מאחד ישראל - ראלי חוצה ישראל

מה נשתנה?

כמה מעט אנחנו צריכים כדי שפתיחת ראלי ישראלי מאובק וחמסיני תעלה באפנו ניחוחות פתיחת מרוץ באחה באנסנדה המקסיקנית... רק שיבוא היבואן שיחשוב שזה יהיה גימיק נחמד להכניס את הסקודה 'יטי' לכלוב אריות השטח. ניר בן ארי ובנו אייל, בעלי נסיון רב במרוצי ראלי, הם אלה שנבחרו להביא את הסקודה לאילת דרך השטח. היטי כפול ההנעה ניצב ערב המרוץ על במה בקיבוץ מרום גולן, לידו אוהל לבן ובו דוכני גלידה וקפה, כמה נערות-יטי בבגד לבן וקצרצר חילקו סוכריות, והנה הנה - אנחנו כבר באנסנדה...

אז מה השתנה לנו השנה? קטגוריה מאוד עממית ומתבקשת – אופנועי דו''ש. כ''כ פשוט וכ''כ חכם ובעלת פוטנציאל גיוס ממועדוני ה-ב.מ.וו, הטנרה ואחרים. מה עוד? – ראלי ראשון לאופנועי  HM-מוטו וגאס גאס. ליגת העבירות תורמת שישה כלים לטובת המשחק הגדול, שמוזנקים רק ממחצית הדרך – מתל צפית.
קיבוץ סאסא מתייחס אל הראלי כפרמטר ארוך טווח שיכול להרשם ברזומה של רכב ה'סנדקט' שהם בונים ומוכרים לצבאות העולם. הטנק המאסיבי מבוצר פלדה במשקל 6 טון ויותר ונעזר במנוע פורד מפלצתי, בלתי תחרותי בעליל אך בפריזמה הצבעונית של הראלי הזה מעניק גיוון, וזה מבורך.

המסלול – 450 ק''מ מדודים, 114 ק''מ קטעי קישור בנסיעה, ו- 130 ק''מ של קטעים מינהלתיים על רכבי סיוע ועגלות בכבישים. הציר מתחיל בקרבת מרום גולן, ועד אילת יחולק ל-5 סטייג'ים: 1) מרום גולן - תל קציר 2) מנחמיה – מרחביה 3) מגידו – כפר קרע 4) תל צפית – שדה בוקר 5) עין יהב – אילת. שעה 4:20 משחררת אל ההרפתקה תשעה רכבי RAID משפחתיים וסטנדרטיים. החל מ- 5:20 מוזנק כל דקה אופנוען. רייזרים, טרקטורונים ורכבי שטח - אחריהם. על הגריד 55 אופנועים, שמונה טרקטורונים, 17 רייזרים,  ו-36 כלי רכב ממינים ומסוגים שונים, ובסה''כ: 116 צוותים. 28 לא יגיעו לסוף המסע באילת.

החצי הצפוני

החלק הצפוני, בהגדרה, אינו מאוד מהיר. הוא מסולע, הוא מפותל, הוא טכני, צפוף, מעברי בקר, ובעל פוטנציאל פגישה עם כלי רכב מזדמנים שאינם שייכים לתחרות. נדרשת מיומנות נהיגה מהרוכבים והנהגים ויכולת ספיגה מהכלים. הדרומי הוא היותר פתוח, שוטף וזורם. מי שנבון ומארגן מרוץ מושתת מערכת ניהול סיכונים נבונה, חייב להרגיע את המרץ המתפרץ בצפון, לשמור על עצמו ועל הכלי, ולהשתחרר יותר מתל צפית ודרומה. האם ישכילו המתחרים להתגבר על פרצי האדרנלין?

לא, לא כולם. הסטייג'ים הצפוניים מדללים מהמחנה ארבעה אופנועים, טרקטורון אחד, רייזר אחד ושני רכבי שטח. הבאגי של חנן גולומבק נוקש עוקת שמן בסלע ופורש. לנעם דהן, הטרקטורוניסט המבטיח, הולך הגיר, ה'סנדקט' של קיבוץ סאסא שולף מוואדי רטוב אופנוען תועה, קדמת טרקטורון נחבטת באחורי אופנוע והוא משוגר כבליסטרא למרחק, מי שנצמד לגדר בקר חשמלית חוטף זרמים לא עלינו... רייזר 'טרמודן' מתהפך ומטוס הצילום שלנו נוחת ועוזר לו לחזור למוטב, אופנוען נחבט בסלעים כדי לא להתנפץ לתוך חזית רכב עובר אורח, 'סרטינה' מוצא את עצמו על צד שמאל ו'אוטוויק' מחזירים אותו לרגליים, אופנוע-פיל כתום וענק בעל מנוע ליטר נהוג בידי אלי פנגס נשכב פעמיים בעדינות ובזהירות על הצד וממתין למושיע שינדב יד להרים מאשפתות אביון.

מובילי הקטגוריות בסיום החצי הצפוני הם האופנוען יוני לוי, גל שחם, עידו כהן, צביקה נפתלי בג'יפים המשופרים, אוטוויק בסטנדרטים, 'מוסך מתן' בבאגים, הטרקטורונאי אלי אוחיון, והרייזריסט יוני רווה.
האם ישאו את כתר ההובלה גם בחצי הדרומי עד אילת?

החצי הדרומי

חוצים את כביש 6 על עגלות. אין אפשרות מעשית לרוץ בשבילי המרכז על גלגלים בשטח. מסוכן מידי. אולי בשנה הבאה יעבור כבר מסע הראלי בבקעה?
החום והעייפות עולים לקדמת הבמה. מרווח הטעות קטן. אדם ומכונה צברו תשישות-מה מאז הבוקר, ועייפות קלה נצברת במכלולים האנושיים והמכניים. אמנם שבילי לכיש, הנגב הצפוני והערבה הם פתוחים ברובם הגדול, אבל נחשפות בהם ציפורניים רעות עם לא מעט דיצ'ים, גבשושיות, תעלות, והרבה הרבה אבק.

סטייג' 4 מתחיל בתל צפית שבלכיש ומסתיים בחניון 'הרועה' שלפתח מדרשת שדה בוקר. סטייג' תובעני שמתנפל על הרוכבים ומורט בגסות את נוצותיהם. הדרך מחייבת ריכוז מקסימלי. את הדרמה הגדולה של הסטייג' הזה מספק גל שחם. עד כה זמניו צמודים-צמודים לאלה של צוות 'פוינטר-ליוגב'. ואז מגיעה נפילה אומללה לתעלה וכחצי שעה עוברת עד שצוות החילוץ משחרר אותו לדרך. הנפילה הזו מוחקת את סיכוייו לנצח, וכמה שלא ילחץ ויטוס בערבה הפתוחה (והוא טסססס....!!!) לא יצליח להדביק את רז והלל ויסיים במקום השני. הצוללת הצהובה דולקת אחרי הטרופי טראק של עידו ושומרת מרחק קבוע של כשלוש דקות. בערבה יבוא לידי ביטוי הכוח העודף של המנוע האמריקאי והפער יגדל. רז הימן והלל סגל, אולי הצוות הכי מקצועי שקיים בשטח הישראלי, ייקח את בכורת הקטגוריה בפעם השלישית בתולדותיו.

בתחנת הדלק של שדה בוקר רוכבים תשושים נשפכים מן האוכפים ונערות הדוכן בקיוסק התחנה נשפכות מהרגליים לספק את הטירוף לחטיף מתוק או גלידה מעניקי אנרגיה זמינה. באגף הרייזרים לא נראה יותר יוני רווה – ציריה שבורה. ההובלה עוברת לתומר וולף עד אילת ועד לניצחון המתוק. צחי כפרי מתקן בקדחתנות קילקולי ניווט מהקטעים בצפון אך יסיים רביעי. אלי אוחיון והדר וינברגר (על ימאהה חדש) צמודים ולפותים עד לשניה האחרונה: קרב לחיים ולמוות שיסתיים באילת בניצחון היסטורי של ויינברגר. שגיא בורנשטין – תקלה ופורש, אליקו אוחנה - תקלה ופורש. יובל שרון שבר ציריה בגולן, התעכב זמן רב, והחלום לנצח את המרוץ עם הרייזרפלצת - מתאדה. (שלושה רכבי סיוע עמדו לרשות יובל השאפתן...)

הדרך משדה בוקר לעין יהב עוברת בשמורת נחל צין. לכאורה זהו קטע מינהלתי אך הוקצה לו פרק זמן ארוך – שעתיים וחצי. ההסבר מתגלה כאשר מובן ששליש מן השטח הוא אבנים רעות מאד מאד שמפרקות את האופנוענים ומערבלות את היושבים במכוניות. לא מאחד שמעתי שהקטע הזה היה גהינום ממש. 

הראלי מתברר כטכני וקשה מתמיד, השורות נפערות והחללים נופלים. עופר כוכבא מתפרק מעייפות ולא יכול להחזיק יותר את הכידון. הגיר אצל שמעוני מדלל מקרבו 2 הילוכים נחוצים ומשאיר רק ראשון שני וחמישי אבל יצליח לסיים ולהביא את בעליו למקום השלישי, רועי שפירא בתקלת חיישן מנוע ופורש, עמרי ארבל נוגח אבן בנחל צין ומפרק מתלה, אבא אבינועם מגיע לתקן ומרתך על הדרך תושבת בולם של אוטוויק ובזה עוזר להם לסיים אל המקום הראשון. הלל סגל ועידן הגז מחליפים משאבות דלק, שלומי ארז מתקן נזילות גיר בנבארה, סביון עזר מתקן נזילות מים ברדיאטור לאחר התנגשות בבטונדה...

ומנגד, מושך ומוציא הקושי את הכוח הפנימי ממי שיש לו רזרבות. צמדי אופנוענים תומכים זה בזה. עמי באראט, עם ק.ט.מ דו''ש 690, מת מעייפות אבל מת גם לניצחון, ניצן אטלס עם ה- XR600 הזקן טס קדימה כאילו רק נולד, שגיא הימן הסניור עושה זמנים שהיו ממקמים אותו על הפודיום במקצועית,  צביקה כהן על אפריליה פגאסו סובל ממתלה אחורי רופס והגלגל נוגח בישבן בכל קפיצונת, מקלף פלסטיקים ופוער חור. פנגס מחפש בעצמו כוחות נסתרים: השעשוע שבחידוש עם הדו''ש הענק נגוז זה מכבר... 

 צחי נחמיאס ואורן פנצר צוברים דקה בודדת על פני טרמודן שממקמת אותם במקום השני באגף הרייזרים. צוות מוסך מתן דוהר קדימה ללא תקלה בודדת לנצח את קטגוריית הבאגים, צביקה נפתלי הופך לנהג מרוצים מן השורה הראשונה בפיקוחו הקפדני של חזי בצלאל, השיפוץ בפג'רו של שפרונץ הוכח כיעיל: עד אילת ללא תקלה אחת, הצוות המיומן של סנדלר, צוקר וזלצר עם הדיסקברי משאיר אבק לכל קטגוריית הרייד, כרגיל.

ומעל לכל – קרב הענקים של עידו כהן וקיד אופיר בטרופיטראק מול האופנוען יוני לוי. מבחינה לוגית עידו אמור להיות מהיר יותר מכל אופנוען: מה עם העייפות המצטברת אצל הרוכב הבודד, ומה עם המהירות העודפת בערבה של יציר הפלדה מהסדנה בפרדס-חנה. אבל המציאות חזקה יותר מכל לוגיקה, ספקולציה, חישוב ותחשיב – יוני מקדים ב-4 דקות את עידו ומנצח את חוצה ישראל בפעם השישית ברציפות!