יומן מסע עירוני - מרוקו

נתחיל מזה שבכל עיר למלך יש ארמון...

היום הראשון ותחילתו במרקש

ערב קודם סיימנו את מסע הג'יפים במרקש (קישור למסע ג'יפים במרוקו) ויצאנו לבלות בכיכר העיר הצבעונית וההומה של מרקש - ג'מע אל פנא (כיכר החיסולים - זכר לימי תחילת האיסלאם אז הכריחו את הפאגאנים והנוצרים להתאסלם אחרת חוסלו ונתלו בכיכר העיר). את הבוקר התחלנו בסיור בגנים וסביב המסגד המרכזי של מרקש - מסגד הכותוביה שלצידו השרידים של הספרייה המוסלמית לכתבי קודש ומכאן משמעות שמו - כותוביה = ספר. המינרט (הצריח) של מסגד הכותוביה בגובה של 77 מטרים הוא המבנה הגבוה ביותר במרקש והוא בולט ביום ובלילה בכל אזור העיר העתיקה של מרקש. בראשו של המינרט ארבע כדורים - שלושת הכדורים ה''קבועים'' המופיעים בראשו של כל מסגד במרוקו והמסמלים את שלושת היסודות של החיים - אדמה, מלח ומים (או יש אומרים שמסמל את שלושת הדתות המונוטאיסטיות). ואילו על הכדור הרביעי העשוי זהב מספרים כי הותך מכלי הזהב והתכשיטים של אשת הסולטאן ''יעקב אל מנצור'' אשר השלים את בניית המסגד בשנת 1,190. לאחר ביקור בשוק בין הדוכנים להופעה בחנות התבלינים והבשמים נכנסנו למלאח, הרובע היהודי העתיק של מרקש, ובתוכו בסמטה קטנה וצפופה ומאחורי פשפש (דלת קטנה) היישר לתוך בית הכנסת העתיק של מרקש - סלאת לעז'מה. זהו בית הכנסת שהקימו היהודים מגורשי ספרד בשנת 1,492 והוא פעיל ושמור עד היום (קישור לציורים בפסוקים מתוך בית הכנסת). קישור לאלבום התמונות של היום העירוני הראשון: הקליקו כאן אלבום התמונות של אבידן לרון ממרקש - קישור

המשכו של היום הראשון מחוף הים בקזבלנקה ועד הלילה בראבט

ממרקש יצאנו צפונה על כביש האגרה המהיר לכיוון קזבלנקה - הבירה הכלכלית של מרוקו, השוכנת לחופו של האוקיינוס האטלנטי. במסעדת דגים על הטיילת אכלנו צהריים ויצאנו על דרך הים לכיוון רבאט - הבירה הרשמית של מרוקו. טיול לילה בשוק של ה''מדינה'', העיר העתיקה מוקפת החומה של רבאט, בטיילת שלאורך נהר הרגרג וסביב הגדר המוארת של מגדל חסאן והמוזליאום סיים את היום הראשון בטיול העירוני.

תמונות ממרקש

תמונות מהטיילת של קאזה ולילה ברבאט

היום השני ותחילתו ברבאט

רבאט היא הבירה הרשמית של מרוקו. העיר היפה שוכנת על חוף האוקיינוס ולצד נהר הבו-רגרג הרחב, המפריד בינה לבין סאלי הנמצאת מצפון לה. הצרפתים שקיבלו חסות על מרוקו בשנת 1912 קבעו את רבאט כבירה המנהלתית שלהם ובשנת 1956, עת קיבלה מרוקו עצמאות, קבע בה המלך את ארמונו הראשי (כמובן שיש למלך ארמון בכל עיר). העיר העתיקה של רבאט מוקפת חומה ומכאן מקור שמה - מבוצר / מוגן / סגור והיא נקייה ופחות ממוסחרת ותיירותית משאר ערי הגדולות של מרוקו. קישור לאלבום התמונות: הקליקו כאן

תמונות מהסיור ברבאט

ארמון המלך והמוזיליאום שליד מגדל חסן

ביקור בארמון המלך הוא בעצם ביקור ברחבה החיצונית של הארמון שמסביב לו מבני השלטון המרכזיים של מרוקו שהבולט בהם משרד הביטחון. במתחם המוזוליאום המלכותי השקפנו על הקברים של מוחמד החמישי (הסבא), המלך הראשון של מרוקו מת ב 1961, לצידו קבור המלך חסן השני המלך השני של מרוקו שמת בשנת 1999 ולצידם הבן של מוחמד החמישי והאח של חסן השני - הנסיך מולאי עבדלא. (כיום שולט במרוקו מוחמד השישי - הבן של חסן השני). לצד המוזילאום שרידי המינרט של מגדל טור חסן אשר תוכנן ע''י מקימו הסולטן יעקב אל מנצור (1203) להיות הצריח הגבוה בעולם המוסלמי. לאחר הביקור בבית הכנסת של רבאט נכנסו לסמטאות הלבנים של קסבה אל אודאיה השוכנת על שפך נהר הבו-רגרג לאוקיינוס האטלנטי וקינחנו בתה ועוגיות מתוקות.

קסבה אל אודאיה השוכנת על שפך נהר הבו-רגרג וצהרים במקנס

היום השלישי - פס (או פאס)

לפס הגענו ערב קודם, לאחר שעצרנו לצהרים במקנס וקצת טיילנו בין חומות העיר העתיקה של מקנס. פס (או פאס) ממוקמת בקצה הצפון מערבי של הרי האטלס התיכון , היא השלישית בגודלה במרוקו (אחרי קזבלנקה ומרקש) והיא העתיקה בין ערי המלוכה במרוקו. פס היא ללא ספק העיר האקזוטית והמיוחדת ביותר במרוקו. סמטאות צרות, חנויות של רוכלים, אנשי מסחר מתוחכמים ובלב העיר מתחמי הבורסקאים. זהו המתחם המרשים ביותר והריחני ביותר לתייר המבקר במרוקו - ימי הביניים בשנת ה-2,000. בתוך מתחם סגור, מוקף בתי מלאכה, בתי מגורים וחנויות קיימים עשרות בורות סיד וצבע לעיבוד עורות. והבורסקאים (אנשים המטפלים בעורות) עובדים בתוכו יחפים ומעבדים את העורות שלב אחר שלב - מהסרת הפרווה והשיער דרך עיבוד העור בחומצות נגד ריקבון ועד לצביעתו. קישור לאלבום התמונות: הקליקו כאן

פס - ממלכה של צבעים וריחות

יהודים בפאס

פאס מרגשת ועוצמתית לתייר ההולך בסמטאות העיר העתיקה הוא נחשף לריחות ולצבעים שאין באף מקום אחר אבל זה כמעט כלום לעומת החוויה היהודית שאליה נחשף התייר היהודי בפאס. ביקור בבית הכנסת הנמצא במלאח (הרובע היהודי) אבן דנאן ובתוכו בריכת מקוה קטנה , ''שופינג'' ב''מוזיאון'' היהודי (שהוא בעצם חנות מזכרות), סיור בבית הקברות היהודי בית החיים פאס המתוחזק היטב וכל המצבות בו צבועות בלבן הם תחנות חובה ב''מסלול היהודי''. מקור היהודים בפאס הוא עם היווסדה של העיר - אז העניק השליט מולאי אידריס אדמות בחינם לכל מתיישב - ''מבצע'' שהביא מהגרים רבים ממרוקו ומעבר לים שהמפורסם שבניהם הוא הרמב''ם (ר' משה בן מימון) שהיגר עם משפחתו מספרד לפאס (ואחר למצרים שם נפטר ונקבר בטבריה) בשנת 1150.

היהדות בפס

תמונות מהיום האחרון בקזבלנקה

היום הרביעי - קזבלנקה והבייתה

קזבלנקה היא העיר הגדולה במרוקו (יותר מ-4 מליון תושבים) והיא מרכז העסקים של מרוקו. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי בחלק של המישור המערבי והיא לא נראית כמו עיר מרוקאית טיפוסית אלא יותר כעיר מסחר מערבית עם בתי קפה, טיילת וקניונים מודרניים. במערב העיר על הים הוקם המסגד הגדול בקזבלנקה ובמרוקו והשלישי בגודלו בכל העולם המוסלמי (לאחר המסגדים של מכה ומדינה). מסגד חסן השני נבנה על רצועת ים שיובשה והושקעו בו מאות מיליוני דולרים, 7 שנות עבודה ואלפי בעלי מקצוע ואומנים של עץ, נחושת, שיש והמינרט שלו מתנשא לגובה של 200 מטרים - מרשים!!! קישור לאלבום התמונות: הקליקו כאן

תם ולא נשלם...

תודה לכל המטיילים שהחליפו את הג'יפים והמרחבים האין סופיים לאוטובוס של תיירים ולסמטאות צפופות וריחניות... עוד תמונות מהמסע ג'יפים ומהסיור העירוני באלבום של אבנר חן - קישור תמונות של אבידן לרון מרבאט, מקנס, פאס וקאזה - קישור