ד''ש מטוסון - פלח הפנאי המקומי נכבש על ידי כלים בעלי הנעה קדמית ומנועי בנזין. לקחנו את גרסתו היקרה ביותר של ה-IX35 כדי לבדוק אם יש בכלל מקום ל''דיזל 4x4'' בקטגוריה הרכה
מאת: מגזין אוטו
24/12/10
הפגישה הראשונה שלי עם ה-iX35 הייתה לפני כשנה, קצת לפני החשיפה הרשמית. זה לא התרחש בתערוכה כלשהי או בסיור עיתונאים במפעל, אלא דווקא בגרנד קניון שבאריזונה, אחד האתרים המוכרים ביותר (והמאכזבים ביותר, לטעמי) באמריקה.
למרות ששוק הרכב האמריקאי שונה מאוד מזה המוכר לנו וכולל כלים רבים שלא נמכרים מחוץ ליבשת החדשה, אחרי חצי שנה של טיול כבר היה מאוד קשה לגרום לי להעיף מבט שני במכונית כלשהי – אבל רכב הפנאי הלבן שחנה בתמימות בצד הדרך עורר את סקרנותי. משהו בו פשוט לא ‘‘הסתדר’‘ לי, וכשהתקרבתי הבנתי מדוע: למרות מראה מאוד יפני/קוריאני (כלומר, מתקדם ומודרני אך עם זאת עדין ומפוסל יותר מזה של רכבי הפנאי האמריקאים) הוא ענד סמל קדמי של פורד. מאחור, מבפנים ובטבורי החישוקים הוא לא נשא תגים כלשהם ותא הנוסעים היה בבירור מסדרת טרום ייצור, מה שלא הותיר ספק שמדובר במכונית מוסווית (ולא באופן מתוחכם במיוחד). שלפתי מיד את המצלמה והסברתי לאשתי ההמומה מהתנהגותי שמדובר לדעתי ברכב פנאי קוריאני חדש, כנראה קיה ספורטאז'.
את התמונות שלחתי למערכת רק כעבור מספר ימים, בתקווה שלמישהו יש מושג באיזה רכב מדובר. ‘‘איחרת את המועד’‘ ענה לי רוטקופ באימייל, ‘‘זה מחליף הטוסון, ה-iX35 – וממש עכשיו יונדאי חשפה תמונות רשמיות שלו...’‘.
מצד אחד, הייתי מופתע עד כמה קרוב היה הניחוש שלי, בהתחשב בעובדה שהספורטאז' הוא תאומו הלא-זהה של ה-iX35. מצד שני, התאכזבתי מכך שלא חשבתי על יונדאי מלכתחילה – הטוסון הרי נקרא על שם עיר באריזונה, ומה יותר סימבולי מאשר לפגוש את מחליפו באתר הלאומי המפורסם ביותר של המדינה, כמה מאות ק’‘מ מהעיר עצמה?
באמריקה שמרה יונדאי על השם טוסון גם בדור החדש (חלק מהתחנפות לטעם האמריקאי, כנראה), אולם באירופה ובישראל זכה הרכב לשם חדש – ולמנוע דיזל חדיש וחזק, בהתאם לטעם האירופאי, יחד עם כיול קשוח ודינאמי יותר למתלים ולשלדה.
את ה-iX35 פגשנו כבר בארץ פעמיים – בגרסת ההנעה הכפולה וההנעה הקדמית, שתיהן עם מנוע ה-2.0 ל' בנזין הבסיסי. כעת הגיע תורה של הגרסה הבכירה – דיזל (2 ל', 184 כ’‘ס) הנעה כפולה – שהתייצבה למבחן ברמת הגימור המפוארת (Elite) שמחירה נושק ל-215 אלף ש''ח. בתמורה ל-35 אלף השקלים שתצטרכו להוסיף על רמת הגימור הבסיסית (Inspire) תקבלו מפרט אבזור נדיב: ריפודי עור, מושב נהג חשמלי, מצלמת רוורס עם תצוגה במראה הפנימית (מצוינת), מערכת מולטימדיה (מעצבנת), גג שמש פנורמי, בקרת שיוט וגם כמה דברים די בסיסיים כמו הגה מתכוונן לעומק (בניגוד לכיוון זווית בלבד בגרסה הבסיסית!), מפתח חכם ובקרת אקלים מפוצלת.
האווירה בתא הנוסעים אכן יותר מכובדת, ומושבי העור החומים מזמינים, אולם מבט (ומגע) באיכות הפלסטיקה הנמוכה והתמקמות במושב הנהג חסר התמיכה מצננים את ההתלהבות – בייחוד כאשר לברכיים המגודלות שלי חסר גם מעט מרחב מחיה.
במבחנים הקודמים שיבחנו את ה-iX על המרווח במושב האחורי ועל תא המטען הגדול, וביקרנו אותו על נוחות הנסיעה ורמת הרעש הגבוהה. ובכן, המצב דומה גם בגרסת הדיזל, רק שכאן – מטבע הדברים – שאון המנוע רועם ומעיק אף יותר. הצד החיובי הוא שכאן לרעש הזה לפחות יש כיסוי, עם לא פחות מ-184 כ’‘ס ו-40 קג’‘מ ממנוע ה-2.0 ל' טורבו-דיזל-מסילה-משותפת.
הנתונים מספרים על 10.1 שניות למאה ועל 195 קמ’‘ש מרביים, שיפור של כחצי שנייה בלבד לעומת גרסת הבנזין הנעה-קדמית. אבל בפועל הדיזל מרגיש מהיר הרבה יותר: ישנה השהייה קלה ומקובלת בזינוק, אבל מהרגע שהטורבו בונה לחץ (1800 סל’‘ד), מקבלים ביצועים נמרצים ותחושה הרבה יותר בשרנית ומיידית מאשר במנוע הבנזין. קל מאוד להתייצב כאן על מהירויות שיוט אירופאיות (בקרוב אצלנו?) ולייצר עקיפות בטוחות גם בתנאים הרריים. חלק נכבד מהקרדיט מגיע לתיבת ששת ההילוכים המצוינת, שמצליחה להיות גם זריזה למדי וגם חלקה מאוד בכל מצב. זו בפירוש אחת מתיבות ההילוכים האוטומטיות הטובות ביותר בהן נתקלנו, אפילו אם משווים אותה לתיבות של מותגי פרימיום מורמים מעם. רק צריכת הדלק אינה מרשימה כצפוי, עם 8 ק’‘מ לליטר בקטעים הדינאמיים, 13.9 ק’‘מ לליטר בשיוט בינעירוני נינוח וממוצע מבחן של 10 ק’‘מ לליטר.
עוד שינוי לטובה בגרסת הדיזל היה ההגה, שהציג משקל פחות מלאכותי וקפיציות פחות בולטת מהזכור לנו מגרסת הבנזין. ייתכן וזהו רק הזיכרון המתעתע, אבל הפעם ההגה פחות הפריע לנו – הוא עדיין קל ומנותק לחלוטין, אבל לפחות אינו סובל מתחושה מסטיקית סביב המרכז. בשבילי הכורכר גילינו גם יתרון בניתוק – פחות לוחמת הגה במפגש עם בורות ואבנים, מה שאי אפשר להגיד על המתלים – שנמצאים במלחמה מתמדת עם תנאי הקרקע. הם מתקשים לספוג שיבושים קטנים כגדולים ומגיעים לא פעם עד כדי חבטה אלימה בישבן הנוסעים. מאידך, במהירות גבוהה או על משטח גלי נוצר נדנוד מרכב מוחשי, שמצטרף לרעשי הצמיגים המוגזמים. הנסיעה, כמעט בכל תנאי, פשוט לא נינוחה.
במקרה הנדיר בישראל בו פני הכביש מפולסים, ה-iX35 פורח, עם התנהגות כביש מפתיעה לטובה – ניטרלית, משרת ביטחון, אפילו ספורטיבית למדי. הוא אומנם לא נכנס מספיק בנחישות לסיבובים בהפניית ההגה הראשונית, אבל יודע להדק זנב בעזיבת דוושה כמו פרייבט טוב. בשבילים כבושים זה מרשים עוד יותר, והיונדאי מאפשר (כל עוד המתלים אינם מגבילים אותו) קצב מהיר ומהנה, ומסתייע בהנעה הכפולה ובמומנט המיידי למשוך אותו ממצבים שהיו מסבכים את גרסת ההנעה הקדמית. גם הבלמים טובים, עם עוצמה מספקת ודעיכה מינימלית בעומס. דווקא בתנאים עירוניים ואיטיים הם קצת הפריעו, בשל מהלך דוושה מת שלאחריו תגובה חדה מדי.
על אף ההנאה שה-iX35 מספק בתנאים הללו, נאלצנו לקטוע מוקדם מדי את החלק הזה במבחן. העורך יודע נפש כתביו ולא איפשר לי לבלות יום שלם בשבילים מהירים, פן שאיפות נהיגת הראלי יפגשו במציאות הכואבת. לכן הוא התעקש שננסה לאתגר את רכב הפנאי בשטח קצת יותר טכני. למשימה נבחרה עליה בעבירות בינונית-מינוס, כזו שגם הסובארו אימפרזה 4x4 של תומר מצליחה לטפס – והיונדאי הזיע נמרצות. עם מהלך מתלים קצר, מערכת הנעה שלא מיועדת לטפל בהצלבות, צמיגי כביש וזוויות מרכב צנועות (שקופדו אף יותר באשמת מדרגות צד של 'אספיר'), היונדאי נאנק, התחפר והתדרדר. המערכות האלקטרוניות (בקרת המשיכה והמערכת לזינוק בעליה) ניסו לכפר על חסרונות המבנה והנהג, אך כמעט ללא הועיל – גם כשמערכת ההנעה הכפולה ננעלה (אפשרי עד 40 קמ’‘ש). רוב הכלים בקטגוריה אומנם יסבלו מבעיות דומות ב’‘אתגרי’‘ עבירות שכאלה, אבל במחיר הזה יש כמה מתחרים (X טרייל, למשל) שיעשו את זה טוב יותר.
משחר ימי קטגורית הפנאי בארץ, גרסאות הדיזל לא היו נפוצות – בניגוד למצב בקטגורית השטח. חלק מזה נבע מפרופיל השימוש העירוני יחסית וחלק מהעובדה שרוב הכלים הוצעו עם מנועי דיזל (באירופה) רק בשידוך לתיבה ידנית. למעשה, אם נוציא מהמשוואה כלים יקרים משמעותית (פרילנדר, טיגואן), נגלה של-iX35 דיזל אין ממש מתחרים ישירים. בנוסף, זו הגרסה הכי טובה שלו, בזכות המנוע החזק וההנעה הכפולה שמגדילה את מעטפת היכולות בשטח. האם זה אומר שזו גם הגרסה הכי מומלצת של ה-iX35? לא בדיוק. בהתחשב בכך שאת מעט שעות השטח שתחוו (אם בכלל) תמצו ככל הנראה בשבילי קק’‘ל, עדיף לחסוך את פער המחירים ולבחור בגרסת הבנזין-הנעה קדמית הזולה משמעותית. את הכסף שחסכתם תשקיעו בסט קפיצים/בולמים זעזועים חליפיים – אתם תודו לנו על זה בכל נסיעה.
מנוע |
מנוע דיזל, 4 ציל', 1995 סמ’‘ק, טורבו בגיאומטריה משתנה |
תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס', הזרקה במסילה משותפת |
הספק/סל’‘ד 184 כ’‘ס/4000 |
מומנט/סל’‘ד 40 קג’‘מ/1800-2500 |
מרכב |
הנעה כפולה קבועה, מצמד האלדקס |
הילוכים אוט', 6 הילוכים |
מתלים ק'/א' מקפרסון/רב חיבורי |
בלמים ק'/א' דיסק מאוורר/דיסק |
מערכות עזר ABS, ESP, בקרת גלישה במורד, |
סיוע לזינוק בעליה |
צמיגים 225/55-18 |
מידות |
בסיס גלגלים 264 ס’‘מ |
אxרxג 441x182x169 ס’‘מ |
משקל 1660 ק’‘ג |
תא מטען 590 ל' |
מהירות מרבית (יצרן) 195 קמ’‘ש |
0 ל-100 קמ’‘ש 10.1 ש' |
צריכת דלק (ממוצע מבחן) 10 ק’‘מ/ל' |
מחיר |
מחיר 180,000 ש''ח (מבחן: 215,000) |
אחריות 36 חודשים |
2 תגובות
1
bugg1
15 בנובמבר 2011 ב 17:01
שינוי בולמים
שלום יש לי יונדאי ix35 דיזל 4x4 הבעיה איתו בתוך העיר קשה. הבולמים באוטו לא רכים בכלל. האם יש אפשרות הלחליף בולמים לדגם הזה ליותר רכים?
2
Ogash Ofer
15 בנובמבר 2011 ב 17:20
שינוי בולמים
הבעיה מגיעה מכיוון הקפיצים הקשים. אתה יכול לבדוק אם יש קפיצים רכים יותר - אבל אז הרכב ירד קצת מטה ויהיה לך רך יותר בשטח. תפצה על זה בהחלפה לבולמים איכותיים יותר. בדוק אצל צדי מרסטה מה אפשר לעשות (אם אפשר).
תגובות