מאת: אתר השטח הישראלי
28/07/00
רב המטיילים ישיבו כי בארץ שלושה מכתשים: הגדול ביותר והדרומי הוא מכתש רמון, המזרחי ביותר הוא המכתש הקטן והמכתש הגדול שנמצא לא בין דימונה לשדה בוקר. מעטים ייספרו גם את חצי מכתש תמנע והמהדרין יוסיפו גם את החצי השני, הוא מכתש פונן – הנמצא בצד השני של השבר וכ-100 קמ צפונה (מול עין יהב) בירדן. אני מכיר גם את מכתש הלל שבסיני ובטח יש עוד כמה בעולם...
לכך יש כמה תיאוריות כשהנפוצה טוענת שדרושים כמה מרכבים גיאולוגיים ואקלימיים ייחודיים לאזור ולתקופות השונות. המרכיב הגיאולוגי החשוב ביותר הוא קרקע רכה המאפשרת סחיפה וסביב לה ו/או מעליה קרקע סלעית קשה ועמידה יותר בפני שחיקה. אזור המכתש יהיה גבוה מסביבתו (המכתש הגדול לדוגמא הוא בראש הרי חתירה ומכתש רמון נמצא בהר הנגב - בנקודה הגבוהה ביותר בדרום ישראל). נחל, שבראשיתו הוא תת קרקעי, יאפשר ניקוז של המים והסחף החוצה דרך פתח הנקרא: מפער. נחל חצרה מנקז את המכתש הקטן, נחל חתירה מנקז את המכתש הגדול ונחל נקרות מנקז את מכתש רמון).
1 תגובות
1
monkeykoof
24 בנובמבר 2010 ב 12:32
לשבור את המיתוס!!!!
המכתשים בארצנו הם אכן תופעה גיאולוגית מרשימה גם ביופיה וגם בחשיבותה המדעית (לגיאולוגים כמוני) ולכן הגיע הזמן לרענן את הסיפור שמסופר על היווצרות המכתשים בכל טיול (לפחות שאני הייתי בו). אני לא תוקף אף אחד כמובן אז בבקשה לא להעלב. סיפור הווצרות המכתשים (על פי העדויות בנגב) הוא הרבה יותר מופלא, מעניין וחשוב להתפתחות הנגב מאשר הגרסה הישנה והידועה של נחל שהתחפר בהר עם שכבות וכו וכו וכו...... אם זה מעניין משהו אני אשמח להרחיב ואם משהו יוצא לאזור אני אשמח גם לבוא עם הג'ימני שלי
תגובות