דקאר 2012: תוצאות וסיכומים

אחרי 8300 ק''מ מפרכים הגיעו 249 כלי רכב - מתוך ה-443 שזינקו לפני כשבועיים - לקו הסיום של הראלי בעיר לימה, בירת פרו. לדברי משתתפים רבים, זה היה ככל הנראה מרוץ הדקאר הקשה ביותר שנערך עד כה בדרום אמריקה, במיוחד בחלקו השני. הסטייג'ים האחרונים, שבדרך כלל הם בין הקלים ביותר, היו הפעם קשים במיוחד וקבעו לא מעט את הדרוג הסופי.

הצוות הישראלי, רז היימן והלל סגל, הגיע להישג מדהים: מקום 26 בדרוג הכללי ומקום ראשון מבין הצוותים הפרטיים שאינם נתמכים על ידי יצרן. וזה עם רכב בבנייה עצמית, כשהנווט הוא גם המכונאי, עם סיוע ששואף לאפס. תארו לעצמכם לאיזה הישגים הם יכולים להגיע עם תקציב הולם וסיוע רציני (לדיווח על הצוות הישראלי).   

הקרב הענק בין שני רוכבי הראלי הטובים ביותר כיום, שניהם על כלים זהים מתוצרת ק.ט.מ, הסתיים בניצחונו של סיריל דפרה על מארק קומה. למרות שקומה רכב טוב יותר במרבית הזמן והשיג 5 ניצחונות בסטייג'ים לעומת 3 בלבד של דפרה, הוא נאלץ להסתפק במקום השני, אבל זה היה יכול בקלות להסתיים אחרת.

בסיומו של הסטייג' ה-12, כשהפודיום כבר נראה באופק, קומה הוביל בפער קטן על דפרה, שעמד על דקה וחצי בערך. אבל תקלות מכניות היו בעוכריו: הוא נאלץ להחליף (שוב) מנוע באופנועו, מהלך שעלה לו ב-45 דקות עונשין; ובעייה בתיבת ההילוכים מנעה ממנו לפתח מהירות בסטייג' ה-13, אותו סיים במקום ה-48 בלבד.

את המקום השלישי בדרוג הכללי תפש הלדר רודריגז הפורטוגלי שרכב על אופנוע מתוצרת ימאהה, במקום הרביעי ג'ורדי וילאדומס מספרד, ובחמישי סטפן סויטקו מסלובניה, שניהם על ק.ט.מ. כמו במרבית השנים האחרונות, ק.ט.מ שלטה בראלי ללא עוררין, ולא פחות מ-8 כלים שלה מככבים בעשירייה הראשונה.

אבל זכרו את שמו של חואן ברדה בורט מספרד, שרכב על הסקוורנה: את סטייג'ים 3 ו-4 סיים במקומות לא מחמיאים, 68 ו-73 בהתאמה, אבל בהמשך השתפר פלאים, את הסטייג' החמישי סיים במקום השלישי, את ה-10 ניצח, וב-12 הגיע במקום השני. בדרוג הכללי תפס את המקום ה-11, אבל בוודאי נשמע עליו רבות בעתיד.

הניצחון של דפרה מוכיח שוב את היכולות יוצאות הדופן של הרוכבים המובילים. בכל 33 שנותיו של הדקאר, 11 רוכבים בלבד גרפו את כל המקומות הראשונים. רק שניים מתוכם זכו רק פעם אחת: ז'יל לאליי ב-1989 ונאני רומה ב-2004. כל השאר זכו בשני ניצחונות ויותר, כשפטרהנסל מוביל עם 6 ניצחונות, סיריל נבו עם 5, אדי אוריולי עם 4, כמו גם דפרה. סביר להניח שאם ריצ'רד סיינט ופבריציו מאוני לא היו נהרגים בתאונות, מספר המנצחים בקטגוריה הזו היה קטן עוד יותר.

בקטגוריה הזו היתה שליטה מוחלטת של רוכבים מדרום אמריקה, כולם על כלים של ימאהה: אלסנדרו פטרונלי הארגנטינאי, מנצח השנה שעברה,  תפש את המקום הראשון בדרוג הכללי אחרי הסטייג' ה-7, ולא שמט אותו עד הסיום. לידו על הפודיום ניצב אחיו, מרקוס, ואת המקום השלישי תפס תומאס מאפיי, גם הוא מארגנטינה, שנתן לאחים פטרונלי פייט רציני. מאפיי זכה ב-4 סטייג'ים, כל אחד מהפטרונלים ב-3.

במקום הרביעי סיים איגנציו קאסל מצ'ילה, ובחמישי סרג'יו לה-פונטה מאורוגוואי. את המקום התשיעי (מתוך 12 הטרקטורונים שסיימו...) תפסה קמליה ליפרוטי הבלתי נלאית, אחת הנשים הבודדות שלקחו חלק בדקאר השנה. זהו שיפור קטן לעומת המקום ה-10 אליו הגיעה בשנה שעברה.

היו כאלה שהתלוננו על התנהגות לא ספורטיבית מצדו, על כך שפגע באופנוען בעת מעבר מכשול מים או שמנע מרובי גורדון לעקוף אותו, אמרו שמנהלי הראלי רצו השנה מנצחים מצרפת, אמרו בוודאי עוד דברים – אבל אי אפשר שלא להרים את הכובע בפניו: ניצחון רביעי במכוניות, עשרה ניצחונות בסך הכל אם מחשבים גם את קריירת האופנועים שלו. כן, סטפן פטרהנסל עשה זאת שוב, כשהוא מוביל את עדת מכוניות המיני של קבוצת X-raid לחמישה מקומות בתוך העשירייה הפותחת, עם נאני רומה במקום השני וליאוניד נוביצקי ברביעי!

למרות שהיתה ציפייה מראש שאחד מנהגי קבוצת X-raid יהיה המנצח, רובי גורדון ונאסר אל-עטייה עשו לפטרהנסל וחבורתו חיים קשים. בזמן שההאמרים שלהם היו תקינים, אי אפשר היה להשיג אותם. אבל תקלות מכניות חוזרות ונשנות אילצו את אל-עטייה לפרוש בסטייג' התשיעי, וגורדון תפש בסיום רק את המקום החמישי, בפיגור של למעלה משעתיים אחרי המנצח.

את המקום השלישי תפס ג'יניאל דה-ויליה, עם טנדר טויוטה היילקס. זהו הישג מצוין לנהג הדרום-אפריקאי, שהרכב שלו תוכנן ונבנה זמן קצר יחסית לפני הראלי, מה שלא השאיר לו מרווח נאות לבדוק אותו ולהתאמן עליו. למרות זאת, ההיילקס חצה את הראלי בצורה מרשימה, כמעט ללא תקלות, והעתיד שלו נראה מבטיח.

25 שנה אחרי שאביו זכה בדקאר, שיחזר ג'ררד דה-רוי את ההצלחה והגיע למקום הראשון עם משאית האיווקו שלו. דה-רוי ''הרוויח'' מכך שמתחרהו העיקרי, אלס לופריאז, נאלץ לפרוש בסטייג' ה-9 לאחר שמשאיתו התהפכה בעת שנהג המשנה שלו נרדם על ההגה, ומכך שהנהג הבכיר בקבוצת קאמאז, אדוארד ניקולייב, הורחק אחרי הסטייג' ה-4 בשל מה שהוגדר כ''התנהגות בלתי ספורטיבית''.

זה השאיר את המקום השני פתוח עבור חברו לקבוצה של דה-רוי, האנס סטייסי, ומשאית נוספת של הקבוצה, נהוגה בידי מיקי ביאסון, הגיעה למקום השישי. את המקומות 3-5 תפסו משאיות קאמאז, נהוגות בידי ארתור ארדוויצ'וס, אנדריי קרגינוב ואילגיזר מרדיב.

דפרה וקומה הוכיחו שוב שהם ליגה בפני עצמם, והם לא יקרו דברים בלתי צפויים סביר להניח שאחד מהם ינצח את הדקאר של השנה הבאה. דפרה ישאף לנצחון נוסף, כדי להתקרב לשיא הניצחונות של פטרהנסל; קומה אמר בסיום הראלי, כי על פי ה''נדנדה'' המתנהלת ביניהם, הוא בטוח שינצח בשנה הבאה. 

גם בטרקטורונים יש שליטה דו-ראשית, של האחים פטרונלי, עם הבלחות מצידו של מאפיי. המנצח הבא יבוא ככל הנראה מהשלישייה הזו.

במכוניות – אם קבוצת X-raid תמשיך להראות מחויבות כה עמוקה לראלי, גם המנצח של השנה הבאה יבוא משורותיה. קבוצת אימפריאל טויוטה, עם דה-ויליה, עשויה להתפתח ולהוות יריב הולם ועיקש. ובל נשכח את גורדון, שבוודאי יחזור במשנה זעם לנסות ולהשיג את הכתר לפחות פעם אחת, כנראה בלי אל-עטייה לצידו.       

לאחר כמעט עשור של שליטה בדקאר, בקבוצת קאמאז יאלצו לעשות חושבים לקראת השנה הבאה. הפרישה של צ'אגין וקבירוב השאירה כנראה חלל ריק גדול מדי, שהנהגים הנוכחיים של הקבוצה התקשו למלא. דה-רוי הנחוש, בוודאי ייתן להם קרב רציני גם בראלי הבא.