תומקאר TM27CL - כיף ישראלי

תעשיית הרכב הישראלית היום צנועה מאוד ומתרכזת בעיקר בכלי רכב צבאיים. אבל יש גם תעשיה אזרחית, וחברת תומקאר – שנוסדה על ידי יורם זרחי לפני יותר מחמש-עשרה שנה ונקראה על שם בנו תום – היא אולי הידועה שבהן. החברה יצרה מאז ומתמיד באגים בשפע דגמים - כולל גרסאות חד-מושביות פרועות עם מנוע שתי פעימות של אולטרה-לייט - אך בשנים האחרונות התמקדה בדגמי ''זה לצד זה'', עם תיבה רציפה והנעה אחורית, שאף זכו להצלחה בניכר. בארץ זכתה החברה לפריחה קצרה בשל תקנות שהפכו את דגמיה לתחליף טוסטוס לנערים, אולם ימים אלו חלפו להם, התומקארים פשטו את בגדי העיר (כולל וורסיות בוורוד מזעזע, ישמור האל) וחזרו לשטח.

בימים אלו, עיקר המכירות של החברה הן בארה''ב, שם נמכר דגם בשם TM57BL בעיקר לשימוש צבאי ולשימוש תעשייתי במכרות ובעבודות תשתית. תומקארים משמשים את נאטו באפגניסטן, ביחידות מיוחדות של צה''ל וצבאות אחרים וכבסיס לפלטפורמות סיור לא מאוישות (חפשו למשל את הגארדיום של חברת ג'יניוס - www.g-nius.co.il). נו, כנראה שבלי צבא בכל זאת אי אפשר... אחרי שבשנים האחרונות פעלו בחברה להעביר את הייצור לחו''ל (בעיקר לארה''ב, אבל היו גם גישושים בסין) חזר התומקאר לארץ הקודש, והיצור היום מתבצע ברובו ב'תעשיות רכב נצרת'. עקב האכילס של התומקארים לאורך השנים היה מנוע חלש יחסית, והשוק האמריקאי דרש סוסים. כך נולד ה-TM27 עם שתי אופציות מנוע – דיזל בנפח 1400 סמ''ק, בעיקר לשימושים מסחריים, ומנוע בנזין בנפח 1050 סמ''ק. זה מנוע 4-בטור עם קירור מים מתוצרת זונגשן הסינית, שמפיק 58 כ''ס. טוב משמעותי מבעבר, אבל עדיין יחס ההספק משקל (700 ק''ג) צנוע.

סופר 7 לשטח

את ה-TM27CL פגשנו על המדשאה של רונן הרן, שכבר הופיע לאחרונה מעל דפי עיתון זה. אומנם רונן לא מקבל משכורת מחברת תומקאר, אבל הוא איש 'תומקאר' בכל רמ''ח איבריו. מלבד העובדה שהוא בעל חברת טיולים שמשתמשת בתומקאר ככלי רכב, הוא גם בעל עבר עשיר בהשתתפות במרוצים וניצחונות על גבי הבאגי הישראלי, והוא הצטרף אלינו למבחן עם ה-TM25 הפרטי שלו. עיצוב זה עניין של טעם, ובהחלט לא מדובר פה על קווים חלקים ומודרניים כמו המתחרים מיפן וארה''ב. אבל מי שאוהב עיצוב קלאסי, ימצא שתומקאר בהחלט יכול להזכיר מעין גרסה של לוטוס סופר 7 לשטח; שני כלי הרכב חולקים דמיון מסוים במבנה הבסיסי, עם החרטום הארוך והמחודד כאף של מכשפה, הפנסים העגולים והחיצוניים בסגנון תחילת המאה שעברה וגלגלים קדמיים שמסתירים טפח ומגלים טפחיים מהמתלים המאוד-ספורטיביים שבהם מצוידים שני כלי הרכב. מבט לחלקו האחורי של הרכב מגלה שיש שטח הטענה רחב ונוח יחסית לציוד ו-וו גרירה שמיועד לעגלה קטנה. הוא הרי מצוין ברישיון כטרקטור משא...

כמו בכל כלי הרכב של תומקאר, הישיבה צפופה ונמוכה והתחושה היא שאתה לא יושב במכונית אלא לובש אותה כמו חליפה צמודה, עניין שמשרה ביטחון. לוח השעונים הוא פשוט למראה ונוח לשימוש, עם מידע חשוב לגבי מהירות, חום מנוע, כמות דלק וטעינת חשמל. רק חבל שאין מד סל''ד. ההגה מתכוונן בצורה נוחה מעלה ומטה וכך גם המושבים, עניין שמקל משמעותית על מציאת תנוחת ישיבה נוחה, אפילו בעבור ג'מוס ביצות שכמוני, שנאלץ מפאת מימדיו ללבוש אוהל סיירים כחולצה ולהידחק לנעליים במידה 48. המושבים הם מושבי מרוץ עמוקים ונוקשים, רתמות המרוצים מקבעות אותך בצורה מאוד בטוחה בתוך השלדה, ואין סיכוי שתמצא את עצמך מושלך באגרסיביות מכלוב הבטיחות המסיבי למראה, גם במקרה שתחליט לבצע עם התומקאר מופע מרהיב של התעמלות קרקע אומנותית.

מתלים פנומנאליים

לחיצה על דוושת הבלם, סיבוב מפתח קצר וה-TM27CL מתעורר בצרחות לחיים. כמו תמיד, הכל נוקשה כאן – ידית שילוב הוואריאטור, דוושת התאוצה וכך גם גלגל ההגה השמן. למרות הנתונים הצנועים, ירידה חזקה על דוושת התאוצה מזניקה את התומקאר בפרפור של הגלגלים האחוריים והתאוצה מרגישה פראית עד שהספידומטר נעצר על קצת יותר מ-100 קמ''ש. בנהיגת שבילים מהירה ואגרסיבית ה-TM במיטבו. שילוב של בסיס גלגלים ארוך ורחב, מרכז כובד נמוך ומתלים מעולים יוצר מכונת שבילים פנומנאלית, שנטיות התהפכות ממנה והלאה והיא מאפשרת כניסה אגרסיבית לפניות והיגויי יתר שלא נגמרים, (מהסוג שמורח חיוכי אושר ילדותי גם על פניהם של גברים מסוקסים ולמודי חיים כמו רונן), והכל בתחושה בטוחה ויציבה. ואם המנוע היה תמיד עקב אכילס בתומקאר, הרי שהמתלים תמיד היו נקודת האור – כמו בכל כלי ספורטיבי טוב, יעילותם עולה עם המהירות, והם מאפשרים לתקל תעלות וגדודיות, בורות ותלוליות, בקצב שהיה גורם התקף לב לנהג ברכב שטח סטנדרטי, אם לא מיד אז אחרי שהיה מקבל את חשבון התיקונים מהמוסך. והכל בקלילות ובלי דרמה, תוך שהמתלים בולעים הכל לתאבון והרכב שומר על יציבות ואחיזה כאילו לא מכבודו להטריח את הנהג בזוטות שכאלו.

אני מודה – ניסיתי. בכוונה. ובכל זאת לא הצלחתי בשום פנים ואופן להגיע לקצה מהלך המתלים, גם בנהיגה אגרסיבית על שביל שבור ומחורץ עמוקות. רק קפיצה נחשונית ממקפצה מאולתרת בשדות רישפון, הצליחה לבצע את העבודה לשביעות רצוני. לא משנה כמה מוגזמות היו הפרובוקציות שנקטתי, או באיזו מהירות הן בוצעו, התומקאר שמר על שלוותו ואחיזתו. ובכל זאת, מדובר בבאגי עם הנעה אחורית בלבד, וזה מורגש בתנאים בוציים (כפי שאפשר לראות בתמונות) או חלקלקים במיוחד. אולם בשאר המקרים מאפשרים המתלים המעולים לשמור על תנופה שמפצה היטב על העדר ההנעה הקדמית, וגם בעליות תלולות במיוחד ומרובות שיפועים לא נאלצנו לנעול את הדיפרנציאל האחורי.

אחרי יומיים של התעללות ברוטאלית
ב-LCTM27, לא נצפתה שום עייפות במתלים, בבלמים או במנוע. וזאת למרות שלא חסנו על הכלי שאת רוב הזמן נאלץ לבלות בסל''ד גבוה ובמהירות גבוהה. אז נכון, למטרות עבירות בבוץ עמוק ודליל יש כלים טובים ממנו – למשל הטריקס שהתלווה אלינו ליום הראשון ועליו קראתם בגליון הקודם – אבל להוציא סביבה מימית מעין זו, השילוב של המנוע החזק עם המתלים הפנומנאליים של תומקאר וצמיגי הכפות הרחבים שהותקנו בכלי המבחן, הטיסו אותנו ללא שום בעיה דרך רוב סוגי מכשולי העבירות שנתקלנו בהם. אבל יותר מכל, מצטיין ומענג במיוחד התומקאר בנסיעת שבילים מהירה ובפניות הדוקות. יש יגידו שאפילו שמהנה ברמה לא חוקית... תוסיפו למתכון את שטח ההטענה הנדיב מאחור, ויש לכם מכונת טיולים משובחת. התומקאר TM27CL הוא אומנם מחוספס יחסית למתחרים מהחברות הגדולות, וגם לא זול במיוחד (72 אלף ש''ח). אבל אחרי שדוממנו את המנוע ונתנו לאדרנלין לשקוע, הסכמנו בסופו של יום על כוס קפה, שהתומקאר הוא פשוט מכונה נהדרת, שמייצרת בשטח המון כיף כחול-לבן – וזה בכלל לא עניין שמובן מאליו.

תומקאר - כתבות באתר השטח הישראלי

האם אפשר לשבור תומקאר?   תומקאר מקבל מנוע     תומקאר - לכל מקום ובחזרה