דוקאטי, כיצרן איטלקי מוביל בתחום הדו גלגלי, מספקים כלי דו-שימושי, נוח ובעיקר הגיוני לרוכבים שרוצים גם וגם וגם וגם. הכירו את הדוקאטי מולטיסטרדה 1200S
הגיון מרגש
אופנוע זה לא תמיד הרכב הכי הגיוני שיש, אלא כלי שמתחבר לתחום הרגש, לרצון להרגיש את העוצמה, את הרוח, כלי שנותן לך תחושה של החופש המוחלט. אצלי, כמו גם אצל הרבה רוכבים, עצם המחשבה או המבט על אופנועי דוקאטי מפעיל מיד את נימי הרגש העדינים ועושה חשק לצאת ולרכב - ללא תלות או קשר במזג האוויר, במיקום הגיאוגרפי, בצורך לניידות או אפילו בדבר הבסיסי ביותר – אופנוע זמין.
אבל לא הפעם! דוקאטי, כנראה במחשבה עסקית – שיווקית, מייצרים אופנוע רב שימושי – שלא לומר הגיוני. המולטיסטרדה הוא כלי הגיוני!! אולי הכלי הכי הגיוני של דוקאטי! המולטי מספק שילוב של עוצמת מנוע עם טכנולוגיה מתקדמת לשירות ובטיחות הרוכב עם שלדה ומתלים המספקים כלי רב שימושי המתאים לדרכים שונות, אך עדיין דוקאטי מרגש!
בהמשך לפתיח...
אי אפשר שלא לכתוב דוקאטי ולהתחיל לחלום (שלא לומר לפנטז...). וזה בדיוק מה שהיצרן האיטלקי רוצה שייקרה ללקוח שלו או ללקוח הפוטנציאלי, שייכנס לסוכנות הקרובה של דוקאטי... יזיל ריר ויקנה לעצמו אופנוע... רבים אומרים (או חושבים) שדוקאטי הוא הפרארי של הדו גלגלי, ולא רק בזכות הצבע האדום המייחד את פרארי ואת דוקאטי אלא בעיקר בזכות הביצועים והסקס אפיל הייחודי.
אבל לי נתנו דוקאטי לבן!!!
גם כך אני לא חושב שהמולטיסטרדה יפה (יש רבים שממש חולקים עלי), אבל בלבן?! לדעתי זו ממש עבירה ואני לא מבין איך משרד התחבורה מאפשר לדוקאטי לבן לקבל רישיון בישראל (למרות שיש גם רבים שחושבים שהמולטיסטרדה הלבן מקסים). למבחן הצטרף יורם, עם דוקאטי מולטיסטרדה חדש אדום! (דוקאטי כמו שצריך!!).
לאופנוע המבחן שאני קיבלתי למעלה מ- 54,000 קמ על האודומטר... ועדיין נראה חדש ונסע כמו חדש. הישג שתמיד מרשים אותי שמדובר בכלי איטלקי, אבל רק בגלל שאני חי בתחום הרגש וברור לראש שהיצרן האיטלקי (כמו כלל שוק הרכב האירופי) עבר מהפך ממזמן והתקדם לסטנדרט האמינות המתבקש (שלא לכתוב שיש לי ניסיון מאוד חיובי עם דוקאטי במסע של 4,000 ק''מ במצרים – עם מצערת פתוחה ו-200 קמ''ש ממוצע – קישור ליומן המסע במדבר המערבי).
אלקטרוניקה בשירות הרוכב
דוקאטי, כהרגלם, לוקחים את האופנוע לקצה. והפעם גם בתחום הטכנולוגי - אופנוע, שני גלגלים, שתי בוכנות, 150 כוחות סוס זמינים ביד ימין והמון המון מערכות אלקטרוניות השולטות וניתנות לכיוון כמעט על כל פרמטר המשפיע על הרכיבה – עוצמת המנוע, אופן זמינות הכוח במנוע, כיוון מתלים מלא נשלט מהכידון (DES), בקרת אחיזה לגלגל האחורי (DTC), שליטה על מערכת הבלימה (ABS ).
והכול ארוז בתוך מחשב המאפשר לך לכוון כמעט אין סוף של אפשרויות (128 למען הדיוק) או להתאים לעצמך, או לרוכב נוסף - 4 מצבי רכיבה שונים ולעבור בניהם תוך כדי תנועה (וסגירת מצערת, אלקטרונית כמובן, לרגע).
והטכנולוגיה הזו גם עובדת
אני לוקח את האופנוע בדרום תל אביב, אספלט רטוב עם מעט סבון מהשטיפה של החנויות, נכנס לפנייה, חולף על מעבר חצייה ופותח גז... ומיד מרגיש את בקרת האחיזה נכנסת לפעולה... עם הקילומטרז' והיציאה מהעיר אני גם ''תופס'' בטחון – מחזק את המנוע למצב המכסימאלי ומכוון את בקרת האחיזה למצב אמצעי.
בפתחת מצערת יש לי את ''כל'' המנוע אבל מערכת בקרת האחיזה נכנסת לפעולה רק לאחר שמתחילה מעט החלקה – כך שאני מרגיש את העוצמה בגלגל האחורי אבל החיישנים והמחשב שומרים עלי (ועל האופנוע היקר) בדיוק רגע לפני מלהרגיש את הקרקע – להיט!
וזה עובד מצוין!! בכפרים של הבקעה היכן שיש חול, מים ועוד רפש על הכביש זה פשוט עובד ואין חשש לצאת מהפנייה עם מלוא הגז, בשבילי כורכר עמוסי אבנים קטנות ועצבנות, בעיקול הדרך עם פתיחת גז ולסיום בערב שוב בכל פנייה משלבת מים וצבע לבן של מעבר חציה ברחובות של דרום תל אביב.
החבילה המלאה
מעבר להתלהבות מעוצמת המנוע (''רק'' 150 כוחות סוס) ומאייכות האלקטרוניקה נהנה האופנוע משלדה ומתלים של אוהלינס (בדגם S ) – זאת אומרת באיכות הגבוה ביותר שניתן לרכוש. המתלים כאמור נשלטים מהמחשב וניתנים לכיוון מלא מקדימה ומאחור של שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה ומאחור גם כיוון עומס קפיץ אלקטרוני המאפשר התאמה למשקל הרוכב ועם יש תוספת מורכב או משקל נישא על הזנב. המתלים בולעים בורות ומהמורות ברכות ועם זאת מספיק קשוחים כדי לשמור על יציבות בפניות מאוד מהירות או בבלימה חריפה.
הכידון מלא, רחב וגבוה, מתחבר למשולשים מעל ראש ההיגוי, כמתבקש מאופנוע דו-שימושי. לי הרגיש ההיגוי מעט כבד, בטח בהשוואה לדוקאטי האחרים שרכבתי עליהם (ראו: קישור למבחן דרכים לדוקאטי היפרמוטארד) – אבל זה כנראה חלק מההיגיון של האופנוע ומה שנותן למולטיסטרדה את היציבות. ההיגוי הכבד מתחבר טוב עם השלדה והמערכות האלקטרוניות והופך את האופנוע לסלחן ומאוד מתחשב ברוכב (אם הוא מתחיל או סתם מטומטם עם 150 כ''ס).
הצמיגים איתם מגיע המולטיסטרדה פותחו במיוחד עם פירלי עבור המולטיסטרדה ואמורים לספק אחיזה אופטימאלית בכל דרך. בפועל הם מרגישים לי יותר לכביש ואכן על הכביש הם מצויינים. על שבילי כורכר הם עושים את העבודה ועם רוכב שטח שלא יפחד גם ליפול עם האופנוע (כך זה בשטח) אולי גם יותר משבילי קק''ל. בכל מקרה עם חישוק בקוטר 17 אינץ' (וג'נט יצוק) אין, נכון להיום, אפשרות לצמיגי שטח טובים יותר.
המולטי מעט נמוך, או אם לדייק המגן התחתון (וסעפת האגזוז) בולט מעט קדימה ופוגש את הגבעה או האבן החולפת מתחת לגחון מהר מידי ומשטיח את זווית הבטן של האופנוע (במצב הנמוך של המתלים, מרווח הגון הוא כ-20 ס''מ).
תנוחת העמידה (והכידון הגבוה) מאוד נוחה ואם אתה שוכח שמדובר בכלי ששוקל כ-200 ק''ג עם דלק ומסביב לו מלא פלסטיק אפשר ליהנות מהשלדה והמתלים ולפתוח גז גם מחוץ לאספלט, אבל רק הצמיגים כאמור, אומרים לך: ''עד כאן תירגע!''.
מה עוד?
פינוקים לרב – מפתח אלקטרוני מאפשר להשאירו בכיס המעיל ורק בקרבת האופנוע תתאפשר הנעה, מיכל דלק נפתח (ונסגר) בשליטה חשמלית (אוטומטית עם דימום האופנוע), חימום לידיות, תא למסמכים, מגן רוח ניתן לכיוון לגובה ובטח שכחתי עוד כל מיני צ'ופרים קטנים לנוחות הרוכב. העיקר שהדוקאטי הזה יכול לשמש אותך באמצע השבוע לרכוב איתו לעבודה בנוחות (ועם חיוך) ובסוף השבוע לצאת ולתת בגז, כמעט בכל דרך שתבחר.
וכמובן לא לשכוח מחיר מכובד של כ- 180,000 ש''ח וכ- 150K לדגם הבסיסי, על הכביש בארץ – לא בדיוק הופך את הכלי לעממי, אבל מי שבכיסו הפרוטה(ות) יכול לחסוך באחזקה של קטנוע לעיר ואופנוע תיור לבין עירוני או לסוף השבוע...
בארץ לה-לה-לנד
מכיוון שבתחומי האכיפה של מדינת ישראל קשה (ובעיקר אסור) ליהנות מהיכולות הדינאמיות המהירות של הדוקאטי לקחנו את האופנועים לארץ לה-לה-לנד. כאן האספלט איכותי, הפניות מגוונות ובעיקר הכביש פנוי ומאפשר לפתוח את מלוא הגז (ולאורך זמן) ולהרגיש את המולטיסטרדה במיטיבו. בסיום קטע ישורת קצר ב- 230 קמ''ש, בלימה בעוצמה ועם פידבק מדויק, הטיה בפניה בנויה היטב, מבט רחוק ליציאה ופול גז שולח אותך כמו טיל החוצה, מוכן כבר לפנייה הבאה... ממש כמו אופנוע ספורטיבי במיטבו.
שעת רכיבה חזקה בכבישי לה-לה-לנד משכיחים מהרוכב את משחקי השבילים של הצהרים, אבל בסופה שוב מתעוררים מהחלום לכבישים הסואנים, לבורות ומהמורות ולשבילי צד שהמולטיסטרדה ממש לא מתרגש ומתאים עצמו למצב החדש של מזרח תיכון רגיל – עצבני ומאובק, בו רוכב הדוקאטי האדום (או הלבן) עדיין מתרגשים משני גלגלים ומנוע.
לנתוניםטכניים ותמונות נוספות עברו לדף 2 >>>
דוקאטי מולטיסטרדה 1200S Ducati Multistrada
מנוע
|
טווין – 2 צילנדרים, 4 שסתומים
|
הזנת דלק
|
הזרקת דלק מיצובישי וגופי מצערת מיקוני
|
הספק
|
150 כ''ס ב-9,250 סל''ד
|
מומנט
|
12 קג''מ ב-7,500 סל''ד
|
קדחXמהלך
|
67.9/106 מ''מ
|
יחס דחיסה
|
11.5:1
|
הילוכים
|
6
|
מתלה קדמי
|
הפוך אוהלינס בקוטר 48 מ''מ
|
מהלך מתלה
|
170 מ''מ
|
מתלה אחורי
|
זרוע אלומיניום חד צידית
|
מהלך מתלה
|
170 מ''מ
|
כיוון מתלים
|
שיכוך כיווץ/החזרה/עומס קפיץ, בשליטה אלקטרונית מהכידון על מחשב הדרך
|
צמיגים
|
קדמי: 120/70-17
אחורי: 190/55-17
|
בלם קדמי
|
שני דיסקים חצי צפים, 320 מ''מ, 4 בוכנות לקליפר
|
בלם אחורי
|
דיסק 245 מ''מ, קליפר כפול בוכנות
|
אלקטרוניקה
|
ABS, DES, DTC
|
מיכל דלק
|
20 ליטר
|
גובה מושב
|
850 מ''מ
|
מרווח גחון
|
200 מ''מ במצב המתלים הנמוך ביותר
|
זווית היגוי
|
25 מעלות
|
משקל
|
189 ק''ג
|
תגובות