טרקטורון קאן-אם Can Am אאוטלנדר 1000 XT – מבחן דרכים

 

רקע משפחתי

 

פעם, מזמן, עוד לפני שאימת 'באג אלפיים' נחתה על בית ישראל, טרקטורונים היו להיט חם בשבילי ישראל. כל חובב טבע ו/או אקשן חידש קשרים ישנים עם בני דודים רחוקים ממושב וקיבוץ וקנה לעצמו טרקטורון לתפארת. כלים כמו EX300 או וואריור 350 כיכבו בחלומותיהם של בני נוער, בעוד הגרסה הכידונאית למכונית אמריקאית היתה הפולאריסים רכי המתלים, עם מנועים דו-פעימתיים ''אימתניים'' שסיפקו כמעט 40 כ''ס, ונחשבו למפלצות ביצועים שדורשות יד חזקה וזרוע נטויה כדי לשלוט בהן כראוי.
מאז זרמו הרבה מים בירקון (טוב, לא ממש הרבה, וזה גם לא בדיוק מים, אבל הבנתם את הכוונה) ותחום הטרקטורונים נסחף למלחמת חימוש שלא היתה מביישת את ''מלחמת הכוכבים'' של רייגן, עם הספקים שהלכו וטיפסו משנה לשנה. שיאן ההספק הנוכחי הוא האאוטלנדר 1000 של קאן-אם, שמציע לא פחות מ-82 כ''ס – יותר מג'פ''ס צה''לי (ההוא שסחב בשטח לוחמים ציוד לשבוע משגר טאו ותחמושת), רק כדי לשים דברים בפרופורציה.

 

הוא מדיח מהפסגה את משפחת ה-800R של קאן-אם, שסיפקה ''רק'' 71 כוחות סוס, ומיישר קו מבחינת הנפח עם הארטיקאט שהחזיק בשיא עד עתה. כל הסוסים הללו יושבים בתוך שלדה שתוכננה לגמרי מחדש, עם מבנה זרועות עוקבות מאחור, ושוקל יותר משליש טון – לפני דלק, מים, שמן או רוכב. למי שלא בקיא במשפחות הטרקטורונים השונות של קאן-אם נזכיר כי האאוטלנדר שייך למעמד הפועלים – טרקטורונים כפולי הנעה שנועדו לקחת ציידים/חקלאים/דייגים/סיירים עמוק לתוך השטח בנוחות ותוך יכולת לשאת מטען רב. יש להם גם גרסאות מוארכות וכפולות מושבים למי שלא אוהב לטייל לבד.
לארץ אמור להצטרף גם הרנגייד, האח השובב יותר במשפחה, עם מכאניקה דומה, משקל מעט קל יותר (אבל עדיין לא בדיוק נמוך), מתלים קשיחים יותר ועם פחות סבלים.
אנחנו קיבלנו למבחן את גרסת ה-XT המאובזרת יותר של האאוטלנדר, שמקבלת כננת מקורית (עם כח משיכה מוצהר של 3000 ליברות – די והותר לשליפת הטרקטורון מכל צרה, וכמו שגילינו במהלך המבחן – מספיקה גם כדי לחילוץ ג'יפים מתקיעות קלות), סבלים עם מערכת חיבור אביזרים יעודית בשם LinQ, חישוקים אחרים ועוד זוטות. אבל המכאניקה והמתלים זהים.
אז אחרי כל ההקדמות, נחבוש ברשותכם את הקסדה, נהדק את חגורת הכליות – ולדרך.

 

 

מחפש דרך בחולות

 

אנחנו מתחילים את היום בדיונות. אולי תוואי השטח בו יתרון הטרקטורון על כלי תחבורה אחרים הוא המוחלט ביותר. אומנם מדובר בטרקטורון כבד יחסית, אבל הוא עדיין שוקל בערך חמישית מג'יפ ממוצע ומפזר את משקלו על הרבה חול בעזרת צמיגים בלחץ נמוך. עכשיו תוסיפו לחבילה מנוע חזק, הנעה כפולה ותיבה רציפה ותבינו מדוע צריך ממש להתכוון לזה כדי לתקוע את האאוטלנדר בחול. ולמרות האמור לעיל, זה לא הטרקטורון האידיאלי לשעשועי דיונות, כשהסיבה העיקרית היא מתלים רכים שמעצימים עוד יותר את תחושת המשקל והגודל.
המנוע אומנם חזק מספיק כדי להניף את החרטום בהינף אגודל – גם בזכות גאומטרית שלדה שנועדה להגביר את  ה''סקוואט'', אותה רכינה אחורה בזמן תאוצה, במטרה להגביר את אחיזת הגלגלים האחוריים – אבל התגובה לפקודות המצערת רכה יחסית, ודורשת זמן למידה כדי לתזמן את פקודת המצערת מספיק מראש כדי להתמודד עם באמפים וחריצים. ואל תנסו אפילו להצחיק את המפלץ עם העברות משקל – לא רק שמדובר פה במתמטיקה פשוטה של יחסי משקל, אלא שהוא גם רחב מאוד, והיתלות על צידו דורשת שילוב של גמישות של בלרינה סובייטית עם שרירים של ג'ודוקא מצטיין. לצערי, אני לוקה בחסר לפחות באחד התחומים... עדיף להשאיר את הישבן על המושב הנוח, ולוותר מראש על תמרונים הדוקים.
הרוכב גם ימצא את עצמו בדילמה קיומית חמורה – מצד אחד במצב הנעה כפולה קשה יותר להשתעשע עם הזנב, אך מהצד השני, כאשר כל הכח עובר אחורה ההיגוי מאבד מהחלטיותו ובמקרים מסוימים – בעיקר בתאוצה ממהירות נמוכה – נראה כאילו הטרקטורון לא ממש לוקח ברצינות את הפקודות המגיעות מהכידון. תופעה שנתקל בה גם על מצע מוצק יותר בהמשך.

 

 

בשבילים

 

אחרי שגמרתי להשפריץ חול לשביעות רצונו של ד''ר פדר, הפנינו אף צפונה לעבר שבילים פתוחים יותר. בטריטוריה הזו המנוע מבהיר כי למרות אמרתו המפורסמת של ד''ר אבוחצירא, בהחלט יש דבר כזה ''יותר מדי כח''. פול-גז בישורת הראשונה מתבררת כחוויה מטשטשת חושים ובלתי נגמרת, כשהטרקטורון דוחס אל אחורי גולגלתי את כל הקלישאות הנבובות בסגנון ''מאיץ כמו ג'מבו בהמראה'', ''מועך אישונים'', ''מותח מרפקים'' וכן הלאה וכן הלאה. וזה פשוט לא נגמר, לא מבחינתו בכל אופן, והשאלה היא רק כמה מטומטם אתה מוכן להיות על שביל לא מוכר עם לא מעט צמתים וראות מוגבלת... איפה ימי התום שבהם בוחנים מסוקסים התפעמו מטרקטורונים שנגעו במאה קמ''ש? כאן 100 הוא סתם עוד מספר מעורבל בספידומטר הדיגיטאלי, שנדמה שמסתחרר לו בלי שליטה או סוף. תגידו שמהירות ותאוצות בקו ישר זה פרימיטיבי – ואני אסכים. אבל פאק-איט, זה כיף...
למרבה הצער, השלדה לא ממש מבינה מה רוצים ממנה במהירויות הללו. אומנם כל זמן שהשביל מפולס פחות או יותר היא תשמור על יציבות ראויה, בעוד ההיגוי מוגבר הכח (ברכה אמיתית בקטעים צפופים, אגב) מסנן היטב את המכות שמנסה לשדר השטח דרך הכידון והמתלים דואגים לנסיעה חלקה באופן מפתיע, אך גלים בשביל או שיבושים גדולים יגרמו למתלים להרים ידיים, להסגר ולחבוט, ואם לא תבינו את הרמז ותורידו את הקצב, גם יסיטו את הענק מדרך הישר. יש אומנם אפשרות לשנות את עומס הקפיץ מאחור, מה שאמור לשפר מעט את המצב, אך מה שבאמת צריך כאן אלו בולמים מתכווננים, שיאפשרו לרוכב לבחור בין רכות מפנקת בטיול רגוע לבין ריסון מהודק יותר כשרוצים להעלות את הקצב. גם כאן, אגב, תגובת המצערת הרכה מפריעה לשלוט באאוטלנדר בעזרת הגז, ועל חוסר התוחלת שבניסיון להשתמש בהעברות משקל או משיכות כידון כבר דיברנו.

 

 

הסוד להנאה

 

הסוד הוא להוריד קצת את הקצב, להיזכר שזה ממש לא טרקטורון ספורט, למרות ההספק, ופשוט לתת לו לקחת אתכם לאן שרק תרצו בקצב זריז, גם אם לא תחרותי. בעזרתן האדיבה של כמה טעויות ניווט (זה לא אני! מישהו פשוט התעלל בכל תוואי השטח שפעם הייתי חורש הלוך ושוב בשבתות) יצא לנו לבדוק לעומק את יכולות ה-go anywhere של האאוטלנדר, ויצאנו משוכנעים כי אלו באמת כמעט ואינן מוגבלות. רק שלבו את ההנעה הכפולה, כוונו את הכידון ופמפמו לכם ברוגע דרך כמעט כל תוואי שטח שתבחרו. למען האמת, אחרי כמה דקות דיגמון בהן עלינו שוב ושוב מתוך ערוץ נחל אל הגדה הבוצית והתלולה, גיליתי כי האאוטלנדר ביצע זאת בכזו קלות מזלזלת כשהוא בכלל במצב הנעה אחורית... בקטעי עבירות, אגב, דווקא כן כדאי לשים לב למיקום הגוף – אם המאסה הזו תחליט שהיא הגיעה לגבול ההטייה שלה, יהיה לכם קשה מאוד לשנות את דעתה.

 

 

את מי מעניין ''צריך''?

 

האאוטלנדר לא צריך מנוע אלף סמ''ק או 82 כ''ס. למען האמת, גם ה-71 שהיו לו לפני כן הם די והותר, ואפשר בקלות להסתפק ב-60 כ''ס שמציעה גרסת ה-650. אבל לעזאזל עם ''צריך''. זו מילה משעממת ששמורה לכל אלו שמטיפים לנו שלא ''צריך'' אופנוע ליטר, שלא ''צריך'' מכוניות עם יותר מ-1600 סמ''ק וגיר אוטומטי ושלא ''צריך'' סטייק סינטה (כן, אני איש של סינטה. יש לכם בעיה עם זה?) במשקל חצי קילו. הטרקטורון הזה מיועד לאנשים שהמילה ''צריך'' לא מעניינת אותם. אלו שמוכנים, בשביל הרגעים המועטים הללו בחיים שבהם השביל נפתח לפניך מפולס וארוך, לשלם את השקלים הנוספים בקניה ואת צריכת הדלק הגבוהה יותר ביום יום. בשבילם – בשבילנו – ה''וווו-הי!'' שנמלט מבלי משים מהגרון כשהרוח מטשטשת את הראיה והשרירים נאבקים לשמור אותך זקוף, שווה את זה. 

 

ההתרשמות של עופר אוגש מרכיבה על האאוטלנדר 1000:

 

קאן-אם אאוטלנדר Can-Am Outlander 1000 XT

 

 

טיול בבקעת הירדן (קישור) על הקאן-אם אאוטלנדר 1000 החדש מאפשר לי לכתוב על המנוע החדש שבחים רבים ולהמתין בציפייה לרנגייד 1000 החדש.
יחידת הכוח של האאוטלנדר 1000 עוצמתי ומדהימה. 82 כוחות סוס יחד עם הוארייטור האיכותי של קאן אם מספקים שפע של כוח, זמין ומדויק. מהיכרות טובה עם מנוע ה-800 שמספק ''רק'' 71 כוחות סוס, התוספת של 11 כ''ס מורגשת. הכוח של המנוע ''יורד'' לקרקע בצורה רציפה שמקנה המון בטחון לרוכב. עם זאת רוכב שלא מכיר טוב את העוצמה של הטרקטורונים הכבדים והחזקים הללו יכול לטעות ולסכן עצמו.

 

 

בחוץ כבש בפנים זאב

 

 

האאוטלנדר מפנק ורך, לשבת עליו זה כמו כורסא. אך הרכות היא גם בעוכריו. האאוטלנדר הוא לא כלי ספורטיבי. הוא רך מידי לטעמי והדבר מורגש בפניות חדות בזמן של רכיבה מהירה ובתקול מכשולים במהירות גבוהה. המתלים הרכבים נפתחים ונסגרים מהר מידי. בפניות הדבר מורגש שהאאולטנדר מתרומם ומקשה על שמירת קו פנייה מדויק. ובתיקול מכשולים הגחון (הממוגן) נחבט בקרקע בזמן רכיבה מהירה או קפיצה מעל הסלעים.

 

 

אאוטלנדר או רנגייד

 

 

האאולטנדר 1000 מתאים למי שאוהב רכות וטיולים רגועים כאשר בין רגליו טורבינת כוח שתספק לו עוצמה מדויקת (דורש ניסיון על הגז) בכל רגע. אני באופן אישי מעדיף את משפחת הרנגייד ומחכה לרנגייד 1000 - קשוח, קשה ועם יחידת הנעה (מנוע ווארייטור זהים לאאוטלנדר) שמאפשר ביצועים מכסימאליים בכל תא שטח.

 

אאוטלנדר 1000 – נתונים טכניים

 

מנוע
מנוע 976 סמ''ק, 2 ציל'
תזמון גל זיזים עילי, 8 שס'
הספק 82 כ''ס מרכב
הנעה כפולה או אחורית
הילוכים אוטו', רציפה
מתלה ק'/א' עצמות עצה, זרוע נגררת
בלמים ק'/א' דיסקים/דיסק בודד
צמיג אחורי 26x10x12
צמיג קדמי 26x8x12 מידות
בסיס גלגלים 129.5 ס''מ
אxרxג 218x116x112 ס''מ
משקל 331 ק''ג מחיר
מחיר 88,000 ש''ח
אחריות 24 חודשים