מסע הדגל של אתר השטח הישראלי - פסח 2012 יצא לדרך.
חבורה נפלאה!! של ג'יפאים על בני משפחותיהם נטלו חלק במסע שעליו ניתן לומר - כמה ארוך ככה מהנה.
הדריך : וייזל עדי
היום הראשון למסע- הרכבים עמוסים לעייפה, קבענו מוקדם בכניסה לאתר הבניאס בכביש המוביל להר החרמון.מי שלא ישן באיזור מגיע אחרי נסיעה ארוכה של מספר שעות וכבר אחרי כמה דקות של תדרוך נכנסים לשטח. מעלינו מתנוסס לו החרמון ובו ניתן להבחין בקלות בשאריות השלג שעוד לא הספיק להגיע לנחלים שמתחתיו ולהפוך לזרימה שוצפת. מיד נכנסים לשטח, מתחתינו קיבוצי הצפון, שניר, כפר סאלד, שמיר, גונן והנה אנחנו כבר בעמק החולה וצמודים לנהר הירדן. חציית גשר הפקק, נסיעה מהנה לאורך נהר הירדן - ציר הירדן ההררי - עצירה להתרעננות בגשר כפר הנשיא ולפני שהספקנו להתרגל לנוף ההררי ומולנו הכנרת. נסיעה לכיוון עילבון( בקעת בית נטופה ), נסיעה וחילוצים לאורך המוביל הארצי . ממשיכים למושבי עמק יזרעאל בואך יער הזורע לקראת מנוחה של יום עמוס .
היום השני למסע נפתח בהשכמה בשעה 06:30, קפה מהיר, קיפול המחנה, תדרוך מהיר, מעבר על ציר המסלול במפה ויאללה ברכבים. המסלול של היום השני יוצא מיער הזורע , דרך יער עין השופט ועד להר חורשן כאשר בדרך נקודות תצפית מהממות. חציית נחל דליה גורמת לאחד מרכבי השיירה להיתקע עקב כניסת מים למנוע - כל מי שקצת מבין עניין מתחיל בתיקון מהיר כאשר לבסוף מוחלט לארגן רכב חלופי. הרכב התקוע פורש והג'יפאים שבו פוגשים אותנו אחרי מספר שעות ביער בן שמן. ארוחת צהריים טובה ביער בן שמן ודרך עמק איילון מתחילים לנוע דרום-מזרח לכיוון יער המלאכים
היום השלישי זה היום שבו מרגישים את ההבדל בין האזורים. מיומיים מלאים בצמחייה ירוקה ומים זורמים, אנחנו אט אט מגיעים לאזורים צחיחים יותר והצבע הצהוב לאט לאט מתחיל להשתלט על הנוף. בבוקרו של היום השלישי נאלצתי לפרוש למספר שעות בכדי לתקן משהו ברכב ואוהד החליף אותי עד שהגיעה השיירה לערד להצטיידות - וזו הזדמנות נוספת להודות לו ולמשפחתו על כך. מאחר וציר הנסיעה היה ידוע לי אז השיירה בילתה את חלקו הראשון של היום השלישי בנסיעה דרך אזור לכיש ( מערות פעמון למיניהם ), יער דבריה, יהר להבים, יער סנסנה, נסיעה צמוד ליישוב מיתר בואך יער יתיר ועצירה בבית היערן למנוחה קלה. משם דרך הנוף המדהים של הרי עירא עד לכביש המוביל לערד שם , כאמור, פגשתי את השיירה. לאחר קניות באחד מהסופרים בערד, ירדנו בציר הגז לכיוון נחל חימר משם טעמנו קצת אתגרי בטיפוס מהיר של מעלה הר קומות . השמש כבר שקעה והיה ברור כי יש להגיע לחניון לילה מהר ככל שניתן.את מעלה עזגד שאיתו ירדנו למישור עמיעז כבר ירדנו בחושך מוחלט ואורות שכנתנו ממזרח וכן מפעלי הערבה היו הדבר היחיד שניתן היה לראות באופק.בתחתית מעלה עזגד המתין הפקח האחראי על האזור ונזף בנו על נסיעה בשטח שמורה בחשיכה. רחו פרצים במישור עמיעז העיפה מספר אוהלים לא מאובטחים אך ההתארגנות הייתה מהירה - בשר על האש ויאללה לישון .
היום הרביעי למסע מוקדש לאוהבי הנהיגה האתגרית/טכנית.. עזבנו את מישור עמיעז לרגלי הר סדום, נסענו מעט מזרחה לעבר נאות הכיכר להתרעננות קלילה במעיין האהבה או בשמו החדש מאוד ' עין פלוטית ' משם נכנסנו לנח אמציהו בנסיעה מהירה דרומה עד עין חצבה ומשם בנסיעה קצרה על הכביש עד הכניסה לדרך הבשמים. דרך הבשמים הנבטית שהובילה מדרומו של חצי האי ערב אל חופי הים התיכון הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות והידועות ביותר בעת העתיקה. הדרך הובילה מאזור הגידול של עצי הלבונה בואדיות אזור זופאר, כיום בעומאן, לאורך חופיו של ים סוף, ועד לפטרה בירת הנבטים. מכאן התפצלה הדרך לשני נתיבים - האחד הוביל צפונה לדמשק, והאחר חצה את הנגב עד לנמלי הים התיכון, ובייחוד לעבר נמל עזה. אורכה הכולל של הדרך הגיע לכ-2,000 קמ. מנמלים אלה נשלחה הסחורה בדרך הים לנמלי אירופה וצפון אפריקה. בזמנו נעו בדרך בגמלים, ואנו עושים את הדרך בגיפים ושועטים לעבר מעלה עשוש - עלייה אתגרית הדורשת ניסיון נהיגה, הרבה ריכוז והרבה נחישות.כך, לאחר הסבר קצר עלו אחד אחד את המעלה ללא כל תקלה או חילוץ/גרירה או כל עזרה אחרת - גם אלו חסרי הנעילות וכל שאר התחכומים הקיימים ברכבים המשודרגים.המשך נסיעה דרך נחל ברק עד לפתחו של נחל פארן ושם, במקום המוכר לכולם כבאר אשלים - העברנו את הלילה האחרון של המסע.
אחחח.. יש שיגידו סוף סוף ויש שיגידו חבל שנגמר אך עם עובדות לא מתווכחים - בוקרו של היום האחרון למסע החל במקלחת טובה בבאר אשלים - משם ביקור מהנה ביותר בקניון עדה ולאחריו נסיעה לאורך ציר הפלמ'ח וביקור במגרש הגרוטאות ובו שרידי מטוסים וטנקים - שטחי האש של צה'ל בימים כתיקונם. טיפוס מהיר לעבר ראש הר צניפים, ירידה מהנה עם נוף מדהים אף יותר לתחתיתו של הנחל ונסיעה בשטחי שמורת הנחלים הגדולים כאשר מסביבנו רצים וחלקם מסתתרים להם קבוצות קבוצות של צבאים - תענוג לעיניים. מהר מאוד הגענו לבקעת עובדה ומשם דרך מעלה סיירים ירדנו לערבה עד שהגענו לאילת...עמדנו במשימה!!!
תודה רבה לכל מי שנטל חלק במסע המיוחד הזה. כפי שאמרתי לכם בתחילת המסע, הובלה של מסע כמו 'חוצה ישראל ' אינה מלאכה קלה אך בעזרת כל אחד ואחד מכם ובתוספת לסבלנות והסובלנות של משתתפי המסע, בהחלט הוקל עליי. להתראות במסעות הבאים
0 תגובות
תגובות