פורשה קאיין - מגנט אל העבר

לא קל לקלוע לטעמו של הקהל הרחב, שלפעמים לא ממש יודע בעצמו מה הוא רוצה, והחברות נאלצות להמר. לפעמים הן מפספסות (זוכרים את הרנו וול-סאטיס? לא רק אתם לא...) אבל לא פעם הן גם קולעות – וזה מה שקרה לפורשה אי שם בשנת 2002, עם הקאיין, רכב פנאי שפותח עם פולקסווגן, אח לטוארג. ה''סטיה'' הזו מהקו הספורטיבי הטהור, למרות מחאות האוהדים השרופים, מצאה קונים רבים והקאיין הפך לדגם הנמכר ביותר של החברה. למרות הדמיון המכאני, פורשה דאגו לבדל את הקאיין מהטוארג עם מנועים חזקים יותר, מראה שונה, גימור מהודר יותר וכיול ספורטיבי יותר לשלדה, והצליחו להימלט מתווית ה''טוארג עם סמל של פורשה''.
אחרי שרכבה עד תום על הצלחת הדגם, נותר בפני פורשה אתגר לא פחות חשוב – לשמר את ההצלחה, ולעדכן את הקאיין כראוי למעמדו מול המתחרים החדשים. לא אתגר פשוט בעידן האמביוולנטי בו אנו חיים, שדורש ''ירוק'' מחד וביצועים מאידך.

הקרב בין הבור למים

הקאיין החדש, שהוצג לראשונה בתערוכת ז'נבה האחרונה, נחשף בסמיכות לא מפתיעה לדור החדש של הטוארג של פולקסווגן עם דגש על איכות הסביבה. כל הגרסאות מציגות נתוני צריכת דלק ופליטת מזהמים טובים בהרבה מאשר בדגם היוצא. זה בא לידי ביטוי בין השאר בתיבת 8 הילוכים חדשה ובהפחתת משקל משמעותית של 180 (!) ק''ג, ל-2065 ק''ג, הודות לשימוש נרחב בחומרים כמו אלומיניום במרכב (חסכון של 111 ק''ג) ומגנזיום במגוון חלקי מנוע.
החידוש המשמעותי ביותר הוא כמובן הגרסה ההיברידית, כמו בטוארג: מנוע V6 בעל מגדש-על בנפח 3.0 ל' שמפיק 333 כ''ס, בצירוף מנוע חשמלי צנוע שמפיק רק 47 כ''ס אך מסוגל להניע לבדו את הקאיין עד ל-60 קמ''ש עירוניים. ההספק המרבי עומד על 380 כ''ס, והמומנט המקסימאלי עומד על 60 קג''מ בקירוב וצריכת הדלק המשולבת היא רק 12.2 ק''מ לליטר. למרבה הצער, גרסה זו לא תזכה להנחת מס מפליגה כמו הפריוס או האינסייט – לא היינו מתנגדים לקאיין היברידי במחיר נמוך משל גרסת הבסיס...

גם שאר הגרסאות אמונות על האמנה הירוקה שיפור בולט בפליטת המזהמים לעומת הדור הקודם. מנועי ה-V6 הבסיסים (בנזין 3.6 ל', 300 כ''ס, דיזל 3.0 ל' 240 כ''ס) חסכוניים כעת בשיעור של 20% ויותר מהמנועים המקבילים בקאיין הנוכחי.
הקאיין S (V8) הבשרני מתהדר ב-4.8 ל' אטמוספרי עם הספק שצמח מ-385 כ''ס ל-400 כ''ס, עם ירידה מרשימה של 23% בתצרוכת הדלק, והקאיין טורבו, עם גרסה מוגדשת של אותו מנוע, אומנם לא שיפר את ההספק (500 כ''ס), אבל זוכה לאותו שיפור בצריכת הדלק, של 23%.
וכל החסכון הזה מגיע למרות ממדים גדולים יותר – בסיס הגלגלים צמח ב-4 ס''מ והאורך הכללי ב-5 ס''מ, אולם העיצוב החדש גורם לו להראות דווקא קטן יותר.
קשה לגבש דעה לגבי המראה של הקאיין החדש. אומנם התוצאה הכללית בהחלט הרמונית ופרופורציונלית ואת החרטום המוזר (''גזור-הדבק'' של 911 על טוארג, כפי שהגדיר זאת ניצן אביבי) מחליף מראה אגרסיבי ושלם הרבה יותר.
אבל מאחור הקאיין מתקשה לספק את הסחורה. הפנסים המשתפלים מזכירים מכוניות עממיות וזולות בהרבה והפרופיל – שמצליח להסתיר את ממדי המכונית - איבד משהו ממראה הפרמיום-על של הדור הקודם.

מבפנים, לעומת זאת, הסנטימטרים הנוספים באים לידי ביטוי, בעיקר במרווח מאחור, שם יכול המושב לנוע בטווח של 16 ס''מ בהתאם לדרישות המטען מול הנוסעים.
ההגה קטן יותר מבעבר, ואפשר לקבלו עם משוטי הילוכים במקום הכפתורים שבדור הקודם – אבל רק על חשבון שליטה מההגה על מערכת השמע. מוזר. הקונסולה המרכזית היא האביזר הבולט ביותר בסנכרון הפנים משפחתי, והוא סמל מובהק לדור החדש בפורשה. הקונסולה הזו לא רק נאת מראה, אלא גם יוצרת חיץ גבוה בין הנהג לנוסע ויוצרת תחושה ספורטיבית הלקוחה מעולם הרודסטרים.
במבט ראשון ריבוי המתגים מעלה חשש לבעיות התמצאות, אך זה מתפוגג במהרה לנוכח התפעול הפשוט והאינטואיטיבי. המתגים בחלק העליון בשני הצדדים אחראים על בקרת האקלים, והחלק התחתון על ניהול המנוע, המתלים ומערכת ההנעה.
את מערכת הסאונד הענפה חולקת הקאיין עם הפנאמרה והיא כוללת 16 רמקולים, כולל סאב וופר עתיר קוטר.
מערכת ההנעה החדשה כוללת מצמד במקום דיפרנציאל מרכזי, דיפרנציאל קדמי נשלט אלקטרונית וה''היגוי הוקטורי'' (בלימת גלגל פנימי אחורי) שפגשנו ב-911 טורבו. כל אלו אמורים לסייע לנהג בהפניה, להפחית תת היגוי ולעזור בהידוקי ישבן מכוונים.

זיכרונות צפים

ביום הראשון להשקה אנחנו מקבלים את גרסת ה-S עם מנוע ה-V8 למסלול נהיגה שאינו תואם את מידותיה, תרתי משמע. הכביש המתפתל טכני ברובו וכולל פניות הדוקות של ראשון/שני, בירידה. הקאיין מתקשה להתמודד עם האספלט החלקלק בירידות התלולות וחושף פה ושם תת היגוי המתחלף, עם מנה גדושה של גז, בהידוק ישבן עדין ומדויק. ההגה, כצפוי מפורשה, משתתף ומשתף במאבקי הצמיגים באחיזה הדלה והוא מדויק ובעל משקל אידיאלי. הבלמים הבסיסיים לעומת זאת (קאליפר בצבע כסוף), מגלים דעיכה בשלב די מוקדם מול המשימה הקשה. כשהכביש נפתח לעקומות קהות יותר, הקאיין מרגיש בסלון הביתי. המנוע תמיד נכון ומגיב בנחרצות בכל טווח הסל''ד, התיבה, במצב ספורט, שומרת אותך תמיד בהילוך הנכון ומערכת ההנעה החדשה והמתוחכמת פורטת את שטרות היורו בשער הגבוה. אין כמעט תת היגוי והנכונות של הפרונט להיענות להפניה במהירויות שלא חשבת להעז עם מרכז כובד כזה גבוה, היא בהחלט נופך חדש בז'אנר הפנאי - גם בזה ששייך ל''פורשה''. הקאיין מרגיש יותר ''חתיכה אחת'' מקודמו, כמעט אתלטי בהווייתו. סממנים כמו קלות בבחירת הקו, הדבקות בו והיכולת לפקד על מערכת ההנעה דרך הדוושה, היו מוכרים לנו עד כה רק מהנעות כפולות ''פסיכו-טורבו'', או ממכוניות הנעה אחורית מדויקות. לגלות אותם ברכב פנאי זו בהחלט ההוכחה שהקידמה עושה טוב לא רק לחור באוזון.

שלא תטעו, זו עדיין לא רמת האחיזה של הפנאמרה, או של מכוניות נוסעים טובות. אי אפשר ממש לרמות את הפיזיקה ומרכז הכובד הגבוה גורם לקאיין להרים ידיים כשלוחצים אותו באמת חזק.
בדגם הטורבו נהגנו ביום השני, ומיד ניכר כי מדובר בחיה שונה. הטורבו הרבה פחות הרמוני בהתנהגותו. הוא חי, בועט ומתקשה להיות נינוח. כמעט דורש ממך לנצל את הפוטנציאל הטמון במנוע האדיר שלו. הוא מגיע עם מתלי אוויר ובלמים עדיפים (קאליפר בצבע אדום) כסטנדרט, שבהחלט מתמודדים בכבוד עם תוספת הכוח.
הטורבו גס יותר במהות שלו. שש להעביד קשה את מערכת ההנעה וזמין תמיד בלחיצת דוושה להדק את ההפניה בחוסר נינוחות בהוויה (מסתבר שהד''ר החליט להיות משורר מוטורי... העורך).

לילה כיום יאיר

הקאיין של פורשה עבר כברת דרך. הוא החל כחלופה הדינאמית וכסמל הסטטוס העדיף על הטוארג, ודווקא אחרי שהצלחתו הפכה בלתי מעורערת, הוא חזר לטפח את שורשיו ולא זנח אותם. רכב הפנאי של פורשה כעת עוד פחות מכוון לשטח, במוצהר והעובדה שלא הוצע בהשקה פרק נהיגת שטח רק חידד זאת. הוא ספורטיבי יותר, הדוק יותר ובלתי מתפשר. יחד עם זאת, הפנים שלו עבר שדרוג שבהחלט הופך אותו לייחודי ומציב רמה גבוהה של איכות ועיצוב פנים.
המחיר ההתחלתי שלו לדגם ה-V6 הבסיסי יהיה 550 אלף ש''ח, 819 אלף ש''ח לדגם ה-V8 וכ-1.3 מיליון ש''ח לדגם הטורבו (לפני תוספות, כמובן).

בניגוד לעבר, אם אתם לא חובבי נהיגה המשתייכים לקשת הקיצונית, אין לכם מה לחפש בדגם הטורבו. הוא בועט, חי וספורטיבי ברמה שלא ידעה עד כה הקטגוריה. דגם ה-S הוא בהחלט חבילה הומוגנית יותר עם ביצועים יותר ממספקים. יש לו הלכות כביש שנושאות בגאון את הסמל ומסוגלות לתת פייט מכובד בכביש המפותל גם למכוניות דינאמיות בקטגוריית הפאר. אז אם אתם מצודדים בחזרה של פורשה להלכות הכביש הספורטיביות ואין לכם כסף ל-911 בנוסף לרכב הפנאי, הקאיין הוא ''פשרה'' לא רעה בכלל.