נחל פרת הוא אחד מנחלי המדבר היפים ביותר בארצנו, וניתן לשלב אותו כחלק מטיול בצפון מדבר יהודה בתחילת המסלול או בסיומו בתוך מי הנחל הצוננים
מאת: יהודה גדיש
27/10/09
נחל פרת, שמו העברי מוזכר בספר ירמיהו כסמוך לעיר הכוהנים ענתות אשר בבנימין. ישנם שני נחלים שונים נוספים בשם זה בתנך והם: נהר פרת בעירק ונהר פרת שבגן העדן. בערבית שמו ואדי אל קלט שפירושו הנחל הנובע בסלע. תחילתו של הנחל באיזור צפון ירושלים והוא נשפך בסופו אל בקעת יריחו. הנחל מתחתר לאורך של כ-25 קמ.
הנחל נמצא בספר המדבר בסמוך (מזרחית) לדרך האבות העתיקה, הדרך מקבילה לכביש 60 הישן ועוברת במקומות הבאים: מדרום לצפון, באר שבע, חברון, בית לחם, ירושלים, בית אל, שילה, שכם ומגידו. מדרום לנחל ישנה דרך חשובה נוספת והיא ''מעלה אדומים'' (הדרך לאדום) המוזכרת ביהושוע טו' כגבול נחלת יהודה ''וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה, מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל-הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר-נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל; וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-מֵי-עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל-עֵין רֹגֵל. ''. מצפון לנחל הרי השומרון, מדרום מדבר יהודה, ממערב הרי ירושלים וממזרח בקעת יריחו והירדן.
בנחל פרת נובעים שלושה מעיינות גדולים (ממערב למזרח): עין פרת, עין מבוע (עין פואר) ועין קלט. 1. עין פרת - החל משנת 1927 סיפק עין פרת את מי השתייה לשכונות המזרחיות של ירושלים, השימוש במי המעיין הופסק לאחר חיבור העיר המזרחית לאספקת המים של ירושלים המערבית. לצורך שאיבת המים לעיר נבנה בסמוך למעיין בית משאבות, כיום משמש הבניין כמשרדים של רשות הטבע והגנים באתר.
2. עין מבוע - עין מבוע הוא מעין פועם (קארסטי) הנובע מתוך מערה אל ברכת בטון עגולה. עד מלחמת ששת הימים נשאבו מי המעיין והועברו עם מי עין אלפארה לירושלים. אך כיום שוב אין הם מספקים מים לירושלים. עין מבוע מזרים כיום את מימיו אל אמת מים עשויה בטון הבנויה על התוואי של האמה מימי הבית השני שהוליכה מים מכאן את העיר העתיקה קיפרוס. נשים לב כל גובה המים בבריכה העגולה משתנה (פועם) כל פי תנועה תת קרקעית של המים הממלאים חדר פנימי עד שזה מתמלא ואז מתרוקנים בבת אחת אל הבריכה החיצונית.
3. עין קלט - הנמוך מבין שלושת מעייני הנחל. המעיין הוא למעשה קבוצת נביעות בתוך בריכה טבעית, כאשר המים אל המעין מוזרמים אליו במפל טבעי היורד מעין מבוע. יש הרואים בערוץ עין קלט המזרחי מבין המעיינות, את ''נחל כרית'' המוזכר בתנ''ך אליו נשלח אליהו הנביא לאחר קללת הבצורת וברחתו מאחאב מלך ישראל ושם התגורר במערה על גדותיו שהעורבים דואגים למזונו: ''לֵךְ מִזֶּה, וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן''. (מלכים א' פרק יז, ג)
מיקומו של הנחל האיתן בקרבת דרך האבות מעלה השערה סבירה שאבותינו כרועי צאן יכירו את מקום היטב. הנחל מוזכר בשמו המלא בספר ירמיהו כנחל פרת, אך ישנם מקומות נוספים שהנחל מוזכר לא בשמו, ובנוסף ישנם מקורות שמדברים על סביבות הנחל וגם הם מוזכרים במאמר זה.
• אברהם - אברהם נפרד מלוט, לוט הולך לכיוון סדום ואברהם לחברון '' וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל--עַד-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי. ... וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר. וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט, אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו. אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם. '' (בראשית יג') המקום בו אברהם ולוט נפרדים הוא בין בית אל להעי המקראית (באזור הישוב פסגות) לוט יורד דרומה ועובר כנראה דרך שמורת פרת ומעלה אדומים לכיוון ים המלח בואך סדום.
• קבורת רחל - בראש הנחל, סמוך לשכונת נווה יעקב בירושלים, נמצא מקום הנקרא בערבית קבור בני אסראיל (קבר בני ישראל). יש מן החוקרים המזהים את המקום כקבר רחל, ומפרשים שעין-פרת מתייחס למקום ''אפרת'' המוזכר בקשר לקבורת רחל,. ''וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ, בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי, כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן. וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, בֶּן-אוֹנִי; וְאָבִיו, קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין. וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם.'' (בראשית לה') ניתן להבין לפי הפסוקים שיעקב ומשפחתו יצאו מבית אל והדרך לאפרת הייתה עוד ארוכה, רחל מתה בדרך בקרבת בית אל ובמרחק רב מאפרת (רב באופן יחסי שהרי מדובר על יום הליכה לערך) ישנם מספר רמזים המזכירים את קבורת רחל באזור: נחל פרת (בדרך אפרתה), קבר קדום ששמר את שמו ''קבר בני ישראל'' המיוחס לרחל, הישוב הקדום בית און (בן-אוני) ונבואתו של הנביא ירמיהו '' כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ''. (ירמיהו לא') ירמיהו שגר בענתות ממש מעל הנחל מדבר על רחל שבוכה על חורבן ישראל ''ברמה'' ואנו יודעים שהרמה הייתה באיזור הנחל לפי המסורת ושמות הישובים: ג'בע, א-רם, רמאללה ועוד. סיבה נוספת הקבר נמצא בנחלת בנימין. ובית לחם יהודה (הקבר הידוע כיום) נמצא בנחלת יהודה. בכול מקרה המסורת היהודית מציינת את הקבר בבית לחם יהודה כמקום קבורה של רחל.
• יהושוע – בחלוקת הארץ לנחלות, נחלת יהודה מתואר בצד הצפון מזרחי בפסוק ''וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה, מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל-הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר-נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל; וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-מֵי-עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל-עֵין רֹגֵל. ''. שהכוונה מנגב לנחל, לנחל פרת שהוא מצפון למעלה אדומים ומתאים מאד להיות סמן ברור בסימון גבול נחלה.
• שמואל - יונתן בן שאול מחליט להכות בפלישתים בנחל מכמש (ערוץ נחל מכמש זורם לנחל פרת) ''ובין המעברות, אשר בקש יונתן לעבר על-מצב פלשתים--שן-הסלע מהעבר מזה, ושן-הסלע מהעבר מזה; ושם האחד בוצץ, ושם האחד סנה. השן האחד מצוק מצפון, מול מכמש; והאחד מנגב, מול גבע. '' {שמואל א פרק יד} לאחר שהוא מכה בפלישתים והורג 20 איש, נוצרת מהומה במחנה פלישתים והם בורחים, ישראל רודפים אחרי פלשתים ומכים בהם בצורה קשה, נצחון חשוב לשאול כמלך.
• מלכים - אליהו הנביא מודיע לאחאב מלך ישראל על בצורת קשה שתבוא על ישראל. אחאב רוצה להרוג את אליהו, והוא בורח מפני אחאב המלך ומסתתר במערה בנחל כרית. ''לֵךְ מִזֶּה, וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה; וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָיָה, מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה; וְאֶת-הָעֹרְבִים צִוִּיתִי, לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם. '' (מלכים א' פרק יז') המערה שנחל כרית לפי המסורת הנוצרית נמצאת באזור עין קלט כיום חלק ממנזר סנט ג'ורג'. לפי המסורת היהודית מזהים את נחל כרית בוודי יאביס (יבש) שבעבר הירדן המזרחי. נחל זה נשפך אל הירדן לא הרחק מהמושב מחולה. שם הנחל משקף כנראה את שמו הקדום: נחל יבש. העיר יבש גלעד שכנה כנראה על גדתו הצפונית, והרי אליהו הוא גלעדי, כך שהמקום מוכר לו מילדותו.
• ירמיהו - נביא החורבן ומחבר ספר ירמיהו ומגלית איכה. ירמיהו הוא נביא וגם כהן שעוסק כרועה צאן וחי בענתות עיר הכוהנים הסמוכה לנחל פרת ''דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, מִן-הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן''. בהמשך הספר מצווה ה' את ירמיהו להטמין חגורה בנחל. '' קַח אֶת-הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ, אֲשֶׁר עַל-מָתְנֶיךָ; וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע. וָאֵלֵךְ, וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אוֹתִי.'' (ירמיהו יג) בנבואות רבות של ירמיהו ניתן לראות את נקשר שלו למדבר ולאזור מגוריו ממבט של רועה.
• חשמונאים - ארמון החשמונאים נבנה במוצא נחל פרת, על גבעה המשקיפה על העיר יריחו. הארמון הוקם בימי שלטונות של בני שושלת החשמונאים :יוחנן הורקנוס הראשון - נשיא יהודה וכהן גדול - בין השנים (134 -104) לפני הספירה או בימיו של אלכסנדר ינאי - מלך וכהן גדול -בין השנים (103 - 76 לפני הספירה. האתר נחפר ב-1970 על ידי הארכאולוג אהוד נצר, ונמצאו בו בית מרחץ ואמבטיית שיש גדולה. ברעידת האדמה חזקה שהייתה בשנת 31 לפנה''ס נהרס הארמון.
• הורדוס - מבצר קיפרוס היה אחד המבצרים שבנה המלך הורדוס מערבית ליריחו ונקרא על שם אימו.
• הורדוס - על מקומו של ארמון החשמונאים הוקם תל מלאכותי על ידי המלך הורדוס, 37 עד 4, לפני הספירה . על התל המוגבה הוא בנה את ארמונו השני. הקמת התל הביאה לידי כיסוי של שרידי ארמון החשמונאים וכך נשמרו חלקים ממנו.
• המרד הגדול ומרד בר כוכבא – ישנם סימנים שבתקופת המרד שימש המקום כמקום מסתור מפני הרומאים כמקומות נוספים באיזור דרום השומרון ומדבר יהודה.
• חריטון - בגדה הדרומית, מעל לעין פרת נמצא מנזר יווני אורתודוקסי אשר בנוי על יסודות של מנזר מהמאה הרביעית לספירה. זהו מנזר חריתון (בערבית דיר פארן). את המנזר הקים על פי המסורת הנזיר חריתון, מפיץ הנזירות במדבר יהודה. מקור הנזירות הוא במדבריות מצרים, אליהן ברחו נוצרים אשר נמלטו מרדיפות הרומאים. בהמשך הגיעה הנזירות גם למדבר יהודה. האגדה מספרת כי שודדים תפסו את חריתון, שהיה נזיר מתבודד, וכלאוהו במערה ממש במקום זה. באחד הימים, שעה שהלכו השודדים והשאירוהו כפות, הגיע נחש ארסי למערה. אך הנחש במקום להכיש את חריתון, שפך את ארסו אל בקבוק היין של השודדים. שהשודדים חזרו ממסעם, הם שתו מן היין וחריתון ניצל. חריתון הבין מיד שעליו להקים מנזר במערה בו נכלא על ידי השודדים ואכן כך עשה והקים את הלאורה של פארן. משמעות השם לאורה ביוונית היא שביל צר, מונח המאפיין את חיי הנזירים שפורשים בהתבודדות בימי החול אך בימי שבת וראשון נפגשים יחדיו לתפילה. במדבר יהודה מנזרים רבים וחלקם נמצאים בהמשך הנחל. המנזר שהקים חריתון נהרס בשנת 614 על ידי הפרסים ואילו זה שרואים היום שוקם במאה ה- 19 על ידי כספי הממשלה של רוסיה הצארית.
• מנזר סנט ג'ורג' - שמו בערבית דיר מר ג'ריס, השייך לכנסייה היוונית- אורתודוקסית. המנזר נמצא בקרבת העיר יריחו, והוא חלק ממנזרי המדבר של הנזיר חריטון. המנזר ממוקם ע''פ המסורת הנוצרית בנחל כרית שמערת אליהו נמצאת בתחום המנזר. ראה לעיל פירוט על נחל כרית.
נחל פרת הוא אחד מנחלי המדבר היפים ביותר בארצנו, וניתן לשלב אותו כחלק מטיול בצפון מדבר יהודה בתחילת המסלול או בסיומו בתוך מי הנחל הצוננים. הנחל שראה בעברו אירועים רבים ובתוכם רצחתם של שישה צעירים וצעירות, מרדפי גבורה בתקופת המרדפים בבקעה ואירועים רבים וחשובים מעברנו כעם. כיום המקום הוא שמורת טבע בתשלום ומאובטחת ע''י כוחות הביטחון. במקרה ואתם מתכננים לטייל בחלקו המזרחי של הנחל יש לתאם זאת מראש עם גורמי הביטחון. ואחרית דבר יש לקחת מים לשתיה משום שמימי הנחל אינם ראויים לשתיה וכמובן יש לשמור על הצומח והחי בשמורה.
5 תגובות
1
Ogash Ofer
27 באוקטובר 2009 ב 09:15
תודה ליהודה
תמיד מרשים - כהרגלך!
2
ליבו51
27 באוקטובר 2009 ב 15:32
נחל פרת
אחלה כתבה
3
שמואל מ
01 בנובמבר 2009 ב 16:51
כתבה חדשה - לטייל עם התנ"ך – נחל פרת (ואדי קלט)
איפה הכתבה
4
אורח/ת
14 בנובמבר 2009 ב 17:35
הגעה למנזר סנט גורג?
האם המנזר סנט גורג אינו בתחום הרשות הפלשתינית וניתן להגיע לשם ברכב בלא בעיות בטחוניות?
5
Yehuda
15 בנובמבר 2009 ב 17:55
תגובות