לכל הקוראים הנאמנים של יומני המסע באתר, זכור לבטח הסיפור של מעלות הנגב בגרירה...
אז נפגשנו שוב - בוגרי אותו טיול, ובתוספת חברים נוספים להקרנה חוזרת בסוף השבוע של אמצע דצמבר.
צילומים וסרטונים: אמיר נחומי ומירון רביץ
מאת: אמיר נחומי
17/12/12
גם הפעם יצאנו בבוקר סגרירי של יום שישי במרכז הארץ, ופנינו מועדות ערבה.
נחלצנו מזעמו של החורף רק בקו דימונה – באר שבע.
כבר שהתגלגלנו במורד ההרים לכיוון הערבה קידמו את פנינו שמיים כחולים, שמש חורף נעימה
אויר זך וצלול וראות מדהימה למרחקים.
באורחן דימונה, התכנסות, היכרות (עם המצטרפים) תדריך ויציאה דרומה לעבר נחל עשוש.
קישור לטיול המעלות הראשון וסיפורי החילוץ שבו
אחרי נסיעה קצרה בשפך נחל עשוש בחרנו בדרך המתפצלת מן הנחל לעבר הטיפוס לרמת ברק.
למרום הרמה עולים דרך שביל תלול החצוב בסלע לבן, שמשום מה קרוי על ידי כל הנוגעים בדבר - מעלה עשוש
המעלה הזה מכיל את כל המרכיבים של המעלות היותר קשים של הנגב – אדמה פריכה ואבקתית, צמד מדרגות סלע במרווח 2.5 מטר האחת ממשנה (שהוא בערך המרווח של הסרנים ברוב הג'יפים הגדולים, ולכן, כל המפגש עם המדרגות הוא ארוע של פגיעה בוזמנית של כל הגלגלים במדרגת סלע ואז מתחיל המאבק...), וכמובן (איך לא?) - בורות היוצרים הצלבות ודרדרת, ולקינוח גם עליה בשיפוע מרשים של כ 30מעלות.
כולנו הגענו עם רכבים המתאימים לאתגר – הילוך כוח, מרווח גחון, ובקרת אחיזה, הנהגים בעלי נסיון, וכמובן מכוון מסור ומשופשף, - תוצאה – הבעיה היחידה שהתגלתה במעלה היתה שלא היה עימדנו צלם במשרה מלאה, ולפי שהעליה התנהלה בשורה עורפית במרווח, אמנם, של מלוא אורכו של המעלה, היא התנהלה ברצף, ועל כן התעוד הוויזואלי הינו זעום ביותר.
לאחר 20 דקות קצרות עמדנו כולם בראש המעלה בשורה, מוכנים להמשך.
לאחר צליחת מעלה עשוש, מתפתלת הדרך וחוצה מספר ערוצים בואך לנחל זעף. הנחל - הוא נחל טיפוסי של אזור הערבה התיכונה - , חלוקי נחל מבהיקים בלובנם, בערוץ המתנהל בין גבעות בצבעי חום וצהוב מדהימים, מספר עצי שיטה ירוקים ושיחי נחל מלבלבים. את נחל זעף עוזבים לאחת הגדות שלו ומחילים טיפוס במעלה ארוך יחסית, לא תלול במיוחד, אך רצוף בורות ואדמת גיר אבקתית.
ועם כל זה - קטן על החבורה...
הר כיפה מתנשא מעל רמת ברק והדרך לפיסגה כרוכה בטיפוס של שני מעלות – האחד ישר עם מספר בורות, השני מתפתל ורצוף סלעים חדים. גם לאתגר זה יכלה החבורה האמיצה ללא קשיים. עליה בשיירה ברצף, אך במרווחים נאותים ספקו לנו אפילו פסק זמן להפסקת קפה מהול בנוף מדהים של הערבה ממרום הפסגה ....
לאחר חציית רכס הר כיפה, ירדנו במדרון רדוד לעבר הנחל הגדול – נחל פארן, במקום שהוא חוצה את כביש 40. במקום זה מתנקז נחל חשוב אחר היורד מרמת הנגב הלא הוא נחל ערוד.
נחל ערוד ידוע בעבירות הקשה לכלי רכב ללא מרווח גחון נאות. זו גם אחת הסיבות שנחל זה המחבר את מרום רמת הנגב, בואך גבול ישראל מצרים עם נחל פארן ומשם קצרה וקלה הדרך לערבה בואך גבול ישראל ירדן, שימש במשך כל שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת (המאה העשרים למי שמבולבל מהמינוחף המאה הקודמת), את נתיב מבריחי הסמים שחצה את הנגב בנתיב שבין ירדן למצרים.
את החבורה העליזה של העולים במעלות הנגב, שימש נחל ערוד כנתיב לעבר מכתש רמון בו נקבע מקום הלינה, ושם מתחיל המסלול של היום השני.
וגם הפסקת קפה בנחל ערוד (במקום "רגוע")
לקראת השקיעה במפגש נחל ערוד וציר מיפער פיטם של מכתש רמון
את הלילה העברנו בשינה טובה במאהל שבנינו בחניון הגבס שבמכתש רמון.
מוסתרים מהרוחות, בעזרתו האדיבה של קיר המחצבה, סעדנו את ליבנו במעדני המנגל של וואפה ומירון ולאור העמום של הגחלים הלוחשות העברנו ערב נחמד של סיפורים וקפה.
בבוקר יום השבת ארוחת בוקר של השף, חבירה עם מצטרפים נוספים ויאללה יצאנו לעבר המעלה הארוך ביותר בין המעלות של הר הנגב – הלא הוא מעלה רמון רצוף המדרגות והבולדרים.
הדרך למעלה רמון חוצה את המכתש לכיוון מערב לעיתים בנחל רמון ולעיתים על הגבעות שמרכז המכתש. שעה תמימה של קירטוע בחציית ערוצים והנה אנו עומדים מול המעלה האימתני. ארבעה קטעים קשים מאוד של מדרגות סלע ובולדרים ענקיים חדים. תדרכנו בפרוט את כל עקרונות הטיפוס במעלה שכזה, ויצאנו לדרך
במשך שעה ורבע התאמצו המנועים והממסרות, הציריות והנעילות בכל הרכבים, ובהכוונה צמודה איפה בדיוק להניח את הגלגלים של עבדכם הנאמן, הגענו למרום צוקי המכתש ללא פגע ושריטה ומלאי סיפוק.
להר חמרן שהוא התחנה החמישית במסענו, הנמצא צפונית מערבית למכתש רמון מהלך כ 25 קמ ניתן להגיע בדרכים רבות. הנפוצות:
נחל אלות ובהמשכו נחל חורשה (למעלה בכיוון מדרום לצפון)
נחל דרבן ובהמשכו נחל עקרב על למפגש עם נחל ניצנה ליד בור חפיר. (למעלה מכיוון צפון לדרום)
נחל ניצנה עד בור חפיר (למעלה מכיוון צפון לדרום).
הפחות נפוצות:
נחל יתר ועד למפגש עם נחל ניצנה ליד בור חפיר.
ציר חדש שנפתח במיוחד לטיול זה עי עבדכם המתחיל בנחל צין (בחצייתו את כביש 40 מעט אחרי כלא נפחא, חציית רכס הר נפחא וירידה בנחל גבא, ממנו יוביל נחל וופסי לקטע קצר בנחל יתר ומשם חציית הגבעות שבין רמת מטרד (בסיס חהא רמון), לרמת נפחא (כלא נפחא) בואך בור חפיר.
אנחנו בחרנו בציר החדש האחרון ובשעה 15:00 התייצבנו בתחתית הר חמרן לביצוע חריש עמוק – עליה מצפון לדרום כולל שיפוע הצד, ירידה לאמבטיה של החמרן עליה בקטע הדרדרת והמדרגות עד לפסגה, ביצוע פניית פרסה והתחלת הירידה מכיוון דרום לצפון תוך עליה שוב מהאמבטיה בכיוון הקשה יותר שלה של שתי מדרגות הסלע הגבוהות. לקינוח טיפסנו גם את הקטע של שיפוע הצד הקשה של ההר.
הכל עבר בשלום ותוך שעה ורבע היינו מוכנים לתזוזה צפונה בנחל ניצנה לעבר בארותיים (עזוז) במרוץ עם השמש.
בדרך להר חמרן נוף בראשית דרך אמיתית לג'יפאים
לאחר יום ארוך של מדרגות וסלעים , דרדרת והצלבות, ירדנו מהר חמרן ופנינו לעבר הדרך שבתוך האפיק הרחב של נחל ניצנה המובילה לקיבוץ בארותיים.
השעה שעת בין הערביים, ניווט לאור פנסי הרכב, ובמערב שקיעה מקסימה.
אי אפשר לבקש מחזה יפה יותר לסיום של טיול מוצלח רצוף אתגרי נהיגה ונופים עוצרי נשימה, רווי חברות והווי.
תודתי לכל המשתתפים שהיו אנשים מצויינים, ונהגים מעולים.
6 תגובות
1
myosevsh
14 בדצמבר 2012 ב 22:03
אמיר...תודה
אמיר תודה על חוויה מדהימה על טונות של סבלנות וידע. חזרנו מרוצים עם רכבים תקינים ומלאי אדרנלין. נפגש במסע הבא
2
Ogash Ofer
17 בדצמבר 2012 ב 11:43
יפה מאוד!
גם קיבלתי תגובות (בטלפון) אוהדות מאוד מהטיול.
3
שלום
17 בדצמבר 2012 ב 23:52
מדהים כל הכבוד
4
יחיאל דניאל
18 בדצמבר 2012 ב 11:53
יפה מאוד
5
אבירם
18 בדצמבר 2012 ב 13:51
מרשים ביותר.
מסלול נהדר שהושקע בו הרבה מחשבה
6
kokhsh
18 בדצמבר 2012 ב 23:05
היי עופר
נראה מסלול טוב.
אפשר להעלות לאתר או לשלוח אליי למייל?
תודה רבה
תגובות