ממשיכים מחדש - מרוץ 5 בליגת האנדורו

אם הכותרת נשמעת לכם מוזרה, פראדוקסלית במידה מסוימת, אתם לא טועים. החצי השני של העונה יצא לדרך והמאבק על תארי האליפות מתחדש. הפעם גילינו כי גם ילדים גדולים משחקים בג'וליס.
התנאים, המשתתפים, הרעב לרכיבת השטח, הכול התחבר במרוץ החמישי של העונה שפתח את החצי השני שלה ואיש מהצופים לא שיער שנחזה באחת מהתצוגות הגדולות שנראו עד כה.
העמותה הישראלית למרוצי אינדורו'' קבעה כי המרוץ הזה יבוצע בשיטת ''הייר סקראמבל'', כלומר תחרות כנגד השעון במטרה לקבוע את מספר ההקפות הרב ביותר בפרק זמן נתון. במקרים כאלה, נושמים לרווחה אוהבי הרכיבה בשטחים פתוחים, חולי המצערת שלא מכירים מצב אחר פרט למצערת מלאה, אך הפעם הם קיבלו הפתעה. ההקפה שתוכננה היתה זרועה במכשולים ואתגרים שלא מביישים שום רוכב אקסטרים באשר הוא. את זה למדתי מיד בתום הקפת ההיכרות כאשר מספר רוכבים בקטגוריות העממיות בושש להגיע לקו הזינוק אחרי תקיעות והסתבכויות בשטח וגם מכמה משפטים שהחלפתי עם כמה מרוכבי הקטגוריות המקצועיות שאישרו את העובדה כי ''הפעם זה רציני ביותר''.

מקצועית E1 – מאבק הטיטאנים

17 משתתפים נרשמו לקטגוריה מקצועית ''הקטנה''. אם האופנועים נחשבים ל''קטנים'' אז הרוכבים שלהם ענקים, באמת. אוריה כרמלי רוכב ''מטרו מוטור'' על אופנוע של ''ימאהה'' נחשב לאחד הרוכבים הנבונים ביותר, שקול, מחושב, קר רוח ובמיוחד לא נסחף להרפתקאות שאינן מחויבות המציאות. אוריה זוכה השנה למאבקים עזים מצידם של מתן ניר רוכב ''קמור'' ו''רדבול'' עם אופנוע של ''הוסקווארנה'' והדר עציוני רוכב ''ד.ל.ב מוטוספורט'' על אופנוע של KTM. המצב בליגה טרם המרוץ הזה, מלמד כי השלושה צמודים זה לזה (אוריה 89 נק', הדר 86 נק', מתן 83 נק') וכל טעות מכאן והלאה תעלה ביוקר.
השלישייה הזאת פתחה פער מהאחרים כבר בהקפות הראשונות וראש החץ היה מתן ניר. שלוש הקפות בזק של מתן הציבו אותו בפער ניכר על הדר עציוני ועל אוריה. אחרי שעה של תחרות, נדמה היה שהמאבק על הניצחון הוכרע ונותר לראות מי יסיים שני ושלישי, אז זהו שלא. הדר עציוני הנפלא אשר פתח את הליגה בסדרת הישגים מדהימה, ''נעלם'' במרוץ השלישי והשתפר ברביעי. הדר גילה כוחות מחודשים אדירים החל מההקפה הרביעית והחל להתעופף  ולקצץ את יתרונו של מתן ניר. מתן שמתקשה לרכוב בתנאים של חום, חש את הלהט שעלה מהמנוע ומהאדמה שהתחממה והחל לאבד כוח פיזי. בכל פעם שהדר סגר הקפה מהירה יותר, מתן ניר נאבק להשלים הקפה בזמן סביר. התחושה הייתה כי הקרב יוכרע ממש בסיום וכך קרה.

אוריה כרמלי לא הצליח לעמוד בקצב של השניים והתבסס במקום השלישי, אחרי הניצחון במרוץ הקודם והרכיבה העקבית לאורך כל העונה, כרמלי יודע שהקרב הזה הוכרע, אך המערכה רחוקה מלהיות סגורה.
אוריה חלף בשער המדידה אחרי 7 הקפות אבל הזמן הרשמי תם והוא לא יכול היה לצאת להקפה נוספת כמו שני חבריו המובילים. הם עשו זאת מספר דקות לפניו וגם אם היה מספיק לחלוף שם בזמן, הפער היה גדול מדי לסגירה.
שני הענקים שנאבקו זה בזה על הניצחון נכנסו לשער הזמנים בהפרש של שניות ספורות, כאשר מתן ניר קבע בהקפה הלפני אחרונה את התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ כולו, למרות החום וכנגד הקושי, מתן ניר סחט את עצמו והפליא בביצועיו, המסלול שהתפנה מרוכבי קטגוריית מתחילים, סניורים ועממיות, אפשר לניר לקבל את כל הזירה, והוא לקח!
הדקות חלפו בלחץ ובמתח אדיר, כולם ראו את השניים עוברים האחד אחרי השני בפער זעום בשער המדידה עת יצאו להקפה האחרונה. הקרב יוכרע בדגל השח-מט.
המחנה האדום-לבן בראשותו של ירון גולדשטיין קפץ משמחה כאשר מתן הגיע ראשון לקו הסיום. אמנם, הוא לא הצליח לשחזר את ההקפה הקודמת שלו ואיבד 10 שניות בהשוואה להדר עציוני, אבל הדר היה צריך קצת, ממש קצת יותר.
בסופו של דבר היו אלה השניים היחידים בקטגוריה שביצעו 8 הקפות והפער ביניהם בסיום היה קצת פחות מ- 3 שניות! 1. מתן ניר – 8 הקפות 2:15.31 שעות
2. הדר עציוני – 8 הקפות 2:15.33 שעות
3. אוריה כרמלי – 7 הקפות 2:01.20

מקצועית E2 – בחצר של שלום

אני מאמין במושג מגרש ביתי בכל תחום בחיים, אבל בספורט המושג הזה מקבל משנה תוקף. אחרי ארבעה מרוצים וארבעה ניצחונות ללא עוררין כמעט, מגיע יונתן לוי רוכב אפריליה לחצר האחורית של יריבו למאבק על התואר, רוכב מטרו מוטור שלום אוחיון.
הקטגוריה הזאת התמלאה בעונה האחרונה ברוכבים ולזינוק הפעם התייצבו 14 למעט עופרי שטראוס שנפצע.
בתום ההקפה הראשונה עלה באוויר ריח של הפתעה. האם אכן יתרון הביתיות של שלום אוחיון ישפיע? נמרוד חמו רוכב ב.מ.וו של קמור חלף ראשון וסימן את היעד. שלום אוחיון היה צמוד לזנבו של חמו ואילו יונתן לוי סגר את ההקפה הראשונה בפיגור של 7.5 שניות. מחשבי החישובים החלו לעבוד במרץ. אם חמו ראשון ואוחיון שני, זה אומר שלוי יצטרך להזיע קשות בחליפת הרכיבה שלו על מנת לטפס למקום הראשון. השניים האלה נחשבים לאגוזים קשים לפיצוח ניתח את המצב אחד העיתונאים המסקרים שעמד לידי.
חלפו 16 דקות מתום הדיון המלומד הזה, והנה המציאות (כלומר יונתן לוי) טפחה על פניהם של כולם.
רוכב אפריליה היה מהיר ב-32 שניות משלום אוחיון וב-10 שניות מנמרוד חמו. הוא הצליח לעקוף את שניהם בלי להביט לאחור וטיפס למקום הראשון. זוכרים את הריח של ההפתעה? תשכחו מזה.

לוי היה בלתי ניתן לעצירה. העקביות הקטלנית שלו ושכפול זמני ההקפה המהירים סיפקו את התשובה בדרך לניצחון החמישי ברציפות.
לעומתו, ההקפות של נמרוד חמו ושלום אוחיון התנדנדו בין 16 דקות ל-17 דקות והשניים יחד עם נתנאל זיו, רוכב ד.ל.ב מוטו ספורט שהתאושש מהפציעה ביד, פתחו חזית נפרדת על המקום השני בפודיום.
כאשר היתרון של יונתן לוי היה בלתי מחיק והוא הרגיש שבאפשרותו להאט מעט את הקצב, החלו שני המתמודדים האחרים חמו ואוחיון לסחוט את המצערת.
מי חלם על הקפות בקצב של 15 דקות? זה נראה כמו חלום, אבל חמו ואוחיון לא חלמו. הם טסו על המסלול, דרבנו זה את זה במאבק עוצר נשימה שבסופו שלום אוחיון קובע את ההקפה הכי מהירה במרוץ כולו, אבל הסמנים האחוריים של שאר הקטגוריות שעוד היו על המסלול בפתיחה גבו ממנו זמן מצטבר יקר ולמרות הזמנים הנפלאים בהקפות האחרונות, הצליח נמרוד חמו לסיים שני ואילו שלום ראה את הגג של ביתו מהמדרגה השלישית בפודיום בלבד.
החזרה של נתנאל זיו המוכשר מהפציעה הפיחה תקווה בקבוצתו וזיו אכן סיפק את הסחורה. למרות שהוא דורג רביעי בפער קטנטן מאוחיון, הוא נפסל ודורג אחרון בהחלטת שופטים.   1. יונתן לוי – 8 הקפות 2:11.43 שע'
2. נמרוד חמו – 8 הקפות 2:12.46 שע'
3. שלום אוחיון – 8 הקפות 2:13.11 שע'

מקצועית E3- שובר שוויון

במשוואה המחוזקת של קטגוריה מקצועית E3 משתתפים השנה מספר גורמים חשובים. אולם הפעם, בניגוד לשנים האחרונות, גורם משמעותי אחד לא ממש השתתף במאבק על התואר ונראה שהשנה זה לא יקרה לו, קוראים לו נדב לוגסי. אחד האנשים המיוחדים במינם מבחינת האישיות והכישרון, אחד הרוכבים שמקומו מובטח בהיכל התהילה של הספורט המוטורי בישראל (כאשר יוקם היכל כזה).
כשהוא מדורג במקום השביעי בליגה אחרי ארבעה מרוצים ובמאזנו 54 נק' (מתוך 100 אפשריות) ורק פודיום אחד צנוע עם מקום שלישי באמתחתו, הפעם זה התחבר בצורה טובה ונדב לוגסי רוכב הוסאברג מבית ד.ל.ב מוטו ספורט הוכיח שהוא לא שכח את המלאכה.
המזל שבגד בו בפתיחת העונה עם תקלה טכנית ובהמשך גם ההתרסקות בהקפת ההיכרות במרוץ אחר, כל אלה לא שברו את רוחו ונדב חזר להיות גורם משפיע.
כל זה טוב ויפה, אבל את תומר Six Day Rider שמש רוכב קמור על הוסקווארנה ואת שחר סולימני רוכב מטרו מוטור על ימאהה, זה לא מרגש. השניים התייצבו למרוץ הזה בשוויון נקודות בראשות הטבלה (94 נקודות) ושניהם יודעים ששעון החול של העונה אוזל ורגע ההכרעה קרוב.
השלישייה הזאת פתחה במופע רכיבה מרהיב וצמוד כאשר הנדנדה המוכרת בקטגוריה הזאת שבה להתנדנד בקצב מלא.

לוגסי פתח נפלא והוליך בתום ההקפה הראשונה. אז הגיע תומר שמש ונטל את ההובלה כאשר סולימני רק משווה את הזמנים אבל לא משפר אותם.
אם ראינו במרוצים הקודמים את המאבקים הצמודים ושווי הכוחות של שמש וסולימני, הרי שנדב לוגסי שבר את השוויון ביניהם גם בעניין הזה.
שחר סולימני השתדל כמיטב יכולתו והצליח לספק את ההקפה המהירה ביותר שלו בהקפה הרביעית. עד אז הוא דשדש במקום השלישי ולאחר מכן הוא חזר לסורו ולא הצליח לשחזר הקפות מהירות כמו הרביעית או טובות מכך.
יריביו הצליחו גם הצליחו. תומר שמש ניצל עד תום את יציאתם של רוכבי הקטגוריות האחרות מהמסלול ובשתי ההקפות האחרונות הוא גם קבע את הזמנים הטובים ביותר בקטגוריה. רוכב הוקסווארנה שם את החותמת הסופית על הניצחון הבלתי מעורער שלו ונדב לוגסי מנע כל אפשרות של סולימני לערער על כך. לוגסי היה אמנם איטי מתומר שמש, אבל אופנוע ההוסאברג שלו גילה עליונות על הימאהה של שחר סולימני ובכל הקפה בשלוש ההקפות האחרונות, לוגסי הוותיק היה מהיר יותר.
יתכן כי כאשר נתח את העונה בסיומה, בעוד שלושה מרוצים, נגלה כי המרות הזה היה מכריע. ואם יש מישהו שצריך להשפיע על האליפות, קוראים לו נדב לוגסי. 1. תומר שמש – 7 הקפות 2:00.38 שע'
2. נדב לוגסי – 7 הקפות 2:03.15 שע'
3. שחר סולימני – 7 הקפות 2:03.45 שע'

הזכרתי בתחילת הכתבה את העובדה ש-115 משתתפים ומשתתפות (שלוש בנות גיבורות, יעל קדשאי, תמר בזק ותמר נתנוב) הציפו את השטח. ולפיכך זכינו לראות מאבקים מעוררי כבוד גם בקטגוריות האחרות.
בעממית E1 ראינו את יניב צמח שהרים את הרף לגובה שאף מתחרה לא הצליח להגיע אליו. שמות גדולים אחרים שבלטו במהלך העונה התקשו במאבקים בתנאי המסלול אבל רותם פחימה ורועי קליין שסיימו במקום שני ושלישי בהתאמה, היו כל כך צמודים במרוץ והכול הוכרע על קו הסיום בפער של 18 שניות בסהכ בין השניים.
בעממית E2 ממשיך און בלומנסון באותו מומנטום שבו הוא סיים את המרוץ הקודם. בלומנסון שדורג חמישי בליגה לפני המרוץ, ממשיך לטפס מעלה תוך הפגנת רכיבה משכנעת ומהירה. ההקפה הרביעית הייתה הטובה ביותר של און במרוץ כולו ויריבו אלמוג מנגד שממשיך לדלג בין המדרגות בפודיום בכל מרוץ מחדש עשה זאת גם הפעם. אלמוג סיים שני ואף קבע את ההקפה הכי מהירה שלו בסיום כשהוא חותך 37 שניות מיתרונו של בלומנסון, אבל זה לא הספיק ונראה כי בלומנסון יכול לעשות את זה.
המקום השלישי היה של עמרי סגל המדורג שני בליגה. ההישג הזה מחזק מעט את המעמדו בטבלה, אבל גם הוא חייב לשים לב לבלומנסון ששועט מאחור.
בעממית E3 אנו עדים לאחת התגליות המדהימות של העונה. קוראים לו אדם שגיב. אדם שהגיע גם למרוץ הזה בליווי מינימאלי וללא אמצעים מיוחדים, הוכיח שכישרון יכול להספיק.
שגיב קטף את הניצחון השלישי שלו ברציפות והוא מהווה איום על עמרי גור שמוביל בליגה, אבל הפעם סיים רק במקום שישי.
את העובדה הזאת ניצלו היטב גם ירון בן יוסף שסיים שני במרוץ וניב עמוס שסיים רביעי ושניהם צמצמו את הפער שגור פתח בחצי הראשון של העונה.
את תמונת הפודיום בקטגוריה הזאת השלים זאב שלו שם הוא מטפס בפעם השלישית ברציפות על הפודיום.

לסיום, נציין את הרוכבים הנפלאים משתי קצוות הקשת, מצד אחד רוכבי קטגוריית הסניורים שמנתה הפעם שבעה משתתפים. סימני ההתעוררות של ירון גולדשטיין שרוכב לסירוגין על הוסקווארנה  ועל ב.מ.וו הופיעו גם הפעם. גולדי שמאוהב ברכיבה כמו נער בן 16 שמאוהב בנערה הכי יפה בבית הספר, מוכיח את אהבתו פעם אחר פעם.
במרוץ מצוין ויציב, סיים ירון גולדשטיין במקום הראשון וצמצם את הפער בטבלת הליגה מגלעד קדשאי וברק דודאי שעמדו לצידו על הפודיום. גם שם מותח ומעניין לא פחות מאשר בקטגוריות המקצועיות.
ובקצה השני של הקשת נמצאת קטגורית המתחילים. בפעם הקודמת הייתה דלילות חריפה בשורות הקטגוריה הזאת אך הפעם התייצבו 12 משתתפים. טבילת אש ראשונה או שנייה במרוץ אמתי יכולה לדחוף למעלה את המוכשרים והנועזים שברוכבים ולהפוך אותם לכוכבים של מחר.
למרות שארבעה רוכבים לא סיימו את המרוץ, היו שמונה אחרים שעשו זאת כמו גדולים והשלושה שהיו מהירים יותר מכל האחרים הם תומר מזור, יואש חגאי ויער בן דוד.     לתוצאות מלאות וטבלאות ליגה  - הקליקו כאן   לפרומו - הסרטון הקצר מהמירוץ (פורסם ביום ראשון שלאחר המרוץ)

צילום : קובי קרין

צילום: קובי קרין