טיפוס הרים

הטיפוס לפסגת המון בלאן MONT BLANC - יולי 2009

הכול עבד טוב, כולם הרגישו מצוין אבל מזג האוויר רצה אחרת! ולפסגה לא הגענו!!
אפשר להתכונן טוב, להיות בכושר, להיות נחושים, להצטייד בציוד הטוב ביותר ולהרגיש מצוין גם בגובה וגם שהטמפרטורה הרבה מתחת לאפס אבל לבסוף יש לחשב סיכונים ולדעת לוותר.
סיפור של טיפוס שלא הגיע לפסגה.

מאת: Ofer Ogash

31/07/09

בדרך לפסגת ה- MONT BLANC

ההר הגבוה במערב יבשת אירופה

האלברוס גנב את הבכורה מהמון בלאן והוא ההר הגבוה ביבשת אירופה! האלברוס נמצא בקצה המזרחי של אירופה, על הגבול עם יבשת אסיה ובמרומי הרכס של הרי הקוקוז בין רוסיה לגאורגיה (קישור לטיפוס על האלברוס). אבל ההר הגבוה במערב היבשת, המון בלאן, הוא הפופולארי יותר לטיפוס וגם קשה יותר להשגה ''בזכות'' שינוי מזג אוויר תכופים היכולים להפוך הליכה פסטוראלית (כמה שטיפוס בגובה אלפי מטרים יכול להיות פסטוראלי) למאבק עיקש עד כדי סכנת חיים.

AIGUILLE DU MIDI בגובה 3,842 מטרים

שיא הפשטות בלב העולם המערבי והמודרני

המון בלאן נמצא במקום הגבוה ביותר בהרי האלפים במשולש הגבולות של צרפת - שוויץ - איטליה. מסביב להר עיירות מטופחות ויקרות (להחריד) עם שפע חנויות של ציוד סקי וטיפוס הרים. בלבו של ההר מנהרה באורך של 12 ק''מ לרכב חוצה את המון בלאן מהצד הצרפתי לצד האיטלקי (מבצע הנדסי מרשים לכל הדעות). מסוקים משוכללים מרחפים לצידי ההר מעלים ומורידים אספקה לבקתות. רכבלים חדשים מובילים גולשים מטפסים וסתם סקרנים למרומי ההר. אבל הבקתות הנמצאות לצד מסלולי הטיפוס אינן מחוברות לחשמל רשת, אין בהן תאורה או חימום בלילה, אין מים זורמים, השינה היא בדרגשים בין שמיכות שלא כובסו כבר שנים וגם האוכל בסיסי ואינו מזכיר אף מסעדה בעיירות שלמרגלות ההר. כך שלקושי הפיסי של המטפס המתמודד עם קשיי ההליכה, הגובה והקור מצטרף האתגר של חיי הפשטות - וזו כנראה כוונת המועדון האלפיני, המפעיל את הבקתות וקובע את הסטנדרט על ההר.

בקתת טטה רוס חדישה, ירוקה, משוכללת ומספקת את הבסיס בלבד

הטיפוס למון בלאן קשה!

גובהו של המון בלאן הוא ''בסך הכול'' 4,810 מטרים - גבוה! אבל לא מאוד גבוה!! ובכול זאת הוא קשה לטיפוס ומחייב מזג אוויר נוח - אחרת מדובר בסכנת חיים. בחלקו הראשון של הטיפוס מעברי סלעים בהן הסכנה היא ממפולות סלעים. ואכן כשבוע לפני שהגענו להר נהרגו שלושה שלושה מטפסי הרים שנקלעו למפולת סלעים שפגעה באחד או בשניים מהם ומשכה את שלושתם מטה. בחלק העליון והמושלג של ההר המדרונות חלקים וצרים וההליכה בחלק האחרון היא על שיאו של המצוק כאשר הסכנה היא לעוף מהרוח ולהתגלגל מאות מטרים מטה עד למצוק או ליצור מפולת שלגים. המון בלאן ידוע כהר הגובה קורבנות והמסלולים בו נקראים באופן לא רשמי על שמות האסונות - כמו מסלול ה-11 (לא 11 פסגות אלא 11 קורבנות בפעם אחת).

על מדרונות השלג נעים מאובטחים בחבל אחד לשני

לדעת גם לוותר

רז, שלומי ואנוכי - אנשי אחרי! ב''מילואים'' (רז ואני) וב''סדיר'' (שלומי) יצאנו לדרך עם הרבה מוטיבציה ועם כושר מעולה (הכוונה לרז ושלומי). טיפוס ההסתגלות שלנו מהעיירה שאמוני (CHAMONIX), שלמרגלות ההר, לראש הרכבל באגו דה-מידי (AIGUILLE DU MIDI) היה כמו סדרת חנוכה של אחרי! והטיפוס לבקתה הגבוהה שעל ההר אגו דה-גוטה (AIGUILLE DU GOUTER) היה כמו סדרת פסח של אחרי! - בקיצור קשה אבל ''הכול בראש'' ואפשרי. אבל הקטע האחרון לפסגה היה בלתי אפשרי! בלתי אפשרי מבחינת מזג האוויר ובלתי אפשרי מבחינתנו להסתובב ולוותר. וכך כ - 600 מטרים מהפסגה, כשהיא רחוקה עוד כשלוש שעות הליכה ביום סביר עצרנו שלושה חברים באמצע הלילה. בקור מקפיא שרוח עזה מכה בנו ניהלנו במשך חצי שעה דיון של ניהול סיכונים וניתוח אפשרויות פעולה. את הקור לא הרגשנו (ואולי חברי יתקנו - לא הרגשתי) אבל לבסוף שפופי ראש נלקחה ההחלטה הרציונאלית (ובדיעבד גם הנכונה) להסתובב ולרדת. למטפס הרים נחוש, בעל כושר, שמרגיש טוב בגובה ועם מוטיבציה שקשה לריסון קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, להסתובב ולחזור לאחור מאשר להמשיך קדימה! אבל לפעמים צריך לדעת לוותר - וזה קשה! קשה מאוד!!!

אנשי אחרי! מטפסים על הסלעים לאגו דה גוטה

הירידה במוטיבציה והירידה מההר היו קשים

קשה הרבה יותר לרדת שאין לך רצון והמוטיבציה מושכת אותך בכיוון ההפוך (למעלה). הכול כואב, הכול קשה והגוף מסרב לשתף פעולה. לא סתם נאמר וכי ''הכול בראש!'' ורק בזכות סבלנותם ועידודם של שלומי ורז הגעתי חזרה למרגלות ההר אבל עם החלטה נחושה כי לכאן שלושתנו עוד נשוב ואת חולצת אחרי! עוד נלבש על פסגת המון בלאן.