המצאה נשכחת מעט, מתקופת מלחמת העולם השנייה, שאיפשרה להסב כל רכב עם הנעה 2X4 לרכב עם יכולות משופרות, בעל הנעה 4X6
הופעתו של הטנק במלחמת העולם הראשונה שינתה לחלוטין את שדות הקרב. הצורך להניע את החיילים במהירות במקביל לטנקים, לשנע אספקה ותחמושת בתנאי שטח קשים, ולפנות משטחים אלה את הפצועים – הובילו להכרה כי אמצעי התחבורה שהיה מקובל עד אז, קרי הסוס, לא יכול יותר למלא את הצרכים. הבחירה בתחליף, כלי רכב ממונע, היתה די ברורה.
אבל מרבית כלי הרכב באותה תקופה, במיוחד המשאיות, היו די פרימיטיביים ולקו בחסרון אחד גדול מבחינת צבאית: יכולת התנועה שלהם בשטחים קשים היתה מוגבלת, כי כמעט כולם היו עם הנעה אחורית בלבד. פה ושם כבר היו הבלחות של הנעה 4X4, אבל אלו היו יוצאי הדופן.
ייתכן ואם המלחמה היתה נמשכת היו ממציאים את הג'יפ כבר אז, ולא במלחמת העולם השנייה, אבל המלחמה העולמית הראשונה הסתיימה, וכולם שקעו באופוריה של שלום ואחווה. ההשקעות בפיתוחים צבאיים כמעט ופסקו, או שהתנהלו בעצלתיים, והתחליף האמיתי לסוס טרם נמצא.
עם עליית הנאצים לשלטון בראשית שנות ה-30, הבין כל מי שעיניו בראשו כי מלחמה חדשה עומדת בפתח (מלבד ראש ממשלת בריטניה, צ'מברלין, שהאמין שאפשר לרצות את היטלר במחוות של פיוס...). דווקא המדינות הקטנות באירופה הן אלו שהיו הראשונות להתחמש, עד כמה שיכלו, בפני האיום החדש.
ושוב עלתה שאלת השינוע בשדות הקרב הבוציים של אירופה. הארטילריה עדיין נחשבה למרכיב עיקרי בצבאות, במיוחד ארטילריית השדה שהיתה מבוססת כולה על תותחים נגררים. פותחו תותחים בעלי קוטר גדול יותר, שהיו בהכרח גם כבדים יותר, כמו גם סוללות נ''מ כבדות ופרוג'קטורים ענקיים לאיתור מטוסים בלילה – את כל אלה היה צריך לגרור, ולא דווקא על כבישים.
בהולנד, הגה קפטן מחיל התותחנים, פיט ואן-דר טרפן (Piet van der Trappen), רעיון כיצד להסב כל משאית או טנדר עם הנעה 2X4 לרכב בעל יכולת משופרת עם הנעה 6X4. הוא חבר להוברטוס ואן-דורן (Hubertus van Doorne), אחד מייסדי חברת דאף, והשניים החלו לפתח את ההמצאה החדשה וליישם אותה.
הרעיון היה גאוני בפשטותו: מערכת של גלגלי שיניים וגלי הינע קצרים, סגורה כיחידה אחת, הולבשה על הסרן האחורי, אחת בכל צד, במקום הגלגלים המקוריים. כל מערכת כזו פיצלה את ההנעה לשתי נאבות, וכך התקבלו 4 גלגלים מניעים מאחור. מעבר להתקנת המערכת, לא נעשה ביחידת ההנעה של הרכב כל שינוי אחר.
הגמישות בתנועה בין צמדי הגלגלים היתה כה גדולה, שלא היה כמעט מצב שבו גלגל אחד ניתק מהקרקע. כדי להגביר עוד יותר את העבירות, צוידו חלק מכלי הרכב המוסבים בתוף שבו מעין זחל, אותו אפשר היה להרכיב על הגלגלים האחוריים ובכך לקבל רכב זחלי למחצה. התקנה כזו ארכה 15 דקות בלבד.
מבט מקרוב על מערכת הטרדו
מבט מקרוב על מערכת הטרדו
תחילה עשו ואן-דר טרפן וואן-דורן ניסיונות הסבה לכלי רכב של פורד, אחר כך גם לכאלה של שברולט. היו גם כמה גרסאות שהורכבו על כלי רכב עם הנעה 4X4 והפכו אותם לכלים עם הנעה 6X6. העסק עבד מצוין וב-1935 החל הצבא ההולנדי בהזמנות מסיביות. כשהחלה מלחמת העולם השנייה, היו בצבא ההולנדי כ-1200 משאיות מוסבות, שקיבלו את השם ''טרדו'', שהורכב משני שמות המשפחה של המפתחים. זה היה כ-10 אחוז מהכוח הממונע של הצבא, שהורכב בעיקר מ-9,000 אופנועים...
על בסיס ההמצאה הזו פותח גם כלי רכב משוריין, שנקרא פנטרדו (Pantrado). כשהגרמנים כבשו את הולנד, הם אימצו בשמחה את כלי הרכב האלה, ועשו בהם שימוש עד תום המלחמה, בעיקר בחזית המזרחית. לאחר המלחמה נזנח הטרדו והייצור שלו לא חודש. הוא פינה את מקומו לרעיונות מתקדמים יותר.
גמישות מדהימה בתנועה בין צמדי הגלגלים
גמישות מדהימה בתנועה בין צמדי הגלגלים
תגובות