאי הרגיל.

זו אותה סביבת נהג, אותו חרטום קצר ואותה ראות מוגבלת לאחור בגלל החלונות הצרים; ההגה עדיין כולל שפע מוגזם של מתגים, כולל מיקום לא מוצלח של מתגי עוצמת השמע – אותם מתפעלים בתדירות הגבוהה ביותר – בין שעה 7 ל-8, במקום סמוך לאגודל שמאל בשעה 9 שם נמצא דווקא מתג שליטה על מחשב הדרך הפחות-שימושי.

ביקורת מוכרת מהקשקאי הרגיל מופנית גם כלפי המושבים הקדמיים: הם בעלי צורה מעוגלת מדי שאיכשהו לא מסתדרת לגמרי טוב עם צורת הגוף האנושית. היינו מעדיפים משענת גב שטוחה יותר, ועוד תמיכה צידית שחסרה לחלוטין.

כלי תחבורה

אבל זה לא ממש מצליח לפגום בהיות הקשקאי אותו כלי-תחבורה נעים ביותר, מעוגל-פינות כמעט לחלוטין, רך וידידותי כמו אותו גור-לברדור (או שמא גודלן רטריבר?) מהפרסומת ההיא לנייר טואלט. לא היתה כל בעיה לתפוס תנומה פה-ושם בדרך לאילת או בחזרה, כשהתחלפנו במשימות הנהיגה, ואת היום המאד-ארוך, סיימנו ללא מיחושים. המנוע שקט מאד, ומצד שני לא גורר אותך למהירויות מסכנות-רישיון בכביש הערבה. הביצועים נפגעים רק במקצת בשל תוספת המשקל יחסית לקשקאי הקצר, כך ש-0 ל-100 מתבצע ב-11.7 שניות – פער זניח של 4 עשיריות שלא ממש תרגיש בו.

התוספת

ועכשיו יש גרסה חדשה, שמוסיפה שורת מושבים שלישית ומקום לעוד שני נוסעים – ונקראת בהתאם ''קשקאי 2''.

תוספת המקום הושגה באמצעות הארכת בסיס הגלגלים ב-14.5 ס''מ, כאשר האורך הכללי צמח ב-21 ס''מ ל-452.5 ס''מ.

זה אומר שהקשקאי 2 כבר לא קומפקטי כבעבר: הוא עכשיו ארוך משמעותית מיונדאי טוסון או טויוטה ראב 4, למשל, וקרוב מאד בממדיו להונדה CR-V, למשל.

מתלים וצמיגים

נקודת ביקורת אחת קשורה לקושי פה-ושם (חלקי מאד, יש לסייג ולומר) בספיגת מהמורות קטנות וחדות, באופן שקצת הפתיע לאור ההיכרות עם הקשקאי הקצר: הארכת בסיס הגלגלים אמרוה להפוך את הרכב לפחות קופצני, לא יותר.

הדברים נכונים במידה מסוימת בכבישי אספלט, וקצת יותר בשבילים מהודקים בעלי משטח קשה ומחורץ (שבילים, יש לציין, היו אלמנט השטח היחיד בו הפגשנו את הקשקאי).

האשמה נעוצה כנראה בחישוקי ה-''17, והרי לכם מחיר ברור שאנו משלמים תמורת הרצון להראות יפים יותר. אין לי ספק שחישוקי ''16 – עם צמיגים בחתך 65, במקום חתך 60 שמגיע עם חישוקי ה-''17 – היו עדיפים מרוב הבחינות.

הבונוס היחיד שמעניקים צמיגי ה-''17, מעט יותר משקל בהגה ואולי עוד קצת אחיזה, מתבזבז ממילא על רכב רך-מיתלים זה ובודאי על רוכשיו האופיניים.

המיתלים, אגב, לא רק רכים אלא גם בעלי מהלך קצר, מה שאומר שממש לא כדאי לאתגר את הקשקאי במשימות עבירות כלשהן – בודאי לא עם מערכת ההנעה הפשוטה שלא נועדה לעשות הרבה יותר מאשר לסייע על כבישים מצופי קרח ושלג, מהסוג שבחורף הנוכחי שלנו קצת קשה למצוא...

שני מושבים נוספים

ומה, תשאלו, עם המאפיין העיקרי – אותם שני מושבים נוספים?

ובכן כאן ציפתה הפתעה.

חששנו ממושבים צפופים ובלתי-נוחים בעליל בשורה השלישית, אך גילינו מושבים סבירים בהחלט – בודאי לילדים. הגישה לשורה האחורית אינה נוחה במיוחד – גם אחרי הזחת מושבי השורה האמצעית קדימה, פעולה קלה ונוחה בפני עצמה – אך מי שמיועד להגיע לשם הם הרי ילדים שעדיין אינם סובלים מפרקים מוכי-שגרון כמו הח''מ.

אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציה, לשני הכיוונים: תשכחו מלשים שלושה מבוגרים בשורה המרכזית, ואם הנהג מתברך ברגליים ארוכות הרי שמאחוריו יהיה קשה למצוא מקום למי שממדיו הם M ומעלה.

מיותר אולי לציין גם כי כאשר כל המושבים מאוכלסים, נותר בערך אפס מקום למטען.

לעומת זאת, קיפול המושבים האחוריים הוא עניין קליל ואינטואיטיבי, ובמשיכת מנוף אחת הם נעלמים ויוצרים רצפה שטוחה. אז מקבלים נפח מטען נאה של 450 ליטרים, גדול במעט ממה שתקבלו עם הקשקאי הקצר.

השורה התחתונה איננה מפתיעה

ניסן ביצעה היטב את הוספת שני המושבים לרכב-הפנאי הקטן שלה.

זהו בודאי לא פתרון שלם למשפחה ברוכת-ילדים – למטרה זו חסר נפח מטען – והשורה השנייה צפופה למדי לאורך ולרוחב, אך בכל זאת מדובר בהרחבת מעטפת השימוש מבלי שתשלם על כך מחיר משמעותי בתחום כלשהו. גם לא מבחינת המחיר.

באנגלית אמריקאית קוראים לזה No Brainer: תמורת עוד קצת כסף תקבל קשקאי פלוס תוספת פונקציונלית של ממש. השם, במקרה זה, בהחלט מעיד על התוכן.      

ניסן קשקאי 2.0 ליטר

מנוע מנוע: 4 צילנדרים רוחבי תזמון 16 שסתומים תזמון: גל-זיזים עילי-כפול נפח: 1,997 סמ''ק מהלךxקדח: 90.1x84.0 מ''מ הספק/סל''ד: 140 כ''ס/6,000 מומנט/סל''ד: 20.0 קג''מ/4,800     מרכב
הנעה: קדמית/כפולה קבועה All-mode הילוכים:   CVT רציפה, תפעול ידני 6 הילוכים מתלה קדמי:  תמוכות מקפרסון, קפיצי סליל מתלה אחורי: רב חיבורי, קפיצי סליל בלמים: ק'/א'  דיסק מאוורר/דיסק מערכות עזר: ABS, ESP צמיגים:  215/60R17 

מידות
בסיס גלגלים: 276.5 ס''מ אxרxג: 452.5x178.3x164.6 ס''מ משקל: 1,650 ק''ג תא מטען:  550-450 ליטר מיכל דלק:  65 ליטר   ביצועים
מהירות מרבית: (יצרן) 177 קמ''ש 0 ל-100 קמ''ש: (יצרן)  11.7 שניות צריכת דלק: 8.7 ק''מ/ליטר (מבחן)  טווח נסיעה: (מבחן) 560 ק''מ

מחיר
מחיר:  188,000 ש''ח אחריות: 3 שנים, 100,000 ק''מ    בשטח זווית גישה: 19.2 מעלות זווית בטן: נורא שטוח זווית נטישה:  30.2 מעלות מרווח גחון:  20 ס''מ קוטר סיבוב:  11 מטרים