דוקאטי DUCATI GT במסע לארץ הפרעונים

כבישים אין סופיים של מאות ואלפי קילומטרים, קטעים ארוכים של אספלט חדש ובין לבין הרבה אספלט מצ'וקמק מלא בורות עמוקים, חריצים לאורך ולרוחב, באמפים חדים, גבוהים ולא מסומנים, פניות רחבות שהופכות צרות ועיוורות בין רגע!!!
והדוקאטי GT החדיש, שנראה כמו ענתיקה ששופץ בידי אומן, מוביל את חבורת האופנועים במהירויות ממוצעות של 160 קמ"ש על הכביש ובשבילים של המדבר המערבי והמזרחי של מצרים עילית.
צילמו: קובי קרין, עדי כפרה ואבי אוסטפלד

איטלקי במצרים - הכלי הכי מיוחד במסע הכי מיוחד

בכבישים השוממים של המדבר המערבי בין נאות מדבר המרוחקות מאות קילומטרים אחת מן השנייה, בשיא ההתרגשות מהנוף המשכר, עולה וצפה המחשבה - מעניין אם אי פעם התגלגל לו כאן דוקאטי?
אני ''נותן בגז'' והחיבור שלי עם האופנוע מושלם כך שהחיוך לא נמחק גם בתוך קסדת השואי הסגורה. האופנוע המדהים הזה מתגלגל חלק, מאיץ מהר, שומר על מהירות גבוהה בלי שהמנוע מתאמץ, בולע את תחלואי הכביש, מספק ביטחון רב וגורם לי אושר מתמשך עם רצון של עוד... וזה לא נגמר, גם בסיומו של יום רכיבה עם 500 ק''מ ויותר החיוך, גם בתוך הקסדה, אינו נגמר.

יורדים לאילת – למעבר הגבול בטאבה

בישרות האחרונה של ההכנות למסע, כשמתקבלים כל האישורים ממצרים, צריך לדאוג לאופנוע מתאים. אני מתלבט בין כמה כלים ואז אני פוגש את איתן ששואל: ''למה שלא תיקח דוקאטי? הרי התלהבת מהסופרמוטארד?'' (קישור למבחן דרכים).
רק מעצם גלגול השם דוקאטי במחשבות עולה לי הלחץ שמן (דם), אלי ברדה נרתם לרעיון ואני כבר בדרך לשדרות הר ציון (שם נמצאת ליגל - יבואנית דוקאטי לישראל) על מנת לצרף את הדוקאטי GT  למסע...
בדרך לאילת צריך לשמור טוב טוב על רישיון הנהיגה כי כשהכביש פתוח יש להקפיד שלא לעבור את המהירות החוקית. 100 קמ''ש בכביש הפתוח זה לאט מידי עבור הדוקאטי! לא שיש לו בעיה להתגלגל לאט בתנועה עירונית או בתנועה צפופה. אבל פתיחת גז קלה לצורך עקיפה וה-GT כבר על 140 קמ''ש מבלי שהרוכב מרגיש זאת, אלא אם הוא מוריד את העיניים לכיוון השעונים. אני אימצתי את השיטה שלהתיישב מאחורי רכב הנוסע במהירות החוקית, לשמור מרחק ממנו ולשמור על הרישיון...

מה זה בכלל GT ?

באיטלקית פירושו gran turismo - צמד אותיות שגורם לרבים להזיל ריר וליצרנים לייצר מכוניות ואופנועים טובים יותר. ה-GT הם לא כלי ספורט טהורים אבל גם לא כלים סטנדרטיים. ה-GT בנויים בדרך כלל על בסיס של שלדה, מנוע ומרכב של רכב רגיל אשר משופרים על פס הייצור או שאלו כלים ייחודיים שתוכננו ויוצרו כ-GT עם יכולת לשמש ככלי רכב גם בחיי היום יום. ה-GT נועד למי שרוצה יותר (ומוכן לשלם יותר) - כלי משופר, בעל תוספות, רכיבים ואבזור טובים יותר מהרגיל המאפשרים לרכב/לאופנוע יכולות ספורטיביות גבוהות (באופן יחסי) בתוך עטיפה של רכב כמעט רגיל אבל עם הרבה לייף סטייל.
ומאיפה בא הדוקאטי GT?
אבי השושלת שתחילתה שנות ה-70 הוא הדוקאטי 750GT  (קישור לאתר היצרן). אופנוע ערום, כמקובל אז, עם מנוע בתצורת V שאז היה חידוש אצל דוקאטי והיום הוא התצורה הבסיסית המשמשת את כל אופנועי דוקאטי לרבות משפחת הסופרבייק המאוד מצליחה של דוקאטי. באותם השנים הצטיין ה-GT  בהתנהגות כביש טובה בזכות המכלולים (ולא דווקא בגלל המנוע) והיה האופנוע אשר הביא לפריחתה של דוקאטי. מאז ידע המפעל (ולייתר דיוק המותג דוקאטי) עליות וירידות עד כדי מספר פשיטות רגל וכיום נמצא במצב של שגשוג ופריחה. מכאן אין פלא כי דוקאטי זוכרים ל-GT חסד נעורים ומייצרים כיום אופנוע מודרני הנותן כבוד למורשת בעל שם וצורה של אופנוע שיוצר לפני כמעט 40 שנה.

ה-GT סבא משנות ה-70:

ה-GT סבא משנות ה-70:ה-GT סבא משנות ה-70:

חדיש במראה ישן - אז מי זה בעצם דוקאטי GT מודל 2009?

מנוע מנוהל מחשב בנפח 992 סמ''ק המספק 92 כ''ס (ב-8,000 סל''ד), מחובר לתיבת הילוכים בעלת 6 מהירויות, יושב בתוך שלדת צינורות עם מעטפת קטנה של פח על המיכל דלק (שהוא מיכל דלק מפלסטיק), מקדימה מזלג הפוך של מרזוקי עם שני דיסקים לבלימה ומאחור שני בולמים המחזיקים את הזרוע ומעליה מושב כמעט שטוח וכנף עם פנס במראה של פעם.
מי שלא ממש מתעמק או לא מכיר את הכלי – לא יבין מה זה. במבט מרחוק נראה כאילו מדובר באופנוע ישן ומשופץ השייך למועדון החמש. אבל במבט מקרוב אפשר להבין, למי שמבין, כי מורכבים כאן חלקים עכשוויים ואיכותיים. אבל בכל מקרה הדוקאטי GT  מושך מבטים וגם מי שלא ממש מבין, או שהכיתוב DUCATI אינו עושה לו את זה, מבין כי מדובר באופנוע מיוחד.
את המצרים עצמם לא הצלחתי לשכנע כי לא מדובר בענתיקה ששופצה – והשאלה הראשונה שנשאלתי לאחר שקבלתי מחמאות על השיפוץ האיכותי הייתה : '' אתה בטוח כי זה יסיים את המסע? '' ואני בחיוך, שלא נמחק לי כל המסע, השבתי להם ב - '' אללה הוא אכבר '' (אלוהים גדול) ולעצמי אמרתי '' חכו, חכו... והדוקאטי יראה לכם מאיפה משתין הגז ''.

על הכביש הישר - אז איך היה?

למרות הגודל של מאות ואלפי הקילומטרים והשטח המישורי שנראה על המפה זה מפתיע לגלות כל פעם מחדש כי הכבישים בלב המדבר המצרי אינם בהכרח ישרים. אמנם יש ישורות באורכים של כמה קילומטרים ואפילו כאלו שנראות כאילו מגיעות עד האופק אבל רב הכבישים במצרים מפותלים בפיתולים רחבים וארוכים שהשילוב בניהם מאפשר לרכוב מאוד מהר. כבר בכבישים המטפסים לנחל אשר במרכז סיני ויורדים אחר כך לכיוון מעבר המתלה בואכה תעלת סואץ אני מבין כי ב-5,000 סל''ד בהילוך שישי משייט ה-GT על 150 קמ''ש נינוחים. הילוך אחד נמוך מוריד את המהירות ב-5,000 סל''ד רגועים לכ- 130 קמ''ש – מה שאומר שאפשר לשייט גם בהילוך חמישי במהירויות שבארץ הן כבר לא חוקיות.
בתנועה עירונית בתוך קהיר נהנה ה-GT ממנוע סופר גמיש. על כבישים רחבים ומהירים של 4 מסלולים שהתנועה מתנהלת בהם בצפיפות יוצא ה-GT ב-120 קמ''ש לעקיפות מבלי להוריד הילוך וברגע מגיע ל-150 – 160 קמ''ש שזה כבר הרבה יותר מהיר מקצב התנועה ומחייב להוריד קצת בגז ולחזור לקצב של שאר הרכבים. ברחובות הצרים יותר שהתנועה איטית מאפשר המנוע הגמיש להשתמש בהילוך שני או שלישי כאילו היה בעל תמסורת אוטומטית. גמישות שאפשרה לי לדאוג יותר לקבוצה ופחות לבחישה בתיבת ההילוכים.

דרומה לקהיר - וזה לא נגמר...

יצאנו דרומה לכביש של נאות המדבר שלפנינו 360 ק''מ לבאחרייה וכאן התחילה החוויה המהירה של הטיול. בהתחלה עוד יש תנועה צפופה על הכביש וצוות הליווי וניידות המשטרה מחפים עלינו כאילו היינו גוזלים אבל שהכביש נכנס ללב המדבר, התנועה הופכת להיות דלילה, ומהירות הרכיבה שלנו עולה. ב-6,000 סל''ד הדוקאטי משייט על 180 קמ''ש שרעש המנוע המתגלגל נעים לאוזן. רוכב רגיש (וגם בעל חוש הומור) יכול ממש לשמוע את התזמון של מערכת הדזמו ולהרגיש את הבוכנות עולות ויורדות להן בנחת במנוע שנמצא מתחת למיכל דלק.  אפשר לשייט על הדוקאטי ב-160 קמ''ש בנינוחות, להוריד את הגז במעט לפני הפנייה (שחלקן עיוורות ומחייבות האטה), להגיע ל-140 קמ''ש, לראות את היציאה מהפנייה ומבלי להוריד הילוך להוסיף גז ולצאת מהפנייה כבר ב-170 קמ''ש.
מבאחרייה אנו ממשיכים לפרפארה, כ-200 ק''מ, ומשם יוצאים דרומה לכיוון דאחלה, 320 ק''מ, ועוד כ-200 ק''מ עד לחארגה. הכביש הראשי חוצה את נאות המדבר ממש במרכזן ומסביב לו בנויים בתים ושדות אשר ממש נושקים לשוליים. קצב הרכיבה יורד ובהילוך שישי המנוע הגמיש של ה-GT יורד ל-4,000 סל''ד מבלי לגעת בתיבת ההילוכים (120 קמ''ש על מד המהירות). ביציאה מהכפר הקטן מאיץ ה-GT ל-210 קמ''ש ב-7,000 סל''ד באותו הילוך ובצורה רציפה ואחידה שרק הנוף מסביב הופך להיות מרוח והרוכב מרוכז בכביש שלפניו.
מחארגה ירדנו לכיוון צומת בגדד (שדרומית לה נמצא העיירה באריס או PARIS  על השלטים) ומשם על כביש אספלט חדש עד לעמק המלכים שבגדה המערבית של לוקסור. קטע רכיבה סופר מהיר של 350 ק''מ. מהירות של 210 ו-220 קמ''ש (ב-7,000 סל''ד לערך) והדבר היחיד שעצר אותנו בלב השממה שמסביב היה שנגמר הדלק ולא הייתה ברירה לעצור ולחכות לתחנת דלק הנעה שלנו - ג'יפ ועליו שורה של דלקנים, יחד עם צינור גומי פשוט שעל כל המלאכה מפקח מוסטפה שדואג כי נמלא את המיכל מבלי שהדלק יישפך החוצה. המנוע של הדוקאטי (בזכות הניהול הממוחשב) נוסע מצוין על אוקטן 90 הנפוץ במצרים אבל מגיב טוב גם לאוקטן 80 הנמצא בלב נאות המדבר. המנוע מתניע טוב בבוקר, שומר על גמישות ונוסע מהר ללא צלצולים או קירטועים.

הפתעות ופתרונות

סך הכול ממשלת מצרים מתאמצת לשפר את התנועה על הכביש ועל כך אין לנו על מה להלין. רק מה? על מנת לספק עבודה למיליוני מצרים הם מגרדים את האספלט מהכביש והופכים אותו לשביל, בטרם יסללו אותו מחדש בעוד כמה חודשים.... על מנת לשמור על הבטיחות ולהוריד את מהירות הנסיעה הם בונים באמפים חדים ואכזריים בגובהם בכניסה וביציאה מכל כפר. על מנת לא לפגוע במרקם החיים ההרמוני עם הטבע הם לא מונעים מהדיונות לכסות את הכביש ובורות וחריצים הנוצרים על הכביש הם לא מכסים. וכמובן הם דואגים לשלב מחסומים של צבא, משטרה, מכס, משטרת תנועה, ג'אנדרמה ועוד כוחות כאלו ואחרים לאורך הדרכים על מנת לתת שירות טוב יתר לאזרח. ועם כל זה צריך הדוקאטי (והרוכב) להתמודד.

איך מתמודדים עם הכביש המצרי?

מתלה קדמי, מרזוקי 43 מ''מ הפוך, באיכות גבוהה מאוד שומר על יציבות ועל קו הסיבוב באופן מדהים. הדוקאטי מאוד יציב בקו ישר ונותן בטחון רב לרוכב אבל זה כלום לעומת היכולת שלו לבלוע מהמורות, בורות, חריצים, אבנים וחול כאילו לא היה דבר. התזכורת היחידה לכך כי הכביש אינו משובח ואינו מתוחזק מגיע מאחור. זוג הבולמים שמאחור, תוצרת זקס התומכים בזרוע פשוטה, נכנע מהר מאוד לתחלואי הדרך ואינו מסוגל להתמודד איתם ברמה גבוהה ובכול זאת המתלה הקדמי שומר על יציבות האופנוע. זאת אולי הסיבה שאחד המכלולים היחידים שאפשר לשפר באמצעות קטלוג השיפורים האין סופי של דוקאטי הוא צמד בולמים איכותיים של אוהלינס הבאים להחליף את השנים הרופסים שמגיעים מהמפעל – מומלץ בהחלט. גם בקו ישר בתיקול באמפים ובורות עמוקים מתמודד הדוקאטי בגבורה ואם הרוכב נעמד בזמן התיקול הבולמים הקשוחים עושים את העבודה כאילו מדובר באופנוע שטח.
ההיגוי של ה-GT כבד במעט ומחייב פקודה ברורה על מנת להטות את האופנוע. זה אומנם לא אופנוע שטח המחייב כוח בהפעלת הכידון אבל זה גם לא ההיפר מוטארד המשכיב רק מתוך המחשבה. לכבישי מצרים זה מאוד מתאים ומספק שפע של ביטחון לרוכב, אבל בכבשים מפותלים זה דורש ריכוז באזור הידיים ואינו מאפשר לאופנוע לפנות רק עם המבט.
הבלמים של הדוקאטי, תוצרת ברמבו, הם בעוצמה שלא קיימת באופנוע שטח אבל סטנדרטיים באופנוע כביש מודרני. ונראה כי גם צמיגי הטורינג אוחזים ושורדים מצוין על אספלט מחורץ עם הפתעות – מעברים בין אספלט ישן לחדש עם מדרגה אכזרית\ קטעי כורכר, קטע רצוף של בורות עמוקים והצמיגים סופגים את תחלואי הדרך מבלי להינזק.

בעיות של פרעונים

לאחר הסיור בלוקסור, בעמק המלכים ובקרנק אנו נוסעים לאורך הנילוס, חוצים את המדבר המזרחי עד לאורגדה (285 ק''מ)  שעל הים האדום ועולים צפונה לאורך הים עד סואץ (עוד 370 ק''מ). הדוקאטי ואני כבר מחוברים היטב יחד וזה הזמן לבחון את הדברים הקטנים שמסביב לאופנוע. קלאץ' רטוב (וסגור) מתופעל הידראולית, תא קטן שצמוד תחת המושב ויכול להכיל כמה כלי עבודה, סטרטר המניע את האופנוע באופן ממוחשב ואוטומטי בנגיעה אחת וקטנה, מתגים יעילים – למעט שני הכפתורים אשר שולטים על לוח השעונים ונמצאים עליו ולוח שעונים הכולל שני צגים דיגיטליים. הצג משמאל הוא אודומטר ומד מרחק מתאפס והצג מימין מציג טמפרטורה של השמן ושעון זמן. המיכל הרזרבי הוא בעצם מנורה של תחנת דלק, והשעון אשר הופך להיות ''סופר מרחק'' הנדלקים כ-30 ק''מ לפני שהאופנוע מדומם ואם רוכבים מהר אז זה בקושי 20 ק''מ עד שנעצרים בצד הדרך.
הכסא רחב ונוח גם לרכיבה של 800 ק''מ ביום (זה היה היום האחרון מסואץ לטאבה ומשם לתל אביב). תנוחת הישיבה זקופה עם מעט רכינה קדימה בגלל מיכל הדלק הארוך. באזור החלציים יש להתרגל לבליטות במיכל הדלק. ומגן הרוח יוצר מערבולות בקסדה במהירויות של 80 קמ''ש אבל יעיל מאוד ומספק הגנה מעולה מהרוח שרוכבים מהר והרעש בקסדה אינו מורגש או נשמע מעל 120 קמ''ש.
זמזום קל בכידון גורם לידיים להירדם אם מחזיקים חזק את הכידון בנסיעות ארוכות ומונוטונית. אבל אז נזכר הרוכב כי לא מדובר בקרני שור ואפשר להרפות מעט מהאחיזה בכידון. כך שגם הידיים חוזרות לעצמם והכידון עם המתלה הקדמי שומרים באורח מופלא על הכיוון והיציבות.

איטלקי במצרים!

בסיומם של 4,000 ק''מ בשבוע מבלי שהצלחתי למחוק את החיוך - אני יודע כי ייחודיות זה השם השני של דוקאטי. וה-GT מתאים לכל רוכב שיידע ליהנות מהרב שימושיות שלו. יכולת כביש טובה המאפשרת לטייל בשבת עם החב'רה לצד שימושיות יום יומית המאפשרת לרכוב לעבודה כל יום.
לא צריך להיות מקצוען בשביל לרכוב על הדוקאטי אבל כן צריך להיות זהיר! לא צריך להיות הרפתקן אבל כן צריך לרצות להיות ייחודי! לא צריך רק לרצות אופנוע לימי שבת אבל כן אפשר לרכוב איתו לעבודה וסידורים! ולא צריך לעשות וויתורים מפליגים אבל כן צריך לדעת להתלהב מדוקאטי.

דוקאטי Ducati GT 1000

מנוע
V – 2 צילנדרים, 4 פעימות, קירור אוויר ושמן, 992 סמ''ק
תזמון
דזמו, 2 שסתומים לצילנדר
הזנת דלק
הזרקת דלק מארלי -  45 מ''מ
הספק
92 כ''ס ב-8,000 סל''ד
מומנט
9.3 קג''מ ב-6,000 סל''ד
קוטר / מהלך
94 X 71.5 מ''מ
יחס דחיסה
1:10
הילוכים
6, מצמד רטוב הידראולי
מתלה קדמי
מזלג הפוך, מרזוקי, 43 מ''מ. מהלך – 120 מ''מ
מתלה אחורי
צמד בולמים עם כיוון עומס קפיץ. מהלך –  133 מ''מ
צמיגים
קדמי: 120/70-17, אחורי: 180/55-17
בלם קדמי
ברמבו, 2 דיסקים, 320 מ''מ
בלם אחורי
ברמבו, דיסק יחיד, 245 מ''מ
מיכל דלק
15 ליטרים
אורך
2,180 מ''מ
בסיס גלגלים
1,425 מ''מ
גובה מושב
810 מ''מ
משקל יבש
185 ק''ג
מחיר
 98,000 ש''ח
אחריות
3 שנים, ללא הגבלת ק''מ

הקבוצה והליווי

הקבוצה והליוויהקבוצה והליווי

קצת קולטורה

קצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורהקצת קולטורה

עוד קצת מהדוקאטי:

עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:עוד קצת מהדוקאטי:

יש מעט אופנועים שמנקים אותם תוך כדי המסע...

יש מעט אופנועים שמנקים אותם תוך כדי המסע...יש מעט אופנועים שמנקים אותם תוך כדי המסע...יש מעט אופנועים שמנקים אותם תוך כדי המסע...יש מעט אופנועים שמנקים אותם תוך כדי המסע...

תגובות

12 תגובות

1

ilan4x4

10 בדצמבר 2009 ב 09:13

דוקאטי אופנוע מדהים !

יופי של כתבה על הדוקאטי המדהים הזה.
נראה ענתיקה משהו.... אבל נראה מעולה, כמו שדוקאטי יודעים לעשות.

2

כפרה

10 בדצמבר 2009 ב 10:03

עד עכשיו רואים את החיוך שלך מהקסדה

החיבור שלך לאופנוע היה מיוחד, כרוכב שטח, בחיים שלך לא ניקית את האופנוע בכל עצירה כמו שעשית עם הדוקאטי- כנראה שנרקמה כאן ידידות מופלאה.

3

אורח/ת

10 בדצמבר 2009 ב 11:50

עופר! אחרי כתבה כזאת...

אתה עשוי לקבל אותו מתנה עם סרט אדום מסביב...

4

אבי אוסטפלד

10 בדצמבר 2009 ב 23:00

יש להודות:

עופר באמת חייך וליקק את האולדמוביל הזה לאורך כל הדרך. יש לי חשד שזה בגלל שהוא היה רב הזמן על ספרייטים ואורנג'דות.
שמתם לב שהוא שם ת'משפטים של כולם מתחת לתמונות ורק את משפט התיאור שלי לאופנוע הוא השמיט... מעניין למה... יש לו מזל שאני אוהב אותו (את עופר !) וגם את אלי ברדה כמובן. אז נשאיר את משפטי המחץ להזדמנות אחרת ובכל זאת נציין שהאופנוע חזק למדי ומצטלם יפה ואולי אפילו היה סוחב כמה מבטים ברחובות של סן פרנסיסקו (גרושות בנות 73 אבל מה זה משנה).
'-)

5

כפרה

11 בדצמבר 2009 ב 08:29

על אילו באמפים ובורות אתה מתכוון ?

כשאני קוראת שוב ומסתכלת בתמונות, אני לא זוכרת שהרגשתי משהו כזה כשהייתי על ה- KTM :)

6

Ogash Ofer

12 בדצמבר 2009 ב 08:20

לכל הקנאים...

לכבודכם הוספתי את הפסקה האחרונה בה זוכה ה-GT לנקיון תוך כדי המסע - נדיר ומיוחד!

7

אורח/ת

12 בדצמבר 2009 ב 12:32

איזה כלי!

כלי - כלי!
ומסע סוף הדרך - כל הכבוד על היוזמה ועל האומץ לרכוב רחוק כל כך.

8

אורח/ת

13 בדצמבר 2009 ב 09:18

מברוק על הרעיון

טוב שחזרת עופר
בעתיד תוכל לישם עם ענתיקה דוקטי אמיתי ולא כאילו חחחחחחחחחח
רוצה סאןיאג 1985 מגדי אבירם?
פז בר

9

אורח/ת

29 בדצמבר 2009 ב 01:19

ועל זה נאמר "סוף הדרך"!

כתבה יפה מאוד על אופנוע מיוחד - יישר כוח על היוזמה.

10

אורח/ת

08 בינואר 2010 ב 13:41

מיוחד ומשגע

בעצם זה מבחן הדרכים הכי מיוחד שראיתי, בטח לאיטלקי הכאילו זקן הזה!

11

אורח/ת

08 בינואר 2010 ב 13:42

כותרות לתמונות

רק בקריאה שנייה ראיתי שיש כותרות, תחת התמונות, המתאימות לתמונות - גדול!!!

12

Ogash Ofer

10 בינואר 2010 ב 06:03

אכן מיוחד

למרות שכבר הייתי פעם נוספת במדבר המערבי וגם במסע מאוד מיוחד. רוח הדוקאטי עדיין זורמת בי, רעש הדזמו עוד באוזניי וכל פעם שאני עובר על הכתבה החיוך גדל.
ומי ששם לב - יפה מאוד! אכן יש התאמה בין התמונות לכיתוב שלהן (מופיע תחת התמונה).