שטח 4X4

ירדן - יומן המסע, חנוכה 2011

עוד מסע מגניב לירדן - שכנתו מממזרח.
ביקור בעקבה (אילת הירדנית), שעשועי חול וביקור במקומות הסטוריים בוואדי רם.
ארוחות ערב בשריות אוטנתיות ובעיקר מארחים שפשוט משוועים לארח אותנו והדבר בהחלט ניכר.
ולסיום פטרה והרי אדום.
חנוכה 2012 - אתר השטח בירדן.
הדריך : וייזל עדי

מאת: עדי וייזל

צלם: עדי וייזל

19/01/12

אחד המארחים במאהל הבדואי בעיר דייסה

הכניסה לירדן והביקור בעקבה

07:30, רוב החברה כבר מגיעים למסוף הגבול, חלקם כבר נכנסו לעמדות השונות והחלו בהליך הבירוקרטיה של המעבר לירדן. המרות כספים, בדיקה ואישור מעבר הרכב וכמובן חותמת על הדרכון. תדריך קצר ומתמצת על מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות במעבר הגבול הירדני, איך לנהוג - מה יש לעשות לבד ומה יש לתת לי ולמדריך הירדני לשבור את הראש. איך שלא מסתכלים על זה 10:00 בקירוב אנחנו כבר במרכז העיר עקבה. שם אפשר כבר להרגיש כמו במזרח ירושלים, הערבית, הלבוש, סגנון הבנייה במרכז העיר , ריח האוכל, העשן, המסעדות של המקומיים ובקיצור מזרח ירושלים אבל לא יכול להסביר איך ולמה - הרגשת הבטחון הרבה יותר גבוהה מאשר להסתובב אצלנו בעיר העתיקה - נשמע מוזר - זו הייתה ההרגשה שלי.בשולי עקבה נבנים בימים אלו כמויות בלתי מובנות של בתי מלון שלעניות דעתי ייאלצו את בתי המלון והרשתות להוריד מחירים כי אחרת התיירים פשוט יעדיפו את עקבה על פני אילת - הורדה שבוודאי תשפיע לטובה גם על המחירים של תיירות הפנים. אזרח ישראלי עובר לירדן בעלות של פחות מ- 200 שח שזה בטח זול יותר מהפרשי המחירים של בתי המלון בין ישראל לירדן ועל כן המחירים יירדו וזה רק עניין של זמן .

עקבה

הנסיעה לכיוון ואדי רם והשעשועים בשמורה

לאחר ארוחת בוקר טובה בעקבה, יצאנו למסע קניות קצר - קצת לחמים במאפייה המקומית, קצת נשנושים ( ואפלות, סוכריות, ממתקים של המקומיים, שתייה קרח וכמובן דברים ייחודיים לירדן ולמדינות ערב בכלל כמו כאפיות, בדים לריקודי בטן, רכישות מחנויות בסגנון עתיק ועוד) למרות שעקבה נחשבת ליקרה עדיין המחירים סבירים - האמת שאין הרבה מקומות בהם נגיע וניתן יהיה לרכוש דברים שכן פטרה הרבה יותר יקרה וכל שאר החנויות שנפגוש בואדי רם, ההיציע אינו כה גדול כמו בעקבה - אז בקיצור קצת בזבזנו כסף בעקבה ויצאנו לעבר הכביש הראשי שמוביל לעמאן. בדרך תדלוק ומייד חיתוך חד לעבר ואדי רם. מורידים אוויר מהצמיגים - הסבר על איך יש לנהוג בחולות ובעיקר איך אין לנהוג בחולות - איך לרדת דיונות גבוהות ושוב בעיקר איך לא לנהוג בזמן ירידה של דיונה ( כמו לחיצה חזקה על הבלם...) ועוד הסברים למען ביטחון הנוסעים ברכב והרכב עצמו.מכאן אנחנו בעיקר נהנים מהנוף המיוחד ביותר של ואדי רם, מהמרחבים האינסופיים של שמורת רם,ונוסעים כל העת מזרחה לעבר העיירה/כפר דייסה להתארגנות ללינה ולארוחת הערב.

ואדי רם

הכתובות העתיקות סמוך לעין לורנס

נסיעה בואדי רם, עלייה וירידה של דיונות גבוהות

לילה הראשון

השמש שוקעת השיירה מגיעה למאהל בכפר דייסה. מייד עם הגעתנו הופננו כל משפחה לאוהל שהוכן עבורה - המיטות מסודרת כמו לפני מסדר צבאי - שמיכות מקופלות, סדינים מתוחים הכריות מוצעות והכול טיפ טופ - על השולחן נרות לתאורה רומנטית, אבל שום דבר לא יסלק את הקור שאט אט משתלט עלינו. תוך דקות כל החברים מגיעים למאהל המרכזי - על השולחן ממתין קנקן מלא בתה בדואי משובח ורותח הישר מהמדורה שהדליקו עבורנו מבעוד מועד. אכן האש מחממת אך גם מסריחה את הבגדים אבל את מי זה מעניין.המארחים מביאים ספסל, הגיטרה המקומית - העוד עליה מנגן המארח מוציאה צלילים שבהתחלה נשמעים צורמים אך לאט לאט מבינים כי מדובר כאן בנגן מקצועי והצלילים מתאזנים עם הזמן.החברה סיימו את התה והמסיבה מתחילה.ריקודים,כפיים חיוכים ובדיחות רצות ברקע.המארח מזמין אותנו לראות איך הוא מכין את הכבש בתוך חבית שקבורה באדמה ומתחתיה גחלים לוחשות.את הריח קשה לתאר במילים אבל הטעם היה איך אומרים...חבל על הזמן. תוך דקות אנחנו כבר ישובים במטבח והאוכל מוגש.כבש,אורז, עופות,סלטים ועוד. לאחר עישון של נרגילה ועוד נגלה אחת של תה בדואי משובח נכנסו לישון מתכוננים לעוד יום של שטח.

האירוח הנפלא במהאהל הבדואי - כבש בגריל..פשוט תענוג

החגיגות בלילה ה-1 ותחילתו של היום השני למסע

היום השני

השכמה בסביבות 07:00, ארוחת בוקר מהירה ויחסית פשוטה - גבינות ביצים,שתייה חמה ובשעה 08:00 אנחנו ממשיכים לעבר ואדי רם.גם בדרך אנחנו לא מוותרים על שעשועי דיונות- מגיעים לשער הכניסה הפורמלית לשמורת ואדי רם, המדריך הירדני משלם עבור הקבוצה ואנו שועטים לעבר עין לורנס ( לורנס איש ערב) ומעיין נוסף שנמצאים בשטח השמורה.לקראת הצהרים מקבלים החלטה לחזור למאהל ולאכול שם את ארוחת הצהרים לא לפני שמודיעים למארחים כי אנחנו חוזרים בתנאי שיש כבש!! המארחים לא איכזבו וארוחה דומה לזו שהייתה בערב מוגשת לנו גם בצהרים ומייד לאחריה יוצאים לעבר איזור חרז'ה שלאחריו בתכנון לנסוע עם השקיעה לפטרה.לצערנו אחד הרכבים נתקע דבר שאילץ אותנו לעצור את היום השני למסע. יוסי ביטון מנסה לטפל ברכב אבל ניסיונות ההחייאה עלו בתוהו ונאלצנו לקבוע את.....סתם... גררנו את הרכב עם רצועות למאהל, המדריך הירדני קבע עם גרר מקומי שיעביר את הרכב לגבול ושימתין לנו למחרת בשעה 17:00 במסוף הגבול בעקבה ובמקביל השגנו למשפחה רכב חלופי .השמש כבר שקעה וכל השיירה עדיין במאהל. המארחים דואגים ללא הרף להזרים שתייה חמה ומוזיקה אותנטית מתנגנת ברקע, שוב נרגילות והכול כדי להנעים לנו את השהות וההמתנה לרכב החלופי. 18:00 הגיע הרכב ויצאנו בנסיעה מהירה לעבר הכפר 'ואדי מוסא' שבשטחו נמצאת העיר העתיקה פטרה. מתמקמים במלון ,כל משפחה מקבלת את חדרה ולאחר מקלחת חמה, התבשמות ולבוש של בגדים מכובדים, יורדים כולם לארוחת ערב בחדר האוכל של המלון. התכנון היה לשבת בלובי ולהעביר את הזמן בבדיחות וחוויות אבל החברים היו עייפים מיום עמוס ועלינו לישון עד למחרת ב 07:00 .

ביקור במקומות המיוחדים בתוך ואדי רם

הערבה הירדנית

היום השלישי

היום השלישי במסע החל בארוחת בוקר כמו שמלון יודע לתת ומשם סיור בפטרה לא לפני שקבענו מראש כי אחרי הסיור יינתן לקבוצה זמן לשופינג.החנויות מלאות בכל טוב, המחירים מעט גבוהים כיאה לעיר/עיירה/כפר תיירותי כמו פטרה - כוח השכנוע של הישראלי המצוי מתחיל להתעורר והמשא ומתן מתחיל מרגע הכניסה לחנות עוד לפני שבחרת מה אתה רוצה לקנות. לאחר השופינג התיישבנו לארוחת צהריים באחת המסעדות בכפר ומשם בנסיעה לעבר הערבה הירדנית דרך ואדי נמלה.באמצע הדרך ניתן לראות את ישראל באופק- הדרך היא לא אחרת מאשר דרך הבשמים הירדנית. לקראת הצהרים המאוחרות מגיעים לדיונות - מעט שעשועים ( הרוח הציקה מאוד) אוויר בגלגלים ויאללה לעקבה למסוף הגבול.הרכב התקוע המתין לנו כמתוכנן, גוררים את הרכב לצד הישראלי ומשם מזמינים גרר ישראלי שייקח את הרכב ליעדו.