רכב מטורבת - מגדשי טורבו

אם בעבר מגדשי טורבו הורכבו בעיקר במנועי דיזל גדולים או במנועים שדרשו ביצועים גבוהים נראה שהיום נוטה תעשיית הרכב לשלב מגדשי טורבו גם במנועי הבנזין ובמכוניות משפחתיות סטנדרטיות.
הסיבות לשינוי המגמה רבות ובין החשובות אפשר למנות: * מחירי דלק גבוהים שיצרו ביקוש למנועים קטנים אך עדיין בעלי הספקים גבוהים, * מודעות סביבתית ותקנות ממשלתיות ועולמיות אשר אילצו את יצרני הרכב להוריד את רמת פליטת הגזים וזיהום האוויר לסביבה, * עליה משמעותית באיכות ואמינות מגדשי הטורבו המיוצרים. * זמינות הטכנולוגיה - מאחר וטכנולוגיות שיועדו להיות ‘‘ירוקות’‘ כגון רכבים חשמליים או תאי דלק עדיין לא הגיעו לבשלות, נראה כי מגדשי הטורבו נותנים פתרון מידי לתעשיית הרכב.

ככלל אפשר לומר כי טכנולוגיית מגדשי הטורבו בעולם הרכב היא כלכלית, ‘‘ירוקה’‘ ומידית.      
מגדשי טורבו הם סוג של ‘‘מערכת דחיסה בכוח’‘, הם דוחסים את האוויר המוזרם לתוך המנוע. היתרון הוא שהדחיסה מאפשרת למנוע להכניס יותר אוויר לתוך הצילינדר ולכן המנוע מקבל יותר כוח מכל פעימת כוח בצילינדר - כך שמנוע עם מגדש טורבו מייצר יותר כוח באופן כללי בהשוואה לאותו מנוע ללא מגדש. אחת הדרכים הידועות להעלאת הספק המנוע היא להגדיל את כמות האוויר והדלק שהוא מסוגל לשרוף. מגדשי טורבו עוזרים למנוע לשרוף יותר דלק ואוויר ע’‘י כך שהם מכניסים יותר אוויר לתוך הצילינדר.

מגדש טורבו בנוי בכדי להשיג לחץ אוויר גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי

בכדי להשיג מטרה זו נעזר המגדש בגזים השרופים הנפלטים מהמנוע דרך האגזוז בכדי לסובב טורבינה שמסובבת בצידה השני משאבת אוויר. מגדש הטורבו מותקן על סעפת הפליטה (Exhaust Manifold) של המנוע. ככל שמהירות סיבובי המנוע (סל’‘ד) עולה, כמות הגזים השרופים הנפלטים מהמנוע גדל, לחץ הגזים באגזוז עולה, והטורבינה מסתובבת במהירות גבוהה יותר. משאבת האוויר דוחסת אוויר אל מצנן ביניים (Intercooler) ומשם לצילינדרים שבמנוע. מאחר ואוויר חם תופס נפח רב יותר, יש לצנן את האוויר לפני כניסתו למנוע, ולמטרה זו יועד מצנן הביניים ה- Intercooler.
הטורבינות הנ’‘ל מגיעות למהירויות גבוהות מאוד של כ - 160,000 סיבובים לדקה - מהירות זו יוצרת בעיה קשה של קירור, מיסוב ואטימה. במהירויות כאלה מיסבים כדוריים רגילים לא עומדים בעומס ולכן נהוג להשתמש בתותבים העשויים מפלדות קשיחות מאוד וברמת ליטוש ודיוק מאוד גבוהות.

הטכנולוגיות החדשות יותר בתחום מגדשי הטורבו:

ישנם רכבים בהם מותקן מגדש טורבו בעל גיאומטריית להבים משתנה בהתאם ללחץ הגזים באגזוז, וישנם רכבים בהם מותקנים 2 מגדשי טורבו, הראשון קטן במטרה לניצול טוב יותר בסל’‘ד נמוך, והשני גדול יותר לניצול מקסימאלי בסל’‘ד גבוה.
בטורבו קיימים מספר שסתומים:
שסתום פורק עודפים: זהו שסתום המונע לחץ יתר בטורבו. כדי למנוע את לחץ היתר יש שסתום עם קפיץ, שכאשר הלחץ בטורבו גדול הוא לוחץ על בוכנה וזאת פותחת מעבר להוצאת האוויר העודף.
שסתום פורק לחץ: זהו שסתום ‘‘הגנה’‘ לטורבו כאשר סוגרים את המצערת - ע’‘י עזיבת דוושת הגז - האוויר הדחוס נשאר כלוא בטורבו. ומכיוון שהאוויר שם דחוס בלחץ גבוה הוא עלול להזיק ללהבי הטורבינה. לכן כאשר עוזבים את הגז בשעת העברת הילוך נשמע רעש הפריקה ‘’תססס’’- שזהו הפורק לחץ.

ראו ערך: טורבו באינציקלושטח.