ג'נרל מוטורס החליטה שלא לפתח יותר רכבי שטח וטנדרים היברידיים אלא מנועים חסכוניים.
במשך שנים רבות מחיר הדלק לא היווה פקטור בתרבות המוטורית בארה''ב. במחיר שנע סביב הדולר לגלון, האמריקאים מלאו מיכלי דלק ללא כל חשבון וגמאו מרחקים עצומים. התמונה הזו השתנתה כליל בשנים האחרונות ועכשיו, כשהמחיר עומד על דולר לליטר בערך, גם שם מחפשים פתרונות חסכוניים. מצב זה, יחד עם ההייפ הירוק, הביאו בין השאר לפריחתם של כלי רכב היברדיים, כמו הטויוטה פריוס.
משום כך, היה מפתיע לקרוא השבוע באתר gas2.org שבג'נרל מוטורס הוחלט שלא לפתח יותר רכבי שטח וטנדרים היברידיים. כרגע כולל ההיצע ההיברידי של ג'י.אם את הקאדילק אסקלייד, את השברולט סילברדו וטאהו ואת מקביליהם הנושאים את השם GMC – סיירה ויוקון – ואלה, אם ננקוט בלשון זהירה, לא מדורגים בראש טבלאות המכירות.
ככל הנראה, הוחלט בג'י.אם ללכת על מנועים חסכוניים יותר, שיחליפו את המנועים הנוכחיים, כפי שעשתה קרייזלר עם הראם (דודג') 1500. הטנדר הזה מוצע היום עם מנוע הפנטסטאר V6 שנפחו צנוע יחסית, 3.6 ליטר בלבד. המנוע, המוכר לנו מהג'יפ גרנד צ'ירוקי והרנגלר המיובאים לארץ, מצליח להביא את הראם לצריכה של 10.5 ק''מ לליטר, בנסיעה בינעירונית. לשם ההשוואה, סילברדו היברידי עושה ק''מ אחד פחות על כל ליטר של נוזל יקר.
לטענת קרייזלר, מרבית הקונים של הטנדרים אינם צריכים מנוע מפלצתי ועתיר סוסים. אצל רוב הקונים הטנדרים האלה הם תחליף למכונית פרטית ואם כבר משתמשים בהם לצרכי עבודה, הם אינם נושאים משא כבד. מי שצריך להוביל מטענים רציניים או לגרור משקל גדול, בדרך הטבע יבחר באחד הטנדרים הגדולים יותר בסדרה, עם מנועי V8 כוחניים.
ההתפתחויות הללו מחזירות אותנו שוב לשאלה, האם כלי הרכב ההיברידיים הם אכן הפתרון לצמצום צריכת הדלק והקטנת הזיהום. מומחים רבים שותפים לדעה כי ההיברידיים הם רק שלב ביניים בדרך לטכנולוגיות מתקדמות הרבה יותר וכי בשקלול כל הפרמטרים (עלות הייצור והקנייה, השימוש ובעיקר עלות פירוק מכונית שסיימה את חייה) למכוניות היברדיות אין תרומה משמעותית לבריאותו של כדור הארץ וגם לא בטוח שיש תרומה כזו לכיסו של הקונה המצוי.
תגובות