המכשול העיקרי העומד בפני השתלטות המכונית החשמלית על העולם הוא המצברים: הם כבדים, יקרים לייצור והקיבולת שלהם מאפשרת טווח תנועה מוגבל יחסית בין טעינה לטעינה. הטכנולוגיה הדוהרת קדימה מצמצמת את שתי המגבלות הראשונות (כובד ויוקר הייצור) ועל המגבלה השלישית חושבים להתגבר באמצעות פתרונות כמו תחנות להחלפת מצברים. אך לא עוד.
חברת ולוזי (
Vellozi) מקליפורניה חשפה השבוע שרטוטים של קרוס-אובר חשמלי, שנקרא סולו (
SOLO), עם פתרון מעניין לבעיית טווח הנסיעה:
מנוע טורבינה קטן, המשמש כמטען למצברים! מנוע הטורבינה הוא רב –דלקי, ואפשר להשקות אותו בבנזין, סולר, נפט, אתנול, מתנול, ביודיזל,
גז לסוגיו, ובעצם בכל דבר שיכול לבעור. הוא בוודאי ישמח לצרוך גם ויסקי טוב או כל משקה אלכוהולי אחר. אפשר לטעון את המצברים גם משקע חשמל ביתי.
הרעיון של מטען המצברים מבטל לחלוטין את בעיית טווחי הנסיעה והופך את המכונית החשמלית למשהו נגיש מאוד ושימושי. האפשרות לתדלק את
מנוע הטורבינה בכל סוגי הדלק מעצימה את חוסר התלות של הסולו בתחנות תדלוק/טעינה והופכת אותו לרכב מסעות אידיאלי לכל מקום על הגלובוס, כולל הנידחים ביותר.
על הנייר, גם הנתונים הדינמיים מרשימים: זינוק מאפס למאה בשש שניות בערך ומהירות מקסימלית של למעלה מ-200 קמ''ש, כל זה בצריכת דלק קבועה של כ-40 ק''מ/ליטר. ולוזי מתכוונת לעשות שימוש בחומרים קלים וידידותיים לסביבה בבניית הסולו, מה שיהפוך אותו לרכב הירוק ביותר בעולם. את מנוע הטורבינה אפשר לנצל גם להפעלת כלים חשמליים שונים בשטח ואפילו להשתמש בו כגנרטור לשעת חרום.
תחילת הייצור מתוכננת ל-2011 והמחיר הצפוי לא זול, כ-30 עד 35 אלף דולר, שבתרגום למחירים בארץ זה אומר כ-200 אלף שקל. סביר להניח שאם זכויות הייצור ימכרו לחברה גדולה, המחיר צפוי לרדת.
לנו, הג'יפאים, מכונית עם הנעה חשמלית היא אולי הפתרון האולטימטיבי: אין צורך במכלולים כבדים כמו תיבת
הילוכים ותיבת העברה, לא צריך גלי הינע ואפילו לא סרנים. מחברים מנוע חשמלי לכל גלגל, אולי דרך מפחתי הנעה כדי לקבל
מרווח גחון גבוה (כמו בהאמר או ביונימוג) – ונוסעים. שיטת ההנעה כזאת מייתרת גם את הצורך בנעילות
דיפרנציאל, משום שכל הגלגלים מונעים כל הזמן. ותחשבו על זה...
תגובות