ריינג' רובר ספורט Range Rover Sport

הריינג' ספורט נראה כמו מישהו שלא החליט למי הוא דומה יותר, לאבא ריינג' או לאמא דיסקו. מה שברור זה שהוא שייך למשפחה האנגלית שחושבת, נושמת ואוכלת שטח כנראה יותר מכל יצרן אחר. מלפנים הספורט הוא כמעט ריינג'-רובר מן המניין, עם חרטום כמעט זהה. החלק האחורי רק דומה ואילו מתחת לעור מסתתר בכלל דיסקברי 4. יחידות ההנעה הן קצת מפה וקצת משם, כאשר גרסת הדיזל זהה לזו שמוצעת בדיסקו4 הבכיר, אבל בפסגת ההיצע תמצאו דווקא מנוע שמוצע בריינג' רובר. גם בכל הקשור למחיר, הספורט נמצא בין השניים עם מחיר בסיס של 639 אלף ש’‘ח לדיזל ועד 906 אלף לבנזין עם מגדש-על. אז למי הוא דומה יותר?

קלאסי

ללנד-רובר יש עיצוב קלאסי שאפשר לאהוב או לשנוא, ואנחנו שייכים לקבוצה הראשונה. במיוחד כאשר מדובר בריינג'. החזית נאה ואגרסיבית, במיוחד בצבע הכחול-סגול של רכב ההדגמה. הגריל הגדול, הפנסים הרבועים עם הלדים והקסנונים עושים את שלהם ובכביש 6 נראה שעם ישראל מפנה לו את הדרך כמעט בהתנדבות... מהצד הוא מרשים עם חישוקי ‘‘20 מגודלים (אופציה), חלונות אחוריים מושחרים וקווים רבועים. הזנב, עם חלון אחורי בזווית שנחתך בסופו באופן חד כלפי מטה, הוא החלק הפחות מוצלח, אבל מה שחשוב הוא שלרוב האנשים זה יראה ריינג' רובר מן המניין. הספורט מזמין להיכנס עם דלת גדולה, ומצב ה'כניסה' במתלי האוויר מאפשר כניסה נוחה. המושבים גדולים ותומכים ומצופים עור איכותי, אותו תמצאו גם בחלק העליון של הדשבורד ובדלתות, עם תפירה כפולה נאה. במרכז הקונסולה יש פסי עץ, שנראים כמו פלסטיק לא ממש נאה ומעט כפתורים. באופן כללי אנחנו בעד פשטות, אבל כאן זה ‘‘מדי’‘ ונותן תחושה בסיסית, כאשר גם שעון הזמן חסר המיתוג או היחוד מוסיף את שלו, ורק מסך המגע הנוח שנמצא בחלק העליון של הקונסולה מציל מעט את המצב. אל שאר התא אין לנו תלונות – העיצוב פשוט אך יעיל ונראה שאין ניסיון להתחכם ולהמציא את הגלגל מחדש. ברוב המקרים החומרים טובים, אם כי יש מדי פעם פספוסים. איכות ההרכבה טובה, ורכב ההדגמה, עם כמעט 30 אלף ק’‘מ, שמר על שקט בכביש ומעט הציקצוקים שנשמעו בשטח, הגיעו מכיוון תא המטען. רמת האבזור הבסיסית טובה וכוללת עור, פנסי קסנון, בלוטות' מקורי, מערכת קול של הרמן קרדון עם חיבור לאיפוד ו-USB,  בקרת שיוט ואקלים, כניסה ללא מפתח ועוד. רכב ההדגמה היה מהגרסה המאובזרת, HSE, שמוסיפה למחיר עוד כ-60 אלף ש’‘ח בתמורה לריפודי עור משודרגים, מקרר בין המושבים מלפנים (עובד מצויין), חישוקי ‘‘20 (במקום ‘‘19) ועוד.

המרווח טוב בכל המדדים ותנוחת הישיבה מעולה כמו בכל לנד-רובר (להוציא דיפנדר), עם ראות מצוינת החוצה בזכות חלונות גדולים. מעבר למושב האחורי חושף מרווח טוב לברכיים אם כי לא יותר מזה, ומרווח מעולה לראש. צמד המושבים נוח והרצפה שטוחה אבל המושב האמצעי קשיח יחסית ופחות נעים, ויש צמד יציאות מיזוג בין המושבים שפוגעות במרווח הברכיים. תא המטען שימושי וגדול אם כי לא ענק, וניתן לפתוח בנפרד רק את השמשה.
רכב המבחן צויד במנוע דיזל V6 בנפח 3.0 ל' המפיק 245 כ’‘ס ב-4000 סל’‘ד ולא פחות מ-61 קג’‘מ ב-2000 סל’‘ד. תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת שישה יחסי העברה ומציעה אפשרות לשליטה ידנית דרך הבורר או ממשוטים מאחורי ההגה. בפעולה, רעש המנוע מושתק היטב ונשמע מרוחק ולא מטריד.   למרות משקל עצמי של 2540 ק’‘ג, הספורט זריז למדי, וצובר מהירות בנחישות למעט השהיה קלה ביציאה מהמקום. תיבת ההילוכים מתפקדת יפה ומורידה הילוכים בשמחה, במיוחד במצב ספורט, שמעבר אליו יגרום מיד להורדת הילוך אחד. גם תחת עומס מלא המנוע לא מרגיש מאומץ ושומר על צליל נעים ולא קולני מדי. יכולת הנשימה שלו מפתיעה ביחס לדיזל גדול, ובמצב הידני הוא פולש בשמחה אל מעבר לקו האדום, ועד 4800 סל’‘ד. כך שלכוח אין לנו תלונות – וגם צריכת הדלק הפתיעה לטובה, עם ממוצע של כ-10 ק’‘מ לליטר בנהיגה נורמאלית.

בכביש הריינג' ספורט הוא רכב מאוד נעים. מתלי האוויר עושים את שלהם ומספקים רייד טוב. נכון ששיבושים קטנים או חדים מצליחים להוציא אותו משלוותו – וכנראה שמידת הצמיגים, 275/40-20, אחראית ולו חלקית למצב – אבל רוב הזמן התחושה ברכב מאוד נעימה עם שקט יחסי, למעט קצת רעשי רוח וצמיגים שמזכירים שבכל זאת מדובר ברכב גדול עם צמיגי ענק. בכל הקשור לדינאמיות, אל תתנו ל'ספורט' בשם לפתח בכם ציפיות – הוא יכול לכסות כבישים מפותלים בקצב מפתיע, אבל זו לא כוס התה שלו. הוא גבוה וכבד והוא ידאג שלא תשכחו את זה ולו לרגע. חבל שאין למתלים מצב ספורט שהיה מקשיח אותם ומשפר את המצב, כמו שיש לגרסה עם מגדש-העל בטריין ריספונס. אבל אם קניתם לנד-רובר, כנראה שכביש זה לא ה-דבר בשבילכם. או לפחות זה מה שאתם רוצים לשדר. אז ירדנו מכביש הגלבוע לשבילי הגלבוע, וגילינו שבקטגוריה שלו הוא נמצא ברמה משלו. יש במפרט הכל – LOW, מערכת ירידה במורד, טריין ריספונס עם שלל מצבים, מתלי אוויר שמאפשרים מרווח גחון של עד 23 ס’‘מ, זוויות טובות, ורק צמיגי הענק נמוכי החתך עם סוליות הכביש הרגישו לא ממש קשורים. הספורט מספק בשטח נוחות טובה ויכולת טכנית מעל ומעבר למה שהלקוחות הפוטנציאלים ינצלו, כנראה. זה רכב שטח אמיתי, ולא בחור עירוני שמשחק בכאילו.

נשאר בבית

הריינג' ספורט הוא ערבוב של שני כלים וזה מורגש. לזכותו יאמר שהוא מבוסס על כלים טובים מאוד,
כך שלא משנה מה הוא לקח וממי, נקודת ההתחלה שלו טובה. התוצאה הסופית היא רכב שטח טוב מאוד, בעל עיצוב נאה, נוח לנסיעה, מרווח, נעים ובעל יכולת אמיתית מחוץ לכביש.

השאלה היא נושא המחיר, וכאן נראה שהוא עלול ליפול בין הכיסאות. מבחוץ הוא מרגיש כמעט ריינג', וזה חשוב לפאסון, אבל הפנים פשוט יותר וקשה להתחמק מהעובדה שדיסקו4 מאובזר ישאיר בכיסכם הרבה עודף יחד עם נוחות עדיפה ויכולת שטח גבוהה יותר (וגם עוד שני מושבים). האם תוספת השופוני מצדיקה את תוספת המחיר? על זה רק אתם יכולים לענות. אנחנו מעדיפים מהבחינה הפרקטית את הדיסקו4, ואם כבר לחלום, אז מפנטזים על גרסת מגדש-העל של הריינג' רובר.

ריינג' רובר ספורט דיזל