שטח 4X4 > מבחני דרכים > מבחני רכב

יונדאי סנטה פה - סנטה בום

לגבולות ההגדרה "מתיחת פנים" גמישות רבה, אבל אף אחת מההגדרות הסוטות מהמרכז הנורמטיבי של אותה הגדרה לא מתייחסת למושג "מפגן יכולת"

התחזיות חזו זאת, מכ''מ הגשם של השירות המטאורולוגי הראה את זה מגיע, ואני לא יכולתי להתעלם. למערכת מז''א פעילה מאוד עם אוריינטציה דרומית יכולה להיות רק משמעות אחת – שיטפונות בנחלי הדרום. שיטפונות שמזמן רציתי לראות. לא ''סתם'' שיטפונות במקומות הרגילים בערוצים ממדבר יהודה לים המלח או מהר הנגב לערבה.
את אלו כבר ראיתי. חיפשתי את השיטפונות הנדירים באמת, אלו שנשפכים לנגב המערבי. זרמי מים שבעבר פרנסו את התרבות המדהימה של הנבטים אשר השאירו חותמם על האזור עד היום ועדיין מהווים מקור השראה והמצאה לחקלאים בני ימינו.
השותפה שלי לצייד היא הסנטה-פה החדשה. לא ממש חדשה כי אם מתיחת פנים קלה. אבל לא מתיחת הפנים ותוספת האיבזור הם הסיבה להימצאותה כאן, אלא יחידת הנעה משופרת הכוללת מנוע טורבו-דיזל 2.2 ל' חדש ותיבת הילוכים חדשה בת שישה יחסי העברה. לתומי חשבתי שמדובר בעוד דיזל-חסכוני-ירוק-צמחוני, שליצרן חשוב יותר שיהיה שקוף מאשר שיהיה אגרוף. ואפילו סקירת דף הנתונים – המרשים כל הדיוט – סיפקה רמז דק בלבד למה שעתיד לעבור עליי ביומיים הקרובים.

תסקיר

הסנטה-פה של יונדאי היא אחת מוותיקות סגמנט הפנאי אצלנו. היא החלה את דרכה בדגם כעור, אנמי ורך כמו בננה ''דבש'' עוד באלף הקודם, אבל קנתה לעצמה הרבה אוהדים בזכות נוחות הנסיעה, אמינות טובה וסחירות מצויינת. הדור החדש הציב כבר עיצוב נאה לכל הדעות, מן הפנים והחוץ, הציע מנוע דיזל מודרני וגרסת בנזין שהייתה בעיקר שקטה וחלקה בנסיעה. בעימות מול הקפטיבה של שברולט – כמעט תאומה סיאמית ברמת המפרט – היא הפסידה בעיקר בשל מרווח הפנים מוגבל בשורה השלישית ונוחות נסיעה פחות טובה משל הקפטיבה. האם מתיחת הפנים טיפלה בנקודות התורפה?
עכשיו אני אוחז בידי מפתח אלחוטי והיא נפתחת אליי בגרסה המאובזרת ביותר, לקצ'ורי, כשבין הכנפיים דר מנוע טורבו-דיזל חדש שיכול להיות מקור לגאווה אצל כל יצרן. עם מערכת הזרקה משופרת, טורבו בגיאומטריה משתנה וניהול מתקדם, מפיקה יונדאי מדיזל 4 צל' בנפח 2.2 ל' 197 כ''ס ו-45 קג''מ, בתחום יעיל שמתחיל מ-1800 סל''ד ועד לשיא ההספק ב-3800. זו לא משרעת סל''ד רחבה במיוחד ועל כך מפצה תיבת הילוכים מקורית מבית יונדאי, בת שישה יחסי העברה.   זה לא דבר פעוט שמותג רכב מייצר את תיבות ההילוכים לעצמו – רובם לא עושים זאת – ובכך יונדאי מצטרפת למועדון יוקרתי למדי לצד טויוטה ויצרנים מובילים אחרים, המייצרים לעצמם את תיבות ההילוכים. עוד ראוי לציין שיונדאי ישראל מתחילים לראשונה לשווק גם את גרסאות ההנעה הקדמית-בלבד של הדגם, וזאת לאור ההצלחה שנחלה גרסת ה-FWD של הניסן קאשקאי.

תסקיר

גרסת הלקצ'ורי – בקצרה – כוללת פנסי קסנון, חשוקי גלגל ''18, ריפודי עור על כל שבעת המושבים, מערכת מולטימדיה הכוללת הכל ומנוהלת במסך מגע, מושבים מחושמלים, מזגן מפוצל עם פיקוד לשורה השלישית, בקרת שיוט, מצלמת רוורס משולבת במראה הפנימית ועוד. הכל מקורי למעט תוכנת הניווט המקומית.
ברמה הוויזואלית, השינויים דקים למדי. פנסי חזית דקים וצרים יותר, פגוש קדמי שונה עם פנסי ערפל משולבים בתוכו. מאחור תראו שתי סופיות-מפלט מעוצבות, יחידות תאורה שונות במעט וזהו. גם הפנים כמעט ללא שינויים, וחייבים לציין לשבח את המיתוג שעל גלגל ההגה. לכפתורציה הזו יש טקסטורה שונה לכל מתג ולא עובר זמן רב עד שאינך צריך עוד להציץ כדי לראות על איזה מתג ללחוץ כדי להגביר את הווליום במערכת או להוריד מהירות בבקרת השיוט – חכם ופשוט ליישום.

היי דרומה

במשך שנים הייתה המסעדה הקטנה אבן דרך – עם מרק גולש מעולה ובשבת חמין נורא טעים – אלא שהפעם זמני דוחק ואני ממהר דרומה פן ירד מפלס השיטפון. אוזני כרויה לדיווחים ברדיו ורגלי עמוק ברצפה. והסנטה מהירה, מאוד מהירה. היא הפתיעה עוד בתחילת הנסיעה – בת''א – עם תגובת מצערת חדה והשהייה מינימאלית, ותאוצה – רבאק איזו תאוצה! – ממש כמו של מכונית פרימיום אנרגטית. איכות הנסיעה עדיין על הצד הקשה של הסקאלה ורמת הבידוד מפני כביש משובש לא ממש ברמה של הטובות שבהן.
גם אופן הטיפול באנרגיית החבטה לא מושלם וקיים מן הדהוד מוזר ולא ספיגה עמומה כמו שאנו אוהבים. מהמורות ממש רעות אף יחשפו ציקצוקים לא נחמדים.
והכלי מהיר, מאוד מהיר לגודלו ולסגמנט, התאוצות מכל מצב חדות ומהירות. קל מאוד למצוא עצמך מהיר מדי ביחס לתנועה ומהיר מספיק למשוך תשומת לב. אבל דווקא שם, בכביש המהיר ובמהירות שיוט אירופאית לגמרי, חשה הסנטה בבית ואפשר ללטף ולמזמז את מערכת המולטימדיה בנחת.
הכביש שטוף גשם וסחוף מים, אך הסנטה לא מרפה וממשיכה לחתור דרומה באומץ דרך המטר. אחיזת הכביש טובה מאוד, גלגל ההגה מעט דק בידיים – הייתי מוסיף עוד שני מילימטרים לעוביו כדי לחזק את תחושת החיבור למכונית. משקל ההגה טוב אבל מדרגה ווירטואלית ביציאה מהמרכז מעצבנת-קצת. קוטר הסיבוב קטן ושימושי מאוד ובסופו של דבר ההגה יותר מסביר.
אני יורד מהכביש להצצה מקרוב באחד הסכרים של נחל הבשור, לא רחוק מאורים. הגשם עוד מזרחית אליי ואני מקווה לתפוס אולי את הנחשול הראשון. דרך השדות בוצית ומשובצת שלוליות עמוקות. אני חורק שיניים וממשיך. נועל את ההנעה הכפולה (וזה יישאר נעול עד לכמעט 50 קמ''ש) ומבטל את בקרת היציבות. הכלי זז הצידה, מסרטן ומחליק על הבוץ הבוגדני. אני מנסה להחזיר את בקרת היציבות, והעסק הופך נשלט יותר. איני רוצה לגלוש לשפה של שדה חרוש, משם כבר לא אוכל לצאת בכוחות עצמי. גולש לערוץ הבשור ונתקל בחריץ גשם עמוק, מתקל אותו באלכסון והסנטה מצליבה בשניה. ללא בקרת משיכה אין סיכוי להמשיך. חולפות שניות והבקרה מתערבת בתיקתוק המוכר וממשיכים לנוע. הסכר יבש – הזרם עוד לא הגיע. אכזבה, קפה מהיר וברדיו מודיעים שגשר ניצנה בסכנת קריסה – אני טס לשם.

היי דרומה

דרומית לבאר שבע המדבר הפך לארץ אחרת. מנחל סכר ודרומה לא היה ערוץ אחד שלא זרם בעוצמה. אני מתמוגג מריחות המדבר הספוג במים ונדהם מעוצמת הזרימה והרסס שעל הכביש. הכביש חלקלק כמו נאום של איש מכירות, מכוסה לפרקים שכבת סחף דקה, אך הסנטה נועצת ציפורניים אוחזות באספלט. רוחות חזקות מטלטלות את המכונית ואני עושה דרכי לפתחת ניצנה, מכוון את חרטום המכונית לעבר ענן שחור עם ווילון כבד שתחתיו. מעברו השני, כל הלימנים מלאים עד גדותם ומעבר במים, חלקם גולשים והורסים את סוללות העפר. השטח שטוף והדיונות קיבלו גוון כהה וספוג ממים.
מגיע לניצנה ואין גשר. הערוץ הרחב זורם לכל רוחבו, מטיח בעוצמה סלעים וסחף על עמודי הבטון של הגשר, מפיל אותם ומצרף אותם לארסנל אילי הניגוח שהמים מגייסים בזרימתם. המרוץ נגמר, מעליי מסוקי החיל מפנים שני פגים מעזוז, אני מתפנה לחזור להרצליה.

יכולת וצנעה

''ההצלחה השקטה'', אומר הסלוגן של יונדאי, ויש. מה שהחל כגיחוך לפני לא הרבה שנים, כשיונדאי הכריזה על כוונות המובילות שלה, הפך למבט מרצין כשמוצרי היצרן הקוראני הלכו והשתפרו מדור לדור. עם יחידת ההנעה הזו, תיבת ההילוכים המקורית, בתוך מכלול המוצר שנקרא ''סנטה פה'', יכולה יונדאי להיחשב כחברה מן המניין במשפחת יצרני הרכב המובילים. ההתאמה למשימה כמעט מושלמת עם הסתייגות מנוחות נסיעה ומרווח בשורה השלישית. למנוע תפוקה מרשימה מאוד לצד צריכת דלק קמצנית ממש של 13 ק''מ/ל' מחוץ לעיר וכ-10 ק''מ/ל' בתוכה, וזה מבלי לוותר במאומה בתחום הביצועים או על מקדם ה''מגניבות'' של רכב פנאי.
רמת האיבזור לא תבייש את המיטב של רמת אביב ותהיה תוספת נחמדה ונוחה בערפל החורף של רמת הגולן. וזה מה שבעצם אנו כל-כך אוהבים ברכב פנאי – החופש לנוע בין ממדי הכביש והשטח. ואם יכולת התנועה הזו טובה מבעבר – יונדאי הצליחה מעבר למשוער.

יכולת וצנעה

יונדאי סנטה פה SantaFe Hyundai

מנוע
מנוע/ נפח דיזל, 4 ציל', רוחבי, 2199 סמ''ק 
תזמון  גל זיזים עילי, 16 שסתומים
מהלך/קדח  96x85.7 מ''מ
הספק 197 כ''ס / 3,800 סל''ד
מומנט  44.5 קג''מ/ 3,800 סל''ד
מרכב
הנעה כפולה קבועה, מצמד מרכזי
הילוכים  6 אוטומטית
מתלה ק/א מקפרסון, מוט מייצב/ ארבע-חיבורי, מוט מייצב
בלמים  קדמי/אחורי: דיסקים מאווררים/ דיסקים
מערכות עזר ABS, ESP, EBD
צמיגים  18-235/60
מידות
בסיס גלגלים  270 ס''מ
אורך X רוחב  X גובה 465x189x179.5 ס''מ
משקל 1,970 ק''ג
תא מטען 470- 1,475 ליטר
מיכל דלק  75 ליטר
ביצועים
מהירות מרבית  190 קמ''ש (יצרן)
0-100 קמ''ש 10.2 שניות (יצרן)
צריכת דלק 12.7 ק''מ לליטר (מבחן)
מחיר 260,000 ש''ח (רכב מבחן)
אחריות 24 חודשים או 36 חודשים/100,000 ק''מ

תגובות

6 תגובות

1

intercut

13 ביוני 2010 ב 01:41

נו ולסיכום ? שטח או לא?

2

Ogash Ofer

13 ביוני 2010 ב 09:43

מה זה שטח?

הסנטה פה היה ונשאר רכב פנאי. זאת אומרת שהוא לא ''אוכל'' סלעים ובולדרים לארוחת הבוקר (אלא אם יש לך נגרר לאסוף את חתיכות הפלסטיק שתשאיר אחריך) אבל עם מערכת הנעה 4X4 ללא הילוך כוח הוא יכול לנסוע במרבית המסלולים בנוחות יחסית.

3

אורח/ת

19 בספטמבר 2010 ב 01:01

כל מה שכתבת נכון פרט לצריכת הדלק.

מה שכתבת - זו אגדה, אולי נרדמת וחלמת על זה, פשוט יש לי רכב כזה, הממוצע הכללי שלו הוא אי שם בין 9 ל-10 ק''מ לליטר, וגם זה רק אם אתה נוהג באופן חסכוני.

4

אורח/ת

23 בספטמבר 2010 ב 23:54

כסאות מזעזעים לנוסע ולנהג......

כבעל רכב שכזה בגרסת הדיזל אקזקיוטיב 2010 מסכים עם כל מילה - חזק, מהיר וחסכוני אבל, ויש אבל גדול:
מושבים בלתי קבילים לנהג ולנוסע! משענת הראש "האקטיבית" יוצרת תפיחה בגב המושב כשנשענים עליה עם הראש. ליונדאי אין פתרון לנ"ל - ככה הרכב מגיע!
מישהו עוד שם לב לכך?

5

roych

20 באפריל 2013 ב 22:50

סנטה פה

6

אורח/ת

27 במאי 2013 ב 11:25

יש לי "כזה", מתכוון להחליפו בעוד אחד

"כזה", עם הבנה של יתרונותיו וחסרונותיו. עופר סיכם אותו נכון, וגם "אורח 4" קלע בול.
אתה חייב לנהוג בו נכון וחכם כדי להגיע לממוצע 9-10 ק''מ לליטר. כיף לצאת איתו לטיולים לא מאתגרים ובכלל יציאות ארוכות מהבית, לא צריך לחשוב יותר מידי מה לקחת ומה לא...יש מקום ולוקחים הכל., המירווח שלו גם כן כייפי, חבל שלא מוכרים את הדגם הזה רק עם 5 מקומות ישיבה. אמין, נראה טוב, לא יקר מידי באחזקה....זהו, יוצא להזמין את אחיו הצעיר.