אחד הכללים הראשונים שלומד מי שקונה רכב שטח בפעם הראשונה הוא שכמו הרבה דברים בחיים מדובר בפשרה. מה שמתאים לשטח לא מתאים לכביש ולהפך ואין חיה כזאת שמתאימה לאספלט ובורות בדרכי עפר באותה מידה.
מאת: מגזין אוטו
22/03/01
אחד הכללים הראשונים שלומד מי שקונה רכב שטח בפעם הראשונה הוא שכמו הרבה דברים בחיים מדובר בפשרה. מה שמתאים לשטח לא מתאים לכביש ולהפך ואין חיה כזאת שמתאימה לאספלט ובורות בדרכי עפר באותה מידה. יצרן הרכב צריך להחליט עד כמה הוא רוצה להפוך את הרכב לחיה נוטפת גריז ואוכלת חצץ על חשבון העידון והנוחות או הספורטיביות בכביש. הדגם החדש של הונדה עושה מבחינה זאת את הצעד הרחוק ביותר מהג'יפ הקרבי. הנוחות והספורטיביות עמדו כנראה לנגד עיניהם של מהנדסי הונדה אבל קדם לכל העיצוב.
כבר ממבט ראשון רואים שכל קשר עיצובי לג'יפים כפי שהכרנו אותם מיקרי בהחלט. ל HR-V פגושים ומראות בצבע הגוף. בחזית פסים ספורטיביים הניצבים לצד גריל קטן וכונס אויר גדול מתחת לגחון. כדי לשמור על הצורה המלבנית המאורכת שהייתה כנראה חשוב מאד למעצבים הם הבליעו את הידיות בגוף הרכב ולא שמו עליו אפילו פסי חיכוך בצד דבר שבודאי מפריע למי שמתכוון לפתוח דלת במגרש החניה הצפוף של הסופרמרקט. גם שפת ההטענה של הדלת האחורית גבוהה ותקשה על מי שמתכוון להרים שקיות אוכל לתא המטען המרווח. פנסי האיתות האחוריים ניצבים זה מעל זה לאורך הקורות האחוריות. והחלון הקידמי כמו הגוף כולו שטוח ודומה יותר לזה של מכונית קופה מלרכב שטח. התגובות לעיצוב נעות בין ''רכב ירח'' במובן החיובי של המילה לבין פיאט פונטו מגודלת כפי שכינו אותה אחרים. בהונדה התלהבו כנראה מהמראה המיוחד עד כדי כך שהם הגדילו את החרטום של הרכב לטובת העיצוב אפילו שאין בכך צורך. מי שיפתח את מכסה המנוע יגלה לא מעט שטח פנוי בחרטום, עד כדי כך שהונדה יכלו לשים שני מנועים במקום שיושב המנוע. השטח הפנוי מאפשר גישה נוחה למכונאים אך לא נראה לנו שזו הסיבה. החרטום הגדול גם מקשה על נהיגה בשטח למי שרוצה לטפס על גבעה ולראות את האבנים מקדימה הוא מקטין באופן משמעותי את הראות קדימה .
עיצוב הפנים של הhrv נעים ופונקציונלי: תא המטען גדול וניתן לחלק אותו לחצי באמצעות רשת יוקרתית. המושב האחורי ניתן לחלוקה של לחצי ותאי איחסון יש בכל מקום אפשרי כולל שניים מול כסא הנוסע הקידמי. לוח המחוונים כחול והשעונים של המהירות והסל''ד לבנים ובולטים כשבתוכם שעונים קטנים ויפים של חום מנוע ודלק. ידיות הבקרה נוחות ועל ההגה בדגם האוטומטי לחצן ספורט נגיש שהופך את הגיר ליותר אגרסיבי. החסרון היחיד שמצאנו בסביבת הנהג הוא בכך שהמתז של החלון הקידמי לא מופעל באופן אוטומטי כשמפעילים את המגבים. הונדה חסכה כמה שקלים וחבל.
רגע לפני שהתנענו בדקנו את הגלגל הרזרבי על כל צרה שלא תהיה. הגלגל נמצא מתחת לרצפת תא המטען, קל להגיע אליו אבל מדובר בגלגל צר מהסוג שמוכרים עם מכוניות שמיועדות לכביש. אנחנו לא מקנאים במי שיאלץ להחליף גלגל בשטח לגלגל צר וממליצים לו להתפלל שיגיע לכביש מבטחים. התפללנו ויצאנו. על הכביש בנסיעה רגילה הHRV מזכירה את הדגם המוכר של ההונדה סיויק. מנוע 1590 סמ''ק עם 16 שסתומים מספק 105 סוסים, פחות מהסיויק שנעזרת במאה ועשרים סוסים צוהלים אבל מספיק כדי לשייט בנעימות בשלושים קמ''ש מעל המותר על פי חוק. המנוע כמו כל המנועים של הונדה אוהב סל''ד גבוה ומגיע לשיאו ב6200 סל''ד. התחום האדום המצויין על שעון הטורים מתחיל רק ב7000 סל''ד. הגיר האוטומטי הוא גיר רציף דומה לגיר של האח הגדול הCR-V שעל הכביש מעביר אתה מכונית בלי טרוניות מיוחדות מאפס למאה בתוך 13.1 שניות.יכולת השליטה על ההילוכים מוגבלת כיוון שלא ניתן לנעול את ההילוך אך באמצעות לחיצה קלה על כפתור הספורט בגלגל ההגה או לחיצה כבדה על דוושת הגז המערכת האוטומטית עושה את שלה ומאפשרת לעקוף בקלות כל רכב משפחתי שנע במהירות חוקית על הכביש. כשמנסים לללחוץ את המנוע עוד יותר מגלים את המומנט החלש של הרכב הזה. רק 13.8 קילוגרם שמתקבלים ב3400 סל''ד זה לא מספיק בשטח ולא מספיק כדי לעקוף במהירות רכב ארוך על כביש צר. המעצורים סטנדרטים. דיסק מאוור ותוך מאחור והם עמדו יפה בלחץ שהפעלנו עליהם בירידות מקיבוץ צובה. הABS נכנסים לפעולה קצת מאוחר מדי על הכביש אבל בשטח חולי הם נכנסים לפעולה קצת מוקדם מדי כך שהונדה החליטו כנראה להתפשר בנושא הזה.
השילדה של הHRV היא כמובן שילדה אחודה (מונוקוק) האופיינית לרכבי כביש ולא לשטח והיא דומה מאד לשילדה של הסיויק המחוזקת בשתי קורות אורך. ממערכת המיתלים התאכזבנו.
הונדה הייתה האחרונה בין היצרנים היפנים הגדולים שנכנסה לשוק הרווחי של הג'יפונים העירוניים. הדגם הראשון שלה, ה CR- V נולד להתמודד ישירות מול הRAV-4 של טויוטה והוא עשה זאת בהצלחה מרובה. בהונדה הבינו שהקהל של הג'יפונים לא יראה כמעט שטח והם הלכו צעד אחד קדימה ביכולת הכביש של הרכב על חשבון השרירים בדרכי העפר. הצעד הבא היה הHR-V שאינו מתיימר אפילו להיות ג'יפ ומעוצב בסגנון חדשני, מעין ''קופה לשטח''. התגובות לעיצוב נעות בין ''רכב ירח'' במובן החיובי של המילה לבין פיאט פונטו מגודלת. כבר ממבט ראשון רואים שכל קשר עיצובי לג'יפים כפי שהכרנו אותם מיקרי בהחלט. ל HR-V פגושים ומראות בצבע הגוף. בחזית פסים ספורטיביים הניצבים לצד גריל קטן וכונס אויר גדול מתחת לגחון. כדי לשמור על הצורה המלבנית המאורכת שהייתה כנראה חשוב מאד למעצבים הם הבליעו את הידיות בגוף הרכב ולא שמו עליו אפילו פסי חיכוך בצד.
- לצערנו עקב תקלה, תמונות הכתבה נהרסו, אולם בכל זאת החלטנו להביא בפניכם מבחן זה, עמכם הסליחה.
3 תגובות
1
אורח/ת
26 בדצמבר 2002 ב 18:17
סתם עוד ג'יפ עירוני דפוק
הוא מכוער מוות וגם דפוק למרות הכל בשטח.
2
iog1
07 ביולי 2004 ב 15:13
מדהים
לדעתי זה לא גיפ לעבירות גבוהה אבל לחולות ושבילים וכביש הוא מדהים ונוח מאד מניסיון ובהקשר לתגובה שליפני כדאי שהוא/היא ילמדו שיופי זה בעיני המיתבונן בלבד
3
אורח/ת
28 באפריל 2009 ב 15:57
HRV
אנשים יקרים לי יש את הרכב הזה והשילוב בין רכב כביש לרכב שטח מושלם. הוא לא יכול להכנס לשטח עם אבנים גדולות או שטח של בורות גדולים הרכב לא בנוי לזה ולמרות הכול בים הרכב הזה נוסע יפה מאוד אפילו וכול שטח של חולות חולות של ים עמוקים. אז בבקשה בואו נחשוב לרגע לאיזה צורך צריך את הרכב הזה החיסרון היחיד של הרכב הוא חלקים יקרים לפי דעתי הרכב מושלם והכי חשוב נוח מאוד
תגובות