מבחן דרכים אופנוע ים SEADOO

אין לי שום כוונה להיכנס לשדה הקרב שמתחולל בין דתיים לחילונים מאז שדרווין קשישא העז להעלות תיאוריה לפיה האדם לא נברא בצלם אלוהים אלא התפתח אבולוציונית מקופים. אנחנו קופים?  אנחנו הרי בקושי מסכימים להיכלל במשפחה אחת – משפחת האדם – יחד עם: יהודים, ערבים, גויים, לבנים, שחורים, הומואים, פולנים, מרוקאים, כושים, עניים, רוסים, דוסים...(מחק את המיותר בהתאם למוצאך, גילך, דתך, מינך, צבע עורך, מצבך הכלכלי ועוד). אז קופים?! אין מצב...

אבל אם נטרח ונעמיק קצת יותר במה שדרווין באמת אמר, נמצא שלטענתו, מוצא האדם הוא בכלל מה...דג. ולא רק האדם, גורס דרווין, אלא כל מה שחי על כדור הארץ – יצא מהים. כאילו שלא מספיקה לכל יהודי ההשפלה שנובעת מהידיעה שמעפר הוא בא, עכשיו צריך לשנן ''כי מהים באת''?

אבל, מבלי להיכנס לויכוח, קל לראות שבכל מקום בו ניתן למצוא מאגר מים נקיים (ולא, הירקון לא נחשב), תמצאו קהל רב, הקולף חיש בגדיו ומנסה למדוד את טמפרטורת המים באמצעות טבילה, וזה לא רק עניין של צינון הגוף מלהט השמש. בני אדם שלא יכולים לחיות בלי מים, מתים עליהם ללא קשר לשתייה וחיים. אז גם אם לא אנסה לקבוע מסמרות או אפילו לחוות דעה בנושא הסכסוך התיאולוגי-מדעי הנזכר לעיל, ברור לי שיש איזה קשר קדמון שמחבר את האדם, למים.

שחייה, גלישת גלים, דיג, סקי מים, צלילה, חתירה, מאות סוגי סירות מפרש, שלא לדבר על סירות מנוע שמתחילות בסירות גומי עם מנועי חשמל זערוריים ומגיעות עד לספינות נופש המסוגלות לשאת, להלין, להאכיל ולבדר אלפי נוסעים – כל אלו הם רק חלק מהאמצעים בהם אדם מבלה בבריכות, אגמים, נהרות וימים. באוטו, כמו באוטו, אנחנו מתמקדים כמובן באותם עיסוקי פנאי מהירים ושטופי אדרנלין שאנחנו כל כך אוהבים. אופנועי ים למשל. 
בכל שנה אנחנו מגיעים בשמחה ובהרכב מלא להשקה השנתית של אופנועי הים של סידו. מדובר בצרעות רעשניות ונרגזות, המיועדות לעד שלושה רוכבים ומגיעות עד 260 כ''ס.

השנה נערכה ההשקה בבריכת סקי המים שבפארק דרום – מה שאמר שלקח לנו בדיוק שנייה וחצי מהרגע בו לחצנו על המצערת ועד לרגע בו היינו צריכים לעזבה וללחוץ על הבלם. אה, כן, אופנועי הים של סידו מצוידים מזה שנתיים בידית שמאלית, שלחיצה אחת עליה מעבירה את ההנעה לסרק, ולחיצה נוספת, או ארוכה יותר, מייצרת בלימה. הוסיפו קצת גז במצערת החשמלית שבידית ימין הבלימה – ותקבלו רברס! ובינתיים, בפארק דרום, אנו מגלים שהתאוצה המטורפת של ה-RXT 260 RS – המספר 260 מציין כמובן את מספר הסוסים שבמנוע (ולא מדובר בסוסוני ים) – גדולה בכמה רמות על גודלו של אגמון הסקי בפארק שליד כפר שלם. בו במקום החלטנו על השקה פרטית משלנו, בכנרת.

השקה פרטית

מאחר ובאנו לשפר את ההשקה של היבואן, יישמנו את מה שלמדנו מהם – ומדובר קודם כל בבנות יפות (כי אף אחד לא באמת רוצה לראות אותי בביקיני) וכלים חדישים וחזקים. כאן הבחירה הייתה פשוטה – כריסטין מההשקה בפארק דרום אהבה את אופנועי הים ונענתה בשמחה להזמנה, היא הביאה איתה את ויקי. את הכלים הביא רווה, מנהל מותג אופנועי הים בעופר אבניר. אנחנו הבאנו את חזי, שהביא את סירת המאליבו שלו כרכב לוגיסטיקה, סידר כינרת חלקה כראי, הביא את גיא שיקפיץ לנו את אופנועי הים באוויר ואת תומר שיבצע פעלולי סקי. כל מה שנותר לנו היה להביא את פז הצלם.

הכנרת הייתה חלקה, השמש חזקה אך החום נסבל, הכלים הורדו למים ומייד חזי הפגין את יכולתו בגלישת סלאלום. הצלם מצלם ורווה ואני רוכבים על שני אופנועי הים עם הבנות מאחורינו. התחלתי עם הקל יותר -  GTI 130. כן, גם כאן המספר מסמל את ההספק. במחיר של כ-60,000 ש''ח, עם מנוע רוטקס 1.5 ליטר, שלושה צילינדרים, המספק 130 כ''ס, זהו כלי ''פנאי'' בארסנל של סידו, מהסדרה הזולה יותר שלהם. ולמרות זאת, הוא מצויד בחלק גדול מהשכלולים והחידושים של היחידות היקרות יותר כגון: מצב טורינג ומצב ספורטיבי לניהול המנוע, העברה להילוך סרק ולנסיעה לאחור באמצעות ידית בצד השמאלי של הכידון, מצערת אלקטרונית בצד הימני של הכידון, שלושה מושבים (המחויבים על פי חוק אם רוצים לגרור גולש סקי), צג דיגיטלי ועוד.

לחיצה על המצערת מזניקה את הכלי קדימה. אין ספק, התאוצה יפה ביותר, גם כשמשקל הזבוב של ויקי מצטרף למשקל הבינוני-כבד שלי. עם זאת, הידיים לא נתלשות ממקומן כשהן מנסות לאחוז בכידון מול המנוע המאיץ. בכל התנעה, מחשב המנוע מכוון למצב טורינג, שתי לחיצות על מתג מוד, מעבירות אותו למצב ספורטיבי בו המצערת הופכת עצבנית וחדה יותר והאופנוע מטפס למהירות בקצב טוב יותר. תוך זמן לא ארוך מדגדג מחוג המהירות את השמונים קמ''ש ויש לו עוד...יש גם מצב אקו, המגביל את המהירות וחוסך בדלק. אני מתעלם ממנו בבוז, מי שרוצה אקו שיקנה גלשן רוח ולא אופנוע ים.

קפיצה לטבילה ראשונה במים, מאפשרת מבט מהצד על האופנוע היפה. יש לו גוף חדש ל-GTI, וזהו גוף בהחלט נאה. עוברים לחיה הצהובה והרעה, ל-RXT 260 RS . גם כאן אני מתחמם על מצב הטורינג, זה מרגיל את הידיים והגוף לעמוד בלחץ ה-260 הסוסים שמספק מנוע הרוטקס – אותו נפח ותצורה, אבל כאן עם מגדש-על ומצנן ביניים. וטוב שאני עושה כך, כי התאוצה במצב ספורט היא פשוט לא תאומן. לאחר ''התחפרות'' קלה, מזנק המנוע בסל''ד ומאיץ את כלי המשחית הקטן למהירויות שאינן חוקיות על כבישי ישראל. הצרחות של ויקי מתחרות בלי הצלחה בזמזום הצרעה העצבני של המנוע, ההיגוי מבוקר המחשב והטיות הגוף מפנים את הכלי במהירות אימים כשרק סף אחיזתם של ידי בכידון וברכי על המושב קובעים את רדיוס הסיבוב. כ-90 אלף ש''ח יהפכו אתכם לבעלים של מפלצת כזו.

לאחר בדיקת שני הכלים פנינו לשעשועים ולפוזות למצלמה. הצלם מתמקד רק בחמוקיהן של ויקי וכריסטין (אך בלי ברצלונה) ,ומאלץ את חזי ללהטט על סקי, את תומר לגלוש על הגל של הסירה, את גיא לזנק לשמיים על המפלצת הצהובה ואפילו אותי למתוח את שרירי העצלים לגלישת סלאלום. כל זה בניסיון נואל לקבל  קצת תשומת לב של הצלם. נו, אנחנו כבר מכירים את פז בר...

ויש גם תגלית מעניינת. ככל שהמנוע של הצהובה חזק – והוא מאוד חזק – קשה לו להרים גולש סקי על מגלש סלאלום. עניין של כוונון למהירות ולא לכוח. אבל קשה לי להאמין שמישהו ברצינות ירצה לגלוש סלאלום מאחורי אופנוע ים. וויק-בורד דווקא כן, ועם זה מתמודדים האופנועים בנקל.

אז – יש או אין קשר בין האדם לדג? את זה תחליטו אתם, אני קבעתי בינתיים עם חזי פגישה גם לשבוע הבא – ולזה שאחריו....