כבר בתחילת המסע הבנתי מה צפוי לנו... הסיור בוואדי רם היה חוויה מיוחדת - מדבר מוצף במים, ימות מלח שהפכו לביצות ואדרנלין בשמים. אפילו זקני הבדואים באזור לא זוכרים מזה שנים רבות הצפה שכזאת. לסיום היום אנו מגיעים למאהל שלנו שהיה כמו אי מוקף בים. החלטנו לחצות את הביצה. עוברים ומגיעים למקום שנראה כמו בסיס טירונים מלא במים. מזל שקנינו בשר לעשות על האש להרגשה יותר טובה.
מאת: אתר השטח הישראלי
26/01/10
למחרת השקמה מוקדמת לעבר רמת המזרח, טיפוס לא קל טכנית שדורש מיומנות נהיגה גבוהה. לפתע עוצרים אותי. בעיה. יש תקלה בפג'ארו של אייל. נו בקטנה.. הלך הדריישפט. מנסים לגרור אותו ללא הצלחה, אז שולפים כננת והרכב עולה לראש המעלה. טלפון לבעל מוסך מיצובישי בבת-ים מוסך רמות. איש נחמד שתמיד מוכן לעזור אפילו שזה בשבת והוא נותן לי הסברים מה לעשות ואיך לחלץ את הרכב מהשטח. צריך להבין את משמעות המסע הזה - אנחנו נמצאים לפעמים במרחק של 200 ק''מ מכביש. לא פשוט, אבל מתגברים על התקלה. הרכב חולץ לכביש ונסע ישירות למלון.
מנשה, איש מיוחד שמכל מצב מסובך יודע להוציא את המצחיק שבו והחבר'ה פשוט לא מפסיקים לצחוק. לקראת ערב אנחנו מגיעים לימת המלח של ג'פאר -ימת המלח הגדולה במזרח התיכון. לפתע נפתחות המצערות, המהירות מגיעה צפונה מ-130, שפריצים של מים, חוויה שאי אפשר לשכוח. 9:30 מגיעים למלון, ארוחת ערב ולישון. מחר מחכה לנו היום הקשה במסע.
7 בבוקר והחבר'ה כבר מתארגנים על הג'יפים. דלק ויוצאים להקיף את הידית של ירדן. לאחר ארוחת צהריים, כמובן קבב על האש (המומחיות של עבדאללה) עוברים מתחת למשטרת המדבר הירדנית (המשטרה ממוקמת על גבול סעודיה עירק ותפקידה העיקרי לעצור מבריחים) וישר מוזנק אלינו ג'יפ סיור. לאחר דין ודברים עם השוטר שלנו משחררים אותנו ואז מנשה מחליט - עושים ביקור במוצב שלהם. אל דאגה. אני נכנס למטבח שלהם ומכין קפה לכולם. טוב מה אני אגיד לכם - גבעת חלפון אינה עונה זה בדיוק המוצב המצרי. ישבנו כולנו מסביב לתנור נפט, שותים קפה ותה. מנשה מרקיד את השוטרים הירדנים ברקוד עממי ורק אני צריך להשבית את השמחה - חבר'ה יש לנו עוד 300 ק''מ להיום. קדימה לדרך
השעה כבר 4 אחה''צ ויש לפנינו ימת מלח של 200 מטר. אני מחליט לעבור ואומר לכולם לחכות עד שאני מגיע לסוף. בקושי רב אני מצליח לחצות. רמי שלא שמע אותי נכנס ושקע בבוץ. חזרתי מסביב והתחלנו חילוץ לא פשוט. זה היה שלב שעברה בי מחשבה שהיום אנחנו ישנים בשטח וזאת מפני שיש לפנינו ציר של 100 ק''מ של ימות מלח כאלה.
לאחר החילוץ המשכנו בדהרה לעבר הכביש. חצינו את כל ימות המלח שהיו מלאות מים. הטיול הפך מטיול מדברי לטיול שיטפונות. הרכבים נראו כמו אחרי טיול בוץ אתגרי ביותר אבל סוף טוב הכול טוב, עם חבורה שכזו שום דבר לא עצר אותנו. החבר'ה תמיד נתנו לי הרגשה שבכל מצב הם מאחורי. מנשה מכל מצב עשה צחוקים ואייל - לכל רכב שעלה, התחילו בעיות... אז חבר'ה, תודה על מסע נפלא מאתגר ומצחיק להתראות בשטח
תגובות