לנד רובר דיפנדר ברבים Land Rover Defender

בעלים גאים של דיפנדרים

מכונית יכולה להיות סתם כלי עבודה, אבל היא יכולה גם להיות הרבה יותר מכך. מכונית יכולה להיות מאהבת שאתה מלטף ברוך, סם ממכר, או יצירה של אומנות קינטית שאתה לא יכול להוריד ממנה את העיניים.
בכל מקרה, לפיסות המתכת והגומי, שמרכיבות את המושג 'מכונית', יש את היכולת שאם רק תאפשר להם, לחדור עמוק לתוך נפשך ולהפוך ולהיות חלק ממך.
ללנד רובר דיפנדר יש את היכולת להיכנס ללב של האנשים, זה קצת מוזר למי שלא בעניין, אבל יש משהו בצורה הקופסית של הדיפנדר שגורם לאנשים מסוימים להתאהב בו עד כלות.
ביום שישי אחד אספנו חבורת משוגעים לדבר, כולם בעלים גאים של דיפנדרים חדשים מגרסאות שונות וניסינו לגלות מה מושך אותם כל כך באותה 'קופסה' מיושנת למראה. גילינו שלמרות ההבדלים ברקע והלוגיקה של בעלי הדיפנדר השונים, כולם כאחד גילו סימפטומים ברורים של אהבה שהיא מעבר להיגיון, לאותה קובייה שנראית עדיין כציור של ילד...
קישור לכתבה חמישה דיפנדרים - חמש גישות שונות (הכתבה משנת 2003, ושום דבר לא השתנה...)

90 פתוח – ד''ר דרור אלון – 'האיזמל'

ד''ר דרור אלון, רופא כירורג, בן 42 נשוי פלוס שלושה גמדים ושלושת רבעי.
דרור מספר: '' יש לי דיפנדר 90 קצר פתוח עם גג ברזנט, ויש לי אותו כמעט שנתיים. אני מאוד אוהב את הדיפנדר שלי, כי הוא מזכיר לי כלב ים שנמצא על היבשה. על הכביש הוא מאד מוגבל ולא נוח, אבל בשטח הוא מתגלה במלא הדרו. יש לו יכולות שטח מדהימות, עבירות כמעט ללא הגבלה ובדרך כלל המגבלה היחידה שלו היא אני ''.
''קח אותו ימינה!'' זועק אלי ד''ר אלון, בעודי מנתב את מחמל נפשו, במורד מדרגות הסלע התלולות של הר-חורשן. ''קשה לי לראות מישהו אחר נוהג עליו'' מתנצל הדוקטור.
הוא ממשיך: '' העבירות שלו היא מדהימה, פשוט עוזבים את האוטו לנפשו והוא כבר נוסע לבד. זה הקסם שלו. הוא נוסע לבד, הוא יורד לבד, הוא עולה לבד והוא לא צריך אותך בכלל ''.
שאלה: מדוע דווקא 90 פתוח?
תשובה: ''האמת שבאתי לסוכנות לנד רובר על מנת לראות 110 סגור, אבל ממש בחנייה עמד 90 פתוח והתאהבתי בו במקום. התאהבתי בספרטניות שלו, במינימליסטיות שלו ויש לו גם סוג של אמירה. ה-90 הוא כולו בנוי בצורה מינימליסטית ביותר, מבחינת אביזרי נוחות ואביזרים, הוא כולו ''פונקציה'' טהורה וזה גם מה ששבה את ליבי. אם אני מחפש דימוי ממקצועי ככירורג, אז הדיפנדר שלי מזכיר לי יותר מכול 'סקלפל' (אזמל מנתחים) – הוא פשוט, תכליתי ועושה את העבודה בצורה הטובה ביותר''.

90 סגור - דידי לין – ''להתאהב בקוביה''

דידי לין בן 46 מהרצליה, בעל משרד שעוסק בעיצוב מוצרים וארכיטקטורה ומלבד זאת, הוא גם מלמד עיצוב תעשייתי באקדמיה לאומנות – 'בצלאל'.
דידי פותח ומספר: '' אני אוהב לנד רוברים, ומלבד מה-90 החדש שיש לי, אני כרגע גם משפץ לנד רובר סידרה 1 ממודל 51' . והתחלתי להתאהב בקובייה הזאת שקוראים לה לנד רובר. להתאהב בקובייה זה בעצם הסיפור של המכונית הזאת. אתה מגלה שלמרות שבאמת מדובר ברכב מיושן שאומנם עבר אבולוציה מסוימת במשך השנים, אבל למרות זאת, במובנים רבים הוא עדיין שומר תכנון המקורי שלפני 60 שנה. אתה לוקח ג'אנט ממודל 1948 והוא מתאים בדיוק גם ל-90 החדש, עם אותה מידה ואותם גוז'ונים.
ללנד רובר יש אילוץ טכנולוגי, שהיה ייחודי לתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה בעיבוד אלומיניום וכתוצאה מכך נוצרה הצורה הקופסית של הדיפנדר. יש שיגידו שהוא מכוער, אבל לא בעיני. הלנד רובר על גלגוליו השונים הפך עם הזמן לאייקון צורני. אני חושב שהדיפנדר הוא דוגמא מצוינת ''למכוער שהוא יפה''. למרות שהוא לא עובר את הסטנדרטים המקובלים של יופי ואסטטיקה, הכיעור הופך אצלו ליופי והוא יפה למרות שהוא קובייה .''

110 פיקאפ- אורן חרך- 'חקלאי'

אורן חרך חקלאי ממושב משמרת, בן 42 נשוי פלוס שני מתבגרים צעירים.
אורן: '' יש לי דיפנדר 110 ממודל 2007 בגרסת פיק-אפ, זאת אומרת 110 בעל קבינה כפולה, אלא שבמקום שתי שורות המושבים שמאחור שיש ב-110 הרגיל, יש שטח אכסון פתוח כמו בטנדר ''.
שאלה: מדוע דווקא החלטת לקנות דיפנדר דווקא בגרסה המיוחדת הזאת?
תשובה: אני חקלאי ובמסגרת עבודתי אני נאלץ לקחת חומרי הדברה שאני לא מעוניין להכניס לקבינה, אז החלטתי לקנות מכונית עם ארגז פתוח. השיקול שלי היה טנדר יפני או דיפנדר, חוץ מזה יש לי גם דיפנדר 130TD5 משנת 2006 בעל הצורה הישנה ושהגיע הזמן לקנות רכב החלטנו על עוד דיפנדר.
אנחנו מעט מטיילים עם הדיפנדר אבל בעיקר משתמשים בו כמכונית לכל דבר, לבית ולעבודה.
יחסית לדגם הקודם של הדיפנדר ה-TD5 , הוא ממש מרגיש מעולה, נסיעה הרבה יותר שקטה, חלקה, הילוך ראשון הרבה יותר קצר. זהו שיפור משמעותי לעומת הדגם הקודם, למרות שה-130 TD5 שיש לי עדיין יותר נוח לנסיעה.

110 סגור משופר- ניב שולמן- ''כמו טיול בהודו או לאכול גוייבה''

ניב שולמן בן 37 עוסק בצנרת מיזוג אוויר תעשייתי, מתגורר באורנית, נשוי פלוס ארבע בנות.
ניב: '' אני מאד מרוצה מה-110 שלי, הוא רכב השטח שתמיד חיפשתי ורציתי. הוא חיה שונה בעדר המקובל של מכוניות השטח. עד כה רוב מכוניות שלי היו SUV יפניות כמו טרופר, פג'רו או פרדו, אבל הדיפנדר הוא בליגה אחרת, המחיר הוא גם בהתאם. הרכב באופן עקרוני לא מחפש לפנק אותך, אבל בשבילי הוא הכי מפנק בעולם.
דיפנדר הוא כמו טיול בהודו או לאכול גויאבה, או שאתה אוהב אותו שאתה שונא, אין באמצע ''.
ניב ממשיך: '' לדיפנדר 110 שלי יש נעילות ARB גם מלפנים וגם מאחור, בולמי פוקס עם מיכל חיצוני, מגונים למיניהם, שנורקל וצמיגי שטח איכותיים בגודל 235. מלבד זאת, התקנתי כננת מתוצרת וורן של 12,000 ליברות שמשולבת אינטגראלית עם קומפרסור חזק.
למרות שיש לי נעילות, אם אתה שואל אותי, דיפנדר כמו שהוא לא צריך בכלל כלום. עשיתי אתו הרבה טיולים קשים והוא הסתדר היטב בלי שום נעילות ואם אתה לא יוצא לבד לשטח גם את הכננת אתה לא צריך. אתה פשוט משלב למצב Low ונוסע לכל מקום בלי שום בעיה ''.

130 עם ארגז סגור מיוחד לכלבים – ארז נכפולגר – ''גרסת שערות''

ארז נכפולגר בן 37 ממושב ינוב, נשוי פלוס ילד בן חצי שנה. בעל סדנה לשיפור רכבי שטח 'אוברלנד' שעיקר העיסוקים שלהם קשורים לתחום הרכבים הביטחוניים.
ארז פותח: '' הדיפנדר הנוכחי שלי הוא ממודל 2008, אבל אני כבר חמש-עשרה שנה נוסע על דגמים שונים של לנד רובר. היה לי סדרה 3 אחר כך היה לי דיפנדר 90 פתוח בנזין דגם אמריקאי מיוחד, בהמשך היה לי 90 סגור, אחריו היה לי 110 סגור, 110 פתוח ועכשיו קנינו את ה-130.
בבית במושב אני מטפל בכלבים שהתעללו בהם, יש לי עשרה כלבים כאלה. יש לי חצר גדולה ואצלי הם מסתובבים חופשי. אני צריך מכונית גדולה, כי אני מסתובב לכל מקום, אם זה בטיולים או לעבודה עם עדר של כלבים ''.
'' בשביל הכלבים הרכבתי על ה-130 ארגז מבודד, ובעוד חודש יהיה גם מותקן בו מזגן. ובכלל ה-130 שלי הוא בגרסת 'שערות' מיוחדת, והוא מאובזר בעיקר בשערות של הכלבים שלי ''.
חוץ מזה, הוספתי לדיפנדר גם צמיגי שטח של BF גודריצ', כננת מסיבית של וורן פוואר-פלאנט, שנורקל ומוטות רדיוס ומוטות היגוי מחוזקים.'
ארז ממשיך: '' מה שתמיד היה חסר לי בכל דגמי הדיפנדר, היא היכולת לנסוע בכביש בצורה סבירה ושרוכבי אופנים לא יעקפו אותי ברמזור. זה הטריף אותי שקלנועית של זקנים מאיצה יותר טוב ממני ברמזור. בדיפנדר החדש יש סופסוף מנוע ראוי וחזק וחוץ מזה הגיר בעל ששת ההילוכים הוא בעל יחסי העברה מעולים. כשאני נוסע על כביש 6 אני מסוגל לשייט בכיף במהירות של 130 קמ''ש, המנוע מסתובב ב-2500 סל''ד רגועים והוא מוגבל אלקטרונית למהירות של 140 קמ''ש. מלבד זאת ה-Low שלו הוא 1ל-90 ולמרות שאני לא עושה עבירות עם ה-130 בגלל שהוא ארוך מידי, אבל ה-Low שלו כל כך קצר, שבירידות אפשר לצאת מאוטו וללכת לצידו בלי שום בעיה, אשכרה הדיפנדר מתקדם שן אחר שן בציריה. ה-130 הוא הטוב מכל דגמי הלנד רובר שהיו לי אי פעם והאמת היא, שהגב שלי כבר מעוקם לצורה המיוחדת של הדיפנדר, ולכן גם שום מכונית אחרת כבר לא נוחה לי ''.

'המשוטט'

הלנד רובר, שפרוש שמו הוא: 'המשוטט בארץ' נולד באופן רשמי בתערוכת הרכב שנפתחה באמסטרדם ב-30 באפריל 1948 והוצג לראשונה לקהל כמכונה חקלאית לכל דבר. יציאת כוח (PTO) וכננת מכאנית היו חלק מרשימת התוספות המקורית. הלנד רוברים הראשונים נועדו לחרוש, לקצור, לגרור ועמדו בכבוד בכל המשימות הקשות ככלי חקלאי ממש כמו טרקטור.
לנד רובר ראשון נמכר בעיקר לחקלאים במחיר של 450 פאונד ליחידה והפך כמעט מיד להצלחה מסחרית, כשבשנה הראשונה לבדה נמכרו 3048 כלי רכב.
בדומה לג'יפ הצבאי האמריקאי שממנו הועתק, גם ללנד רובר הראשון היה בסיס גלגלים של 80 אינץ'. זו הסיבה שהוא גם נקרא בשם –לנד-רובר 80 ובהמשך הוא כונה: 'סידרה 1'. הוא יוצר כמעט ללא שינויים עד 1953 והוא צויד בהנעת 4X4 קבועה ודלתות ברזנט אופציונאליות, שרק לאחר כמה חודשי ייצור הפכו לסטנדרט.
בעקבות דרישת הלקוחות להגדלת שטח המטען, הוצג ב-1953 הלנד רובר הראשון עם בסיס גלגלים ארוך של 107 אינץ’. דגם זה צויד במנוע חזק יותר בנפח 2.0 ל' ואפשר היה להשיגו גם בגרסת טנדר.
בשנת 1956- נוספו ללנד רוברים עוד 2 אינצ'ים לבסיס הגלגלים והפכו בהתאם את שם הגרסה הקצרה ל'88' ואת שם הגרסה הארוכה ל-'107', שהפך להיות אחד מדגמי הלנד-רובר הקלאסיים ביותר.
שנה מאוחר יותר גילו ברובר את מנוע הדיזל ואחד ממין זה, בנפח 2.0ל', נכנס להיצע המנועים.

ב-58' הושק הלנד רובר סדרה 2 והשינויים היו בעיקר נפח מנוע הבנזין שגדל 2.25 ל', שיפור קל בנוחות ועדכוני עיצוב מינוריים.
אחרי עשור זועזע קשות קהל המעריצים של לנד-רובר שהלך וגדל, מהשינוי הקיצוני ביותר שעברו על דגמי היצרן: הפנסים שבסדרה 2A עברו – שמו שמיים, ממקומם בתוך הסבכה הקדמית אל חזית הכנפיים, בהתאם לתקנות התאורה בחלק מהמדינות בהם הוא הוצע.
באותה שנה – 1968, החלו הניסויים הסודיים בבניית רכב שטח מפואר- קונספט לא מוכר עד אז. מפרויקט הוולאר (VELAR) פותח הריינג' רובר הראשון שהושק בשנת 1970, עם מנוע V8 בנפח 3.5 ל', סרנים חיים, מתלים ספירליים נפרדים ורמת פאר שלא נודעה עד אז במכוניות שטח. רשימת ההמתנה לריינג' החדש שברה שיאים והמאושרים שקנו אותם הראשונים, יכלו למכור אותם במחיר גבוה יותר מהמחיר בסוכנויות.
ברובר לא נחו על זרי הדפנה וכבר באוקטובר 71' הושקה 'סדרה 3', עם עיצוב חזית מחודש. ביוני 76' יצא הלנד רובר המיליון את שערי המפעל בסוליהול.
לאחר שרבים מבעלי הלנד רוברים, החליפו את המנוע 6 הצילינדרים החלש והמיושן בנפח 2.6 שהיה ברשותם, במנוע החזק יותר שהיה מותקן בריינג' רובר, השיקה לנד-רובר בשנת 1979 את ה-109 סדרה 3, עם מנוע V8 בנזין בנפח 3.5 ל' שנלקח היישר מהריינג', זה גם היה האב טיפוס הראשון לדגם 'ה-110' שממנו נולד 'הדיפנדר' בשנת 1983.
'הדיפנדר' צויד במתלים ספיראליים ששיפרו משמעותית את נוחות הנסיעה ולמפונקים באמת הוצאו גרסאות 'קאונטי', שם שצץ לראשונה עוד בגרסאות המאוחרות של 'ה-109'. לקוחות 'הדיפנדר' נהנו לראשונה מגיר בעל 5 מהירויות והגה כוח. מותרות של ממש.
'הדיסקברי' הוצג לראשונה בתערוכת הרכב של פרנקפורט ב-89'. מדובר בדגם חדש לחלוטין, לאחר כמעט 20 שנה לאחר השקת הרייג' רובר.

ה'דיסקברי' מוצב בין 'הדיפנדר' הספרטני לבין הריינג' רובר המפואר והוא הגיע עם רמת אבזור גבוהה ומנוע טורבו דיזל חדש בעל הזרקה ישירה.
ב1994 נרכשת רובר על ידי חברת ב.מ.וו הגרמנית ובשנת 1997 מוצג 'הפרילנדר' – לראשונה ברובר, רכב כבישטח עירוני, שהוצא בגרסת בנזין בנפח 1.8 ליטר וגרסת טורבו דיזל בנפח 2 ליטר והזרקה ישירה.
לאחר אכזבה מהרכש האנגלי, מוכרת ב.מ.וו את יצרנית מכוניות הכביש – 'רובר' תמורת פרוטות (ליתר דיוק 10 פאונד אנגלי) וחובות עצומים שעוברים לאחריותה של בית ההשקעות – 'פניקס'. בנפרד מוכרת ב.מ.וו את חטיבת לנד רובר לקונצרן פורד ב3 ביולי 2000. אגב, את השם והזכויות למיני מיינור משאירה ב.מ.וו בידיה, מהלך שיתגלה כאווזה שמטילה ביצי זהב.
בשנת 2004 הושק הדיסקברי 3, עם טכנולוגיה שהופכת בלחיצת כפתור כל עירוני חנון לג'יפאי מיומן. מעלה ורדית כבר לא יהיה לעולם אותו הדבר.
במאי 2005 הושק בישראל הריינג' ספורט, שחולק עם הדיסקברי החדש את אותה הטכנולוגיה ואת אותו פס ייצור. המנועים הם מתוצרת חטיבת האחות בפורד - יגואר, כשבהיצע מנוע 4.4 ל' אטמוספרי ומנוע 4.2 ל' עם מגדש-על.

באביב 2007 מושקת גרסה חדשה של הדיפנדר עם גיר בעל שישה מהירויות ומנוע 2.4 ל', המשותפים גם לפורד טרנזיט.
באוגוסט 2007 מגלה התאגיד ההודי הענק 'טאטא' עניין ברכישה מחברת 'פורד', שניים מסמלי האימפריה הבריטית המתפוררת: יגואר ולאנד-רובר.
ב-2 ליוני 2009 נחתמה העברת לנד רובר ויגואר מחברת 'פורד' לידי 'טאטא' תמורת 1.5 מיליארד ליש''ט. במסגרת החוזה פורד הסכימה גם להמשיך לספק מנועים וטכנולוגיה בעבור תאגיד 'טאטא'.
2009 נחשף פרויקט 'Icon', שנועד להחליף בשנים הקרובות את הדיפנדר המיתולוגי.

לנד רובר דיפנדר

הדיפנדר הנוכחי עבר שדרוג משמעותי בשנת 2007 וקיבל את המנוע 2.4 ל' טורבו דיזל של הפורד טרנזיט, עם אותם 122 כ''ס ומומנט משופר. הדיפנדר קיבל גם תיבת הילוכים חדשה בת שישה הילוכים, ויחסי העברה קצרים יותר בתיבת העברה, עניין שמשפר משמעותית את העבירות בתנאי שטח קשים לצד מהירות שיוט עדיפה וצריכת דלק מופחתת.
ל-90 וה-110 נוספה גם מערכת שמונעת מהמנוע לדומן גם במצבי עומס קיצוניים, עניין שעלול להתגלות חיוני ביותר, כשאתה בדיוק עסוק בלטפס את המדרגה 'במעלה עשוש'.
חוץ מזה, קיבל הדיפנדר גם בקרת האחיזה לשטח ו- ESP לכביש, מערכות שעובדות דרך ה-ABS, שמותקנת גם היא במכונית ומעניקות לדיפנדר, איכויות בשטח ובטיחות בכביש שמתאימות סופסוף גם למילניום השלישי. יתרונות: חיית שטח אותנטית עם שלדת סולם וסרנים קשיחים, פשטות מכאנית, מנוע מצוין וגיר משובח שתואם אותו ובנוסף כמובן למתלים המופלאים שהפכו את הדיפנדר לאגדת שטח.
ה-110 וה-130 הם בקבוצת שווי שימוש אפס.

חסרונות: מחיר גבוה מאד, איכות חיים בנסיעת כביש, הנדסת אנוש לא ממש אנושית שגורמת לאורך זמן, לעקמת אלכסונית בעמוד השדרה של הנהג. המחיר: את ה-90 הקצר בגרסה הפתוחה הזולה ביותר, תוכל לגלגל מאולם התצוגה החל מ-230,000 שקל כולל מע''מ, את גרסת ה-110 הסגורה תוכל לקבל החל מ- 369,000 שקל כולל מע''מ וגרסת ה-130 הארוכה תתחיל מרמת מחיר של 327,000 שקל כולל מע''מ. גם ה-130 וגם ה-110 מוכרים כשווי שימוש אפס, זאת אומרת הם מוכרים כהוצאה מוכרת: בפחת, במע''מ, בדלק, וביטוח כבר מהשקל הראשון. רק רשמו דיפנדר בחיפוש של האתר ותקבלו עשרות כתבות ומבחני דרכים מדיפנדרים ישנים ועד איך יראה הדיפנדר החדש...

תודות

תודה לאלון תשבי הבעלים של יקב התשבי וחובב דיפנדרים ידוע בעצמו, שהזמין את כל החבורה ליקב לארוחת בוקר משובחת של יום שישי. תודה לחברת המזרח, יבואנית לנד רובר על עזרה בארגון היום ובמיוחד לגל ליבוביץ ורענן בוקובסקי אנשי היבואן, שהראו הרבה יוזמה מעבר לתפקיד שלהם, במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי.