קיה ספורטאז' Kia מול סוזוקי גרנד ויטארה Suzuki

המבחן הזה התרחש למעשה בגלל טעות, וליתר דיוק בגלל הזיכרון הדפוק שלנו. חיפשנו מול מי לעמת את הסוזוקי גרנד-ויטארה, כסמן ימני של רכבי פנאי קומפקטיים 5-דלתות שעוד שמרו על יכולת שטח כלשהי (ולמה התחלנו מהגרנד-ויטארה? פשוט כי יש לנו פינה חמה בלב עבורו). גילינו כי הספורטאז' של קיה קרוב מאד לסוזוקי מהרבה בחינות – בסיס גלגלים, משקל, זויות מרכב, הספק מנוע – וזכרנו לקיה את תכונותיו בשטח, שהפתיעו אותנו לטובה. יהיה מעניין, כך חשבנו, לראות איך באות לידי ביטוי הפילוסופיות השונות של שיטות ההנעה, ואיזה מן השניים מתאים טוב יותר למשפחה שבאמת רוצה לטייל בשבת מעבר לכביש הסלול.

מסלול המבחן כלל, בהתאם, הרבה שטח. לא הארד-קור אמיתי, עם כננות וחילוצים, אבל בהחלט הרבה שבילים בסוגי קרקע שונים, עם פה-ושם קצת אתגרים שחייבו את מערכות ההנעה להראות מהן הן יודעות (או לא יודעות) לעשות, פה ושם עליות לא פשוטות שדרשו מחשבה וזהירות – או שפשוט עצרו אחד מהכלים.

טוב, לא נלך סחור סחור: עצרו את הספורטאז'. כבר במכשול הראשון היה ברור כי יכולת השטח של שני הכלים רחוקה מלהיות קרובה כפי שסברנו בטעות – עוד לפני שהכנסנו לפעולה את אותו פריט נדיר בימינו שלסוזוקי עדיין יש ולקיה אין: תחום Low. 

פרק שני

אבל בואו לא נקדים את המאוחר. כבר המפגש הראשון בין שני רכבי הפנאי שלנו ממחיש כיצד מוצרים המיועדים לאותו שוק יכולים להיות כה שונים. הגרנד-ויטארה בגרסת ה-5 דלתות שלו נראה עדכני, קומפקטי ובעל עיצוב מלוטש; הספורטאז' נראה מסורבל וכבד, משופע בתוספות עיצוביות שמקנות לו מראה מנופח ומצועצע. יש גם הבדל ניכר בפרופורציות: הגרנד-ויטארה ארוך (במפתיע) בשיעור ניכר, 454 לעומת 435 ס''מ. הספורטאז', לעומת זאת, רחב וגבוה יותר: 184 ו-173 ס''מ לעומת 181 ו-170. בפועל ההבדל החזותי משמעותי מאד. הויטארה גם נראה כמו SUV של פעם, עם שילוב של זנב ארוך יחסית (שעליו תלוי הגלגל הרזרבי, עוד מאפיין של רכבי-שטח מסוקסים) וחרטום קצר (במלים אחרות, סרח אחורי גדול יחסית לקדמי); בעוד הקיה נראה כבעל אף ארוך וזנב קצר, עם הגלגל הרזרבי בפנים.

בפועל ההבדלים קטנים, בכל הקשור להשפעה מעשית. לשניים זווית גישה דומה עם יתרון זניח לסוזוקי, 29 מעלות לעומת 28.8, ואילו בזוית הנטישה היתרון עובר לספורטאז' עם 28.9 מעלות לעומת 27 (אבל מעציב להיזכר בנתונים של הספורטאז' המקורי, שהציע זוויות גישה-נטישה של 36 ו-33 מעלות...).

בזוית הגחון שוב יתרון זעיר לסוזוקי, 161 מעלות לעומת 161.2 אצל הקיה, ולויטארה גם יתרון קטן במרווח הגחון, 20 ס''מ לעומת 19.5 ס''מ; בסיס הגלגלים כמעט זהה, 263 ס''מ לקיה ו-264 ס''מ לסוזוקי. בכל מקרה אלו אינם הבדלים שאמורים ליצור פערים משמעותיים ביכולת העבירות של השניים.

לויטארה מנוע 2.4 ל' 4 ציל', לספורטאז' מנוע V6 גדול יותר בנפח 2.7 ל'; למרות זאת הבדלי ההספק זניחים, עם 175 כ''ס לקיה ו-168.5 כ''ס לסוזוקי. אנו רגילים להתייחס לספורטאז'-טוסון כאל מכוניות כבדות יחסית בשל אותו מנוע V6, אך בפועל מתברר כי הסוזוקי שוקל אותו דבר בדיוק, 1670 ק''ג. לשניהם תיבות אוטומטיות 4 הילוכים מאד לא מתוחכמות, אך רק לספורטאז' יש גם אפשרות תפעול ידני (''טיפטרוניק'').

לצערנו קיבלנו למבחן דווקא את גרסת-הבסיס הזולה של הספורטאז', EX, ואת היקר של הויטארה, JLX-EL - מכוניות עם פער ניכר ברמת האבזור והפרש של כמעט 40,000 ש''ח במחירים. היה נכון יותר להשוות בין הספורטאז' היקר (LX) לויטארה הזול (JLX), מה שהיה מצמצם את פער המחירים ל-10,000 ש''ח והיה בוודאי הוגן יותר, אך אנו נשתדל להתעלם מפערי האבזור היותר-משמעותיים. בכל הקשור ליכולת ומאפיינים מכאניים הגרסאות שקיבלנו אינן שונות – למעט הבדל אחד: הגרנד-ויטארה היקר מגיע עם חישוקי ''18 וצמיגי 225/60, לעומת ''17 וצמיגי 225/65 בגרסה הזולה יותר. לזה כבר יש השפעה, כפי שנראה מיד.

כבר מאחורי ההגה ההבדלים מוחשיים, אפילו אם נתעלם מפערי הגימור של גרסאות-המבחן הספציפיות. הספורטאז' מדופן בחומרי-בסיס קשים ובלתי-נעימים, ומאובזר בדלילות – למשל הוא מסתפק במזגן מכני ואינו מציע שליטה מההגה על מערכת השמע, גם לא בגרסה היקרה יותר.

בויטארה בקרת אקלים ובקרת שמע מההגה מגיעים כסטנדרד, בשתי רמות האבזור. גם עיצוב הפנים של הקיה עם הקווים המעוגלים הינו סתמי ואינו סובל מעודף חדשנות.

עיצוב סביבת הנהג של הויטארה הרבה יותר מלוטש ומודרני; אצל שניהם אין אפשרות לכוון את ההגה פנימה-החוצה, למרבה הצער.

על ריפודי העור שמציעה גרסת-המבחן של הויטארה (ושמגיעים גם עם רמת האבזור היותר-גבוהה של הספורטאז') היינו מוותרים. לצורך המבחן נתעלם גם מפרטים כמו בקרת השיוט, מערכת-השמע המשודרגת והעדיפה, פנסי HID  קדמיים עם מתזים וכיוון גובה אוטומטי או ההתנעה ללא מפתח שקיימים בגרסה היותר-יקרה של הויטארה, אך לא בגרסה הבסיסית.

יוצאים לדרך

וכל דמיון שעוד נשאר בין המכוניות מתפוגג לו. את שמו של הגרנד-ויטארה צריך לשנות לספורט-ויטארה. לא שהוא יחרוך את האספלט: מבחינת ביצועים שתי המכוניות עצלות למדי, עם יתרון זניח לספורטאז' (הרבה פחות, אגב, ממה שאומרים נתוני ה-0 ל-100 הרשמיים). אבל מיד עם תחילת התנועה מתכווץ הויטארה סביבך ומרגיש כאילו הוא ''חצי הגודל מהקיה'' כדברי אחד הבוחנים; קומפקטי, זריז-תגובה - ונוקשה. בכביש כמו גם בשבילים, התחושה היא כאילו על כל קפיץ שיש במיתלי הקיה, לסוזוקי יש שניים.

המשמעות היא ניהוג הרבה יותר ישיר ומדויק, אבל נסיעה הרבה פחות נוחה. אם תרצה לתת גז על אספלט מפותל או בנהיגת שבילים נמרצת, הסוזוקי ישתף איתך פעולה ויספק לך שפע שעשועים. אבל אם פני השטח משובשים תרגיש זאת בכל הגוף, וגם בידיים דרך ההגה. זוכרים את צמיגי ה 18 אינץ? הם עושים את שלהם, ולא לטובה. במכונית עם מיתלים פחות נוקשים ההשפעה של צמיגים בחתך 60 הייתה פחות מורגשת, אבל השילוב בויטארה יוצר חוסר-נוחות בולט, ומיותר.

הספורטאז' מוכיח בדיוק את הנקודה הזו. מיתלים אולטרא-רכים וארוכי מהלך יוצרים נסיעה בעלת אופי אמריקאי נינוח ונימוח, למרות שכאן הצמיגים בעלי אותו חתך בדיוק (אם כי מעט רחבים יותר, 235/60 ועל חישוקי 16 אינץ). ההבדל בנוחות הנסיעה לא פחות מדרמטי לטובת הקיה, בכביש ובשביל - אבל תשכחו מכל סיכוי להנאה מהנהיגה, או לדעת מה עושים הצמיגים הקדמיים: ההגה מרגיש כאילו אתה בוחש בעזרתו עיסה סמיכה. ואם מגבירים את הקצב בשבילים עם קצת אופי גלי, הספורטאז' יגיע מוקדם מאד לקצה יכולת המיתלים להתמודד, בעוד הסוזוקי נעלם קדימה בענן אבק.

FOUR

אוקיי, שבילים זה לא ממש שטח, נכון? ובכן כאשר יורדים לדרכים קצת יותר תובעניות, הפערים בין שתי המכוניות מתחדדים עוד יותר. כאן, כאשר קצב הנסיעה יורד וצריך לעבור מכשולים שהם מעבר ליכולת של עדות הפנאי-רך, יש רק מלך אחד - והשלטון שלו אבסולוטי. נוקשות המיתלים לא ממש מפריעה כשהמהירות נמוכה, ומכל שאר הבחינות פשוט אין מה להשוות. אצל שניהם מאפשרת מערכת ההנעה לנעול את הדיפרנציאל/מצמד המרכזי, ובשניהם זה לא ממש משנה - עדות ליעילות מערכת ההנעה הבסיסית בשניהם. אצל הקיה זה לא משנה כי מצד אחד גם ללא נעילה מגיבה המערכת מהר ומעבירה כוח ללא שיהוי אחורה, ומצד שני - עם הנעילה ובלעדיה, העבירות רחוקה מלהבריק.

הויטארה אינו נזקק אפילו להעביר ל-Low  כדי להפגין את עליונותו: בעליה מחורצת ומסולעת בה הספורטאז' נעצר אי-אלו פעמים, סחרר גלגלים וחייב ניסיון שני ושלישי עם יותר תנופה כדי לטפס עד למעלה, עלה הויטארה בקלילות ואדישות בלי שנהגו יידרש למיומנות מיוחדת או ניסיונות חוזרים.

רוצים עוד? הזהות בזוויות-הגחון התגלתה כתיאורטית בלבד. בפועל, הספורטאז' חיכך את בטנו בקצה גבעה היכן שהויטארה עבר ללא בעיה. הרכיב הנמוך ביותר בגחון הקיה הוא צנרת מערכת הפליטה שלא ממש רצוי לעקם, כך שעדיף לא לקחת צ'אנסים ולוותר מאשר לעבור עם קצת תנופה והתעלמות מקול הגריסה מלמטה. עכשיו נוסיף למשוואה את ה-Low  של הויטארה, והתוצאה היא נוקאאוט שמעיף את הספורטאז' אל מחוץ לזירה וחזרה לשבילים הרגועים וכבישי האספלט לשם הוא שייך. יחס ה-Low , אגב, הוא כמעט 1:2, אך בפועל הוא אינו מרגיש חזק מספיק והיינו מעדיפים יחס קצר עוד יותר.   אבל זה כבר באמת להתעסק בקטנות, כי זה עדיין הרבה, הרבה יותר טוב מכלום. האפשרות היחידה הנוספת לקבל תחום Low  בקטגוריה הזו מגיעה בסובארו פורסטר - בגרסה הידנית בלבד.

חמישיה

נחמד לגלות בעידן השטח המתרכך בו אנו חיים שיש עדיין רכבי פנאי כמו הויטארה שאוהבים להריח אבק, ואם אתם חובבי שטח אמיתיים פשוט לא תמצאו לו מתחרה ראוי בקבוצת הגודל והמחיר שלו. אבל אי אפשר להתעלם מהאמת הפשוטה, והיא כי הרוב המכריע של רוכשי הכלים הללו אינם זקוקים אפילו לשמץ מיכולת השטח שאנו מדברים עליה - ועבורם הקיה ספורטאז' הוא בחירה הרבה יותר מוצלחת.

בנוסף לפער הגדול בנוחות הנסיעה, יש לקיה עוד יתרונות: תא הנוסעים שלו מרווח יותר, תא המטען גדול ושמיש יותר (כולל דלת אחורית מפוצלת), ומנוע ה-V6 שלו קצת רגוע ושקט יותר (למרות שאין לנו כל תלונות כלפי מנוע הויטארה, שהוא בהחלט נעים ושקט על פי כל קנה מידה). במבחן שלנו הקיה אפילו היה חסכוני יותר, אם כי שניהם - ביום שכלל בעיקר נהיגת שטח טכנית-איטית או מהירה-מאומצת - היו צמאים מאד וזללו דלק בקצב מפחיד.

כרכב משפחתי יומיומי אין מה להתלבט ועליונות הקיה ברורה, עוד לפני שמביאים בחשבון את יתרון המחיר. את סעיף הבטיחות, אגב, אפשר להוציא מהמשוואה: שתי המכוניות נמכרות עם ציוד בטיחות מלא הכולל 6 כריות אוויר ו-ESP , בכל רמות הגימור. גם ציוני הריסוק דומים: הספורטאז' אמנם לא נבחן אצל NCAP באירופה אך היונדאי טוסון - הזהה מכאנית ועם אותו מפרט בטיחות - השיג שם ציון 4 כוכבים בהגנת מבוגרים ו-3 כוכבים בהגנת ילדים, ציונים זהים לאלו של הגרנד ויטארה. אפילו הציונים הנפרדים להגנה קדמית וצד כמעט זהים.

אם, לעומת זאת, הפעילות המשפחתית כוללת טיולי שטח אמיתיים בסופי השבוע, הרי שמערכת השיקולים משתנה והכף נוטה חזרה לכיוון הויטארה. בסופו של דבר ההחלטה הסופית היא עניין של פרופיל שימוש מתוכנן ושקלול החשיבות היחסית של מרכיביו. לנו, על כל פנים, יש המלצה אחת ברורה: אם אתם בכל זאת בעלי ''סגנון חיים פעיל'' ורוצים את יכולת השטח של הסוזוקי, לכו על הגרסה הזולה יותר. לא רק שתחסכו כסף ואף תקבלו ריפודי בד במקום העור המיותר: תרוויחו גם חישוקי ''17 עם צמיגים בחתך 65 גבוה יותר, מה שיפתור, לפחות חלקית, את בעיית נוחות הנסיעה של הויטארה.

ואז תקבלו (ועוד במחיר שפוי!) רכב פנאי רבגוני אמיתי, מהסוג שגם יכול לעשות לכם משהו טוב לנשמה. ואת זה הספורטאז', ויהיה בחירה לוגית טובה ככל שיהיה, פשוט לא יכול לעשות.