אנדורו מרוץ 8 - חגיגת סיום בטעם -Special taste

דאבל פיגרס

מכירים את המושג הזה? נו, זה ששדרני הספורט והפרשנים למינהם אוהבים להשתמש בו כאשר הם מציגים נתונים סטטיסטיים כאלה ואחרים לגבי קבוצה או שחקן ספציפי. העמותה הישראלי למרוצי אינדורו יכולה להתהדר גם היא בדאבל פיגרס. אבל לא סתם, אלא מספרים גבוהים שטרם נראו בישראל בתחום הספורט המוטורי לדורותיו.
זאת לא חוכמה למדוד כמויות של משתתפים באירוע בודד. נסו להציג זאת לאורך זמן, כל הליגה, בלי לפספס ולו מרוץ אחד ויחיד. קשה, נכון? אבל לא אצל רוכבות ורוכבי האינדורו, שם כבר חושבים על טריפל פיגרס ויש מצב שזה יקרה כבר בעונה הבאה עלינו לטובה. אבל עד לפתיחת העונה הבאה יש לפנינו עוד את מרוץ הפגרה ושלל הפתעות ותופינים וכמובן גם את הסיקור מהמרוץ האחרון אשר נקרא בפי הפרשנים המרוץ אשר נועל את עונת המרוצים באינדורו הישראלי...אך כמה שהמשפט הזה נשמע טוב.

אם לא גשם, לפחות בוץ

היושב במרומים עבד העונה עם מארגני הליגה בצורה מעוררת כבוד. דיברתי על מרוצים גשומים, על ציפייה לבוץ ושלוליות אבל במקום כל אלה, קיבלנו עונה נטולת מטריות ושכמיות. זה לא שמישהו חשב כי בשלהי חודש מאי יבוא לו איזה מלקוש פתאומי, אבל אף אחד לא ממש רצה את החום המעיק שירד עלינו באותה שבת אביבית והזיעה נדבקה לכל חלקה טובה וגם לא טובה בגוף ואיתה האבק שהפך לבוץ, לא בוץ כמו זה של החורף אבל לפחות בוץ...
על קו הזינוק התייצבו 87 משתתפים (אמרנו דאבל פיגרס, נכון?) במטרה להתנפל על השטח שלפניהם ולגמוא את ההתשה הקצרה ומיד לאחריה את הקטע המדוד, הקרב נגד השעון. זה לא שמישהו מאס באירוע, אלא הרצון לזנק ולסיים לפני ההתעלפות, זה היה המניע של כולם.

הקלישאה על התסריט הטוב שגם הבמאי המוצלח ביותר בהוליווד...זה התסריט שהתאים לקטגוריה מקצועית E1. גם השחקנים הראשיים התאימו לתפקיד כמו כפפה ליד. מתן ניר, רוכב רד בול על אופנוע של הוסקווארנה מול הדר עציוני, רוכב מוטוספורט על אופנוע של KTM ואוריה כרמלי, הסנדק הניצחי, על הימאהה הכחול שלו.
כרמלי היה זקוק לכמה ניסים ואפילו לכמה נפלאות. אבל ביום כזה שבו האליפות מונחת על הכף, כנראה  שמכסת הניסים היומית הלכה להפועל תל אביב בכדורגל. לפיכך זה נשאר דו-קרב בין שני הרוכבים המוכשרים.

בחציו הראשון של המרוץ המותח והמסקרן, המטוטלת נטתה לכיוונו של מתן ניר שהתעופף והפליא בביצועיו. השעון היטיב איתו בהקפה הראשונה, השנייה והשלישית והיתרון של על פני הדר צמח ל-14 שניות. ואז חל השינוי, בהקפה הרביעית מתוך שבע, הדר עציוני התעורר ועצר את השעון על 5:19 דקות. מתן ניר חסר המזל, נתקל בבעיות באותה הקפה בדיוק והיתרון שהוא בנה בעמל ובזיעה בשלוש ההקפות הראשונות, נמחק כלא היה. הדר עציוני היה מהיר ממתן ב-20 שניות וכך הפיגור הפך ליתרון והכדור שוב עבר למגרשו של מתן.
כשהוא עם הגב לקיר, הגיב מתן בצורה הנפלאה ביותר שכולם ציפו, הוא קבע את ההקפה המהירה ביותר עד אותו זמן במרוץ, 5:17 דק' ועציוני שהתאמץ עד לקצה גבול היכולת, פיגר בחמש שניות והיתרון חזר למתן ניר. אולם אז נפלה ההכרעה, בהקפה הלפני אחרונה. מתן ניר איבד בה זמן יקר ואילו עציוני מצידו עצר את השעונים על תוצאה מדהימה של 5:16 דקות. באופן טבעי במרוצי אינדורו, כוחם של הרוכבים הולך ונחלש ככל שהמרוץ מתקדםם, אצל הדר עציוני יש רזרבות נסתרות. מתן ניר לא הצליח למצוא תשובה ליתרון החדש שנפתח לטובת הדר ואנשי מוטוספורט רצו להביא את בקבוקי השמפניה. בהקפה האחרונה הצליח מתן לקזז קצת מהיתרון של הדר עציוני ולא יותר, וכך, עם כבוד והדר, תואר האליפות של הקטגוריה שייך להדר עציוני.

מקצועית E2 – 87.5%

המציאות מוכיחה כי המושג שנקרא 'שלמות' קיים על פי רוב בתיאוריה ואילו באופן פרקטי קשה להגיע אליו. הטובים שבטובים, מצליחים לגעת בו. יונתן לוי, רוכב אפריליה, היה קרוב לנגיעה, כל כך קרוב שזה כואב. אחרי 7 ניצחונות בשבעה מרוצים וכאשר נותרו מטרים ספורים לסיום המרוץ השמיני כשהוא מוביל בבטחה, בגד בו האופנוע לראשונה העונה כאילו אומר לו ''עזוב יונתן, גם אני עייפתי, אינדורו זה גם עבורי ולא רק עבורך''. פיוז סורר שחייו הגיעו לקיצם בשניות האחרונות מנעו מלוי לנצח גם בפעם השמינית ולפיכך הוא נותר בסוף העונה עם 87.5 אחוזי הצלחה וכתר אליפות שחזר הביתה אחרי שנה אחת בגלות אצל נמרוד חמו.

פציעה של שלום אוחיון מנעה את השתתפותו במרוץ שחתם את העונה בתרקומיא. אוחיון לא וויתר והגיע למרוץ ואף עודד את חבריו הקרובים שהשתתפו בו. הוא ראה כיצד לוי סוחט את המצערת בכל זינוק וכיצד הוא מרחף על כל כפל קרקע ומוליך באופן מוחלט כאשר לקראת הסיום הוא מבצע שתי הקפות מטורפות בתוצאה של 5:03 דק' כל אחת.
כל אלה לא עזרו ליונתן שפרש ולפתע עברו הזרקורים לאיש בכתום, נתנאל זיו, רוכב KTM של קבוצת מוטוספורט. אין זאת הפעם הראשונה שנתנאל מוכיח כי הפוטנציאל האדיר שטמון בו, מנותב בכיוון חיובי. במהלך העונה, הפגין הבחור הצנוע והשקט רמת רכיבה מעולה והוא זה שניהל את אחד המאבקים הקשים והמרים עם יונתן לוי והיה קרוב לנצח אותו. נתנאל היה מעדיף לנצח כאשר יונתן ''על המגרש ולא מעבר לקווים'' אבל זה לא היה בשליטתו. חזרתם של עופרי שטראוס רוכב אפריליה ונמרוד חמו רוכב ב.מ.וו למרוץ הזה לא השפיעה על האחרים ולא איימה על עליונותם של יונתן לוי ונתנאל זיו.

אריאל שלי ודרור כהן סיפקו מנה גדושה של אקשן מוטורי כאשר נאבקו על המקום השני בפודיום. ההכרעה בין השניים נפלה רק בהקפה האחרונה וההפרש בין המקום השני לשלישי בתוצאות המצטברות הוא שנייה אחת בלבד. אריאל שלי, רוכב מטרו מוטור עם אופנוע של ימאהה, הצליח לסיים במקום השני וגבר על דרור כהן. לאריאל הייתה עונה שהתאפיינה בעליות ומורדות, כמו מסלול אינדורו אמתי. בתקווה כי אריאל יתייצב בעונה הבאה וימשיך בטיפוס מעלה לעבר מאבקים על ניצחונות ועל התואר.
דרור כהן בא על שכרו במרוץ הזה. עונה ארוכה ומתישה וככל שהרוכבים הוותיקים צוברים שנים, מרגישים את זה בעצמות. ההישג הזה עבור דרור הוא כזריקת מרץ ואות מופת לנחישות ולעקשנות החיובית שלו. אינסוף רכיבות אימון ופציעות מטרידות, הכול נשכח באותה שנייה שבה הגביע מוענק לך.

מקצועית E3 – בקטנה, בגדולה, שמש אלוף!

הוא פתח את העונה כאשר בכיסו תואר אליפות קטגוריה E1 בעונה הקודמת. הוא עלה בנפח המנוע והרגיש כי אופנוע ההוסקווארנה שלו מנגן באקורדים נעימים והמנגינה מגיעה בקצב 6 שמיניות. זה קצב מצוין, קצב של אליפות. תומר שמש רוכב קמור, זכה גם במרוץ האחרון של העונה. שתי אליפויות ברציפות בשתי קטגוריות שונות. יונתן לוי, לתשומת לבך בבקשה. האיש פשוט לא נגמר.
מאבקים חסרי פשרות עם שחר סולימני רוכב מטרו מוטור ועם נדב לוגסי רוכב הוסאברג ולעיתים גם עם זוהר גלילי הנפלא, רוכב ב.מ.וו, כל אלה הסתיימו על פי רוב בניצחון של תומר Six days rider שמש.
על קו הזינוק למרוץ האחרון התייצבו כל הגיבורים של העונה, שבעה במספר. חמושים באופנועים כבדים עתירי נפח מנוע ושאיפות ללכת לים עם טעם מתוק בפה. למרות שהזמנים שקבע שמש לא היו ברי השגה מבחינת האחרים, הם לא אמרו נואש והמאבק על שני המקומות האחרים בפודיום הגיע לשיא.
בניגוד לפתיחת העונה של נדב לוגסי, הסיום היה מתוק הרבה יותר. הרוכב הוותיק שמגיע עם כל בני השבט המוטורי שלו לכל מרוץ, הפליא ברכיבתו וסיים במקום שני, עוד הישג נהדר להוסאברג ולקבוצת מוטוספורט.
בעיות של חום, התייבשות ו''משבר דלק'' מקומי אצל שחר סולימני וזוהר גלילי מנעו מהם להיאבק על הניצחון וגם השופטים הטילו קנסות זמן משלהם על חלק ממשתתפי הקטגוריה ולפיכך התברר כי רמי צמח הרוכב המנוסה, הוא זה אשר קבע את התוצאה המצטברת השלישית בטיבה ולפיכך הוא זכה לעלות לפודיום.

קטגוריית סניורים-מעיין הנעורים

כשהם לבושים בבגדי רכיבה מלאים וקסדות לראשיהם, לא ניתן להבחין בגילם ובשנות הניסיון האדירות של רוכבי קטגוריית הסניורים. כאשר אנשים אחרים בגילם מעמיסים צידניות גדושות אוכל ומשקאות ויוצאים לנפנף בפארקים, הם מעמיסים את האופנועים ויוצאים לחלץ עצמות ולרכוב עד טיפת הכוח האחרונה. רוכבי קטגוריית הסניורים הם מלח הארץ, אנשי ספורט מוטורי אמתיים.
הצלחתה של קטגוריית הסניורים בעונה החולפת היתה גדולה. לא בזכות כמות משתתפים חריגה, אלא בזכות הפגנת יכולת רכיבה מעולם אחר. ברק דודאי הנפלא יחד עם גלעד קדשאי וירון גודשטיין, כמו גם צליל ואן דר הורן וארז צור, כולם ביחד וכל אחד מהם לחוד, אנשים שהם אגדות.

הצטרפותו של ירון גולדשטיין לפעילות בתחילת העונה הוסיפה נופך תחרותי והציתה בעצמותיהם את אש הקרב. ברק דודאי שמיטיב להפגין רכיבה עקבית וחסרת פשרות, נאבק עם ירון על הבכורה בכל מרוץ וקצב צבירת הניקוד של השניים בישר כי המאבק יוכרע על קו הסיום, אבל איש לא ציפה שזה יקרה בצורה כה דרמאטית.
בהשפעת החום וחוסר תקשורת בין הרוכבים להנהלת המרוץ, סברו ברק דודאי וגלעד קדשאי כי הם סיימו את מניין ההקפות שלהם והתמקמו בצל האוהלים שלהם למנוחה עד שהאירוע כולו יסתיים ויוכרזו המנצחים. שליח בעל עין חדה שהבחינה בכך,  נשלח אליהם ובישר להם כי העובדה ששאר היריבים שלהם נמצאים על המסלול קשורה לכך שהם עצמם לא ביצעו את כל ההקפות שחובה עליהם לבצע.

לא היה להם אפילו זמן לבדוק את העניין והם לא התמהמהו במבוכה או כל דבר אחר, השניים חזרו למסלול ובזכות זאת, ברק דודאי היה קרוב להגיע אל הפודיום למקום השלישי, אך גלעד קדשאי היה מהיר ממנו והוא זה שטיפס על המדרגה האחרונה בפודיום. אולם גם המקום הרביעי איפשר לברק  לסיים את העונה ביתרון דחוק של נקודה אחת על פני ירון גולדשטיין ולזכות בתואר אלוף קטגוריית הסניורים 2009-10 של העמותה הישראלית למרוצי אינדורו. מי שרצה לראות את יכולתו האמיתית של ברק, קיבל הזדמנות לכך בהקפה הלפני אחרונה שלו כאשר ברק  עצר את השעון על 5:59 דקות, התוצאה הטובה ביותר בקטגוריה כולה.
אני לא בטוח שזה מנחם את ירון, אבל הניצחון הוכיח לו עצמו ולכל האחרים כי האיש שמצא את מעיין הנעורים והוא שותה ממנו עוד ועוד, יכול היה לזכות באליפות אלמלא המזל לא היה נגדו. ''גולדי'' אשר יכול לקבל בקלות גם את הכינוי ''גולדן בוי'', רכב בנחישות ובעקביות שהניבה את פרי הניצחון המתוק.
ארז צור טיפס למדרגה השנייה בפודיום לאחר שש הקפות טובות ויציבות. צור הרוויח מעונשי הזמנים שספגו הרוכבים שדורגו לפניו במרוץ וכך הוא דילג בקלילות שני מקומות מעלה וסיים כאמור במקום השני.

קטגוריות עממיות-כוכבי המחר

רוכבי הסניורים מוכיחים כי הם אינם כוכבי האתמול, אלא כוכבי ורוכבי ההווה. אבל אל חבורות הרוכבים הנהדרות בקטגוריות המקצועיות ובסניורים, מצטרפים רוכבי העממיות, כוכבי המחר.   בעממית E1 ניצח טל מיה והרושם המתקבל הוא כי מיה ''פספס'' את העונה. הוא בא ''לבדוק את עצמו ולגשש את השטח'' במרוץ בביריה וכאשר ראה כי טוב, הוא בא גם למרוץ האחרון של העונה וזכה בו. אולי טל מיה יחליט לקחת את העניינים בידיים ולהגיע לכל המרוצים בעונה הבאה?
אבל השם החם של הקטגוריה הוא רועי קליין. הבחור המוכשר שהגיע פצוע למרוץ, לא וויתר והראה כי ללב יש משמעות גדולה וגם אם הרגל כואבת, הלב מספק אדרנלין בכמויות נדיבות ומפצה על כך. רועי שזכה בכתר האליפות, סיים במקום שני. את תמונת הפודיום השלים רותם פחימה והפער בינו לבין המנצח היה שתי דקות בדיוק, אחרי שש הקפות. סיום ראוי לעונה הנפלאה של הקטגוריה העמוקה ביותר בסבב.

גם בעממית E2 הגיע תגלית העונה למקום השני במרוץ אבל לא לפני שהוא נאבק בקרב נפלא עם המנצח. המרוץ הזה התנהל במגרש הפרטי של שגיב נגרקר ואון בלומנסון וכל אחד מהם ניצח במחצית אחת ממנו. במחצית הראשונה, השליטה הייתה של בלומנסון והיתרון שלו הלך ותפח מהקפה להקפה. נגרקר השתלט על העניינים ב''מחצית השנייה'' ומחק את יתרונו של בלומנסון לחלוטין. ההכרעה נפלה בהקפה האחרונה ומאחר והמומנטום היה בידיו של שגיב, הוא זה שאמר את המילה האחרונה. ש-מ-פ-נ-י-ה!
אל המקום השלישי הגיע עומרי סגל ואפשר לומר כי עומרי אשר צבר ניסיון בריח פסגות, חייב להעלות הילוך בעונה הבאה אם ברצונו לבקר יותר פעמים בראש הפודיום.   עממית E3 עמדה בסימן ניצחון ללא פשרות של יעקב סער. רצף הקפות מהירות גרם לו להתרחק במידה ניכרת מהמאבק שהתנהל מאחור. על המקום השני התמודדו עמרי גור וג'קי שושן. עמרי עבד קשה בארבעת ההקפות הראשונות וצבר יתרון גדול על יריבו. ההיחלשות הגיעה בהקפות האחרונות ולפתע ג'קי מצא כוחות חדשים ובשתי ההקפות האחרונות הוא הצליח לקזז 16 שניות מהיתרון של יריבו, אך לא היה בכך די על מנת לשנות את הסדר שלהם על הפודיום. עמרי סיים בסופו של דבר במקום השני וג'קי שלישי.

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב...

זהו, הוילון ירד על העונה. הרוכבים ואנשי העמותה הנפלאים יכולים להביט אחורה בגאווה על עונה מרשימה ומיוחדת. עונה רווית אקשן. עונת מרוצים אמתית שסיפקה ריגושים לכולם. החל בקטגוריית המתחילים דרך העממיות והמקצועיות ועד לבנות, הרוכבות הנפלאות שמקשטות כיהלומים את הקטגוריות. לצד שמחה והתפרצויות של אושר וסיפוק, היו גם רגעי מחלוקת ורגעים שבהם המתח התפרק.  כל אלה ביחד מוכיחים כי מדובר באנשים מצוינים שמונעים על ידי אותו מניע לעבר אותה מטרה, אהבת הרכיבה וקיום ספורט מוטורי ישראלי.
לחיי הרוכבות והרוכבים, לחיי האנשים שטרחו בלילות ובימים על הפקתה של הליגה, לחיים!
 האלבום המלא של מרוץ האנדורו מס' 8  - תרקומיא

סקירת כל מרוצי האנדורו לעונת 2010

קישורים לכל עונת האנדורו :

עמק האושר - מרוץ 1 לעונת 2010 בליגת האנדורו

אנשי המערות - מרוץ 2 באליפות ישראל באנדורו 

דורות של אלופים - מרוץ 3 בליגת האנדורו 

בין הרים ובין בקעות מרוץ 4 בליגת האנדורו

ממשיכים מחדש - מרוץ 5 בליגת האנדורו

כפר החורש - מרוץ מספר 6 בליגת האנדורו 

מצאתי את רובין הוד - מרוץ מספר 7 בליגת האנדורו 

סרטוני פרומו קצרים המסכמים את המירוצים העונה:

פרומו למרוץ מספר 1 פרומו למרוץ מספר 2 פרומו למרוץ מספר 3 פרומו למרוץ מספר 4 פרומו למרוץ מספר 5 פרומו למרוץ מספר 6 פרומו למרוץ מספר 7 פרומו למרוץ מספר 8