פולאריס רייזר ג'וניור POLARIS RZR JUNIOR

ההודעה לעיתונות בישרה על הגעת הרייזר ג'וניור לארץ, אח צעיר וקטן לרייזר 800 שזוכה להצלחה רבה בשנה האחרונה. ''הוא מיועד לילדים?'' חקרנו. ''לא, מה פתאום. זה לא חוקי. הוא מיועד למבוגרים נמוכים וקלים'' היתה התשובה. זה הזכיר לנו שזו בדיוק ההגדרה של תומר פדר, ושבעצם מעולם לא יצא לנו להיות מוצגים כראוי בפני הרייזר. פה שלום, שם השקה, אבל לא יום הכרות אינטנסיבי בשטח. אז קבענו דייט (ביום שבדיעבד היה אחד מגלי החום הקשים של הקיץ...) ויצאנו אל הערבות הפתוחות לראות האם באמת יש קשר דם בין הרייזר  לג'וניור.

פטיט

קטן. אם הינו צריכים לתאר את הג'וניור במילה אחת – זו היתה המילה. זה לא שלא פגשנו כבר באגים עם מנוע קטן, אלא שהם היו כלים בגודל נורמאלי שמסיבות כאלו או אחרות הסתפקו במנועים בגודל מיני. כאן הסיפור אחר. הבאגונצ'יק הזה (שנראה גדול יותר בתמונות מאשר במציאות) מסתפק בגלגלים בגודל של עגלת סופרמרקט וגורם לתומר שיושב בתוכו להראות גדול. הוא קצר ב-53 ס''מ מהרייזר ה''גדול'' ואילו ברוחב ובגובה הוא קטן ב-32 ו-40 ס''מ בהתאמה. מרווח הגחון מסתפק בכעשרה ס''מ ותורם למראה ה''עגלת גולף שמשחקת בנדמה לי''. וללא ספק ''נדמה לה'' שהיא רייזר, קשה מאוד לפספס את הדמיון בעיצוב, כולל מדבקות פנסים מאחור בעוד האלמנט האמיתי ממוקם בכלל נמוך יותר ובאמצע. אבל מבט מתחת לישבן מוכיח כי אכן יש כאן מנוע בעירה פנימית, ואני שולח את תומר אל מאחורי ההגה בטיעוני ''לי הוא קטן מדי'' (אמיתיים לחלוטין, כפי שיעידו הסימנים על הקסדה). סביבת הנהג מינימלית – הגה, גז, ברקס, בלם יד, ידית הילוכים עם מצב קדימה ואחורה – וזהו. אפילו מד המהירות מתגלה כמדבקה בלבד.

ה-800 לעומתו, ובכלל, נראה בריון אמיתי. גלגלים גדולים יחסית עם המון מרווח בינם לבין הכנף, שחושף רביעית בולמי פוקס איכותיים. מנוע טווין בנפח 760 סמ''ק מאחור וקשת התהפכות עם גגון פלסטיק מבטיחה מעט צל מהשמש היוקדת, אבל גם חשבון רב-ספרות במקרה של התהפכות. ונציג פולאריס דואג להזהיר אותנו כי התהפכויות הן לא דבר נדיר במיוחד – הגיוני בכלי גבוה, צר וארוך מתלים שכזה. רשמנו לעצמנו להיזהר בסיבובים ובשיפועי צד. סביבת הנהג כאן עשירה יותר, עם מד מהירות שכולל לוח דיגיטאלי עם חיווי למצב ידית ההילוכים, נורת חום, מד דלק וסל''ד. המושבים, במפתיע, שטוחים, בניגוד לבאקטים שפגשנו גם בכלים זולים יותר, וחגורת ארבע הנקודות, כמו באח הקטן, היא תוספת שגם מפריעה קצת להעמסה על שטח המטען. ההגה אומנם מתכוונן לגובה, אבל המושב לא מתכוונן בכלל, ותנוחת הנהיגה שמתקבלת רחוקה מלהיות אופטימלית. מיקום הדוושות ימינה מדי גם הוא לא עוזר. ידית ההילוכים כוללת כאן חמישה מצבים – H, L, N, R, P  – והמוט נע בינהם בקו ישר. התוצאה היא מעבר קל מאוד בין המצבים מצד אחד, אבל בעיה ''לקלוע בול'' למצבי הביניים, כשפעמים רבות נסיון לשלב לרוורס מסתיים בגז בניוטרל. גם כאן ההנעה היא באמצעות וריאטור, וממנו גלי הנעה קדימה ואחורה.  מאחור יש גם דיפרנציאל, שמאפשר נסיעה על אספלט. כפתור ליד מד המהירות מאפשר מעבר קל וזריז בין הנעה אחורית רגילה, דיפ' אחורי נעול או הנעה כפולה ונעולה לחלוטין.

מפתיע

ממאה שבעים סמ''ק ומראה של עגלת גולף אדומה אתה לא מצפה להרבה. ולכן הנוחות שמציע הרייזר ג'וניור על השבילים בשרון מפתיעה אותנו לטובה. לא משנה אם אנו חולפים במלוא המהירות (דרך מרשימה להגיד 40 קמ''ש) על במפים ארוכים או אבנים שתולות, הג'וניור הקטן מצליח לספוג אותם באופן מעורר כבוד, וטוב יותר מלא מעט מוצרים סיניים עם מתלים ארוכים יותר וגלגלים גדולים יותר. אולם לא הכל מושלם – עם חריצי מים מתקשים הגלגלים הקטנים להתמודד, ולאחר חצי שעה של נסיעה מהירה הבולמים מתחממים ומאבדים מיכולת השיכוך שלהם. ההגה מהיר מאוד, כמו במכונית צעצוע, ועלול להיות כבד מדי לילד (סליחה, ''מבוגר נמוך'') בנסיעה איטית או על כביש. גם סידור הדוושות, עם דוושת בלם גבוהה בהרבה מדוושת האוץ, לא הכי נוח.

אצל אבאל'ה הסיפור שונה לחלוטין. המתלים הארוכים והגלגלים הגדולים מעלימים את רוב תחלואי השטח, ורק תיקול מהיר של במפים יגרום לזנב לקפץ בשל מחסור בשיכוך החזרה – אבל את זה אפשר לפתור בוודאי בעזרת משחק בכיול המתלים המתכווננים. כוח לא חסר, כמובן, ו-55 הסוסים גורמים לכלי לזנק בזיג-זג בכל יציאה חזקה מהמקום. ההאצה לשישים קמ''ש מהירה מאוד ומשם והלאה צבירת המהירות מעט איטית יותר, אולם אין ספק כי 100 הקמ''שים המוצהרים הם מטרה ריאלית לחלוטין. אלא שבמהירויות הללו הרייזר מעביר תחושה מעט מנותקת ולא נטועה, שפוגעת בתחושת הביטחון. הבעיה העיקרית היא ההגה הקל (והארוך מדי), שצף בידיך כאותה איטריה מבושלת מדי. מעבר להנעה כפולה משפר מעט את המצב ונותן עוד משקל ותחושה בהגה, כמו גם יציבות כיוונית עדיפה, אבל לשיוט שבילים מהיר נראה לי שהייתי בוחר בכלי אחר. גם משחקי דריפטים סובלים מההגה הארוך ומדוושת אוץ בעלת מהלך ארוך ותגובה רכה מדי בתחילת הלחיצה, והוצאת הזנב והשארתו בחוץ פחות אינטואיטיביים ממה שציפיתי.

עבירותוס

אודה על האמת, באתי מוכן עם עט מושחז לקטול את הג'וניור, בטוח שהמנוע החלש ומרווח הגחון המגוחך יעבידו את רצועת החילוץ שעות נוספות. אלא שמתברר שעם קצת תכנון, תנופה והעזה, הכלי הקטן מסוגל להתמודד בהצלחה עם כל שביל שזרקנו לעברו – עליות משובשות ומחורצות, מעברי סוללה ואפילו דוך בשטח, כל זמן שזה האחרון נטול סלעים. נכון, אם לא תיזהרו תתיישבו בקלות על הבליטה בין קוליסים שהשאירו רכבי שטח בשביל, אבל הג'וניור קטן מספיק כדי למצוא תמיד נתיב עוקף מכשול, וכשאין – הוא קל מספיק וגחונו שטוח מספיק כדי לעבור בתנופה. ואם בכל זאת פספסתם, אין שום בעיה לשלוף אותו החוצה בכוח הזרוע בלבד.

ואיפה שהג'וניור נעצר, הביג-בוי עוד לא מתחיל אפילו למתוח איברים. עם מרווח גחון של 32 ס''מ וזויות גישה ונטישה של יותר מתשעים מעלות, מעבר רוב סוגי המכשולים זה עניין פשוט של גז. במצבים קשים במיוחד, הופך הרייזר בהינף מתג וידית הילוכים לחיפושית עקשנית, שכל גלגלי הבלון גדולי השיניים שלה מסתובבים בלי מנוחה, נוגסים ומושכים ודוחפים, וכמעט ואין שילוב של זוויות ומצע שיעמדו בפניהם. כאן הוא פותח קטגוריה משלו לעומת כל הבאגים האחרים שנמכרים בארץ כרגע, עם יכולת עבירות כה מוחלטת שזה פשוט ממכר. כוון (את ההגה) לחץ (על הדוושה) ורוב הסיכויים שזה מאחוריך מבלי שתדרש ליותר מכך. אין מתלול העומד בפני הרצון. ורק משיפועי צד יש להזהר, בגלל אותו שילוב של גובה, ממד רוחב מוגבל ומתלים ארוכי מהלך.

בן ראוי

הרייזר חצב לעצמו נישה מכובדת בעולם השטח הישראלי בזכות רב הגוניות שלו. אין עוד כלי שמשלב בכזו צורה מוצלחת יכולת לתפקד ככלי טיולים רגוע, למלא מצברים בפשיטת שבילים מהירה ולצלוח כל מכשול שתמצא בדרך. ועל יכולת משלמים, ולא מעט – כמעט 100,000 ש''ח, וזה מחיר מבצע. אבל מי שכבר קנה לעצמו, ויש לו ילדים (סליחה, מבוגרים נמוכים וקלים) שהוא רוצה לחנך כמו שצריך, מוזמן לקנות את הרייזר ג'וניור. במחיר של 35,000 ש''ח (גם כן מחיר מבצע) הוא אחד הכלים הזולים בקטגוריה, ומפצה באיכות בניה ראויה ומתלים מפתיעים על נחיתות הביצועים מול הכלים הסיניים עם המנועים החזקים יותר. וכמובן, הוא נראה בדיוק כמו אבא...  

פולאריס רייזר 800 (רייזר ג'וניור 170)