מה בסך הכול ביקשנו?
לטוס למרוקו, לבקר בקזבלנקה, לחגוג במרקש ולחזור עם קצת קניות הביתה.
רק שבדרך שבין קזבלנקה למרקש נהגנו 1,500 ק"מ בשיטה של "רק עוד מאה קילומטר", טיפסנו על האטלס, חצינו את הדיונות בסהרה והגענו לכפרים הנידחים והמנותקים של הברברים - כמעט בקצה העולם.
מאת: Ofer Ogash
25/10/09
צילמו: כולם ובעיקר מוסיק (משה) מלכין ויעקב בלום
התאריך נקבע מזה זמן (סוכות 2009). הקבוצה התאספה והלכה וגדלה עד אשר לא נשארו עוד כרטיסי טיסה. המטרה: סיור משולב בין ערים להרים ולדיונות שבין לבין נוהגים ונוסעים בשטח ובכביש במקומות הכי נידחים שאפשר להגיע אליהם במרוקו... נשמע מעניין!
דרומה הגענו עד לדיונות שעל גבול אלגיר ובלב השממה
נחתנו בקזבלנקה - בלב מרוקו. הליך מהיר של הויזה הקבוצתית ועוד חיכינו למזוודות שיגיעו על המסוע. לאחר שהתברר שאייר פרנס השאירה 5 מזוודות בפריס - יצאנו לדרך. נסענו למרכז העיר קזבלנקה לביקור במסגד הענק שעל חוף הים. טיילנו בין הוילות הענקיות הצופות לאוקיינוס, אכלנו צהרים במסעדת דגים שעל הטיילת התיירותית של העיר, בקרנו בכנסייה, בארמון של המלך במרכז העיר ולסיכום שתינו קפה עם קצת קניות בכיכר האומות המאוחדות - לא רחוק מהמלון בו ישנו. (וגם הצלחנו להביא 4 מתוך 5 מזוודות שהגיעו בטיסת הערב).
המסגד הכי גדול במרוקו ו-3 בגודלו בעולם
עזבנו את קזבלנקה על האוטוסטראדה למרקש (לא לאחר שעוד חיפשנו מזוודה אחת ואחרונה), קבלנו רכבי טויוטה, טיפלנו ברכבים, תדלקנו ויצאנו לדרך - הפעם חצינו דרומה על הכביש העובר במקום הגבוה במרוקו במעבר הרים ששמו טיזי אן-טיקה. טיפסנו על הרי האטלס - גוש הרים ענק הנושא את העולם ועומד חוצץ בין מרוקו של האוקיינוס למרוקו של מדבר הסהרה. הכביש עמוס ואספלט ושוליים משתלבים יחד תוך כדי תנועה. רוכבי אופניים וקטנועים מעורבבים עם הולכי רגל שגרים לצד הכביש או ממש על הכביש. ים של משאיות עמוסות, איטיות וישנות - ברוכים הבאים למרוקו! את וארזאזת עקפנו ובחושך נכנסו לתחילתו של קניון הדאדס. ומכיוון שהיה ערב סוכות וערב שבת גם זכינו לקבל את פניהם בתפילה ובשינה טובה.
בבוקר התעוררנו עם הזרימה בתוך הערוץ של הדאדס. המשכנו בטיפוס על הכביש המתפתל בתוך הקניון הצר של הדאדס. עצרנו בשוק המקומי של מסמריר - הכי אמיתי שיש, הכול מוצג לקהל הרוכשים על הרצפה ובדוכנים - פשוט מדהים! חצינו בשטח בין שני הקניונים הענקיים, ובתוך מה שנראה שומם לגמרי מצאנו ברברים שחיים בכוכים, במערות ובאוהלים קטנים. בקניון הטודרה הלכנו בתוך המצוק ולאורך הדוכנים של השוק התיירותי, פגשנו את המשאית המיוחדת ואת הסיטוראן דה-שבו החוצה את מרוקו, ולא לשכוח את החביתה שעל הנהר. ירדנו למטה לטנריר כדי לתדלק. חצינו את הרי האנטי אטלס לתוך החושך והשממה עד למלון בטאזרין.
בלב הרי הגרניט של האנטי אטלס חצינו על שביל - לא שביל אזור שומם לגמרי וירדנו לערוץ ענק ובליבו בית חווה מבודד ללא חשמל, ללא מים זורמים, רק עם המשאבה של אונסקו - חיים משל עצמם בלב השממה. בהמשך פגשנו את רוכבי אופנועני השטח מגרמניה שעושים את מסלול הדאקאר של פעם (רק את החלק המרוקאי של הפריס דאקאר). נסענו מהר - מאוד מהר על חלק ממסלול הראלי ונכנסו לתוך מטעי הדקלים האין סופיים בעמק הדרא . עלינו על הכביש לזגורה - השער למדבר הסהרה. תיקנו צמיגים ובמלכודת תיירות ידועה נכנסו לרובע היהודי העתיק לראות בית כנסת ספק סתם בית שרוף. ארוחת צהרים חיכתה לנו במחמיד שבסוף העולם ובסוף הכביש שלפני המדבר. שביל חולי, עם כמה שקיעות ותקיעות כחימום ליום המחר עד לקבלת הפנים המיוחדת במאהל של שגגה. שירה, ריקודים, אוכל טוב וירח מלא רגשו אותנו בלילה המיוחד אותו בילינו בלב הדיונות.
דרומה לכיוון אלג'יר זו הסהרה האמיתית. רק להוריד אוויר בצמיגים, לבחור נתיב תנועה נכון, לשמור על מהירות מתאימה - לא מהר מידי כדי שלא לקפוץ או לשבור את הרכב ולא מעט מידי שלא להיתקע בחול (אל דאגה יש רצועה אנרגו-קינטית) והחוויה מתחילה... חגרו חגורות! עולים, יורדים, שוקעים, מחלצים ושוב עולים ויורדים ושוב נתקעים על הסכין. לבסוף ממלאים אוויר וחוזרים לימת המלח של איריקי עד ליציאה מהמדבר. מחסום של משמר הגבול והשטח הופך להררי - הגענו לפום זוגיד. על הכביש צפונה למכרז הציביליזציה של מרוקו - וארזאזאט - עיר הסרטים.
רק יורדים במעט מהכביש הראשי וכביש האספלט הולך ונהייה צר - הופך לשביל כבוש - הופך לשביל פחות ברור - ולבסוף הופך למשהו מצ'וקמק שלא ברור מי מסכים לנסוע עליו. אנחנו עשינו זאת בהנאה! מוט רדיוס שבור גרם לנו להצטופף ברכב אחד (לא נורא היה שפע של מקום מראש). כביש חדש באמצע שום מקום מביא אותנו בטיפוס לאימליל, היושבת למרגלות הטובקאל, לכפרים מבודדים של ברברים המנותקים מהעולם, כפרים שחלקם התחברו רק בשנה האחרונה לרשת החשמל וחלקם עדיין מנותקים (בועז נצר הלך וחקר: החיבור לבתים בצורת כרטיסי חיוב של pre-paid). סוף הטיפוס ההררי סחוף לגמרי (מה שסיפק לדרור, ללחסאן ולי חוויה קטנה) והערב מתקרב... עוד בייגלה מתוק אחרון ויאללה יוצאים בחזרה לכביש הראשי. חצינו את האטלס ולמרקש הגענו כבר בחצות. מלון 5 כוכבים קיבל אותנו לשנת לילה מפנקת... סיימנו את טיול השטח.
זר לא יבין זאת! מי שנכנס לראש המתאים ומי שמגיע עם קבוצה שמבינה עניין נסחף בקסם של העיר. משהו לא מוגדר אבל משדר ייחודיות של רוח מזרחית השואבת אותך לתוך הקסם המיוחד. העיר העתיקה המוקפת חומה (ולמה יש חורים בחומה?) כיכר השוק ההומה, ובלילה עמוסה, מופעי רחוב, נחשים, קופים, מיצים טבעיים, דוכני מזון וחנויות לרב. רחובות השוק, חנויות התבלינים, חנויות הבשמים המזמינות אותך להיכנס למלכודת... ולא נשכח - כולם חזרו עם שקיות של קניות. והכי מיוחד - בית הכנסת החבוי לו בסמטה הקטנה. קשה להיפרד ולחזור לשגרה!
ויש מי שצילם הרבה דיפנדרים....
היום הראשון - קזבלנקה היום השני - ממרקש לקניון הדאדס (350 ק''מ) היום השלישי - הדאדאס, הטודרה ומה שבניהם (250 ק''מ) היום הרביעי - יורדים למדבר (250 ק''מ) היום החמישי - הדיונות של הסהרה (300 ק''מ) היום השישי - כפרים נידחים למרגלות האטלס (350 ק''מ) היום השביעי - מרקש
13 תגובות
1
אורח/ת
20 באוקטובר 2009 ב 19:04
ג- ד - ו - ל !!!!!!
כתוב ברוח שליוותה את המסע כולו: המדריך עם החיוך המתמיד, הסבלנות וכישורים מדהימים בניווט, בהדרכה, ובליווי כל תקלה.
תמונות מדהימות המלוות וממחישות את הנאמר, ומעלות זכרונות וגעגוע.
חבורת אנשים נהדרת שהתקבצו יחד לחוות את החוויה המרוקאית, ויחד עם עופר אין דומה לה. תודה לך עופר גם על החוויה המרוקאית וגם על הכתיבה הקלילה ההופכת מסע לא קל, בלשון המעטה,לטיול מהנה של סוף שנה. ותודה לכול החבורה הנהדרת שהייתה שותפה לחוויה זו.
2
אורח/ת
23 באוקטובר 2009 ב 06:04
פשוט מדהים!
אחלה תמונות נראה מעניין במיוחד.
3
אורח/ת
23 באוקטובר 2009 ב 06:47
וואוו!!!!
4
אורח/ת
23 באוקטובר 2009 ב 11:42
ערוך מאוד יפה - עושה חשק
5
אורח/ת
23 באוקטובר 2009 ב 17:59
שיחקתם אותה במדבר בענק- מעריצה
6
Ogash Ofer
23 באוקטובר 2009 ב 21:23
רשמים מן הדיונות בסהרה - כתבה מרים בלום
בחול המועד סוכות
באוהל מועד הימים
חול מיטמר אל על
אל תכלת אפרפרה
קו מתאר
בדיונות
כאוהלי קידר
7
maximovy
25 באוקטובר 2009 ב 16:09
פעם הבאה תקחו אותי איתכם
יואאאאאאאאאאאאאווו!!! איו דברים כאלה.. הייתי במרוקו בטיול רגיל ואני חייבת לחזור לשם עם ג'יפים. רואים שנהניתם. כל הכבוד!!
ויקי
8
אורח/ת
26 באוקטובר 2009 ב 07:45
עושה חשק
כאחת שמכיר את עופר (נוסע עד שרואים את האור... (בלוח השעונים). נראה לי שמציתם את הזמן באופן מכסימאלי.
והתמונות משגעות - אולי בפסח גם אני אצטרף לטיול שכזה.
9
אורח/ת
26 באוקטובר 2009 ב 08:41
עופר הגדול מכולם
תמונות מדהימות, בגללם כבר אין סבלנות לחכות לטיסה שלנו
עוד שבוע אנחנו שם על אופנועים כמו החברה שצילמתם
אין עליכך עופר
יוחנן
10
אורח/ת
27 באוקטובר 2009 ב 17:35
יישר כח
עופר סוף סוף לימדתי אותך לעבוד!!!!! (חה חה חה ) כל הכבוד נראה ממש אדיר שולי
11
אורח/ת
03 בנובמבר 2009 ב 20:39
חוויה אמיתית ואינטנסיבית
חזרתי עכשיו מחו"ל וראיתי לראשונה את הכתבה היפה. למרות הזמן הקצר שעבר, נשטפתי בנוסטלגיה וגעגועים לנופים לחוויות. זה עשה לי קצת סדר בדייסת הרשמים האינטנסיבים ששכנה בראשי.תודה לעופר על הטיול המרשים ויומן המסע.
מוסיק (משה) מלכין
נ.ב. נא לתקן את שמי בקרדיט של הצילומים
12
אורח/ת
12 בפברואר 2010 ב 08:55
איזה יופי של מקום- מרוקו
אכן עושה חשק לנסוע. סחטיין עליך עופר.
13
אורח/ת
27 באוגוסט 2010 ב 10:33
׳¢׳•׳₪׳¨ ׳›׳ ׳”׳›׳‘׳•׳“
׳¢׳•׳₪׳¨ ׳›׳ ׳”׳›׳‘׳•׳“׳׳×׳” ׳’׳“׳•׳
׳‘׳ ׳ ׳¢׳©׳” ׳׳©׳™׳”׳•׳ ׳‘׳˜׳•׳ ׳™׳¡
׳—׳™׳™׳ ׳˜׳•׳ ׳™׳¡׳˜׳•׳¨׳¡ ׳˜׳™׳•׳׳™׳ ׳׳˜׳•׳ ׳™׳¡ ׳•׳׳¨׳•׳§׳•
תגובות