קשיים בצמרת

שתי חברות בריטיות המייצרות רכבי יוקרה, בנטלי ואסטון מרטין, שהודיעו על כוונותיהן להתחיל ולייצר רכבי שטח מתקשות להשלים את המשימה. שתי החברות כבר שיגרו ''בלוני ניסוי'' לתערוכות הרכב בג'נבה בדמות רכבי קונספט, אסטון מרטין עם הלגונדה שהוצג כבר ב-2009 ובנטלי עם ה-EXP 9 F בשנה זו. שני הדגמים זכו לקבלת פנים צוננת ביותר, עיקר הביקורת התמקדה בצד העיצובי והבנטלי אפילו תואר באחד העיתונים ''כהכלאה בין ריינג' רובר למונית לונדונית''...

אבל הביקורת לא שמה קץ לתוכניות והשבוע התבשרנו כי אסטון מרטין חתמה הסכם שיתוף פעולה עם דיימלר-בנץ, לפיו פלטפורמת ה-GL של מרצדס תשמש כבסיס ל-SUV הבריטי, וזה כולל גם את מערכות ההנעה והמנועים. אסטון מרטין מתכוונת להציע מנועים מתוצרתה, V-12 בנפח 6.0 ליטר, רק בגרסאות היוקרתיות ביותר.

מהבחינה המכנית בבנטלי יכולים להיות רגועים יותר, כי הם מסתמכים על מכללים של חברת האם, פולקסוואגן, בעיקר על הפלטפורמה של האודי Q7. כעת רק נותר להם לעבוד על העיצוב, כי מחברה בסדר גודל כזה מצפים ליצירת מופת, לא פחות.

הצד המעניין בסיפור הוא ששתי החברות, בריטיות כאמור, הוציאו בעבר דגמים מדהימים מבחינה עיצובית. אסטון מרטין עשתה זאת בין היתר עם סדרת ה-DB שנקראה על שמו של דיוויד בראון – כן, ההוא מהטרקטורים – שהיה הבעלים של החברה במשך שנים רבות וגם מחלקת העיצוב של בנטלי ידעה תקופות יפות יותר.

כרגע עוד אין תאריכים, אפילו משוערים, להשקה של שני הדגמים, אבל החברות נמצאות במרוץ מי מהן תצא לשוק ראשונה עם רכב שטח – כי הן יתחרו ישירות על אותו פלח שוק, שהתחרות בו הולכת וגוברת (מישהו אמר למבורגיני?) למרות המחירים הגבוהים עד טירוף של כלי הרכב בסיגמנט הזה. בבנטלי אפילו שוקלים כניסה לראלי דקאר, כאמצעי לקידום המכיורת של ה-SUV שעוד לא נולד.