מצרים הכול כלול: אופנועי כביש במדבר המערבי

תמונה קבוצתית במדבר הלבן

6.11.09 התחלת המסע : כביש 6 דרום דרך צופר – אילת – טאבה סיני

יצאנו קבוצה קטנה של 10 אופנועים מעורבים וקטנוע אחד, סה''כ 12 אנשים, אני הייתי המורכבת היחידה וגם הבחורה היחידה בין 11 גברים.

התחלנו את הטיול במפגש הראשוני בתחנת הדלק בכביש 6 בשעה 8:30 בבוקר יום חורף יפה, כתוב שאנחנו ב- 9 ימי טיול, למה שלא נתחיל מוקדם את המסע דרומה ליבשת אפריקה?

אבי ואיתן מגיעים בזוגיות מופלאה עם אדוננצ'רים מדוגמים, עופר מגיע עם דוקאטי GT 1100 מחייך מאוזן לאוזן, קובי מתחיל לבדוק בשני האדוונצ'רים אילו תוספות מעניינות יש להם: מצלמה, מזוודות ושאר צעצועי אופנועים, יוסי מצטרף, מיד אחריו מגיעים אהרון עם ה- BMW (באבא מאמא וואנא) ויעקב, לאחר השוואות גבריות .... יוצאים לדרך.

אוספים בדרך את דרור ושמעון וממשיכים ברכיבה רגועה של סתלבט, דרומה אל חברנו אלברט המחכה במושב בדרום עם תה, עוגות וחדר לאפסון ציוד חורף.

כבישים אין סופיים של מאות ואלפי קילומטרים

תדרוך, מנהלות, אתרים, נוהלי רכיבה והופ אנחנו בדרכנו לאילת, שיירה של 10 אופנועים כובשת את הדרך, במסוף טאבה אנחנו פוגשים את משה שמגיע עם קטנוע TMAX וזוג חברים שלנו מהצפון, אלי ודורית שמגיע להיפרד מאיתנו.

הצוות במסוף הישראלי היה יעיל וזריז, סיימנו דיי מהר את הבידוק והחותמות והנה אנחנו בצד המצרי, מתחילים את החלק הבא של המעברים.

החבר'ה המצרים מאוד נחמדים וגם השעה מתחילה להיות להם מאוחרת, הם מתקתקים את העניינים יחסית מהר לזמן מצרים, המוהנדס זוכר אותנו מהטיול הקודם והיעילות שלו עולה פלאים כאשר הוא מקבל מאיתנו צילומים שלו בעבודה מהטיול הקודם.

מחוץ למסוף מחכים לנו סאמר ומוסטפה מחברת התיירות שמלווים אותנו לאורך כל הטיול, בשעה 18:40 יצאנו למלון סאלח א- דין על חוף הים, ארוחת ערב קלה ואחריה יורדים לחוף.

הירח מאיר מעל אי האלמוגים שנמצא ממש מולנו, סולמה פותח את הבר יחד עם הפיצוחים ואנחנו מרימים לחיים, לטיול מוצלח ומהנה.

אי האלמוגים בצפון מזרח לסיני

7.11.09 טאבה – נחל – תעלת סואץ – קהיר

הבוקר עולה, בחוץ מתקבצים לשחיית בוקר באור ראשון, קפה במרפסת, בכלל פעילויות הספורט בטיול הזה הלכו ושודרגו מפעם לפעם.

הדרך לקהיר מוכרת לנו, פיתולים בין הרי הגרניט, צבעים משתנים, מזג אויר חמים דרכים סלולות, (הספיקו יפה בחצי שנה), הכבישים פתוחים ואין מפריע.

הלחץ התחבורתי גובר לקראת המעבר תחת תעלת סואץ, וקילומטרים רבים לפני העיר מתחילים הפקקים.

הג'יפ המלווה שלנו ''פותח ציר'' ושיירת הרוכבים מפלסת את דרכה בין המוני המכוניות שמנופפים לשלום וצופרים לנו וגם לכל השאר.

אנחנו סופגים את האווירה והאוויר הדחוס והמפויח של קהיר, אנחנו נמצאים באוטוסטראדה של 5 נתיבים רחבים אבל משום מה אנחנו מרגישים כאילו יש 8 נתיבים, הנהגים שם נוסעים בכל פיסת כביש פנויה, במהירות ובצפירות.

אוניה חוצה את המדבר...

מגיעים למלון בשעת אחה''צ, וממשיכים באוטובוס לשוק חאן אל חלילי.

מתחילים את הערב במיץ מנגו טרי בבית הקפה (חובה לטעום את המיצים הטריים שלהם) ולאחר מכן מסתובבים בשוק בשביל לספוג את האווירה ואת ריחות התבלינים.

כשחזרנו לבית הקפה ניגשה אלינו ילדה קטנה, אולי בת 8, יפיפייה שביקשה למכור כיסוי ראש מחרוזים.

ביקשתי לדעת את המחיר, דולר אחד ביקשה, הוצאתי בלי להתמקח שטר אחד של דולר מהכיס ונתתי לה.

יוסי ואבי ביקשו לרכוש גם, אבל להם המחיר כבר עלה ל- 2 דולר. הילדה יודעת היטב לעסוק במסחר. לאחר התמקחות שנעשתה בהמון סבלנות וחיוכים, קיבלה את הכסף והלכה לדרכה.

בדרך לאוטובוס מבסוטים מהאירוע, צצה שוב הילדה הקטנה, רצה לכיווני, חיבקה אותי ונתנה לי נשיקה.

אירוע מאוד מרגש מבחינתי שאיתו סגרנו יום נפלא של טיול.

חוויה מדהימה בשוק בקהיר

8.11.09 קהיר ביקור בפירמידות ובספינקס – באחריה - ערב גיבוש מקומי

בוקר היום השלישי התחיל בביקור בפירמידות ובספינקס, קפה ומשקאות קלים בבית קפה מקומי ואחריו יצאנו לדרכנו על גבי האופנועים לכוון נאת המדבר באחריה.

השעה מוקדמת ואין פקקים בכביש המדברי, רוחות צד וחול מלווים אותנו לפרקים בדרך.

לקראת הצהרים מתמקמים בפונדק דרכים לארוחת צהרים שדאגו לארגן לנו מקהיר.

מסביבנו ג'יפים רבים עם ציוד מחנאות ללינות שטח ואיתם גם תיירים רבים, אנו יוצאים לתדלוק בתחנת דלק ולידנו מגיעה מונית מקומית עמוסה בנוסעים ובציוד כשבחלקו העליון ישנן מאות תבניות ביצים קשורות בחבל בדרכם לאי שם...

הדרך לבאחריה איננה צפופה כל כך כמו בכניסה לקהיר, אנחנו מגיעים לעיר אחה''צ, השמש כבר יורדת, העיר מוכרת לי מהטיול הקודם, אך הפעם הכל נראה אחרת.

מגיעים למלון, כילות ורודות וכתומות מעל המיטות, ציורים על הקירות, חדרים מושקעים מאוד.

לאחר ארוחת הערב, התכנסנו לערב גיבוש, סולמה הברמן פרס מכל טוב גם בצד האלכוהולי, המצב רוח בשמיים, חגיגה אמיתית.

ברקע שמענו כיוון של כלי מוסיקה והבנו שסאמר – המלווה המקומי שלנו - הכין לנו הפתעה, להקת גברים מקומית של נגנים וזמרים. בלי היסוס הצטרפנו לחגיגה: ריקודי בטן, שירים, מוסיקה אוטנטית, וכולםמאושרים ונהנים מכל רגע.

ולמי שנשאר כוח לריקודים לתוך הלילה

9.11.09 באחריה – המדבר הלבן – פארהפרה

את הבוקר התחלנו מוקדם, כשהספורטאים יוסי ועופר לא וויתרו על הריצה היומית, איתן לקח מקל וטייל בסביבה, כולם מרגישים בבית, הכל כל כך רגוע.

ממש מאחורי המלון ישנה נביעת מים חמה, כולנו מתקבצים לשכשוך בוקר נעים בבריכה אחת.

אח איזה בוקר נפלא.

ממשיכים למוזיאון המומיות בבאחריה וביקור בקברים מתחת לאדמה, שהרי הטיול כולל בתוכו לא רק רכיבה אלא גם קולטורה.

אנחנו נוסעים לתדלוק הקבוע של הבוקר, אך מסתבר שנגמר הדלק בעיר ומשאית הדלק צריכה להגיע מתי שהו בזמן מצרים. המצרים מפנים אותנו לאחת התחנות שם עוד נותר קצת דלק פינו, לקבוצה שלנו את התור לתדלוק, מסביבנו עשרות אופנועים ושיירות של רכבים, כולם ממתינים בדממה לסיום התדלוק.

ממשיכים לכיוון המדבר הלבן, נופים עוצרי נשימה מסביבנו, כבישים אין סופיים, יאללה תנו גזזזזזזזז. וצריך להיזהר מדיונות שנשפכות מידי פעם לתוך הכביש...

ים במים בנאות המדבר

עברתי לרכב עם אבי על האביר הלבן (האדוונצ'ר), האביר מגהץ כל כביש ושטח, עוצרים מידי פעם לצלם את הנוף, הכל מדהים, כאילו חלום.

באמצע הכביש לאי שם, עופר עוצר לקבץ את הקבוצה, לפנינו על הכביש באמצע העלייה, שלולית דיונה שנשפכה ומסביבנו צבעים עזים של אדום וחום.

כל הקבוצה איתנו וממשיכים בכביש ועוברים סיבוב נוסף ולפנינו נגלה מחזה מדהים: כל המדבר הפרוס לפנינו לבן !!! הכל בהיר, ההרים, התלוליות הכל לבן, ורק מטר אחד מאחורינו הצבע היה שונה כאילו מישהו עשה קו עם הסרגל וחילק את הנוף לשניים.

ממשיכים בדרכנו, אנחנו נמצאים בשמורה, ועוצרים לארוחת צהרים קלה: פיתה טרייה עם פול ופלאפל ארוזים בנייר עיתון. מתגלגלים לעבר פטריות החול לתמונה קבוצתית מיוחדת, מסתובבים בין הפסלים הטבעיים.

ממשיכים לפארהפרה, עוצרים בנביעת מים חמים נוספת, פינוקי קפה ושתייה קלה.
שמש שוקעת ואנחנו בערוץ החיים הטובים.

אופנועים מודרניים ופטריות בנות מליוני שנים במדבר הלבן

10.11.09 פארהפרה – קאסר דאחלה – חארגה

התחלנו את הבוקר בקניית נשנושים בעיר, רחוב ראשי, גברים מקומיים מצטופפים בשעת בוקר מוקדמת לנרגילות וקפה, ריחות של מאפים טריים, תדרוך וממשיכים בדרכנו.

במהלך הדרך, אנחנו עוצרים בשוק מקומי על אם הדרך, הדוקאטי נכנס בגאווה לתוך השוק ונוספו כמה תמונות לאלבום.

אני פוגשת בחורה מצרית שדוברת קצת אנגלית, המקומיים אנשים כל כך חמים ונחמדים ולא בא לנו לעזוב.

ממשיכים הלאה בכביש מדברי עם נופים מתחלפים, דיונות צהובות גדולות או הרים חומים גבוהים, מדי פעם שדות ירוקים, מקור פרנסה של התושבים.

הכבישים נקיים ורחבים, עם פניות לעיתים חדות ועיוורות, באחת מהן נגלה לפנינו נוף מיוחד של אין סוף.

באחת העצירות מצביע עופר בנחמדות רבה, לאיתן על איזה הר בצד - ''ההר של איתן'', בלי הרבה היסוסים, איתן מניע, לוחץ בגז ואחרי כמה דקות והרבה צילומים, הוא מעפיל לראש ההר. מחיאות כפיים נשמעות מאחור, איתן יורד מההר ומגיע לכיווננו, אנשי משטרת התנועה והתיירות שמאחורינו מריעים על ההצלחה ולא מתנגדים להצגה קטנה, ומעודדים את איתן לווילי מול הניידת.

חוויה מוטורית שאינה נגמרת

עוצרים לביקור בקאסר דאחלה – עיר עתיקה מוסלמית שבנויה כולה מטיט. סיור והסברים בעיר העתיקה, ארוחת צהרים מפנקת (זה משתפר מארוחה לארוחה).

יאללה הכבישים קוראים לנו וגם הנופים, כמה שהכל מדהים.

השמש שוקעת מאחורי השיירה, הרוכבים מחליפים מדי פעם אופנועים וכולם נהנים, עושים חיים.

ממשיכים ברכיבה דרך המדבר, לפנות ערב אנחנו מגיעים לחארגה, עיר גדולה ונקייה מאוד, אפילו רמזורים יש בה וכיכרות.

אחרי ארוחת הערב מכל טוב במלון אנו יוצאים לבלות.

בדרכנו שומעים מוסיקה והתקהלות, אנחנו מתקרבים ונכנסים לתוך מסיבת חתונה מקומית, פרחים ולבבות ומלא ילדים שמתקבצים מסביב למצלמות. ישיבת ערב קבוצתית בבית קפה, ארטיקים, שש בש מה צריך עוד לבקש?

11.11.09 חארגה - פאריס – באגדד – לוקסור

גם מהמקום הנחמד הזה, צריכים להגיד שלום ולהמשיך הלאה, בפינת הרחוב אנו מצטופפים ליד קיוסק של פעם, יוחננוף בודק אפשרויות פתיחת סניף חדש בחארגה.

עוזבים את האזור העירוני לטובת המרחבים הפתוחים, רוכבים לכיוון פאריס שנכתבה באחד השלטים גם כ – BARIZ, לאחר מכן עוברים ליד באגדד.

באחד המחסומים עוצר אותנו חייל צעיר, נדהם לראות את האופנועים שעוברים לו במחסום.

הוא פונה לעופר ושואל מהיכן אנחנו, התשובה ברורה: מישראל, החייל קצת נבהל, סוגר את המחסום ושואל את עופר תוך הנפת ידיים ולחץ דם נמוך – כולם מישראל? כאילו באנו לכבוש את מצרים.

לקח לו הרבה זמן להירגע ולהבין שכל מטרתנו היא לטייל וליהנות, אחרי עוגיות מישראל דעתו היתה אחרת: The Israeli are good people''''.

ממשיכים ללוקסור. הכביש פתוח ומצערת הגז נפתחת לרווחה בכל האופנועים. תדלוק כפול באמצע הדרך עי ג'ריקנים שעל הג'יפ, ארוחת צהרים באמצע שום מקום, עושים חיים שיגעון.

אין סופי, כבר כתבנו...

כאשר מתקרבים לנילוס הנוף משתנה. האזור מיושב יותר, שדות מעובדים, ריחות אחרים, תנועת רכבים צפופה יותר, נחלי מים (ביוב?) זורמים ליד הכביש הראשי ובתי התושבים נוגעים במים.

מגיעים בשעות אחה''צ לעמק המלכים. מקום חובה לביקור!!! לצערי לא ניתן לצלם שם.

מבני הקבורה העצומים שנחצבו בלב ההר על ידי הפרעונים, הצבעים, והציורים שנשתמרו מעוררים התפעלות.

לאור השקיעה אנו ממשיכים לכיוון לוקסור.

מגיעים למלון שממקום במרכז העיר, יוסי ועופר יוצאים לפעילות הספורטיבית, אחרים מנצלים את הזמן עד לארוחת הערב בניקיון וטיפול באופנוע או סתם מנוחה בחדרים.

נפגשנו לארוחת ערב במלון, בסגנון רומנטי, עם נרות ויין, כל הזמן רק מפנקים אותנו...

לאחר הארוחה יצאנו ל''קרוע'' את העיר, לקחנו שתי כרכרות, כל אחת עם אחד כוח סוס ועגלון, מבסוטים מהחיים, מסתובבים בעיר בלי דאגות מחפשים מועדונים.

בחזרה למלון לקחנו מונית מקומית, טרנזיט פתוח ל- 10 אנשים, כדי לא לסיים את היום היפה הזה, עלינו לבאר של המלון בקומה 7 לדרינק אחרון כאשר הנילוס והעיר פרוסים לפנינו.

קצת קולטורה בכל יום

12.11.09 לוקסור – קארנאק - אורגדה

השכמה מוקדמת, ומולנו מתרוממים כדורים פורחים ענקים וצבעוניים שמרחפים מעל לנילוס.

ארוחת בוקר מפנקת- כרגיל, התארגנות זריזה ואנחנו רוכבים לקארנק לטיול של שעתיים במקדש הענק והמדהים שנבנה במשך 1500 שנה.

שוטטנו בין העמודים הענקיים וכתב ההירוגליפים המכסה את כל הקירות וקיבלנו הסברים ממדריך מקומי. כבר כתבתי שהיתה קולטורה בטיול – המקום הזה בהחלט היה –ה- שיא של הטיול.

ממשיכים בדרכנו לכיוון אורגדה שעל חוף מפרץ סואץ. יום טיול רגוע, קצת גאזים במצערת, הרבה נוף רגוע, עצירות קפה וסתלבט על הדרך, רוצים גם את הכיף הזה, ארוחת צהרים באמצע שום מקום מתחת לעץ כשמתחתנו נפרס נוף כחול של המפרץ.

מגיעים בשעה מוקדמת למלון חמישה כוכבים הכל כלול.

יורדים על כמה דרינקים בבר מתחת לחדר, (זהירות לא לערבב פאנטה עם ספרייט) הליכה זריזה לחוף המלון, איזה שקט איזו שלווה, רק אנחנו והמוסיקה מה- MP של איתן.

שחיה וריצה לעת ערב על חוף הים, שיחת עומק על אופנועים - כבר ציינתי שאנחנו בערוץ החיים הטובים? את המלון והאזור הזה סימנו כיעד בפני עצמו לנופש. ארוחת ערב מכל טוב במלון, לאחר מכן מופע אומנותי עם פאקיר ולקינוח טיילנו בעיר לאורך טיילת יפיפייה, עמוסת תיירים מסעדות ובתי קפה מיוחדים.

13.11.09 אורגדה - סוחנה – 250 ק''מ מטאבה

רוכבים צפונה לאורך מפרץ סואץ לכיוון טאבה, שדות ענקיים של טורבינות רוח משמאל, ואסדות קידוחי נפט בתוך הים מימין.

רוחות צד חזקות מלוות אותנו בדרכנו, אבל הנופים שמסביבנו מונעים מהרוח להתיש אותנו.

אנחנו רוכבים לאורך החוף, בתי מלון רבים, הרבה תיירים במים, סירות, אניות, סלעים והרים שנשפכים לים, הכל כחול וכל כך ברור והחול צהוב-לבן.

על פנינו חולפים חבורות אופנועים הארליסטים מקהיר ביום טיול, עוצרים, להחלפת חוויות וכתובות, וממשיכים לעין סוחנה לבית המלון.

הגענו מוקדם למלון לפנינו כל אחה''צ לבילוי בים, משה בוחר בהליכה ספורטיבית, אנחנו בחרנו בטיול על הים ואחכ התקבצנו כולם לסתלבט של שקיעה.

מתחילים לסכם את הטיול, לפנינו רק 250 ק''מ עד לנקודת המעבר בטאבה, נקום מחר מוקדם כדי לנצל את השעות הפנויות בכבישים ולהגיע בזמן למעבר הגבול לפני שיהיה ממש חם. לאחר ארוחת הערב שכרגיל היתה מעולה, הלכנו להופעה של המלון עם רקדנית בטן נחמדה.

14.11.09 סוחה – טאבה

את הבוקר התחלנו ממש מוקדם ובשעה 5:30 כבר היינו על האופנועים בדרך לטאבה, בחוץ קור חבל''ז, יצאנו לדרך לפני שהשמש חשבה בכלל לצאת, מסביב הכבישים רק שלנו.

לאט לאט עולה אור ראשון, תמונות זריחה עושות לנו את הבוקר ואנחנו עוברים את סואץ, חוצים את התעלה במנהרה שמתחתיה וממשיכים לעבר העיר נחל שבמרכז סיני. כבר לא קר והשמש נעימה ומלטפת.

מגיעים עם חיוך לנחל, לארוחת בוקר, סנדוויצ'ים בהכנה עצמית, קפה ותה וממשיכים בדרכנו.

הנסיעה הביתה לכיוון מעבר הגבול נעשית בכיף וברגוע, בלי לחץ, אנחנו עומדים בזמנים, כבר לא קר, שמש נעימה מלטפת.

טלפון רוטט ומעצבן עוצר אותנו בנקודת ביקורת אחרונה כ- 70 ק''מ לפני טאבה. אהרון באבא ומאמא החליטו להחליק על הכביש, שעה לפני הבית.

פינוי מיידי ומהיר באמבלונס מצרי (אהרון טוען שהיה מזווד בציוד המשוכלל ביותר) ובליווי של סאמר לכיוון הגבול.

אנחנו נותרנו מאחור לשינוע הכלים, שוב החלפת רוכבים ואופנועים רק שהפעם בגלל סיבה קצת פחות נעימה.

מגיעים למעבר הגבול אחרי 9 ימים מופלאים ומיוחדים, אהרון בינתיים פונה לבי''ח באילת. שוב תהליך החזרה לישראל, עם החברים בעמדות המצריות שכל כך שמחים לראותנו.

9 ימים של טיול מיוחד שהיה בו הכל ומהכל

3,196 ק''מ של נופים עוצרי נשימה, כבישים ברובם טובים וחדשים, מלאי פניות ואפשרויות לרכיבות מהירות, הרבה ביקורים באתרים, ערבי גיבוש וכיף עם החברים, חיוכים שלא ירדו לנו מהפרצוף ותכנון המסע הבא לחלקה הדרומי של מצרים

המסע הבא: הכי רחוק שיש עד אבו סימבל באוקטובר 2010

והתודות :

לעופר אוגש על ההובלה והארגון וכרגיל על מי שאתה, לסאמר ומוסטפה מחברת התיירות המצרית שדאגו לנו עד הפרטים הקטנים והיו לנו כמשפחה, לאבי והאביר הלבן ששדרגו לי את חווית הרכיבה, ליעקב על הנשנושים והברמניות שהוסיפו המון לרוח הקבוצה, לקובי על הצילומים ולכל שאר החברים שהצטרפו, כי בלעדיכם הטיול לא יכול להיות כל כך מושלם !!!

תמונות להנאה

קישורים נוספים:

קישור לאלבום התמונות של קובי קרין: הקליקו כאן

קישור לאלבום התמונות של כפרה: הקליקו כאן

קישור למבחן דרכים לדוקאטי GT שבוצע תוך כדי המסע - הקליקו כאן