האיש/ה החזקים בישראל במשיכת משאיות 2010

זה קורה רק פעם בשנה. וכמו בכל שנה, גם הפעם ערכה חברת UTI יבואנית משאיות איסוזו סומו, את תחרות האיש והאישה החזקים בישראל. התחרות הפכה למסורת וחלק מהמשתתפים בה ואף המשתתפות, חזרו גם השנה להפעיל את שריריהם בכל הכוח בניסיון למשוך משאיות במשקל 7.5 ו-10 טונות למרחק 30 מטרים בפרק הזמן הקצר ביותר.
בשנים עברו נערכה התחרות במסגרת אחת מתערוכות הרכב או תחום התחבורה הכבדה ורק באי התערוכה זכו לראות אותה. הפעם הלכו אנשי UTI בגדול, כמו האנשים שמשתתפים האירוע, והתחרות התקיימה על חוף ימה של תל-אביב. לא ממש על החוף אלא בסמוך לו, בחניון רחב הידיים שליד הדולפינריום.
24 שעות לפני אות הפתיחה, צוחצח החניון והוקמו השלטים העצומים ועליהם התנוססה הכתובת האיש והאישה החזקים בישראל 2010. שורה ארוכה של תרנים ודגלים ססגוניים קישטה את הטיילת ולמשתתפים הוקם מתחם VIP נחמד בו הם מצאו צל, מקומות ישיבה וכיבוד. הסקרנים שטיילו לתומם באזור, לא הבינו את המתרחש אבל השמועה עשתה לה כנפיים ואט אט התרכזו גם צופים לאורך הגדרות. מזג האוויר היה מושלם. רוח נשבה מהים ופיזרה את הלחות והחום והתחרות החלה בדיוק בשעה שנקבעה.

אירועים מוצלחים נמדדים בפרמטרים רבים ואחד מהם הוא כמות המשתתפים בו. אם צריך למדוד את ההצלחה של האירוע ב-2010 על פי הקריטריון הזה (ולא רק על פיו) אפשר לומר בוודאות כי האירוע השנה הוכתר בהצלחה רבה.
כמעט 20 גברים נרשמו לתחרות ואיתם גם חמש נשים. האיש החזק בישראל 2009, רונן סורינוב, כיבד את האירוע בנוכחותו ושימש כשופט מטעם המארגנים. אבל האישה החזקה בישראל 2009, ורה ספנייב, הגיעה בהרכב משפחתי מלא מתוך כוונה להגן על התואר שלה.
''התחרות בשנה שעברה עשתה לי טוב. מעבר להנאה ולזכייה, הפכתי לדמות מפורסמת ואנשים מפרגנים ללא הרף'' סיפרה ורה. היריבות שלה, אשר משקל גופן קטן יותר, ראו אף הן את ורה כפייבוריטית אבל אף אחת מהן לא ויתרה.
בן הגברים בלטה השתתפותו של דניס בונדרנקו שזכה בתואר ב-2005 וחלק מיריביו שמשקל גופם היה דומה לזה של דניס, האמינו כי בכוחם לעשות זאת ובמיוחד לאור היעדרו של רונן סורינוב.

מארגני התחרות החליטו לשנות מעט מהפורמט הקבוע ובין מקצי המשיכות נגד השעון לשלב חצי הגמר, הם הוסיפו גם תחרות קבוצתית בין ארבעה משתתפים בכל קבוצה שנדרשו להעמיס שקי אורז במשקל 200 ק''ג לפני המשיכה. בזה אחר זה התייצבו הגברים למשיכות כנגד השעון והזמנים הלכו והתקצצו. התוצאה המהירה ביותר בתחילת הדרך הייתה 21 שניות!!!
בשלב הראשון משכו הגברים משאית במשקל 7.5 טונות והשמונה המהירים ביותר העפילו לרבע הגמר. כאן הפכה התחרות להיות חזקה יותר ובתום משיכה נוספת הודחו ארבעה מתמודדים נוספים.
המתח גאה, ארבעת הפינליסטים התייצבו בשלישית למשיכה ראש בראש. אין מקצי שיפורים ואין בית ניחומים. ניצחת, עלית לגמר.
דניס בונדרנקו שמר על עקביות לכל אורך היום והתמיד לבצע משיכות מהירות וחזקות. הוא גבר בדרך על מתמודדים ותיקים וטירונים, בעלי משקל גוף כשלו ואף קלים ממנו. אבל הוא פגש בגמר את שרון שעשה דרך דומה והתוצאות של השניים היו זהות.
דקות לפני הגמר של הגברים שבו הם משכו משאית של 10 טונות, קיבלו הנשים את הבמה וההפתעות והדראמות ריגשו את כולם. כאמור, ורה ספנייב הייתה פייבוריטית ונראה היה כי לימור אזוגי (שהשתתפה בשנה שעברה) תגיע איתה לגמר אבל איש לא ציפה להפתעה הבאה.

כל המנצחים הוזמנו לעלות על בימת הכבוד, שם הם זכו לקבל את הגביע המסמל את הניצחון ובקבוק שמפניה צוננת שנפתח לאחר שעבר ניעור וכל הסובבים זכו להירטב ממנה ולטעום את טעם הניצחון.
ריבוי המשתתפים שימח את המארגנים ואף את המתמודדים עצמם שמנהלים אורח חיים ספורטיבי, איש איש בתחומו. דקות לפני תחילת האירוע, ביקשו להשתתף בו עוד כמה אנשים שנקלעו במקרה למקום. אירוע מוצלח ופופולארי, כבר אמרתי? זווית נפלאה אחרת לאירוע הייתה האחווה והחברות של המשתתפים. יהודים וערבים, צברים ילידי הארץ ועולים חדשים. עוד הוכחה לכך שהספורט, גם אם הוא לא נחשב למיין סטרים, יכול לקרב לבבות.