יונדאי Hyundai IX35 2.0 4x4

ה-iX35 קרוב לוודאי יחזיר את יונדאי להתמודדות על ראשות הסגמנט הפופולרי שהטוסון פחות או יותר העיר לחיים במו גלגליו, וזה הופך אותו לחשוב גם למי ש – כמוני – לא משתגע על כלי פנאי רכים.
 סדר בבלגן
הפגישה בפועל עם הטוסון-דור-2 – אם יורשה לי לכנות את ה-iX כך – איכזבה אותי מעט בהיבט העיצובי: מה שיוצר רושם מודרני, צעיר ומחוטב בתמונות נראה במציאות קצת מסורבל ומקושקש מדי לטעמי.
כדי לסבך את המצב, רכב המבחן הוא מעין אבטיפוס, מיזוג של מספר רמות גימור שלא יוצע למכירה; מדובר בגרסת בנזין 2.0 ל' עם הנעת 4x4, אך עם מרבית המרכיבים של רמת הגימור הגבוהה ביותר, Elite (שלא מוצעת עם מנוע זה), כולל, בין היתר, חישוקי ''18 עם צמיגי 225/55, בניגוד לחישוקי ''17 וצמיגים בחתך 60, שמגיעים ברמות הגימור הקיימות עם מנוע זה. לכך יש בהחלט משמעות בהתנהגות הדינמית ובנוחות הנסיעה.

ה-iX35 מגיע ב-11 גרסאות שונות בסך הכל, אבל סביר להניח כי לעיקר המכירות תהיה אחראית גרסת ה-2.0 ל' 2x4 ברמת הגימור Inspire הבסיסית, מה שאומר שאפשר להתעלם מכמה מהמאפיינים היותר-יוקרתיים של רכב המבחן: לא רק אותם חישוקי ''18, אלא גם ריפודי העור, בקרת השיוט, חלון-הגג החשמלי, המפתח החכם עם לחצן-התנעה, מצלמת הרוורס עם הצג המשולב במראה האחורית הפנימית, וגם אבזור בסיסי יותר כמו חיישני חניה ואפילו כיוון פנימה-החוצה של ההגה. ובכלל, דומה כי גרסאות הבסיס של ה-iX35 לא נותנות יותר מאשר משפחתית ממוצעת מבחינת אבזרי-פינוק. אפשר להתנחם בכך שבכל הגרסאות תקבל מערך מלא של אמצעי בטיחות ומערכות עזר, אשר כוללות בין היתר פריטים שלא תמצאו ברוב המשפחתיות כמו סיוע לזינוק בעליה (Hill Holder) ובקרת גלישה במורד, HDC.
והמחירים? ה-iX35 מתייצב הישר מול להיט המכירות הנוכחי, הקשקאי, וגרסת הכניסה מעט זולה מגרסת הכניסה של הטוסון – אלא שלה היתה הנעה כפולה (מה שיעלה את מחיר היורש ל-170,000 ש''ח) ומנוע V6.
עד כאן ההקדמה, ואפשר להתחיל לנהוג...

לדרך

כניסה לתא הנוסעים משכיחה ממך מהר מאוד את הטוסון. העיצוב הרבה יותר עדכני ומודרני – במיוחד מצא חן בעיני שילוב האלמנטים המושקע בדשבורד (שימו לב לצורת פתחי האוורור סביב הקונסולה המרכזית); התחושה – באופן לא מקרי, יש להניח – היא של ישיבה במכונית נוסעים. הכיוון החשמלי למושב הנהג – הכולל שליטה חשמלית על תמיכת גב תחתון – מוצע רק עם רמת הגימור האמצעית, Supreme (שגובה תוספת מחיר משמעותית של 17,000 ש''ח בדגמי הבנזין). חוסר היכולת לכוון את גלגל ההגה פנימה-החוצה מתסכל כיום בכל מכונית, גם בכאלו שהן צנועות מה-iX, ולא ברור פשר החסכון הקטן הזה במכונית מודרנית. כאן הקמצנות הזו מפריעה עוד יותר, כי המושב דווקא מאפשר טווח כיוון רחב במיוחד, מספיק אפילו בשביל הרגליים הארוכות שלי, והורדת המושב מטה עד הסוף מותירה שפע של מרווח-ראש גם למגודלים שבינינו. לעומת זאת, נקודה שלילית ברורה צצה מיד: ראות מוגבלת החוצה. העיצוב המודרני של ה-iX גובה מחיר בדמות קו-מתניים גבוה, כשהחלונות הולכים ונהיים צרים ככל שעוברים אחורה. קורה C כבר בכלל לא מותירה הרבה אפשרות לראות מה שקורה בחוץ – ואנחנו מדברים על רכב משפחתי, שאמור בין היתר להסיע ילדים במושב האחורי בטיולים ממונעים. חבל. עוד משהו שקל להבחין בו מהרגע הראשון הוא רמת החומרים הלא-מרשימה. איכות ההרכבה נראית גבוהה אבל החומרים עצמם מרגישים פשוטים ברובם, ונותנים הרגשה חלולה.

בתנועה ממשיך ה-iX להשכיח ממך את הטוסון. בעיקר לטוב, אבל לא רק. ההיגוי ישיר ומדוייק יותר, כאשר הרכב מעביר תחושה קלילה יחסית. לעומת זאת המנוע חסר מחץ. הוא אמנם אינו חלש אבסולוטית – 163 כ''ס הם מנה נכבדה מנפח של שני ליטרים – אך כאן, ברכב שהוא עדיין כבד יחסית, חסר המומנט הבשרני-יחסית של אותו V6 ישן. מנוע זה הוא, לטעמי, החוליה החלשה (הלכה למעשה...) ב-iX; הדיזל החדש, עם 184 כ''ס ו-40 קג''מ – כפול משל הבנזין 2.0 ל'! – יהיה כנראה אופציה הרבה יותר מהנה. למרבה המזל מתברך ה-iX בתיבת 6 הילוכים מצויינת, מהירת-החלטה וזריזה בהחלפות, אשר מסייעת להוציא את המקסימום הצנוע מהמנוע. במהירויות נמוכות כל העסק פועל בשקט ובחלקות, אבל מחוץ לעיר באים גם יחסי ההעברה הארוכים לידי ביטוי. עם 2,200 סל''ד ב-100 קמ''ש בהילוך השישי, תא הנוסעים של ה-iX הוא מקום שקט ונעים לבלות בו – אך לחיצה על הגז לא ממש מביאה עימה תוספת מהירות שאפשר להרגיש בה; כל עקיפה דורשת הורדת שני הילוכים, מה שהתיבה ששה לבצע (וגם שלושה אם צריך). אבל זה השלב, שבא לידי ביטוי בעקיפות או בעליות, בו כל העסק הופך לתזזיתי, לא-נינוח ופחות נעים.

הצד השני של המטבע בא לידי ביטוי בצריכת הדלק, נושא כאוב בטוסון-בנזין. על הנייר הפער אינו עצום, הפרש של כ-%10 בין נתוני הצריכה המוצהרת. בפועל? השילוב של מנוע קטן ויעיל יותר, משקל נמוך יותר ועוד שני יחסי העברה בתיבה עושה את שלו. לא ברמת מנועי ה-TSI של VAG, אבל שיפור גדול לעומת הטוסון. הממוצע במבחן, בתנאים מאומצים ומאוד לא מייצגים, עמד על 7.2 ק''מ/ל'. במדידה נפרדת שכללה שימוש אופייני באזור עירוני, עם רגל מתונה על הגז אך כולל פקקים, נמדדה צריכה של מעל 9 ק''מ/ל' ובפרק של נסיעה בינעירונית רשם ה-iX מעל 11 ק''מ/ל'. כל אלו הינם מספרים שהטוסון-בנזין יכל רק לחלום עליהם.

קופצני

כיול המתלים של ה-iX מהווה צעד קדימה לעומת הטוסון – וגם צעד אחורה, בהסתייגות. השיפור הוא בשליטה טובה בהרבה על המרכב, עם פחות רכינה בפניות ותגובות חדות ומדוייקות יותר להגה. אבל אין ספק שמבחינת הנוחות חלה נסיגה. המתלים יכלו בהחלט להיות פחות נוקשים, והנסיעה בעיר או בשביל זרוע אבנים היא עניין קופצני למדי. יתכן והחישוקים הקטנים יותר והחתך הגבוה יותר ברכב הסטנדרטי ישפרו מעט את המצב.
בשטח היה ה-iX... כמה שפחות. זאת אומרת, לשטח אמיתי הוא לא נכנס בכלל, למעט עלייה שמראש לא היה לו סיכוי לכבוש אותה ואשר אליה ניגשנו עם אותה רמת התלהבות כמו חתול שנדרש לצלוח נהר בשחיה, לצורך צילומים בלבד. מהלך מתלים קצר; גחון נמוך; סרח עודף מוגזם, בעיקר מלפנים; צמיגים כבישיים ומערכת הנעה שלא ממש תוכננה להתמודד עם הצלבות – אתם כבר מכירים את הסיפור, ואת השורה התחתונה. אפשר לנעול את המשלב המרכזי אם אתם מתעקשים להכנס עם ה-iX למקומות לא-לו, אבל זה ממש לא הופך אותו לדיפנדר. בשבילים היה צורך לרסן את ההתלהבות ואת הלחיצה על הגז, כדי להימנע מסגירת מתלים חובטת על מהמורות שלא היו מזיזות יותר מדי לסובארו אאוטבק, נניח – אך לפחות אפשר היה לחוש פחות או יותר מה עושים הגלגלים הקדמיים. נהיגת שבילים מהירה גם חשפה את חולשת המנוע, ודרבנה אותי לעבור לתפעול ידני של התיבה.

שימושי?

בחיי היום-יום לא מפתיע אותך ה-iX עם שלל פיצ'יפקעס. המושב האחורי אינו זז קדימה-אחורה, ומתקפל בפיצול 40-60 באופן קונבנציונלי לגמרי (אם כי בקלות יתירה); בתא המטען אין רשת, ווי תליה או כל פטנט מקורי אחר. קונ-בנ-ציו-נלי. הגג המשתפל, רצפת תא המטען הגבוהה והדלת האחורית המשופעת תורמים כולם לנפח מטען קטן משל הטוסון, עם או בלי קיפול המושבים; עם זאת, הנפח המקסימלי, של קרוב ל-1,500 ליטרים, הוא נדיב למדי. לאחר קיפול המושבים האחוריים הצלחנו להכניס ל-iX אופני הרים בגודל בינוני, בשכיבה, בלי יותר מדי בעיות.           
כאשר החזרתי את ה-iX בתום המבחן שאל אותי אחד מאנשי המכירות באולם התצוגה איך היה. ''שגרתי'' היתה המילה הראשונה שקפצה לי לראש. שלא יהיה ספק: ה-iX35 הוא יורש ראוי לטוסון, עם שיפור ניכר ברוב התחומים. הוא מציע תמורה נאה למחיר לאלו מאתנו שאוהבים לשבת גבוה מעל שאר התנועה ולהרגיש שהם מנהלים סגנון חיים אקטיבי. אבל הוא לא מושלם ואין בו שום דבר חדש באמת, שום דבר מרגש. לפחות לא בגרסת הבנזין בה נהגנו. לגבי הדיזל יש לנו יותר ציפיות. עד אז אני נשאר עם ''שגרתי''.