דף מתוך

הרהורים על אפריקה שלי

בשנת 1999, לראשונה בחיי, ביקרתי בקניה. למעשה היה זה מפגשי הראשון עם יבשת אפריקה. ביקור זה שינה את ציוריי וצילומיי מקצה לקצה.

חזרתי לקניה בפעם השנייה וערכתי עוד מספר מסעות ספארי במדינות שונות באפריקה: בטנזניה, בנמיביה, במפלי ויקטוריה שבזימבבווה, בבוצוואנה, באוגנדה ובדרום-אתיופיה. (גם במצריים ובמרוקו הייתי אלא שהמנטאליות במצריים ובמרוקו שבצפון אפריקה שונות לחלוטין מחוויית היבשת השחורה).

אפריקה היא יבשת מרתקת שהנוף בה יפהפה ועוצר נשימה.

המפגש עם הטבע  היה מפגש עם כוחות אדירים של עוצמה, עושר, ניגודים שיוצרים מרקם ענוג של חזיון פאר, של מרחבים עצומים, אינסופיים שבהם מיליוני חיות בר, חיות טרף, עופות דורסים ובעלי כנף שונים בשלל צבעים. כל אלה הם חזיון מרהיב של צורות וצבעים כאילו עמדתי מול קליידוסקופ עצום שהתמונה משתנה בו כל הזמן. הסוואנה על מישוריה רחבי הידיים, האינסופיים וחסרי המיצרים, שבה מיליוני הגנו והזברות הנודדים שעדריהם משתרעים לאורך עשרות קילומטרים, נעים על פני המישורים כמו גל גאות בים עצום. הסוואנה הפתוחה מנוקדת עצים פה ושם והנופים פשוט לא נגמרים. האוויר קל וקריר, יבש וזהוב, וההרגשה של הימצאות בפסגת העולם.
הייתי נדהמת מול היופי והשפע של הארץ הזו.
זה היה יותר ממה שיכולתי לחלום עליו כי מעולם לא חלמתי עליו וכאילו זה היה בדיוק מה שחלמתי עליו. אפריקה הלא-פתורה. דומה שאין גבול למה שיש לאפריקה להציע: מרחבים ופראות של נופים.

אבל זה לא רק יופי הנוף ופראותו, זה לא רק פרופיל הגבעות והשקיעות הארגמניות, זה לא רק הצבעים החיים של השמיים ושל העשב הזהוב, זוהי ההרמוניה של הנוף הלא-מחולל של אפריקה.   מה שנשאר הוא הקסם הממגנט והמשכר של נוף אפריקה, אור כחול צלול של שחר חדש, כוח מרפא של המרחב הלא-מופרע שהקיף אותי.   באפריקה נפגשתי גם עם יופיים של חלק מתושבי המקום – בקניה ובטנזניה אלה היו המסאים. זהו שבט של לוחמים גבוהים, ארוכים ובנויים לתלפיות. בלבושם משהו כמו מטפחת אדומה הם בולטים למרחוק כפרחים באמצע שום מקום. לרוב הם יחפים, מנוקבי אוזניים ועשרות מחרוזות בשלל צבעי הקשת סביב הצוואר, נינוחים, שלווים ותמיד מחייכים, חיוך חם ומקבל.

בכפר המסאי – חיים בבקתות חסרי דלתות, עשויות בוץ, אבנים וקליפות עץ, מספיק כדי לספק צל ומחסה, בלי חשמל בלי מים זורמים כאילו העולם המודרני ''התרבותי'', לא קיים עבורם. אפריקה הייתה בשבילי חוויה אדירה שנתנה למושג ''טבע'' משמעות חדשה. לא פעם שמעתי את הביטוי ''העולם נראה אחרת לאחר המפגש עם הטבע''. מעולם לא ייחסתי לביטוי זה משמעות כלשהי עד שהגעתי לאפריקה. המפגש עם הטבע מילא ביטוי זה במשמעות מוחשית. בביקוריי באפריקה נוצר מפגש בין שני עולמות: בין העולם הפנימי שלי שנפתח בו חלון רחב לקלוט לתוכו את גודלו של החיזיון לבין העוצמה הפראית, הראשונית של הטבע כפי שמשתקף ביופיו הקדמון של הנוף האפריקאי.

בצילומים שלי אני מנסה לבטא את עוצמת החוויה שחוויתי שם, חוויה שעיצבה מחדש את תפיסת עולמי בנוגע למושג טבע ולקטנותו של האדם הניצב מולו. האוויר באפריקה יש לו משמעות בנוף . הוא מלא דמויות וחזיונות ונראה שזוהי זירת ההתרחשות האמיתית.   התו הבולט בנוף, ובחיים בתוך הנוף, הוא האוויר. עולה ההרגשה של חיים בחלל האוויר.   לעיתים רחוקות יש שמיים כהים יותר מכחול או סגול בהיר, אך יש בהם עוצמה כחולה. שפעת עננים חסרי משקל משתנים בלי-הרף, מיתמרים ושטים על השמיים הצבועים  כחול עמוק. גם רכסי-ההרים נראים כמו נצבעו בכחול עז ורענן.

כחום היום מטלטל האוויר ומרעיד כמיתר כינור ובורא מרחבים עצומים של מים כסופים בעשב היבש.

לפתע פתאום כברת המישור שבאופק החלה זעה ודוהרת ועדר גדול של חיות-בר הגיח מימין וחוצה את בימת החיזיון באלכסון.

האוויר הזה לוהט וחי ... 

קשה מאוד לאמוד מרחקים בערבה (סוואנה), האוויר הרוטט וחדגוניותו של הנוף הם שמקשים על כך, וכמו-כן טבעם של עצי-הקוצים הפזורים, הדומים להפליא בצורתם לעצי-יער זקנים עבותים,  והג'ירפות מתנשאות מעליהם בראשיהן ובצוואריהן.

בחצות היום האוויר מעל האדמה מתמלא חיים, כשלהבת בוערת מתנוצץ ומתנחשל, ונראה כמים זורמים, משקף ומכפיל הכול ומעלה תעתועי שרב גדולים. הערבה (הסוואנה) יש בה מסממני הים: האופק הפתוח מזכיר את הים ואת החופים הארוכים; העשב ריחו מלוח, וכאשר העשב ארוך הוא שט בגלים על פני האדמה.

הערבה (הסוואנה) פתוחה מנוקדת עצים פה ושם והנופים פשוט לא נגמרים. האוויר קל וקריר, יבש וזהוב, וההרגשה של הימצאות בפסגת העולם. הייתי נדהמת מול היופי והשפע שמצאתי במדינות אפריקה השונות בהן ביקרתי. זה היה יותר ממה שיכולתי לחלום עליו כי מעולם לא חלמתי עליו וכאילו זה היה בדיוק מה שחלמתי עליו. אפריקה הלא-פתורה. דומה שאין גבול למה שיש לאפריקה להציע: מרחבים ופראות של נופים. אבל זה לא רק יופי הנוף ופראותו, זה לא רק פרופיל הגבעות והשקיעות הארגמניות, זה לא רק הצבעים החיים של השמיים ושל העשב הזהוב, זוהי ההרמוניה של הנוף הלא-מחולל של אפריקה.  נוף בגדולתו, חשוף, נקי ונהדר. כל המראות הם רחבי ידיים להפליא. כל מה שראיתי מבטא גדוּלה, חירות ואצילות.

מה שנשאר הוא הקסם הממגנט והמשכר של נוף אפריקה, אור כחול צלול של שחר חדש, כוח מרפא של המרחב הלא-מופרע שהקיף אותי.   כאן, הייתי רוצה להתעורר כול בוקר ולומר לעצמי: ''כאן אני וכך ראוי לי''.

כאן, הייתי רוצה ללכת לישון כול ערב ולומר לעצמי: ''כאן אני וכך ראוי לי''.

כתבות נוספות של ד''ר דרורה בהר''ל:

למה גיאורגיה? אוגנדה UGANDA טנזניה במסע ספארי דרום אתיופיה - מסע מרתק אל השבטים הנידחים של עמק האומו רשמים מאפריקה

אלבומי תמונות של ד"ר דרורה בהר"ל

אוגדה: אלבום 1 - ילדים ואנשים אלבום 2 - בעלי חיים אלבום 3 - נופים וכל השאר טנזניה: אלבום 1 | אלבום 2 | אלבום 3 אלבום 4 | אלבום 5 | אלבום 6 | אלבום 7   שבטים נידחים בדרום אתיופיה ינואר 2012

תגובות

14 תגובות

1

Ogash Ofer

18 בדצמבר 2012 ב 10:44

כמו תמיד כל תמונה - גלויה!

2

אורח/ת

18 בדצמבר 2012 ב 17:47

כאן אני וכך ראוי לי''.

הוקסמתי מהכתבה ומהצילומים. המון תודות

3

drora

19 בדצמבר 2012 ב 09:02

מאת יגאל חכמון

היי דרורה
כמו שכתבת - כתבה מרתקת, מאד אישית, עושה חשק לבקר,
תמונות מקסימות ונהדרות.
וכל הכבוד על ההתפתחות הצילומית שלך .

4

drora

19 בדצמבר 2012 ב 09:04

ועוד מאת יגאל חכמון

ובאותה הזדמנות קראתי גם את הכתבה שלך על גאורגיה, וגם היא מקסימה ומרתקת. שמח שלא היית צריכה לעבור ניתוח כה מסובך (ניתוח מח?)
רק בריאות, תמשיכי להנות מטיולים ולייצר צילומים ציורים וכתיבה - כל דרכי ההבעה בהן את מצטיינת.

5

drora

19 בדצמבר 2012 ב 09:04

מאת צביקה שחר

היי דרורה, בוקר טוב ויום טוב. אני מודה: אפריקה אף לא עניינה אותי. אין הסבר. הודות לכתבה המאלפת שלך גיליתי הרבה פנים על ארץ לא נודעת לי. הצילומים, חבל על הזמן, אחד יותר יפה מהשני. כל הכבוד, צביקה

6

drora

19 בדצמבר 2012 ב 09:05

מאת יוני שור

כל הכבוד,
אהבתך לאפריקה גלויה ומזמינה.
ימים יפים ,יוני

7

drora

19 בדצמבר 2012 ב 09:06

מאת נילי בנו

הגבתי לך שם-מקווה שבקום הנכון
כל הכבוד דרורה יקרה
מאחלת לך המשך מהנה של טיולים וצילומים
אך ראשית כל מאחלת לך בריאות טובה
נשיקות, נילי

8

drora

19 בדצמבר 2012 ב 10:00

מאת יעקב בלום

בוקר טוב
נהנתי מהקריאה נשמע "ספרותי"
יעקב בלום

9

drora

19 בדצמבר 2012 ב 13:32

ועוד מאת נילי בנו

כל הכבוד דרורה יקרה!
גאה להכירך ולו אף רק בוירטואלי-הכתבות מרתקות והנאה לטייל דרך עינייך ומצלמתך!
מאחלת לך שנים רבות של טיולים כאלה נפלאים!

10

drora

19 בדצמבר 2012 ב 14:53

מאת עמנואל

צילומים מדהימים .
(כמו בכתבות הקודמות)
המשיכי ל"הרוג" אותנו מקנאה.
עמנואל

11

drora

21 בדצמבר 2012 ב 09:56

בטי קליין כתבה

מרתק ומענין מאוד
אין כמוך – חיבוק חזק

12

drora

22 בדצמבר 2012 ב 14:09

מאת סבא חנוך ממחניים

לדרורה כל הכבוד על הנחישות , ההתמדה, וכמובן התוצאות בשטח.
תודה הרבה בריאות מסבא חנוך במחניים.

13

אורח/ת

24 בדצמבר 2012 ב 11:56

יפה מאוד

הי דרורה
כתבה יפה ואישית מאוד. כנראה בגלגול הקודם היית מסאית...
רחלי

14

drora

24 בדצמבר 2012 ב 13:23

רונית אורן כתבה

> דרורה
כתבתי תגובה מיד אחרי שקראתי את הכתבה,אני אנסה לשחזר:
כרגיל את כותבת נפלא את מצליחה להכניס אותי ממש לתוך החוויות שאת עוברת בטיולים שלך והתמונות המקסימות גם הן כמובן מוסיפות המון אני מאחלת לך מכל הלב שתמשיכי על אף המגבלות לטייל לצלם לצייר ולכתוב יישר כח רונית

דף מתוך