להרבה מאיתנו עניין ההדרכה נתפס כמשהו שטוב בשביל שמישהו אחר יעשה אותו, לא מעט פעמים, ישנו משפט שחוזר על עצמו בשיחות עם אנשים בצורות שונות כמו: ''אחרי 20 שנה שאני נוהג (בכביש או בשטח) מה אפשר לחדש לי?'' אז זהו, הסתבר לי בהדרכת נהיגה בשטח טרשי עם גלעד שאפשר לחדש והרבה.
החידושים הם בעצם לא גילויי עולם מרעישים, אנחנו יודעים אותם או ידענו אותם פעם בעבר, אבל עם השנים סיגלנו לעצמנו צורות ושיטות נהיגה המותאמות לצרכים האישיים שלנו שאולי התרגלנו אליהן, אבל בעצם ביום יום זאת טעות אחת גדולה.
מכירים את זה שנח (שהיה בעיקר בתיבה) לשים את יד שמאל על החלון ונגיעה קלה בהגה? זה מה זה כייף, ומאוורר, מרגישים את זרימת הרוח בין השרוולים וחוסכים קצת במזגן, אבל זאת טעות אחת גדולה ורואים את זה גם בזמן נהיגה בשטח לא רק בשבילים... והאם נתתם פעם תשומת לב או הקדשתם שנייה אמיתית לחשוב על צורת הישיבה שלכם? האם אתם מכירים את כל הכפתורים ברכב ועם מה צריך להשתמש איפה? יש עוד דוגמאות רבות שבכיף הייתי רושמת לכם כאן אבל אני רוצה שתבינו כי יש עוד הרבה מה ללמוד או לרענן גם אחרי שנים רבות של נהיגה.
כמה מכם ויתרו על נקודות מעבר מסוימות באמצע טיול כי לא היה לכם מושג אם אתם עוברים או לא ולא מדובר על האגו אם הוא מצליח, אלא על הרכב וגם קצת על המיומנות של הנהג?
בהדרכה ניתנים לכם הכלים הנכונים איך לעבור, לדעת מה היכולת שלכם כנהגים וכמובן מהן יכולות הרכב מבחינת עבירות.
אנחנו מגיעים לנקודת תרגול, החברה נכנסים אחד אחד לרכב ומתחילים תרגול שיפוע צד – מבחוץ זה נראה ממש מפחיד – הרכב נוטה על צידו, לפעמים גלגל אחד באוויר, בפנים יושבים הנהגים צוחקים ומבסוטים מהיכולת, אבל ברור שהם לא היו מצליחים להגיע ולעבור את הקטע בצורה נכונה ללא גלעד המדריך. אה וכן, מגיע להם צל''ש על זה שהיו קשובים ופתוחים להדרכה, אחרת לא היו מגיעים לשיפוע צד, מקסימום עוברים תעלה.
בתרגיל הבא: עליות וירידות, לפנינו מעלה עם סלעים, שקעים ואבנים מתדרדרות - רק לעלות את זה יש לי קוצר נשימה ואני מדליקה סיגריה לחמצן. גלעד מסביר לנו את חשיבות התכנון, חשבתי שלמעלה מתכננים את מיקום המנגל, מסתבר שמאוד חשוב לתכנן נכון את המסלול שרוצים לעבור בו.
חבר'ה עם טרקטורונים ובאגים עושים לנו תצוגה של עליה וירידה מולנו – זה נראה קליל, אצלנו כל אחד בוחר את הנתיב שנראה לו הכי מתאים, גלעד עוזר בתכנון ובהכוונה. הראשון מזנק את העליה ואחריו ממשיכים כולם עם קריאות עידוד והתפעלות מהיכולות, אני מצלמת כדי שיראו איך הם נראים מחוץ לרכב.
לכל עליה יש גם ירידה והתכנון והזהירות חשובים גם כאן, במיוחד אם רוצים לשמור על הרכב, הנוסעים שבו ועל הצלם שיפיק תמונות גלגלים באוויר והנאה מההדרכה.
מסיימים את ההדרכה במעברי מים, שפריץ ובוץ, הנחלים בעונה זאת מלאים במים, הרבה ירוק מסביב, גלעד לוקח אותנו לכיוון הכביש דרך השטח הבוצי, עם שני מעברי מים וטיפוס קל, כולם מסיימים עם חיוכים ובלי נזקים.
אפשר עוד להמשיך ולטייל, אבל השבת אוטוטו נכנסת ונמצאים איתנו בקבוצה גם שומרי שבת שהבטחנו להם סיום והגעה הביתה בזמן.
נתראה בהדרכה הבאה בשטח הטרשי או בחולות תלוי איזו הדרכה כבר עברת.
5 תגובות
1
אורח/ת
04 בינואר 2010 ב 19:13
איך ה-V8 בשטח?
2
MT - 4X4
06 בינואר 2010 ב 15:24
האמת - כל מילה חקוקה בסלע!
ראו סלעי הר חורשן :)
3
כפרה
06 בינואר 2010 ב 16:12
מוטי - אתה יודע כמה אופנועים היו שם ?
4
udi500
10 בינואר 2010 ב 12:55
המדריכים חשובים
תשומת לב מי המדריך - לקחתי את אשתי לקורס כזה של המרכז הישראלי לסיור - גם בזבוז כסף וגם מסוכן לנהגים חדשים שלא מקבלים את ההדרכה הנכונה.
5
חיית שטח
10 בינואר 2010 ב 14:52
תגובה
תגובות