תמונות ממסע חוצה ישראל, שבועות 2010

בוקר היום הראשון

את המסע התחלנו - לאחר הכרות ותידרוך - בנסיעה לאורך הירדן, משמורת הבניאס ועד לאמצע הירדן ההררי,  משם דילגנו לנחל ארבל ועלינו לקרני חיטים. כבר בעליה זו נתקלנו בשתי בעיות, האחת חמורה והשניה פחות:  אחד מכלי הרכב התחמם בעליה - לא נורא, הוספנו נוזל קירור והכול הסתדר; אבל התקלה השנייה היתה חמורה - באמצע העליה נפתחה דלת הארגז של המגנום  ונפלו משם כל בקבוקי השתייה! מה כל כך חמור בזה תשאלו? היו שם  שני בקבוקי ייגר, שני בקבוקי וויסקי ולא ידוע כמה בקבוקי ערק, אז ברור שהמשבר היה עצום. אבל גם על זה התגברנו. חצינו את בקעת יבניאל וטיפסנו אל הישוב שרונה. בדרך כלל העליה לא ממש קשה אבל מאתגרת, רק שהפעם חיכתה לנו הפתעה: הגשם האחרון השאיר לנו חריצים אכזריים שמאוד הקשו על כלי הרכב. והיה גם קורבן: בדיפנדר המדוגם של מנחם נשבר הדיפרנציאל האחורי. ניסינו להעלות אותו למעלה עם כננת ובגרירה אבל הדבר גזל יותר מדי זמן, לכן שלחנו אותו עם ליווי ליבניאל ומשם על גרר למוסך. לצערי הרב, בזה הסתיים מסע עבורם. אנחנו המשכנו לרמת סירין, כוכב הירדן, רמות יששכר, נחל חרוד, נחל הקיבוצים ואת הלילה עשינו בעין שוקק, עם אסאדו שהכין לנו רפי.

ויהי ערב ויהי בוקר היום השני

לשמחתי, מכיוון שהמסע יצא בחג שבועות, יכולנו לשנות את המסלול המקורי ולעבור דרך הבקעה ומדבר יהודה, כי מדובר בשטחי אש שבדרך כלל אין אפשרות לעבור בהם בימי חול. ולכן נסענו במקומות בהם כמעט ולא מטיילים, ממש ארץ אבות. נוף מדהים של חבל ארץ בתולי ללא יישובים וללא כבישים, רק סלעים, אדמה וקוצים. היו  גם קטעי עבירות כמו מעלה גיבורים ועוד שתי עליות ללא שם. את הבקעה עזבנו בצהרי היום ועברנו למדבר יהודה הצפוני. חצינו את בקעת הורקניה ומשם עלינו לציר מצוק ההעתקים. בדרך עוד הספקנו להחליף גלגל לג'ימני של שולמית ודינה המדהימות. הפסקת קפה בתצפית נוף מרהיבה, ממש לפני השקיעה, ובזריזות כנסנו לחניון הלילה במצוקי דרגות. צרוף של שתי מילים ליוו אותנו לאורך כל המסע: ''הנוזל הירוק''. אתם בטח חושבים שמדובר בנוזל קירור למנוע - טוב, נו, הטעם באמת די דומה אבל מדובר בקוקטייל שהכינו אנשי המגנום, משהו ירוק עם ערק, שסידר את מצב הרוח לכל החבורה.

ויהי ערב ויהי בוקר היום השלישי

את הבוקר הזה התחלנו עם זריחה משגעת מעל ים המלח, אבל גם עם תקלה טכנית בצ'ירוקי של רפי ונורית, דבר שגזל מאיתנו זמן רב, לכן נאלצנו לעשות שינוי קל בתוכנית ולנסוע על הכביש עד ערד. כדי  להמתיק את הגלולה המרה, עצרנו בעין בוקק ושם רחצנו במים הנעימים. בערד הצטיידנו, תידלקנו ויצאנו לכיוון מישור עמיעז. היו בדרך מספר אתגרים, למשל הר קומות שבו איבדו החברה מהמגנום עוד בקבוק ערק אבל זה לא פגע במצב הרוח שלהם. זה המקום לשבח את שולמית ודינה, שתי נשים לא צעירות בגילן אבל מאוד צעירות ברוחן, מצוידות בג'ימני הקטן הן נהגו באופן מדהים, כל הזמן עם חיוך. בקיצור, מדהימות!  נסענו בנחל פרצים ובנחל סדום המרהיב ביופיו ומשם לחניון הלילה בנחל אמציהו. באותו לילה חגגנו יום הולדת לרונן עם הרבה אוכל ואלכוהול, אז שוב מזל טוב לרונן. 

ויהי ערב ויהי בוקר היום הרביעי

איזה כיף להתחיל את היום עם אדרנלין. עזבנו את חניון הלילה ופצחנו בנסיעה מהירה בנחל אמציהו, נסיעה שהעירה את כולם ונתנה לנו מרץ. אנחנו כבר בערבה: ציר המעינות, דרך הבשמים, נחל עשוש, נחל פארן, יום של הרבה קילומטראז'. צהרים אכלנו בחורבת קצרה הידועה גם כקצרה הנבטית, והפסקת קפה מרגיעה ומדהימה עשינו בפרסה של נחל עשוש. ברקע התנגן לו שיר של הפינק פלויד, זה היה רגע אלוהי (לדעתי). את הלילה עשינו ליד משאבות הפארן, לא לפני שערכנו ארוחת מלכים של מאפים שונים, אלכוהול ותפוחי אדמה מהמדורה. 

ויהי ערב ויהי בוקר היום החמישי

היום האחרון למסע, כולם כבר רוצים להגיע לאילת ולכן קצב הנסיעה מהיר ואנחנו מרביצים קילומטראז.' זה יום של מרחבים אדירים, הרבה נוף ומעט אתגר, כמו הירידה במעלה גרופית, מעלה מאוד ארוך, מלא בדרדרת ובפודרה שיוצרים אחיזה מאוד בעייתית, אבל גם שם כולם ירדו בגבורה. עוד הפסקה אחת לתידלוק אחרון ביוטבתה והנה אנחנו באילת. עיפים אבל מאוד גאים ומרוצים. זה לא היה קל, בלשון המעטה. כל הכבוד לכל אלו שסיימו, אתם גיבורים !!!