שטח 4X4

פורד אדג' Ford Edge

תוכו כברו - האדג' של פורד מקבל בדיוק את מה שהיה צריך כדי להישאר בשפיץ

19/06/11

בפורד אדג' נתקלתי לראשונה בארה’‘ב בשנת 2006 (כן, אני יודע שרז חתום על הכתבה מאז. רוני נאק והבדיחות שלו...), בתזמון נפלא – ממש לפני שדלק מוטורס חשפו את הכוונה לייבאו לישראל במחיר תחרותי מאוד, מה שארגן לנו נסיעת בכורה בלעדית לגמרי במקרה. התרשמתי אז מהמנוע, מהמרווח ומהמראה האגרסיבי, אבל הפלסטיקה הפשוטה והזולה למראה גרמה לי להרים גבה. לא זה מה שאדם מצפה לפגוש במכונית שנראית כך ועולה כך.
אותה תחושה התקבלה גם במבחנים שערכנו בארץ (קישור למבחן דרכים משנת 2008), אבל עם מחיר שהיה נמוך משמעותית משל המתחרים הטבעיים בארה’‘ב, הוא הציע חבילה מפתה – גודל ורושם אקסטרה-לארג' במחיר מדיום, רק קצת מעל המתחרים מהקטגוריה הקומפקטית – והתוצאה היתה נתוני מכירות טובים בהחלט. עכשיו מגיע אלינו הדגם המחודש (בפורד קוראים לו חדש) עם חרטום חדש, עוד כמה נגיעות עיצוב קלות והבטחה לטפל בדיוק בנקודת התורפה של הדור הקודם – איכות החומרים וההרכבה של פנים הרכב.

אבזוריישן

אנשי דלק מוטורס טוענים כי להפתעתם, עיקר הביקוש הוא לגרסאות המאובזרות, מה שגרם להם לזנוח את גרסת ה-SE הזולה יותר ולהציע הפעם גרסת SEL plus מאובזרת עוד יותר, וזו גם גרסת המבחן. תמורת תוספת לא מבוטלת של 30,000 ש’‘ח מקבלים תוספת לא מבוטלת של אבזור – גג שמש כפול, ריפודי עור, הנעה וכניסה ללא מפתח, פתיחה חשמלית לתא המטען, מצלמת רברס וכמובן – מערכת ה-my Ford touch, כלת השמחה בדור החדש. מדובר במערכת המרכזת במסך מגע אחד את השליטה במערכת השמע, הטלפון, הניווט ובקרת האקלים. בנוסף, מציע הרכב גם שליטה קולית באותן הפונקציות, או אפשרות לשלוט בהן באמצעות מתגים וכפתורים רגילים – על ההגה ובקונסולה המרכזית.
אבל לפני שנצלול פנימה, מבט קל על השאר – את החרטום החדש כבר הזכרנו, אך מלבדו ההבדלים העיצוביים קלים. גם המנוע נותר זהה בבסיסו, אך הוא מציע עתה עוד עשרים סוסים לעדר הנכבד והבטחה לצריכת דלק מעט שפויה יותר. לתיבה הצטרף מצב שליטה ידנית וזהו, פחות או יותר.

גל, נציג פורד, מתעקש להעביר לי הדרכה קצרה על מערכת הנגיעות של פורד לפני היציאה לדרך – ובצדק. נראה לי שאפילו רוני שטרן היה מוכה יראה משפע המסכים והאופציות. אבל אחרי תרגול זריז העיקרון מובן והמערכת כבר לא נראית מאיימת, אם כי חלק מהאופציות עדיין דורשות קצת נבירה כדי למצוא אותן – מזל שיש עדיין כפתורים רגילים. התפעול מההגה כבר קצת פחות ברור, גם משום שאז מוצג המידע על מסך קטן מימין למחוון המהירות (משמאל לו נמצא צג נוסף, המשרת את מחשב הדרך, שגם הוא מתופעל מההגה).
אבל הביקורת העיקרית שלי היא על כך שלא פעם הכפתורים על ההגה נלחצים בטעות בעת הפנייתו, ורק אחרי עשר דקות אתה מגלה שחם לך פתאום כי כיבית בטעות את המיזוג.

גל מדבר ומסביר – על האופציות והאפשרויות, ועל מנגנון ה-mykey שמאפשר להורים למתבגרים להגביל את המהירות המירבית, עוצמת מערכת השמע וכן הלאה בהתאם למפתח שבשימוש – ואני ממשש. לא את גל – את הפלסטיקה. ואין ספק, פורד הזניקה את סלונו של האדג' קדימה בקפיצת ענק. אומנם עדיין לא תטעו לחשוב שנחתתם במרצדס או ביגואר, אבל כבר לא תעלבו מאיכות פלסטיקה והרכבה שמתאימים יותר לסופרמיני בסיסית מאשר לרכב של רבע מליון שקל. החומרים נעים בין רכים ואיכותיים לקשיחים אבל סבירים, המרקמים מגוונים ונאים וההרכבה הדוקה בהרבה מבעבר – אבל עדיין אפשר למצוא פה ושם חלקים דקים ו/או בעלי חופש תנועה. עדיין, עכשיו כבר מדובר ברמה ראויה, וזה העיקר. אגב, המושב רב הכיוונים (החשמליים) ועטוי העור התגלה במהלך היום כלא נוח במיוחד, אבל המרווח שופע. מאחור מרווח הראש יפריע רק לגבוהים והמושב נמוך מדי, אבל שפע המקום לרגליים מפצה על כך.
הערה אחת לאבזור נוגעת לדלת האחורית, שפעולתה החשמלית איטית ומעט רעשנית.

גזיישן

כבר ביציאה מהחניון אני שם לב ללחישת צמיגים ברורה ממהירות אפס. כשהקצב עולה, הרחש מתחזק במקביל, כשעם עליית המהירות מצטרף לחגיגה גם רעש רוח בולט. בשורה התחתונה, מתקבל רכב רועש למדי במהירות בין עירונית – וזה לא לעניין, וגם מפריע לתפעול השליטה הקולית במערכות השונות (שגם כך איטית למדי ודורשת יותר מדי תשומת לב בתפעול לטעמי).
התיבה מתפקדת היטב רוב הזמן, עם העברות חלקות בין ההילוכים ויחסי העברה מחולקים היטב, אך תגובתה לקיק-דאון מעט איטית ותפעולה הידני לא מוצלח – לא רק שהמצב הידני נמצא מתחת ל-D ולא מצידו, ולכן קל להגיע אליו בטעות, אלא שב-D היא מתעלמת לחלוטין מלחיצה על כפתור ה- /- הקטן שעל ידית ההילוכים, שבעצמו דורש יותר מדי תשומת לב לתפעולו.
המנוע הוא פנינה אמיתית – שש אלי קו אדום כאילו נולד באיטליה ולא בארה’‘ב, מושך בחלקות עד לקו האדום. לא שבאמת צריך לקחת אותו לשם – הכוח זמין ושופע כבר מתחתית הסל’‘ד, ואפילו בעליות לירושלים אין באמת צורך להקפיץ את מחט הסל’‘ד מעלה, ואפשר לרכב על גלי המומנט ולהנות מהקסם של מנוע אמריקאי כמו פעם, עם המהום מנוע מרוחק ונינוח. אם בכל זאת אצה דרכך, תגלה כי לג'מוס המגודל (כשני טון עוד לפני דלק ונוסעים) אין שום בעיה להגיע למהירות המוגבלת אלקטרונית שלו – בעליה.
והשלדה מכילה היטב את המנוע הזה – כל זמן שהכביש סלול בצורה סבירה תחושת הביטחון נשמרת גם במהירות גבוהה מאוד וגם בסוויפרים מהירים. רק שילוב של מהירות גבוהה וגלים בכביש יפגום בתחושת הביטחון. ההגה, שהיה מעט כבד מידי במהירות נמוכה, מציע בשרניות נעימה במהירות שיוט, דיוק טוב ואפילו קצת משוב תחת עומס צידי. והשלדה מסוגלת בהחלט לייצר עומסים כאלו – אומנם הכיול הבסיסי הוא לתת היגוי (בעיקר בהאטה, תחת כוח היא נייטראלית למדי) אבל עם פרובוקציה קלה ניתן לגרום לזנב להדק את הקו ולייצר קצב מרשים גם בכביש מפותל. אבל למרות היכולת, ברור לחלוטין שזה לא הקטע של האוטו הזה, ואם זה לא ברור לך מזווית הגלגול או מהרעידות שעולות מהסרן הקידמי בתת היגוי, הרי שריח הבלמים המעשנים והדוושה הדועכת יבהירו לך זאת סופית. ברכב כבד וחזק שכזה, צריכים היו להתקין בלמים עמידים בהרבה.
אם חוזרים לכבישים פתוחים ומהירויות מקובלות, מגלים כי מלבד הרעש מציע האדג' רייד נעים למדי, עם ספיגה טובה של חספוסים וגלים בכביש, ורק מול שיבושים חדים כגון שפה חדה של טלאי אספלט או מכסה ביוב מעט בולט הוא מרים ידיים ומעביר חבטה אל הנהג.
קשה מאוד להגיע לנתון הצריכה הרשמי של 11 ק’‘מ לליטר מחוץ לעיר – צריך רגל ממש עדינה וכביש ממש מישורי לשם כך. בנסיעה נורמאלית אבל עדינה הצלחתי להגיע לשמונה קילומטרים לליטר, רגל כבדה יותר או תוואי עירוני יעלו זאת בקלות לשבעה קילומטרים לליטר ואף יותר.

שטחיישן?!

למרות ההנעה הכפולה והפרופיל גבה המצח, האדג' לא באמת מתיימר לספק יכולת שטח, לא עם זוויות מרכב שטוחות כל כך. ובכל זאת, לא עמדנו בפיתוי וירדנו לסיבוב קצר בשבילים מפולסים. המתלים מתמודדים בכבוד עם חריצי מים קטנים וגדודיות, ורק משטחי אבנים שתולות ירקידו את הרכב כדבעי. המתלים הקצרים – במיוחד מלפנים – מכניסים את הרכב בקלות למצבי הצלבה, אך מערכת בקרת המשיכה מתמודדת איתם בהצלחה, גם אם באיטיות מה.
אז כן, האדג' מציעה יכולת שטח עדיפה על רכב הליסינג הממוצע, בעיקר על משטחים דלי אחיזה כגון דרדרת או בוץ, אבל לא הרבה יותר מכך.

סיכומיישן

פורד השכילה לטפל בנקודת התורפה העיקרית של האדג', ובגרסת הפלוס הוא גם מציע אבזור עשיר ויחודי, שיירצה כל חובב אביזרים. הביצועים נשארו מעולים והשלדה מצליחה להתמודד איתם בכבוד, גם אם לא מדובר במכונת נהיגה של ממש.
החבילה, במונחים של שקל למטר ושקל לגאדג'ט עדיין מרשימה ואטרקטיבית, ונשאר רק לקוות כי במתיחת הפנים הבאה תשכיל פורד לטפל ברעשי הכביש והרוח שפוגמים ביכולתו של האדג' כשייט למרחקים ארוכים. אבל בבלמים צריך לטפל עוד הרבה קודם.

פורד אדג

                מנוע

                מנוע V6, רוחבי, 4806 סמ’‘ק

                תזמון גל זיזים עילי כפול, 24 שס', תזמון משתנה

                הספק/סל’‘ד 285 כ’‘ס/6500

                מומנט/סל’‘ד 34.98 קג’‘מ/4000

                מרכב

                הנעה כפולה

                הילוכים אוטו', 6 היל'

                מתלה ק'/א' מקפרסון, מוט מייצב, רב חיבורי

                בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים

                מערכות עזר ABS, ESP

                צמיגים 245/60-18

                מידות

                בסיס גלגלים 282.5 ס’‘מ

                אxרxג 467.9x193x174.6 ס’‘מ

                משקל 1989 ק’‘ג

                נפח תא מטען 912 ל'

                מהירות מרבית (יצרן) 172 קמ’‘ש

                0 ל-96 קמ’‘ש (יצרן) 8.3 שנ'

                צריכת דלק (מבחן) 7.5 ק’‘מ/ל'

                מחיר

                מחיר 220,000 ש’‘ח (מבחן 250,000 ש’‘ח)

                אחריות 36 חודשים