וולוו VOLVO XC60

כמעט כל רכבי הפנאי פרימיום מתהדרים בהנעה כפולה – כבדה, גוזלת כוח ודלק – למרות שיתרונותיה בכביש קטנים למדי, ולשטח הם במילא לא יורדים. אבל אם אתם רוצים פנאי-פרימיום ומוכנים לוותר על הנעה כפולה, יש לכם שתי אופציות –  הב.מ.וו X1, הקומפקטי יחסית שמוצע עם הנעה אחורית, והוולוו XC60 בגרסה חדשה עם הנעה קדמית, שעונה לשם 2.0T – כלת המבחן.
המנוע החדש, 2.0 ל' טורבו בנזין, עם 203 כ’‘ס, הצטרף לפני כמה חודשים להיצע ב-XC60 – שכולל גם מנוע 3.0 ל' טורבו-בנזין עם 304 כ’‘ס ו-2.4 ל' טורבו-דיזל עם 205 כ’‘ס – ומשודך אך ורק לגלגלים הקדמיים, דרך תיבת הפאוור-שיפט כפולת המצמדים של וולוו. גרסה זו מהווה את כרטיס הכניסה ל-XC60, ומחירה 299 אלף ש’‘ח, כ-45 אלף פחות מהדיזל ו-65 אלף מהבנזין החזק, אבל חלק מההפרש נובע מרמת אבזור נמוכה יותר. השוואת רמות האבזור תצמצם את הפער משמעותית ל-10 ו-30 אלף ש’‘ח בהתאמה.

את ה-XC60 אתם כבר מכירים ממפגשי עבר, כך שברשותכם נדלג על הצגת ההיסטוריה והעיצוב, ונתרכז בגרסה שלנו. מבחוץ ניתן לראות שיש כאן חישוקים קטנים יותר ממה שאנחנו רגילים לראות ב-XC60, עם ‘‘17 (במקום ‘‘18) וצמיגים בעלי חתך גבוה יחסית – 235/65. אבל עדיין הרכב נאה והצמיגים הגדולים לא מפריעים למראה.
כניסה לתוך תא הנוסעים מפגישה אותנו עם התא הקלאסי של וולוו, עם שילובי צבעים נאים, כאשר החלק העליון של הדשבורד בצבע חום כהה (אשתי קבעה, אז זה חייב להיות נכון) וכל השאר – דלתות, מושבים וכו' – בצבע בהיר ובמרכז יש קונסולה מעץ כהה. נאה, נכון ומעוצב. המושבים נוחים ולא חסר מרווח באף אחד מהמדדים, כולל לראש, למרות גג השמש. מושב הנהג חשמלי, אך הנוסע נאלץ לתפעל ידנית את מושבו.
מאחור לא השתנה כלום – מרווח סביר לברכיים, מעט מוגבל לכפות הרגליים ומצויין לראש, ויש צמד יציאות מיזוג אפקטיביות. תא המטען גדול ושימושי, ואפשר לקפל את המושב בקלות ולקבל שטח הטענה ענק ונוח.
 בצד האבזור הסטנדרטי נציין את מערכת ה-City Safety שתבלום במקומכם כדי להמנע מתאונות פגוש במהירות איטית, מערכת שמע מצוינת עם חיבור USB, ריפודי עור, חיישני גשם וחניה, בקרת אקלים מפוצלת ועוד. בעבור גרסת ההדגמה המאובזרת, שעונה לשם ACTIVE, תיפרדו מעוד 36 אלף ש’‘ח בתמורה לדיבורית בלוטות', דלת תא מטען חשמלית וחלון גג פנורמי מגודל. לא מעט כסף יחסית לתמורה, אבל השלישיה הזו בהחלט תורמת לנוחות החיים. בצד החוסר (אבל אפשר להוסיף) נציין פנסי קסנון ומערכות בטיחות אקטיבית נוספות כגון בקרת שיוט אקטיבית, איתור רכב בשטח המת במראות ועוד.

נוסעים

ה-XC60 שלנו מצוייד, כאמור, במנוע 2.0 ל' מוגדש המספק 203 כ’‘ס ב-6000 סל’‘ד ו-32.6 קג’‘מ מ-1750 ועד 4000 סל’‘ד. לצורך השוואה, למנוע ה-3.2 ל' האטמוספרי של וולוו יש בדיוק את אותו המומנט, אבל הוא מושג רק ב-3250 סל’‘ד (רק שההספק המירבי עדיף, עם 238 כ’‘ס).
כך שהמנוע הזה יותר גיבור ממה שההספק מספר, בטח כאשר מדובר ברכב לא קל כמו ה-XC60 ששוקל בגרסה שלנו 1710 ק’‘ג (133 ק’‘ג פחות מגרסת הבנזין כפולת ההנעה). לתיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמדים יש אפשרות לתפעול ידני, לא עצמאי, אך ורק מהבורר, והכוח עובר לגלגלים הקדמיים בלבד. שילוב המצמד בתיבה לא תמיד הדרגתי מספיק, והתוצאה היא שבתחילת נסיעה או במהירות חניה, אם אתם לא עדינים עם המצערת, תקבלו תחילת תנועה חדה, לפעמים עד כדי פרפור גלגלים, גם אם לא ממש התכוונתם – במיוחד בהילוך אחורי. זינוק בפול-גז יתחיל בהשהיה קצרה בעוד התיבה והטורבו מארגנים את העניינים, ואז תאוצה חזקה שדורשת – גם על כביש איכותי ויבש – התערבות של בקרת המשיכה.
כאן, ובעצם בכל לחיצה נחושה על המצערת במהירות נמוכה, בולט חסרונה של ההנעה הכפולה ומתקבלת לחימת הגה מורגשת בעוד הגלגלים הקדמיים נאבקים בכל המומנט שהתנפל עליהם לפתע.
מעבר לזה, לאחר תחילת הנסיעה, התיבה מרגישה אוטומטית לכל דבר, עם תפעול איטי יחסית אך נעים, וללא חבטות מיותרות. הספק המנוע מספיק בהחלט להתניידות זריזה, כולל האצות במהירות גבוהה, ולא נרשם מחסור בכוח בשום מצב. הדיבידנד של ההנעה הקדמית והמנוע צנום הכוח מגיע בצריכת הדלק:
בשיוט ב-100 קמ’‘ש דיווח מחשב הדרך על 12.2 ק’‘מ לליטר; עליה לשיוט זריז יותר, של 125 קמ’‘ש, הניבה 10.5 ק’‘מ לליטר, ובסה’‘כ בנסיעה משולבת, רובה מחוץ לפקקים, דרש ה-XC שלנו 8.6 ק’‘מ לליטר, כאשר רובן נעשו בכבישים מהירים. נתון סביר בפני עצמו, גם אם לא מבריק – אבל טוב משמעותית משל האח החזק.

בכל הקשור לנוחות נסיעה, ה-XC60 היה פחות נוח ממה שזכרנו. למרות חתך הצמיגים הגבוה יותר, הטיפול בשיבושים קטנים היה פחות מוצלח, אולם עדיין השיבושים הגדולים טופלו כראוי.
למרות זאת, הרייד עדיין נעים – רק קצת פחות ממקודם. בשטח, למרות הוויתור על ההנעה הכפולה (ועל בקרת הירידה במורד), עדיין מדובר ברכב עם מרווח גחון נאה של 23 ס’‘מ, וכל עוד תקפידו לשמור על תנופה, תצליחו לעבור במקומות שאף מאזדה ליסינג לא תעבור – וכנראה שמעט מאוד קונים ממוצעים, כולל אלו של גרסת ההנעה הכפולה, בכלל ינסו לתקל. בגלל אופי התיבה והמנוע המוגדש, לא קל להתחיל נסיעה בשטח על קרקע לא אוחזת, אבל אחרי פירפור קצר, תיכנס הבקרה היעילה לפעולה ותיישר את ההדורים.

פחות שווה... פחות

הבעיה העיקרית של ה-XC60 בגרסה הזו היא שפער המחיר בינו לבין גרסת ה-T6 הגיבור וכפולת ההנעה לא מספיק גדול. נכון שעבור רוב הרוכשים הכוח גם כאן יותר ממספיק, אבל הפיתוי להוסיף עוד כ-%10 למחיר הגרסה המאובזרת ולקבל עוד 100 כ’‘ס וצמד גלגלים מניעים, עלול להיות מפתה מדי. אבל בפני עצמה, במיוחד אם נשארים בגרסת הבסיס, היא מציעה חבילה טובה, נעימה ושימושית בסה’‘כ, כאשר המינוסים העיקריים הם חלקות הפעולה של התיבה במהירות זחילה ונוחות הנסיעה שיכלה להיות טובה יותר.

וולוו XC60