תחרות אופנועי האנדורו הראשונה של שנת 2012 התקיימה בשבת ה- 22.10.11, היא תיזכר בזכות מעלה המדוכאים או ואדי המיואשים או דרדרת המתחילים.
מאת עדו גביש – הכותב הנייד על KTM 400 - נכתב תוך כדי התחרות מה שמסביר את המקום התשיעי אליו הגעתי בעמל רב.
יום שבת התחיל שליו ורגוע, העמסתי את הקטמ על הטנדר נסעתי למרוץ הראשון של עמותת האינדורו לשנת 2012.
בדרך עצרתי לתדלק בגלילות, גירגור רועש ועצבני של אגזוז כפול הקפיץ אותי לחניה הצמודה לסינמה סיטי ושם חזו עיני בעשרות אם לא מאות אופנועי כביש מכל המינים והסוגים. – הסתבר שמועדון האופנועים יוצא לטיול – הקפה נמזג, הסיפורים קלחו והזכרונות מימי הפלמח צצו ועלו, הם רוכבים לטיול של נופים ואתרי מורשת קרב ברמת הגולן ואני נוסע לתזז בגבעת המורה, למה אני לא יודע לבחור את המועדון הנכון שאלתי את עצמי ומיהרתי לעזוב את האופנועים, בכפר יחזקאל נפרדתי לשלום ממועדון אחד והגעתי לשני.
מזל טוב לירון גולדשטיין ליום ההולדת
איזו חוויה מצמררת, ממרחק של קילומטר ניתן היה להבחין באוהלים ודגלים צבעוניים אשר מסודרים בשתי שורות – ככל שמתקרבים ההתרגשות גוברת.
הגעה ופריקת האופנוע, הרשמה ותדריך קצר של נועם היימן – הבוס הכל יכול של סצנת המרוצים בארץ - ''אני חוזר שנית, ברכיבה בוואדי אין לצאת מהוואדי בשום מקרה ומי שלא היה בתדריך שלא יגיד שלא שמעתי ולא ידעתי ''
אנחנו מקבלים כרטיס זמנים המציין את הזמן של כל הקפה מתוך החמש שעלינו לעבור ומוזנקים לדרך – החלק הראשון של המרוץ נקרא התשה –זהו קטע ארוך אשר מורכב מכל סוגי הקרקע המוכרים ואני מדרג אותם לפי הקושי, יש אדמה רכה - שדה חרוש לדוגמא, נפלת ? לא נורא, קום!
יש אדמה קשה - אדמה של חורשה, נפלת שוב? דפוק עם אבן על מגיני הידיים שזזו והמשך ברכיבה!
יש את העלייה עם הדרדרת - נפלת באמצע? אכלת אותה, פנה את השביל, חזור למטה והצטרף לטור של רוכבי קטגורית המתחילים שמקללים את נועם ודידי ואת כל מי שמצליח לעלות את הדרדרת מול עיניהם הנדהמות.
ויש את הסינגל בין הסלעים - כאן כבר הגענו לליגה אחרת, כאן בנפילה מתעקם הרדיאטור ונוגע במאוורר, זה מתחיל לצעוק ומפסיק לעבוד, מיד עונה לו הרדיאטור בשריקה ארוכה ואדי קיטור פורצים דרך הפקק, אני חולק עם האופנוע את מעט המים שלקחתי איתי ומעודד אותו שעוד מעט חוזרים לפיץ.
עשינו את זה, סיימנו את ההתשה ואפילו בזמן טוב, שותים, ממלאים מים ברדיאטור ונכנסים לקטע הספיישל – זהו הקטע אותו מודדים חמש פעמים (שש לקטגוריות המקצועיות) והזמן הסופי של כל חמש המדידות קובע את מיקומך בטבלה.
לקטע הספיישל יש חוקים משלו (זה כמו דרבי) אתה רואה צלם? דפוק מכת גז ודלג כמו איילה שלוחה, ראית מחצלות וקהל? תפרפר ותחצץ להנאתם, ראית אמבולנס? סימן שיש שם עליה מפחידה! אם החובשים נמצאים בתוך האמבולנס אין בעיה, שים גז, עצום עיניים ותן לאופנוע לעלות לבד – אתה רק מפריע, אבל אם החובשים עומדים מחוץ לאמבולנס זו כבר צרה צרורה, ברור לך פסיכולוגית וחוקתית (מרפי) שאתה הולך ליפול לידם, אז כדי לא להיפגע אתה יכול לתזמן את הנפילה ולקפוץ מעל האופנוע בזמן (מניסיון זה עובד עד ההקפה הרביעית, אחרי זה אתה כבר עייף מידי ונופל בלי לתכנן)
וכך אתה נוסע להנאתך ונוהג לפי חוקי הספישל הקפה אחת אחרי השניה וגם שעון הזמנים מאיר לך פנים ויש לך אפילו שתיים שלוש דקות לנוח בין כל סיבוב.
המסלול המפותל לא עומד בעומס מאות הצמיגים ומתחיל להיכנע, חריצים זעירים הולכים ומעמיקים, עליית הדרדרת מאבדת את מעט האחיזה שעוד היתה לה והופכת לדייסה של אבנים, אבק ורוכבים הפוכים והחורשה הדלילה הופכת ליער עבות (טוב זה היה בצחוק אבל זאת ההרגשה).
רוכב עם כושר טוב ממשיך לזרום עם השביל ברכיבה מאומצת אבל לאדם נורמטיבי מן היישוב אין סיכוי וכך מדקה לדקה ממשיך המאבק, לרכב עוד סיבוב ועוד עליה וכבר נראים מרחוק הדגלים של שער הסיום, עוד מכת גז ועוד פניה והשער המבורך מופיע וסיימתי את המרוץ, עשיתי את זה !!
זה השלב לשתות מים ולצעוק על נועם היימן המפיק שהיה מאוד קשה – זהו, תם המרוץ הראשון.
כאן המקום להודות לג'וני האחראי על מדידת הזמנים שבזכות מערכת מדידת הזמנים המשוכללת שלו אתה יודע מה הזמן שעשית עוד לפני שסיימת את ההקפה האחרונה ואפשר כבר באמצע המרוץ לדעת מי ניצח – (עוד שכלול קטן ואפילו לא נצטרך להגיע לתחרות –את הפרסים נאסוף בדואר)
המרוץ מסתיים בטכס חגיגי וכל רוכב שעולה על הפודיום מקבל את הכבוד המגיע לו תמורת כשרון מדהים, כושר גופני וגם מזל, חלק מטובי הרוכבים לא סיימו כתוצאה מתקלות שונות ועל כך נאמר - להתראות במרוץ הבא.
תודה לכל צוות ההפקה שארגן מרוץ מקצועי ומשובח. תודה לכל חברי ועד העמותה – התחלתם ברגל ימין – בעצם זו הרגל של הברקס אז התחלתם ביד ימין וזה היה אירוע מדהים וכל מי שנטל חלק באירוע המרשים – קבוצות, ספונסרים, מלווים ורוכבים. אני שמח וגאה להשתתף באירוע מוטורי שמשאיר טעם של התרגשות וחברות.
נכתב על ידי עדו גביש –השתתף בקטגורית הסניורים על קטמ 400 והצליח להגיע למקום ה 9 והמכובד.
מקצועית E1
1. דן מיה
2. אורן חסון
3. אוריה כרמלי
מקצועית E2
1. יוני לוי - שהיה המהיר ביותר - זמן: 00:42:38.214
2. זיו כרמי
3. נתנאל זיו
מקצועית E3
1. הדר עציוני
2. גיל קינן
3. תומר שמש
מתחילים
1. צחי בן - גיגי
2. חן כהן
3. עוז הימן
סניורים
1. זוהר גלילי
2. נדב לוגסי
3. ברק דודאי
עממית E1
1. תומר שפירא
2. רז ידן
3. חגי ברידא
עממית E2
1. רן אזולאי
2. צ'רי נלגאבץ
3. רפאל קאבסה
עממית E3
1. אידריס אשמוז
2. זאב שלו
3. רון קדוש
יוני לוי - הרוכב הכי מהיר במרוץ
לתמונות נוספות עברו לעמוד הבא >>>>
לאלבום התמונות המלא שצילם קובי - הקליקו כאן
6 תגובות
1
Ogash Ofer
24 באוקטובר 2011 ב 22:41
אהבתי!
תודה לעידו על הכתבה ולקובי על התמונות - יצא מעולה!
2
אורח/ת
25 באוקטובר 2011 ב 16:03
יופי של כתבה-כאילו הייתי שם.
תענוג לקרוא כתיבה צבעונית מנקודת מבט קצת יותר רחבה מסינגל.
בהצלחה ותתחדש על הכתום[ ככה נוטשים dr נאמן]
יואש.
3
אורח/ת
26 באוקטובר 2011 ב 10:41
נחמד מאוד. למה קורפל לא כותב לכם?
4
ayharel
27 באוקטובר 2011 ב 10:43
איפה ומתי המרוץ הבא ?
5
Ogash Ofer
27 באוקטובר 2011 ב 10:50
נחמד מאוד. למה קורפל לא כותב לכם?
6
אורח/ת
03 בינואר 2012 ב 11:23
כתבה מדהימה
יופי של כתבה
ומזל טוב :-)
תגובות