עונת 2010 הגיעה למחצית הדרך ובחרה לעשות זאת במקום הכי פחות צפוי, הביטוי ''מגרש חוץ'' מעולם לא התאים יותר
מאת: בועז קורפל
25/01/10
כאשר חזרתי הביתה מהמרוץ הקודם, חשבתי לעצמי שבפעם הבאה אסע בוודאות צפונה. למרות שאין לי שום דבר נגד הדרום, הגעגועים לירוק של הצפון התעוררו והכו בי. לא העליתי בדעתי שבצידה המזרחי של המדינה אפשר לעשות ניסים ונפלאות אבל כאשר הגיעה ההזמנה למרוץ הרביעי בסגנון ''ספיישל טסט'' נוכחתי לגלות חבל ארץ חדש.
בפעם האחרונה שהייתי במקום שבו מספר הולכי על ארבע היה גדול ממספר בני האדם, זה היה בצפון סקוטלנד. מוזר, אבל המחשבה הזאת שבה ועלתה בראשי ככל שהעמקנו בנסיעה מזרחה ולאורך קו הגבול עם ירדן כי לכל אורך הדרך נראו יותר בעלי חיים מבני אדם. לא אחת שבה ועלתה השאלה בתוך הרכב ''האם זה הכיוון?''
המועצה המקומית עמק הירדן אמצה אל חיקה את ''העמותה הישראלית למרוצי אנדורו'' ופרשה את חסותה על התחרות. השטח שהוקצה נראה מושלם ופסטורלי ואוהלי המשתתפים השתלבו בצבעוניותם בתוך הנוף. הקרירות של הבוקר הלכה והתפוגגה ככל שהשעון התקדם ונראה היה שכל הנוכחים שרויים בסוג של שלווה בלתי מוסברת. ההרשמה הייתה מקוונת ואיש לא חש צורך למהר ולהירשם לפני סגירת ההרשמה. גם מערכת מדידת הזמנים החדשה והמודרנית הוכנסה לשימוש ראשון על ידי צוות מתפעלים מיומן והכול במטרה לספק תוצאות מדויקות עד כמה שניתן, בזמן אמת.
טיילתי כדרכי בין אוהלי המשתתפים וניסיתי לתהות על מחשבותיהם וציפיותיהם מהמרוץ הרביעי של העונה, האם מישהו מוכן כבר לומר בפה מלא את המילה ''אליפות''?
דידי אברהמי, איש המסלולים של העמותה הסביר לי את פשר הזמן שהוקצה לתחרות, 3 שעות וחצי (ללא זמן עונשין של 30 דקות נוספות) ואמר כי מסלול ההתשה ארוך ומאתגר במיוחד וגם הקטע המדוד שבא בעקבותיו לא ממש מזכיר טיול בפארק. ''לקחנו בחשבון את הזמנים הממוצעים של הרוכבים הפחות מהירים תוך התחשבות בזמן מנוחה'' אמר אברהמי ''והוספנו גם את קטע הספיישל וראינו שמסגרת רגילה של 3 שעות לא תספיק''. האם כושרם של הרוכבים יעמוד באתגר הקשה יותר? בהחלט כן! כאשר המצערת נפתחת והאגזוז מתחיל לנגן, מאגרי האנרגיה הפיזית גדלים פי כמה.
20 משתתפים נרשמו לקטגוריה מקצועית E1 שקיבלה העונה תוספת חוזק מרשימה בזכות הצטרפותם של מתן ניר רוכב ''הוסקוורנה'' ושל אפי שטנבויים. זה לא ששאר המשתתפים באו לשמש כסטטיסטיים, ממש לא. כל אחד ואחד מהם נתן את המיטב ואת המרב והמרוץ קיבל את צביונו המותח כמו באירועים הקודמים.
בתום הקפת ההתשה הראשונה הגיעו המשתתפים לשער הזינוק שקיבל הפעם נפח וגודל משמעותיים לאור השתתפות ''רדבול'' אשר סיפקה גם את אוהליה המרשימים ואת השמשיות המוכרות.
בעוד ש-19 המשתתפים קבעו תוצאה של למעלה משש דקות בקטע המדוד, אוריה כרמלי האגדי מעך את השעון ועצר אותו על 5:48 דק'. הכחול של ''ימאהה'' אותת כבר בפתיחה שהפעם יצטרכו האחרים לקרוע ממנו את הניצחון. הדר עציוני רוכב ''ד.ל.ב מוטוספורט'' שחגג את יום הולדתו באותו שבוע, שמר בהתחלה על טווח מסוים כמו גם אסף בן אהרון שהראה שרכיבה היא עניין גנטי חזק והוא ירש אותו מאביו מישאל שהגיע הפעם ללוות את הבחור לאירוע.
מתן ניר איבד זמן יקר בהקפה הראשונה ועצר את השעון על 6:11 דק' ובדיעבד זה אפשר לכרמלי לנצל את היתרון שהוא פתח בהתחלה.
מוליך הליגה בקטגוריה מקצועית E2, רוכב ''אפריליה'' יונתן לוי, הסתובב בין האוהלים והחליף דעות עם חבריו לליגה כשהוא לבוש בחולצה אדומה של קבוצתו. ''כוכב העמקים'' שאיבד את כתרו בעונה הקודמת אחרי פציעה, הוכיח מתחילת העונה שהוא שייך לפלנטה אחרת של סגנון רכיבה אבל הוא מקפיד לשמור על צניעות ומרבה לשדר מסרים שהוא לא נח לרגע על זרי הדפנה של תחילת הליגה.
יריבו בעונה זאת, שלום ''הבוס של הקרוס'' אוחיון, רוכב ''מטרו מוטור'' על אופנוע ''ימאהה'', מכיר את לוי שנים רבות ויודע ששעון החול הולך ואוזל. אם המפנה מבחינת הניצחונות לא יחול הפעם, הסיכויים יהפכו לתיאורטיים בלבד.
אוחיון התחדש בקסדה נוצצת ומבריקה למרוץ הזה וקיווה שאכן הפעם הסיפור יהיה שונה מאלה שראינו עד כה. שחקן החיזוק המשמעותי של ''מטור מוטור'' העונה הוא אריאל שלי. רוכב רב כשרון שממשיך לטפס מעלה בכל מרוץ ואף הוא נותן את הטון שלו במרוצים. המתחרים האחרים בקטגוריה (13 בסה''כ) הנחשבים למנוסים ואף מעוטרים באליפויות כדוגמת האלוף המגן על התואר נמרוד חמו באופנוע של ''ב.מ.וו'', עופרי שטראוס ב''אפריליה'' ונתנאל זיו שסוחב פציעה במרפק שמאל על KTM עשויים להוות גורם משפיע על מאבק האליפות בין לוי לאוחיון ומכאן שנוכחותם במרוץ הזה טמנה בחובה איום על הפודיום.
המזל איבד זמן יקר מפז והתוצאה שלו הייתה 5:45 דק'. מנגד, יונתן לוי פתח ברכיבה אגרסיבית מבית היוצר שלו והשעון עצמו נדהם כאשר מחוגיו נעצרו על 5:28 דק'. הפור נפל כבר בפתיחה. למרות נפילה של שלום אוחיון, המשיך רוכב ''מטרו מוטור'' לתת את כל מה שיש לו בתוספת כמה פעימות לב לפעימות המנוע והראה לכולם מאילו חומרים הוא עשוי.
יונתן לוי סיים את ההתשה השנייה ומיד זינק למדידה הבאה. כך הוא עשה בכל פעם מחדש ורק לקראת הסיום הוא הרשה לעצמו לקחת קצת אוויר. הזמנים של רוכב ''אפריליה'' המשיכו להתכווץ. אחרי שקבע את ההקפה המהירה של המרוץ עם 5:22 דק', הוא המשיך והתמיד בהקפות מהירות וחיסל את סיכוייהם של היריבים לאיים על מקומו. ''זה לא נגמר, זהו רק המרוץ הרביעי ואי אפשר לנוח על זרי הדפנה'' אמר לוי בסיום כשהוא מחבק באהבה את הגביע שלו. שלום אוחיון שמר על טווח ביטחון עצום מנמרוד חמו רוכב ''ב.מ.וו'' שהבליח בעצמו בהקפות מהירות בכל פעם, אבל לא מספיק מהירות על מנת לשנות את התוצאה הכללית.
בסיום המרוץ פסקו השופטים כי חמו נפסל בגלל עבירת בטיחות (רכיבה ללא קסדה על האופנוע שלו על ידי אחד מאנשי הצוות) ולפיכך הוקפץ אריאל שלי למקום השלישי וזכה לבקר על הפודיום. דומה שזה לא הביקור האחרון שלו ונשוב לפגוש אותו שם בעתיד הקרוב.
נתנאל זיו נכנע במידה מסוימת לפציעה שלו ולמרות שבהקפה השלישית הוא עצר את השעון על 5:35 דק' (ההקפה השלישית במהירותה אחרי לוי ואוחיון ולמעט הפסילה של חמו) הוא לא שחז את העניין בהקפות האחרות וסיים במקום שישי.
עופרי שטראוס רוכב ''אפריליה'' נאבק בשתי חזיתות. ראשית הוא ביקש לסיים את המרוץ על הגלגלים ולשבור את ביש המזל שפקד אותו עד כה, ושנית הוא נאבק בזיו כרמי שרכב על אופנוע של ''ב.מ.וו'' ולא על אופנוע של קבוצת ''עופר אבניר'' כפי שראינו אותו בשנים האחרונות. שטראוס הצליח במשימה אחת בלבד. עופרי שזכה לפני שנתיים באליפות של E1, סיים על הגלגלים אך רק במקום חמישי אחרי זיו כרמי שפתח פער של 10 שניות בסיום.
נדנדת הפודיומים של תומר ''Six days rider'' שמש רוכב ''הוסקוורנה'' ושל שחר סולימני רוכב ''מטרו מוטור'' על אופנוע של ''ימאהה'' עבדה שעות נוספות גם בבקעה. קטגוריה מקצועית E3 שיגרה למערכה 8 משתתפים ואם שוקלים את ניסיונם ביחד, מקבלים נבחרת חלומות ברכיבת שטח. נדב לוגסי הנפלא על ''הוסאברג'', ערן וולנברג רב הניסיון של KTM, זוהר גלילי שהתחדש השנה בבגדי ''ב.מ.וו'' וכתוספת קבלו את אייל אייזנברג הנפלא, דידי אברהמי וגיא ידיד.
בפתיחה רשם תומר שמש את ההקפה המהירה ועצר את השעון על 6:02 דק' אולם יריביו לא התבטלו. זוהר גלילי היה איטי ממנו רק בשתי שניות וסולימני בשלוש שניות בלבד. ריח עז של מאבק עמד באוויר והעיניים התכווצו בניסיון לאתר מהמרחק הרב של הקטע המדוד, מי מהם מהיר יותר. לא מדובר בהבדלים גדולים כלל ועיקר. הפניית כידון בזווית שונה במקצת או הרפיה של ידית התאוצה עשירית השנייה מוקדם יותר יכולים לחרוץ את גורל המרוץ הזה. בהקפה השנייה פעלה הנדנדה. שחר סולימני קיצץ 11 שניות ועלה לעמדת ההובלה כאשר גלילי מאבד 7 שניות ותומר שמש משפר מעט את ההישג הקודם שלו, אבל רק במעט.
בהקפה השלישית שולח זוהר גלילי את כולם לשעוני החישוב. הוא מבצע את ההקפה המהירה מבין שלושתם כאשר מאחור, נדב לוגסי וערן וולנברג נושפים בעורפו של אייל אייזנברג אבל כל השלושה הולכים ומאבדים גובה.
המרוץ מגיע לנקודת האמצע שלו כאשר שלישיית החוד מתמודדת במרוץ משל עצמה. כאן מצא סולימני את מה שהוא צריך ובסדרה של הקפות מהירות ועקביות הוא פתח אט אט את הפער מתומר שמש וזוהר גלילי.
''באתי היום לרכוב בצורה שקולה ורגועה ולא להשתגע'' אמר סולימני בסיום המרוץ. מסתבר שאפשר למצוא שלווה וקצב מהיר בעת ובעונה אחת. היתרון של סולימני על תומר שמש בסיום היה 18 שניות, פער בלתי ניתן למחיקה אשר הביא את רוכב ''ימאהה'' לראש הפודיום. שתי הקפות לסיום הצליח גלילי לצמק 8 שניות מיתרונו של שמש שדורג שני, אולם אז השיב תומר שמש מלחמה ותקע את היתד שלו במקום השני בפודיום עבור קבוצת ''קמור'' שמבחינתה, שני מקומות על הפודיום הובטחו בכל מקרה לאור הישגו של גלילי.
חלקה של קטגוריית הסניורים במרוץ הזה הוא אחד המכובדים ביותר שנראו בעונה הנוכחית. כאשר התייצבו 99 משתתפים על קו הזינוק, 13 אחוזים מהם היו שייכים לקטגוריית הסניורים (!!!)
עיון בלוחות הזמנים והתוצאות שהסניורים השיגו מראה כי התוצאות לא מביישות כלל את המעמד אלא ההיפך הוא הנכון. תוצאותיהם היו עשויות להשתלב בצורה מעוררת כבוד בקטגוריות המקצועיות והעממיות כאחד.
אמנם הסניורים רכבו 5 הקפות ולא 6 כמו המקצועיות, אבל הם זכו לתשואות רמות והיו לכוכבי המרוץ. גלעד קדשאי, ברק דודאי וירון גולדשטיין טיפסו אל הפודיום לקול תשואות הקהל הרב בסופו של מרוץ מפרך. קדשאי ירה את יריית הפתיחה בהקפה הראשונה והציב את הרף גבוה עבור מתחריו שנאבקו במאבק צמוד מאין כמותו על המקום השני. התוצאות של שתי ההקפות האחרונות הן אלה שקבעו כי ברק דודאי סיים שני לפני ''גולדי'' שרכב הפעם על אופנוע של ''ב.מ.וו''.
קטגוריה עממית E1 סיפקה את הסחורה עד הסוף. זה לא שמישהו השתעמם לרגע במהלך 3 וחצי השעות שחלפו ביעף, ממש לא. אבל מבט אל זמני ההקפות של רועי קליין ובר נוב סיפר את הסיפור כולו. נוב הוביל בתחילת הדרך אך נקודת השינוי הייתה בהקפה השלישית שם איבד 13 שניות. קליין ניצל את המעידה הזאת עד תום ונוב שניסה לחזור גילה שהפער שנפתח היה גדול מדי. גן בן דוד שסיים שלישי, הראה פעם נוספת את מידת היכולת של אנשי העמק. הוא השווה את זמן ההקפה המהיר ביותר של בר נוב (6:16 דק') אבל לרוע מזלו הוא לא התמיד בהקפות הבאות והמומנטום דעך והספיק רק למקום השלישי בפודיום.
''איפה ממוקם און בלומנסון?'' שבו ושאלו אותי בכל הקפה והתשובה לא השתנתה. ''און במקום ראשון''. כשעה לאחר שקטגוריה עממית E2 סיימה את חלקה במרוץ הגיע בחור צנום וצנוע עם חיוך מבויש משהו והתקרב אלי בחשש מסוים ושאל ''אני יכול לדעת איפה סיים און בלומנסון בבקשה?'' הבטתי בו ושאלתי ''מי כבודו? באו כבר ושאלו אותי כמה פעמים, לא סיפרו לו איפה הוא?'' ואז ענה הבחור ''אני און, לא אמרו לי בדיוק''. נראה היה לי באותו רגע שהוא שמר בלומנסון ידע אבל לא ממש האמין למה שאמרו לו. ''אתה ראשון!'' אמרתי לו והבחור חייך, נרגע ועזב בשקט.
יודעי דבר מכירים את השם ואת היכולת של און. וכעת, גם אנחנו. במרוץ מעורר התפעלות תוך שהוא מביס את יריביו וסוגר את המרוץ כאשר הוא היחיד בקטגוריה שיורד מ-32 דקות, כבש בלומנסון את ראשות הפודיום.
אחריו סיים אלמוג מנגד בפיגור של 20 שניות ואל המקום השלישי הגיע עומרי סגל כשהוא איטי מאלמוג ב-10 שניות בלבד. ההקפות של אלמוג ועומרי לא היו עקביות אבל סיפקו עניין. כאשר האחד היה מהיר, יריבו היה איטי והפערים קוזזו וכך נמשכה תנועת המטוטלת עד לסיום שהוכרע לטובת אלמוג שכאמור סיים במקום שני.
השעון הראה 3:25.00 שעות. בעוד חמש דקות בדיוק מסתיים הזמן הרשמי ומתחיל זמן העונשין. אדם שגיב מסיים את ההתשה האחרונה ועומד להיכנס לשער הזינוק להקפה המדודה האחרונה.
גיא ידיד מגיע ומנסה ''לאפס'' אותו. להרגיע ולסייע לו להתמקד במשימה. זאת ההקפה המכרעת במאבק על הניצחון בקטגוריה עממית E3.
שגיב פתח נפלא וקבע זמן עוצר נשימה של 6:17 דק'. מולו זאב שלו נראה איטי ביותר כי התוצאה שלו הייתה 6:31 דק' ורק רוכב נוסף בדמותו של עומרי גור הצליח לקבוע תוצאה של 6 דקות ומשהו מבין כל שאר המתמודדים בקטגוריה.
בשתי ההקפות הבאות נחלש שגיב ומנגד התעורר זאב שלו ונכנס לקצב מצוין. הוא קיזז את היתרון של אדם שגיב ונראה היה שהמומנטום עובר אליו. אולם ההתאוששות הייתה דווקא מנת חלקו של שגיב.
בהקפה האחרונה התברר כי שגיב עייף וסחוט, מאבד קצת זמן (שתי שניות) ליריבו אבל אדם סחט את שאריות האוויר שנותר בריאותיו ואת שארית הכוח של שריריו וזה הספיק.
אדם שגיב עלה למקום הראשון ברגע הנכון ונתן את התשובה לזאב שלו וגם לנו. זאת תמצית היכולת הספורטיבית של רכיבת שטח באופנועים. עומרי גור השאיר את שאר המשתתפים מאחור. איש לא הצליח להיכנס למסגרת הזמנים שלו והוא עצמו התקשה להדביק את המובילים ולהוא הסתפק במקום שלישי.
מקצועית E1
1. אוריה כרמלי
2. מתן ניר
3. הדר עציוני
מקצועית E2
1. יונתן לוי
2. שלום אוחיון
3. אריאל שלי
מקצועית E3
1. שחר סולימני
2. תומר שמש
3. זוהר גלילי
עממית E1
1. רועי קליין
2. בר נוב
3. גן בן דוד
עממית E2
1. און בלומנסון
2. אלמוג מנגד
3. עומרי סגל
עממית E3
1. אדם שגיב
2. זאב שלו
3. עומרי גור
סניורים
1. גלעד קדשאי
2. ברק דודאי
3. ירון גולדשטיין
11 תגובות
1
Ogash Ofer
25 בינואר 2010 ב 12:55
יפה מאוד - אהבתי
אקשן אמיתי של ספורט יפה בישראל.
אהבתי את המצלמת אצבע על הקסדה של מתן ניר - תודה רבה למתן!
2
אורח/ת
25 בינואר 2010 ב 13:21
מעולה!
בועז פשוט מעולה סיקור שממחיש את מה שהתחולל במירוץ!
כל הכבוד על היחס לעממיות ושנמשיך ככה נגיע רחוק!
סרטון מדהים רק יותר רוכבי עממית!
3
MT - 4X4
25 בינואר 2010 ב 14:51
איל אשל בשטח עם המצלמה =...
הנאה צרופה של חוויות מהשטח!
חוצמזה יש בארץ רוכבים שכיף לראות אותם!
4
Ogash Ofer
25 בינואר 2010 ב 15:34
מי זה הצלם המהולל?
יכול להיות שהוא ימכור את הויסטרום 1000 החדש שלו ויעבור לאפריליה שטח?
או שמסע קובי3 למצרים יעבור מהאספלט לשטח?
5
אורח/ת
25 בינואר 2010 ב 20:07
מחמם את הנשמה ואת הלב
כתבה שכולה פנינים, אוהב את מרוצי השטח ומקווה שיגיע יום שיכירו את כוחנו גם בעולם הגדול. כל הכבוד למשתתפים והסרטון בהחלט ממחיש את עוצמת החוויה. עלו והצליחו!
6
אורח/ת
25 בינואר 2010 ב 20:50
בועז, כתבה יפה. תודה
7
כפרה
26 בינואר 2010 ב 08:25
אין מצב !!! קודם כובשים את מצרים
8
אורח/ת
26 בינואר 2010 ב 23:17
מקום לתקווה
יש עוד משהו חיובי בארץ שקשור לספורט מוטורי שאנשים יכולים לעשות ולהנות ממנו, מוריד בפניהם את הכובע ואת הקסדה. כתבה יפה וסרטון מרשים, תודה
9
אורח/ת
27 בינואר 2010 ב 01:51
איזה ליגה! תרתי משמע
גם ליגת אנדורו משובחת וגם סרטים סוף הדרך - כל הכבוד לעוסקים במלאכה.
10
סיגל אדלשטיין
27 בינואר 2010 ב 09:56
אהבתי
כל הכבוד , אחלה של סרטון.
11
רפי אבידן
28 בינואר 2010 ב 19:04
המועצה האיזורית בקעת הירדן ולא כפי שנכתב
תגובות