סנטנה

בשנת 1954, החלה ממשלת ספרד להציע תמריצים להקמת מפעלים באזורים בהם שרר מחסור במקומות עבודה. קבוצת יזמים החליטה לנצל את ההזדמנות ולהקים מפעל בחבל אנדלוסיה, בדרום ספרד. בשנים הראשונות עסק המפעל, שנקרא בתחילה ''מפעל הפלדה של סנטה אנה'', בייצור ציוד חקלאי. ב-1958 נחתם הסכם עם חברת סיטרואן, לפיו החלו לייצר במפעל תיבות הילוכים עבור החברה הצרפתית.

באותה שנה, החלו גם שיחות על שיתוף פעולה עם חברת לנד רובר, שגובשו לכלל הסכם שנחתם ב-1961. על פי ההסכם הזה, החברה הספרדית הרכיבה את רכבי השטח של לנד רובר, מקיטים מושלמים שהגיעו מאנגליה.

ב-1962, הפכה סנטנה למשווקת של רכבי לנד רובר באפריקה, במרכז אמריקה ובדרומה. תנאי המחייה הקשים של כלי הרכב בארצות האלה ''הציפו'' את כל הבעיות שלהם, והחברה עשתה שינויים במכוניות על פי התלונות שהגיעו מהשטח, תלונות שחברת האם כלל לא היתה מודעת להן. כך נוצר מצב, שכלי הרכב שהרכיבה סנטנה כבר לא היו זהים לחלוטין ללנד רוברים האורגינליים.

ב-1983 הסתיים החוזה עם לנד רובר, אך סנטנה המשיכה לייצר רכבי שטח שמראם החיצוני דומה מאוד ללנד רובר. באותן שנים חתמה על חוזה חדש עם סוזוקי, על הרכבת רכבי השטח של החברה היפנית. סוזוקי גם רכשה 49 אחוז ממניות החברה הספרדית.

לקראת שנת 2000 תכננה סנטנה את ה-PS-10, שחיצונית נראה כמו דיפנדר אך מכלוליו המכניים שונים לחלוטין. ב-2006 נחתם חוזה שיתוף פעולה עם איווקו, שהחלה לספק את המכלולים ל-PS-10, ששמו שונה לסנטנה אניבל/איווקו מאסיף. במקביל, ממשיכה סנטנה לייצר דגם המבוסס על הסוזוקי ויטארה.