סינגל עדולם - מסלול אופניים

רמת קושי: בינונית/קלה. שילוב של דרכי ג'יפים עם סינגל באורך 22 קמ. קטעי טיפוס קלים, קטעים טכניים בין עצים וסלעים. מדד SUNNTO 4.0 דופק ממוצע של 144.
מפות: מס' 9 - דרום הר חברון - של הוועדה לשבילי ישראל בעריכת אורי דביר
ציוד נדרש: מים, פנימיות, מזון, סוללות ל–GPS וטלפון נייד, עוד מים.
ציוד ניווט: מגלן אקספלוריסט 600, suunto X10
רכב סיוע: וולוו XC70
מקומות למנוחה: תחת כל עץ רענן ויש המונים
מזון: בישובים בסביבה מבחר מרשים. באמצע השבוע תמצאו חביתות מדהימות באוטובוס הישן שבצומת האלה.
אופניים: קנונדייל ג'אקיל 1000, ג'יאנט אנתום 3X

המניע למסלול של החודש הוא תחילת עבודות הכריה באיזור עדולם. הכריה היא חלק ממימוש זיכיון שניתן על–ידי המדינה בשנת 2008 לחברת IEI לקדוח בשטח של 238 אלף דונם בשפלה הדרומית. שטח הכריה כולל את פארק עדולם, בריטניה ומשתרע כמעט עד תל צפית (כך לפי אתר בייקזון). כשנה אחרי שכבר ביקרנו בפארק, אנו חוזרים אליו כדי לבקר בסינגל שפרצה בו קקל, באתרים הארכיאולוגיים הרבים שבו ולחרוט בזיכרון את הנוף הייחודי והמקסים של האיזור, לפני שיהרס באופן בלתי הפיך.

הניווט נעשה על בסיס הסימון המצוין של קקל אך צירפנו, באדיבות GPS של מגלן, כמה נקודות ציון מרכזיות. נקודת ההתחלה היא תחנת הדלק של פז בצומת האלה. במקום תוכלו לחנות כמו גם ליהנות משירות של חנות YELLOW ועמדת שטיפה לאופניים - אם כי ביום הטיול הצינור נעלם ממנה. איפוס. נ.צ.1 נרכב לכיוון היציאה הדרומית מתחנת הדלק, אחרי כמה עשרות מטרים נפגוש סימון שביל עדולם ושלט מאיר עיניים עם מפה בפתח השביל. נתחיל לטפס שמאלה בשביל הרחב שבין האורנים. 2.2 קמ - אחרי טיפוס קצר ומחמם–שרירים נגיע לגדר של חוות צוק. נפנה שמאלה ונמשיך לאורך סימון השבילים. נ.צ.2. 3.6 - המשכנו בטיפוס והגענו לפתח הסינגל - מסומן היטב בשלט - וסמש ירוק. נ.צ.3. 8.7 - אחרי זרימה מדהימה וסינגל מספק מאוד, ירדנו לצומת של כבישים משניים. נמשיך לרכב לעבר חרבת עתרי במעלה הארוך לראש התל. נ.צ.4.

12.6 - טיפסנו לעתרי, הסינגל עובר דרך האתר הארכיאולוגי ויורד מצידו השני, מוביל אותנו בדרך מקסימה לחרבת בורגין שתחתיה אנו נמצאים כעת. נ.צ.5. השביל ממשיך דרומה לעבר יער נחושה, אנו נצא בנקודה הזו חזרה לכביש 38 דרך רשת הכבישים הפנימית המסומנת נהדר וגם עוברת ליד חרבת מדרס המדהימה. 22.0 - חזרנו לתחנת הדלק בצומת האלה. אנו בחרנו לחזור על הכביש - אפשר כמובן לאלתר וליהנות מעוד קילומטרים רבים של שבילים ודרכים בתוך הפארק. נ.צ.6.

חורבת עתרי

אתר עתיקות בתחום פארק עדולם שבשפלת יהודה, כ–2 קילומטרים מדרום–מזרח למושב צפרירים. במקום התקיים כפר בימי בית שני ומעט לאחריו, ונמצאים בו שרידים המדגימים יפה את חיי הכפר בתקופה ההיא. את האתר חפרו דר בועז זיסו ואמיר גנור. שמו המקורי של האתר אינו ידוע בוודאות, והשם עתרי מקורו באוסטרקון שנמצא באתר, אשר שימש ככל הנראה כקבלה חקלאית, ואולי נוקט בשמו של הכפר. ייתכן ששם הכפר מוזכר על ידי יוסף בן מתתיהו, שכן בתיאורו של חורבן שפלת יהודה מוזכר המקום Κάφεθρα שאפשר לקרותו ככפר עתרא. השם עתרי אינו מופיע עדיין במפות סימון השבילים. אתרים בכפר המשוחזר כוללים את מערת התבליטים, מערת חדר מסתור שהוסבה למערכת קבורה שבה שלושה תאי קבורה מעוטרים. ארבעה מקווי טהרה, המעידים על גודלו של היישוב היהודי בטרם נהרס בשנת 69 לספירה, במהלך המרד הגדול.

לאחר המרד הגדול התחדש היישוב, אם כי לעולם לא חזר לגודל שבימי תפארתו. במהלך ההכנות למרד בר כוכבא, 60 שנה מאוחר יותר, התקינו בכפר מערכות מסתור ומערכת איסוף מים. בראש הגבעה נמצא קומפלקס גדול של מבנים, הכולל מקווה טהרה, מבנה ציבור גדול שעשוי להיות בית כנסת, מערכת מסתור שאחד מפתחיה נמצא בפינתו של מבנה הציבור הגדול ורובע מגורים. בהמשך נמצאת גת גדולה שבה ניתן להבחין במשטח הדריכה ובשקע לבורג המעיד על גת משוכללת ועל מרכזיות גידול הגפנים ליין בכלכלת היישוב. עדויות אחרות מלמדות גם על ייצור שמן זית ודבלות, קולומבריום מלמד על גידול יונים ופלכי נול מלמדים על טוויה.

חשיבותו של האתר נובעת מן העובדה שהוא כמעט ולא נושב בתקופות מאוחרות (להוציא שלב קצר מועד בסוף התקופה הרומית) והשכבות הכפריות מימי הבית השני נותרו בלתי מופרעות. בפעם הראשונה התאפשר לבדוק באופן שלם את תופעת מערכת–המסתור ויחסן אל היישוב שמעליהן. התברר כי בשלב המוקדם (לפני המרד הגדול), היו מתחת לבתי המגורים חדרי–מסתור הכוללים חדר בודד אליו יורדת מחילה. לקראת מרד בר–כוכבא חוברו חדרים אלה למכלולים מורכבים הכוללים כמה חדרים, פתחי מילוט, וכן חיבור לבור מים. בצפון האתר נמצאה מערכת מסתור שהפכה למערת קבורה רומית. ממצא מיוחד נתגלה בתוך המקווה הסמוך למבנה הציבור: בתוך שכבת אפר שריפה נמצאו עצמות שהשתייכו למורדים ובני משפחותיהם. בין השאר נמצאה עצם חוליית–צוואר חתוכה, המלמדת כי בעליה נערף בחרב. כיום שוחזר חלקית קומפלקס המבנים מימי המרד השני. (מתוך וויקיפדיה)