מסע KTM למדבר המערבי בלב מדבר הסהרה - מרץ 2010

מבצע יציאת מצרים 2010

הרבה אנרגיה יש להשקיע על מנת לארגן מסע אופנועים וטרקטורונים ללב מצרים. ראשית יש לארגן קבוצה - המון מתעניינים, הרבה דיבורים ולבסוף מתגבשת לה קבוצה איכותית של משתתפים המוכנים לצאת לאתגר קשה ומיוחד. ולרוכב שטרם היה במצרים - אתגר שהוא מעבר להרי החושך (ואם אדייק - אז באפריקה מעבר לתעלת סואץ). שנית יש לרתום את המצרים לעניין - מצרים היא מדינת ענק ועם 14 מליון תיירים בשנה - שהם מקור הפרנסה המרכזי של שכבת הביניים. ועכשיו קבוצה קטנה של ישראליים רוצה להביא כלי רכב מישראל, לעבור את הגבול ולתת בגז בשטחים שרק לצבא המצרי מותר לנסוע בהם! כאב ראש אחד גדול!! אבל מה לא עושים בשביל התייר!!!

KTM נתנה חסות למסע המיוחד

KTM נתנה חסות למסע המיוחד

ההכנות שלפני... וההתרגשות

מרגע ההחלטה לצאת למסע ועד ליום שבו נפגשים במסוף הגבול בטאבה חולפים יותר מחודשיים. חודשיים שבהם עולה באופן הדרגתי מפלס ההתרגשות. אז בהתחלה מדברים עם חברים, קוראים בשקיקה כתבות בנושא ומנסים להפנים כל תמונה ותמונה ולדמיין את עצמך באותה הסיטואציה. לאחר מכן עוברים את שלב הויזות בדרכון ואת שלב הכנת הטריפטיק (אישור היצוא לאופנוע / טרקטורון למצרים). ולבסוף יש להכין את האופנוע / טרקטורון למסע של למעלה מ- 1,000 ק''מ רכיבה, להכין את ציוד הרכיבה, להכין את הציוד לשטח ואת הביגוד החם ללילות המדבר ועוד ועוד עיסוקים ודאגות לקראת הרגע הגדול.

יום שישי בבוקר מסוף טאבה

פורקים את הכלים בשער של מסוף הגבול, מעמיסים את כל הציוד והתיקים על הטרקטרונים ונכנסים בשערי הגבול. בצד הישראלי זה פשוט - אגרות מעבר, המרת כסף, ביקורת דרכונים ויאללה למצרים.  

2 מטר בין המחסום הישראלי למחסום המצרי והעולם - עולם אחר!

מצרים היא מדינה ענקית! כ-80 מליון איש שחיים תחת משטר בטחוני - דמקורטי שבו הנשיא נבחר כל פעם  מחדש ברוב של 99% ועם זאת חופש ביטוי ופתיחות בנושאים רבים. השכר הממוצע במצרים הוא כעשירית מבישראל, החיים פשוטים בהרבה ועיקר הדאגה היא למזון, שגם כך הוא פשוט ועיקרו אורז ופיתות. למצרים אוצרות טבע - נפט, גז, חשמל מסכר אסואן ומחצבים שונים המכניסים כסף רב למדינה ולשלטון ומחולקים לעם בצורה של משרות ביטחוניות. משרות שתפקידן לספק שכר ומזון בסיסי לאנשים ולדאוג לשמירת יציבות השלטון. רק בשביל ההבנה - ברשות השידור המצרית עובדים מליון איש! בצבא, במשטרה ובכוחות הבטחון השונים עובדים מיליוני אזרחים מצרים.

ועכשיו צריך להיכנס לראש המתאים

ואם ברשויות השלטון עובדים מליוני אנשים עכשיו אפשר להבין למה תהליך ההעברת רכב מחו''ל למצרים לוקח שעות ומעורבים בו עשרות פקידים, שוטרים ואנשי ממשל. ואנחנו מה אנו רוצים - להכניס את הכלים לשבוע, לתת בגז ולחזור לישראל בשלום. וכאן יש שיטה ויש להבינה - ואם הבנת זאת קודם אתה מלך! ובמצרים (כמו בהרבה מקומות אחרים) הכסף מדבר - ובמצרים זה נקרא בקשיש. הפקידים המצרים שמחים לראות אותנו - גם כי באופיים הם מכניסי אורחים וגם כי הם יודעים שאנו מחלקים בקשיש ומתנות ''לחגים'' בעין יפה ובכיף.

6 שעות ואנחנו בחוץ...

6 שעות של ניירת, חתימות, כסף שמחולק לכל מיני משרדים והמון פקידים שכל אחד צריך לרשום בדיוק לאן אנו נוסעים, ואיך וכמה ולמה ואנחנו מחוץ למסוף. כאן מחכה לנו הצוות המצרי שמחכה לנו כבר מהבוקר. משאית טריילר גדולה, אוטובוס, אנשי אופרציה, שוטרים חיילים וכולם שמחים לפגוש אותנו ולצאת לדרך... אבל איפה הרלסים (מוטות העמסה) לעלות את הכלים למשאית... נהגי המשאית (כן יש 3 כאלו) שכחו אותם כמובן (וכבר שנים שהם ''שוכחים'' אותם) ועכשיו צריך להתסדר ולמצוא רמפה. במצרים זה לא בעייה להסתדר ולאלתר - בטח שכולם מסביב רוצים רק לעזור. תלולית עפר ליד משרדי המכס המצרי - עושה את העבודה וכול האופנועים והטרקטורונים נקשרים על המשאית ואנחנו באוטובוס בדרך לחצות את סיני.

חוצים את סיני

עוד מחסום ועוד מחסום ולאחר שעתיים אנו עוצרים ל''צהרים'' בנחל - העירייה המרכזית בסיני. אין כאן הרבה אלא רק שתי מסעדות וכמה מכולות, תחנת דלק ומסגד. בעל המסעדה מחכה לנו מהצהרים לארוחת ה''צהרים'' - אבל הוא כבר מכיר אותנו ויודע שאנו רעבים ויש להוציא את האוכל במהרה. עוד שעתיים של נסיעה ואנו חוצים לאפריקה מתחת לתעלת סואץ. נהגי המשאית לא עוזבים אותנו לרגע - שכן בלילה אסור למשאיות גדולות לחצות את התעלה - אבל בגלל שהיא נושאת אופנועים של תיירים ושתי ניידות של משטרה שומרות לנו על האופנועים השומרים בפתח התעלה מתרצים וכך כולנו באפריקה.

מיניבוס אופייני בקהיר

מיניבוס אופייני בקהיר

קדימה לקהיר

על המפה קהיר קרובה מאוד (במונחים של מצרים) לתעלה אבל בפועל זה לוקח כמעט 3 שעות להגיע לקהיר ולחצות את העיר הענקית, 30 מליון איש, מהצד המזרחי לצד המערבי - שם נמצא המלון שלנו. רכבי הליווי מחלפים בכל מחסום, רכבי המשטרה מפעילים את הסירנות ואף אחד לא מתייחס אליהם, העיר שוקקת חיים גם באמצע הלילה, הגשרים שמעל הנילוס עמוסים בזוגות צעירים ובמשפחות עם ילדים שבאים לנפוש על הגשר. חנויות פתוחות כל הלילה, רחובות מוארים אך הבתים אפלים, שילוט חוצות ענק ובקיצור מדהים, ענק ועוצמתי!

פורקים את הכלים...

ואם חשבתם שהיום הנהגים יביאו את הרלסים אז טעיתם! בחסות המשטרה והצבא ''מתלבשים'' על מדרגות של בית פרטי ופורקים את המשאית, מתלבשים ויוצאים לדרך.

מתחילים באגם פאיום ועמק הלוויתנים

נכנסים לעמק הלוויתנים - עמק ענק שליד אגם פאיום (ואגם קראון) שבתוכו עצמות ומאובנים של לוויתנים מהתקופה שהמזרח התיכון היה עמוק בתוך הים. מפאיום לבאחרייה אנו עולים על משטחי חמדה מהירים! מה זה מהירים? כולנו חמים על הגז! כך שיש כלים שרואים 160 קמ''ש בספידומטר ומהירות השיוט הממוצעת היא 100 קמ''ש לאורך 200 ק''מ! לבאחרייה אנו מגיעים בלילה - הישר לארוחת ערב, מקלחת ושינה עמוקה.

יוצאים לדיונות

היום השני לרכיבה מתחיל במזג אוויר חם - מאוד חם! ועוד בטרם מגיעים לדיונות אנו מתמודדים עם רצועת וארייטור שנקרעה, פאנצ'רים בצמיגים ועומס גופני קשה.  

הדיונות של אבו מוחרק

רצועת הדיונות הארוכה בעולם - למעלה מ-600 ק''מ אורכה ובין אנשי המדבר המצריים היא נחשבת בלתי עבירה. ובכל זאת אנו עייפים ותשושים וצריכים לחצות את הדיונות יחד עם ג'יפי הליווי המאוד כבדים שנוסעים מאחורינו. המשימה לא פשוטה - אבל הטכניקה כן! המוביל, זה אני,  מוצא את הדרך הקלה ביותר (עבור הג'יפים) ומסמן אותה עם צמיגי האופנוע שלו. לאחר מכן מגיעים אליו הכלים שחוצים את הדיונה בקלות. וטרקטורון KTM (ותודה ענקית לנועם) משמש אותי לחזור לאחור ולעזור לכלים שמתקשים לחצות את הדיונה ולבסוף לג'יפים.

Ready To Race

Ready To Race

3 שעות של עבודה

ואנחנו מעבר לדיונות. עכשיו מתחיל הכיף וגם מזג האוויר משתפר. לאורך הדיונות, עליהם, בניהן, פנימה והחוצה אפשר לתת בגז ובכייף. הרוכבים קולטים את הטכניקה ואנחנו גומעים מרחקים. 10 דקות של רכיבה רצופה ועברנו 15 ק''מ ויותר. מחכים לאחרונים ולג'יפים ושוב 10 דקות ועוד 15 ק''מ נוספים למד המרחק. וכך עד הערב. נעצרים בפאנצ'ר של אחד האופנועים, עייפות של הרוכבים וסימנים מצוות המצרי שגם התעייף. מקימים מחנה, מטפלים בתשושים והצוות המצרי יחד עם שוטר התיירות מכינים לנו ארוחת ערב מתחת לשמיים עם מליון כוכבים.

מוסך המדבר - מומחים לרצועות וארייטור וצמיגים קרועים

מוסך המדבר - מומחים לרצועות וארייטור וצמיגים קרועים

היום רק דיונות (כמעט)

בלב הדיונות של אבו  מוחרק וביום השלישי לרכיבה אנו יכולים כבר לרכב עמוק יותר וגבוה יותר. וזה מדהים - כמות חול בלתי נתפסת ובלתי נגמרת לאורך מאות של קילומטרים. שנותנים בגז גומעים מרחקים במהירות אדירה שנכנסים לשחק בין הדיונות עולים, יורדים ומתמודדים עם דיונות אימתניות שרק מחכות לאופנוען או הטרקטורון שרוצה להיתקע במלכודת. החציה לצד השני של הדיונות יחד עם הג'יפים מתבצעת מהר ובאמצעות ה-DRZ שלי והטרקטורון ה- KTM (ושוב תודה לנועם) אני מסמן להם מסלול והם נותנים בגז.

פה (במדבר המערבי) הגודל (והמרחק) קובע

פה (במדבר המערבי) הגודל (והמרחק) קובע

מערת גרא

באמצע המדבר - בשממה המוחלטת מחכה החור באדמה. תמים לגמרי ובשנה האחרונה קיבל גם שלט קטן וגדר אבנים ואנו נעלמים בבטן האדמה הקרירה. הצוות המצרי דואג להוריד לנו ארוחת צהרים פנימה למערה ולאחר מנוחה אנו חוזרים לרכב לעמק האבטיחים ועד הערב אנו נעצרים בנחל חולי עם עצי שיטה מקיסימים לחניון הלילה. איזה יום נהדר! איזה לילה מקסים!

המדבר הלבן

ביום הרביעי אנו בדרך למדבר הלבן - ובמצרים כמו במצרים הכול גדול והכול רחוק - אבל אפשר לתת בגז ולהגיע מהר. יורדים את ''גרא דוקטור'' (גוש סלע ענק שראשו חשוף) לתוך עמק חולי מדהים בין קירות סלע לבן וזקוף להפסקת קפה / תה של בוקר. עוד 60 ק''מ של רכיבה ללא הפסקה ואנו בפתח של המדבר הלבן. מכאן הכול אמור להירגע לטיול תיירי - אבל לא אצלנו! פאנצ'רים, אופנוענים עייפים שנופלים ובין אתרי תיירות של צפון המדבר הלבן - עין סורה (מג'יק ספרינג), קברי מומיות, עין אל מקאפי ועקבאת אנו מתמודדים עם דיונות, שבילים חוליים, סלעים דוקרניים ובעיקר טבע מדהים בעל קונטרסט עוצמתי.

הדיונות של קראווין

בין פאראפרה לדאחלה יש 300 ק''מ על הכביש ואין סוף דיונות. רק לצאת ולתת בגז. נקודות הציון על ה-GPS הן במרחק עשרות קילומטרים אחת מהשניה - באר יבשה - ביר דיכה, הדיונה הגבוהה, ועוד דיונה ענקית וביר קארווין ולבסוף כביש אספלט - אם אפשר לקרוא לאספלט שנשפך על החול כביש.  

דרום המדבר הלבן

אנו מתדלקים בטיפות הדלק האחרונות (לחלק מהכלים לא נשאר כבר דלק בצנרת) ויוצאים צפונה לתוך החלק התיירותי של המדבר הלבן. פטריות סלע לבנות ענקיות, מאובנים מכל מיני סוגים, סלעים בצורות וצבעים שונים, וכמה עשרות תיירים מכל העולם בטיולי ג'יפים וגמלים מסוחררים מייחודיות הטבע. לעת ערב אנו בחזרה בפארפארה, מעמיסים את המשאית (ולא אין רלסים) ויוצאים לכיוון באחרייה.  

מבאחרייה לקהיר

320 ק''מ מפרידים בין נאת המדבר באחרייה בלב השממה לעיר הסואנת והעמוסה - קהיר. לאחר סופת חול ופקקים של צהרים בקהיר אנו מגיעים לפירמידות של גיזה ולספינקס. ביקור וקניות בחאן אל חלילי ויוצאים לדרך חזרה מאפריקה לאסיה.

עכשיו הזמן לסכם

המון אנרגיה מושקעת במסע (אצלי בספידומטר 1,125 ק''מ), תיאומים, הנחיות ביטחוניות, מאות שוטרים, חיילים, אנשי בטחון, פקידי מכס ואנשי שלטון שיש לרצות ולהסביר ''מה יש לנו לחפש שם...''. אך לבסוף המדבר העוצמתי, הכנסת האורחים מרובת הדאגה של המצרים והחוויה הייחודית של המדבר המערבי מחייבים - בשנה הבאה שוב נצא למצרים! תודה לכל המשתתפים, על העזרה, הדאגה, הסובלנות, החברות  והרוח ההרפתקנית  שאפשרה לצאת רחוק, לרכב חזק ולחזור.

תודה ל- KTM ולקבוצה המדהימה

תודה ל- KTM ולקבוצה המדהימה

משתתפים ומקומיים

הכלים המשתתפים

נופים במדבר המערבי

תמונות של טל בשן

תודה לכל הצלמים

צלמת המסע: יעל סטריער, עוזר צלמת ורופא המסע: דוק עידו ויינברג, וכל משתתפי המסע.