יוון - המסע לחצי האי פלופונס - וידאו

היום הראשון - 220 ק"מ

ביום שישי בבוקר התקבצו מספר אנשים בשדה התעופה בנתב''ג ועוד לפני שעלינו למטוס כבר הייתה חבורה מגובשת.

אחרי טיסה קצרה לאתונה קיבלנו את הרכבים, בתפזורת,  ג'יפ אחד מכל סוג. ואחרי מו''מ החלפנו את הג'יפים שלא מתאימים למסע ויצאנו לדרך.

לאחר כשעה הגענו לתעלת קורינתוס - שם התחיל הטיול.

שם גם התגלה יונה זילברמן כפטריוט בעייתי. (מזכיר את תעלת בלאומינך) נסענו לאורך הים  ונכנסנו לשטח. התחלנו בנסיעת שבילים רגועים ומידי פעם כבישים עד לנאפפליו - עיירה וונציאנית מקסימה המוגנת ע''י שלושה מבצרים.

סיור רגלי מסביב ובתוך העיר הביא אותנו לטברנה באחד הרחובות עם נגני בוזוקי וגיטרה כדי להיכנס לאווירה.

היום השני - 175 ק"מ

טיפסנו על הכביש לכיוון רכס הפראנונאס בין כפרים ציוריים ונכנסנו לשטח (יונה - כמו הדרך לחורפייש). עלינו לגבהים של 1,600 מטרים כשממזרח כל הזמן נשקף הים.

הגענו לסיטנה לארוחה על מרפסת של בית פרטי והמשכנו בטיפוס לפסגה הגבוהה של הרכס בגובה של 2,300 מטר.

בקצה הרכס הגענו לקפה של אחר הצהרים בכפר המקסים קוסמאס. פלטיאה (כיכר) ציורית עם בתי קפה ועצי דולב אדירים המצילים עליה. לא רצינו לעזוב, אבל השטח קרא לנו וכשקוראים לנו אנחנו באים.

גלשנו לים מגובה של 1,300 מטרים בנוף אלפיני עם יערות עצי דולב וערמונים. ותצפתנו ממצוק בגובה של 650 מטרים על העיירה פאוליטרה  - בה סיימנו את היום במסעדת דגים על הרציף הנמל.

היום השלישי - 253 ק"מ

את היום השלישי התחלנו בהעפלה דרך קניון הנהר לכיוון מנזר מוני אלאיוס התלוי על צוק, (יונה- דומה לצוק של הארבל אם מסתכלים בעין אחת ונגד השמש).

לאחר ארוחת בוקר שכללה טירופיטות (מאפי בצק עם גבינות שונות תרד וירקות) יוגורט חלומי וגבינת פטה, חצינו שוב את קוסמאס ומשכנו דרומה אל מונבסיה -כפר מבוצר על אי הניצב כ-200 מ' מהחוף.

לאחר סיור בכפר עצרנו בטברנה מעל הים שעלתה באיכותה על אחותה מנאפפליו.

משם חצינו דרך השטח וטורבינות רוח (ממש רמת הגולן)  לכיוון גיטיו  - בירת חבל המאני. לא לפני שעצרנו בבית קפה על החוף אל מול השקיעה.

בערב הגענו למלון על המים עם מרפסות קטנות מול הנמל.

היום הרביעי - 166 ק"מ

התעוררנו לקראת הזריחה כדי לראות את השמש זורחת מהים (ליונה – לא כמו בארץ). נסענו למערות דירוס - מערות נטיפים על שפת הים, שם שטנו בסירות צרות בין נטיפים מרהיבים עד ליציאה מהמערה אל מפרץ דירוס הכחול. עלינו לתצפית על המפרץ המסיני  מגובה של 1,100 מטר, הרכבים בקושי עלו אבל שם פגשנו שני רוכבי אופניים שעלו ללא 4X4.   משם נסענו צפונה והתחלנו טיפוס לרכס הטייגאטוס בתחילה בחורש ים תיכוני שהתחלף לעצי אורן אדירים שהתחלפו לדולבים ועצי ערמונים שהתחלפו לאשוחים עד שעלינו מעל קו הצמחיה לפסגות הקרחות. הגענו לכפר הקסום ארנה שם בטברנה על שפת המצוק אחרי מופע ריקודים קצר של הנשים שנאלצנו לקטוע ישבנו לאכול את אחת הארוחות הטובות מעולם. אחרי שכנועים הצלחתי לנתק את החבורה מהטברנה לטובת טיפוס לפסגה הגבוהה של הרכס.

משם התחלנו לגלוש דרך מעיינות הזורמים מההר עד לספרטה - במקום שבו הספרטנים לא מפנים גבם לאויב, אנו הפננו פנינו לכיוון המיטות.

היום החמישי - 233 ק"מ

התחלנו את היום בסיור רגלי במורד העיר העתיקה מיסטראס - ערש התרבות המערבית. לאורך הדרך עוברים כנסיות ביזנטיות מושלמות עם ציורי קיר מרהיבים, ארמונות ואלפי מדרגות.

לאחר היציאה התחלנו להצפין על כביש ספרטה - קלמטה לכיוון מגאלופולי (העיר הגדולה) שגודלה האמיתי כמאחז לפני פינוי.

משם עלינו לעיירות ימי הביניים קיריתנה ו-אנדרצנה. בראשונה מבצר מרשים וגשר קשתות עתיק ובשניה מעיין הנובע מתוך גזע עץ דולב ענק.

במקום ניטש ויכוח האם העץ היה לפני המעיין או שהמעיין בא לשם בגלל הצל של העץ. כך או כך זה מרשים (נכון, לא את כולם.... יונה).

גלשנו לכיוון אולימפיה בדרכים לא דרכים למנוחה טובה ולשנת היופי לקראת יום התחרויות הגדול.

היום השישי - 164 ק"מ

היום נפתח בתחרות ריצה ללא פשרות באצטדיון העתיק באולימפיה (מקום תחילת המשחקים האולימפים המוכרים לנו כיום, והמקום שמדליקים בו מידי 4 שנים את הלפיד האולימפי), תחרות זו הסתיימה בפוטו פיניש והוכרזו בה המנצחות נגה ועליזה שהועלו לפודיום בתרועה והורדו כלאחר כבוד ע''י השומרים. התחלנו לעלות לאורך הנהר לכיוון לנגדיה - אחת מחמש עיירות הביינים באזור. בדרך חצינו את הנהר על אומגה, טוב לא ממש אומגה, משטח עץ תלוי על גלגליות, וכמו תמיד רק הבנות נענו לאתגר, כבוד לבנות!!!

במעלה הנהר הגענו לטברנה הגדולה מכולם, מי שלא טעם צלי גדי במקום הקסום הזה... פשוט לא אכל צלי גדי במקום הקסום הזה!!

אפילו ליונה נגמרו המילים, בעצם לא ממש, הוא פשוט היה עסוק בגדי.

המשכנו לקלבריטה ובדרך גלשנו לאגם לאדון לטבילה וקפה עם קורבייה (עוגיות חלומיות שנמסות בפה).

עלינו לעיירת הסקי קלבריטה לסיור בעיר וברכבת המיוחדת שלה.

היום השביעי - 281 ק"מ

היום השביעי החל בהפסד צורב לשלוש זקנות על כרטיסים לרכבת, אז פיצינו את עצמנו בטיול שטח קטן עם נוף מדהים.

נסענו למערת האגמים, מערת נטיפים עם בריכות צלולות בתוכה וקור מקפיא.

ביציאה חיכו לנו ליקר מדהים וערמונים מסוכרים שפתחו לנו את היום.

נסענו לפלניטריו - כפר מקסים על גדת הנהר. והתחלנו טיפוס להר הלמוס מראש ההר גלשנו לעמק ולאגם שבמרכזו כנסיה, והגענו למסקנה שהנזירים יודעים לבחור מקומות לעבודת האל.

המשכנו למסינו לארוחת צהריים מוזרה של קציצות בשר גבינה וחרדל (לא נשמע טוב אבל מרגיש לא רע).

ממסינו  העפלנו להר קיליני וכשהתחיל לרדת הערב גלשנו לכיוון עיירת הנופש על המפרץ הארגולי טולו.

היום השמיני - 300 ק"מ

הבוקר התחיל רגוע על חוף הים בטבילה מרעננת שפותחת את היום רגוע.

בשעות הצהריים העפלנו לרכס האדרס החולש משני עבריו על המפרץ הסרוני מצפון עם האיים אידרה, איגינה ופורוס, ועל המפרץ הארגולי עם עיירות החוף שלו מדרום.

הדרך המדהימה על הרכס זימנה תצפיות מרהיבות של ירוק הגולש לתוך הכחול (לא, יונה, זה לא כמו הכרמל וראש הנקרה).

בקצה הרכס גלשנו לעיר החוף גלאטס  מול האי פורוס לארוחת דגים ולבריזה טובה.

מאחר ונכנסנו לאווירת נירוואנה לא שמנו לב לשעה המאוחרת. נכנסנו לרכבים ודהרנו לכיוון שדה התעופה באתונה.

אני רוצה להודות לקבוצה הנהדרת, נגה וזיו, אורנה ומשה, עליזה ויונה ולנהג הממושמע (טוב לא כל כך) פלג. שהיו שותפים איתי לאחד הטיולים המקסימים שהדרכתי.

הכחול, הירוק והאנשים המדהימים, יצרו מסע בן שמונה ימים שיכול היה להמשך עוד ועוד ועוד.