רכב השטח שאף פעם לא יהיה לנו – טויוטה מגה קרוזר

הופעתו של ההאמר האזרחי בתחילת שנות ה-90 היוותה ככל הנראה אתגר עבור כמה יצרניות רכב, שלא ניסו לייצר כלי שיעלה על ההאמר – אלא פשוט לחקות אותו. אחת מהן היתה טויוטה, שבשנת 1995 החלה לייצר את המגה קרוזרMega Cruiser) ), רכב שטח מגודל שהדמיון שלו להאמר היה לא רק חיצוני. גם המערכות המכניות היו דומות להדהים: מנוע דיזל, תיבת הילוכים אוטומטית, הנעה קבועה לכל הגלגלים, מתלה נפרד לכל גלגל, סרנים פורטליים, בלמי דיסק שישבו בצמוד לדיפרנציאלים – הכל חיקוי כמעט אחד לאחד של ההאמר.

השינויים למראית עין היו מינוריים: למגה קרוזר היו נעילות מובנות בכל הדיפרנציאלים (אמצעי, אחורי וקדמי) והיה לו היגוי בכל ארבעת הגלגלים לטובת רדיוס סיבוב קטן (פחות משישה מטר). אבל ההבדלים היו עמוקים יותר: המגה קרוזר – למרות שיועד בעיקר לשימוש צבאי ולכוחות הצלה ובטחון – היה הרבה יותר מרוכך מההאמר, לא בהיבט של היכולות הטכניות אלא בהיבט של השימוש היומיומי.    

בדומה להאמר, גם המגה קרוזר היה גדול, מאוד אפילו: אורך של כחמישה מטר, רוחב של למעלה משני מטר ומשקל קרוב לארבעה טון. מנוע הדיזל היה בעל ארבע בוכנות, עם ארבעה שסתומים בכל אחת, בנפח 4.1 ליטר. המנוע הזה אמנם הפיק כ-150 כ''ס אבל הוא יועד לספק בעיקר מומנט, הרבה מומנט (כ-40 קג''מ), מסל''ד נמוך. בתיבת ההילוכים היו ארבע מהירויות, כשההילוך השלישי הוא הישיר והרביעי אוברדרייב. תיבת העברה עם הילוך כוח השלימה את החבילה. ההאצה הקלאסית, של 0-60 מייל, הושלמה תוך כ-20 שניות.

כאמור, המתלים היו נפרדים, עם עצמות עצה כפולות לכל גלגל. הסרנים הפורטליים (בהם גל ההנעה אינו מגיע כמקובל למרכז הגלגל אלא גבוה יותר ממנו והכוח מועבר דרך מערכת נוספת של גלגלי שיניים) איפשרו מרווח גחון מכובד של 42 ס''מ עם צמיג 37 אינץ', מבלי להגביה כמעט את מרכז הכובד של הרכב. זוויות הגישה והנטישה, 49 ו-45 מעלות בהתאמה, היו מכובדות. ההיגוי האחורי היפנה את הגלגלים האחוריים בכיוון ההפוך לקדמיים, אבל רק במחצית המהלך שלהם (בסרטון שבסוף הכתבה רואים בדיוק כיצד זה פעל).

היו שני דגמים עיקריים: BXD10 – הצבאי; ו-BXD20- האזרחי. מבחינה מכנית אלו היו דגמים תאומים, השינויים היו בעיקר בתצורות המרכב. לשימוש צבאי היו דגמים עם כיסוי ברזנט, עם ספלים אורכיים מאחור, היו דגמי משא וגם כאלה להתקנות של מערכות שונות, כמו משגרי טילים וכו'. לדגם האזרחי היתה תצורת מרכב אחת בלבד: תא מתכתי סגור עם חמש דלתות. כמו בהאמר, גם במגה קרוזר השימוש בסרנים הפורטליים יצר תיבה גבוהה במרכז תא הנוסעים (המכסה את מערכת העברת הכוח). בהאמר, בשל כך, הסתפקו בהתקנת ארבעה מושבים בלבד, במגה קרוזר האזרחי הצליחו להתקין שישה, ארבעה מהם בשורה האחורית המוגבהת.     

המגה קרוזר יוצר רק עבור השוק המקומי ביפאן, עם הגה ימני בלבד. הדגם האזרחי נמכר בכמויות קטנות מאוד, במחיר שעמד אז על כ-85 אלף דולר (כלים משומשים במצב טוב נמכרים היום באזור ה-200 אלף דולר...). למרות שיוצר במשך תקופה קצרה מאוד (1995-2002) בשל חוסר הצלחה מסחרית, הרבה מהטכנולוגיות שפותחו עבורו מצאו אחר כך את דרכן לרכבי השטח הקונבנציונלים יותר של טויוטה, ואנחנו נהנים מהפירות הללו עד היום.