מבחן דרכים - קיה סורנטו - Kia Sorento

קדימה לים המלח

הפעם ההחלטה הייתה פשוטה. לאן שלא הפניתי את הראש המציאות זעקה פריחה. בצפון רקפות, במרכז אירוסים, בדרום כלניות. אבל מה לעשות שההמוניות האנושית עושה לי פריחה? בא לי מקום שומם; מקום רק לעצמי. ואם כבר אני ברכב פנאי כפול הנעה AWD, קישור למבחן דרכים לסורנטו הנעה קדמית בלבד למה שלא נאתגר מעט את הרכב עם שבילים שאיבדו את זהותם לאחר השיטפונות של התקופה האחרונה? הפור נפל ושמתי פעמי לאזור ים המלח.

המעטפת:

מסביב היה זה הסורנטו בגרסתו המחודשת שעטף אותי. אבל לא הייתה זו סתם עטיפה, אלא היקרה ביותר ברשת החנויות של קיה: הנעה כפולה AWD, מנוע טורבו-דיזל ורמת גימור בה סומנה כל משבצת אפשרית (עור, קסנון, מפתח חכם, לוח מחוונים שהוא בעצם מסך LCD ועוד). כל זה מתווסף לאבזור בסיסי נדיב בפני עצמו: בקרת אקלים מפוצלת עם יציאות לשורות האחוריות (השלישית גם מקבלת פיקוד על העוצמה), גג שמש פנורמי כמעט לכל אורך הרכב, מושב נהג חשמלי, כניסות ipod/USB/AUX ושאר ירקות. גם תאי אכסון שימושיים נמצא לרוב, כולל שישה מחזיקי כוסות וארבע עמדות לבקבוקי ליטר וחצי. החסרונות היחידים שאפשר למנות כאן הם היעדר מדרס לרגל שמאל ותא מקורר (אנחנו בכל זאת ברכב פנאי). גם הפקדים השונים נעימים למראה ולמגע ונמצאים בהישג יד נוח. אבל למרות האבזור, למרות מסגרות הכרום העדינות סביב המערכות השונות או הגימור דמויי העץ בקונסולה ובדלתות, הצבע השחור שולט והתא לא נותן הרגשת עושר. תורמים לכך גם החומרים המעט פשוטים למגע מהם בנוי התא. לכף הזכות נרשמת הרכבה הדוקה ותחושה מוצקה. בלילה האווירה בתא משתפרת בזכות תאורת הלד האדומה בדלתות.

המושבים של הסורנטו

אז ניחוח פרמיום לא תמצאו כאן, מה שכן תמצאו זה מרחב עצום בשורה הראשונה (למעט לראש לגבוהים באמת) והשנייה. בקיה מספרים כי במסגרת העדכון לדגם, בוצע שינוי ברצפת הרכב לטובת הגדלת המרחב לנוסעים, בדגש על השורה השניה. ונראה שהם לא סתם מדברים – ליושבים בשורה השניה מוצע מרחב נדיב מאוד, כשבנוסף גב המושב ניתן להטיה. אבל שורת המושבים השלישית אינה מציעה משהו שונה מהמקובל בקטגוריה, דהינו מושב נמוך שיגרום למבוגר בגודל מלא להפוך למצג אוריגמי אנושי. השאירו את הזירה לילדים ובני נוער צעירים. הכניסה לשורה השלישית נוחה יחסית, אך אפשרית רק מצד הנוסע ודורשת שתי פעולות לקיפול המושב בשורה השנייה. חבל.

תא מטען קטן

כרגיל בכלים לשבעה, בתפוסת נוסעים מלאה תא המטען כמעט ואינו קיים. וכבר אמרנו שהנפח הרשמי, של 258 ליטר, אופטימי בצורה חריגה. אבל קל מאוד לתפעל את קיפול המושבים, או אז נוצר תא שטוח ונוח להטענה מהפגוש אחורי ועד המושבים הקדמיים.

שלח לי שקט בקופסא

בחרטום נח מנוע הדיזל המוכר, שאומנם כבר לא חדש אך עדיין מציע נתונים מודרניים למשעי – 197 כ''ס ו-45 קג''מ מנפח של 2.2 ליטר. השילוב בין הקג''מים הרבים הזמינים כבר בסל''ד נמוך ותיבת שישה ההילוכים מעודנת וחלקה לא רק מנעים את ההתניידות, אלא גם מתרגם לצריכת דלק טובה. בנסיעה עם חמישה אנשים, כולל קטע שטח ארוך, כיסה הרכב כ-10.4 ק''מ לליטר. בשיוט במהירות כביש 6 עם כפתור 'eco' לחוץ, מחשב הדרך הודיע על 13.6 ק''מ לליטר. אבל מה שבאמת מרשים ביחידת הכח הזו הוא השקט. הדור הקודם לא בדיוק נרשם כמועמד למנזר השתקנים, וספג על כך לא מעט ביקורת. נראה שקיה הפנימו את הביקורת, ועכשיו צליל הדיזל חודר לתא רק בתחילת הנסיעה או לקראת שיא הסל''ד. בשאר הזמן לא נשמעת שום עדות מרשיעה לשריפת הסולר. גם הבידוד מרעשי הכביש והרוח שופר, ורק במהירות גבוהה חודר מעט רעש צמיגים מאחור, אך לא מדובר בבעיה של ממש.

לשמחתנו, נראה שאין הבדל משמעותי בכיול המתלים לעומת גרסת ההנעה הקדמית שכבר פגשנו (קישור לגרסת הנעה קדמית). כמו שם, המתלים מתמודדים בכבוד עם שיבושים במהירויות עירוניות או בין עירוניות, ומספקים נוחות ונינוחות ברמה גבוהה בהרבה משל הדור הקודם. בעיר חורים באספלט זוכים להתעלמות מוחלטת, בעוד בליטות זוכות לאזכור מינורי בלבד, וכשהמהירות עולה העניין אפילו משתפר, ורק רצץ של שיבושי אספלט גורם לרכב לנוע מעט על ציר האורך. למרות הרכות הזו, המתלים גם מצליחים לרסן את המאסה, והסורנטו לא ''מתפזר'' בכבישים מפותלים. נכון, זו לא בדיוק מכונית ספורט – יש לו עדיין זוויות גלגול מוחשיות, ולהגה יש תחושה מלאכותית – אבל הוא גם לא אמור להיות. אף אחד לא קונה את הסורנטו - אפילו בגרסת ההנעה הכפולה - בשביל לתקוף פניות. ובכל זאת תמיד טוב לדעת שאת הדרך לאותה פינת חמד נסתרת תעשו ברכב עם אחיזה גבוהה והתנהגות מאוזנת עם נטיה קלה לתת-היגוי, כמקובל.

בשבילים שמחוץ לאספלט

את קיומו אמור רכב כזה להצדיק היכן שהאספלט נגמר (או בחניה של גן הילדים, תלוי את מי שואלים). בשבילים הפתוחים המתלים ממשיכים לקבל את אותן מחמאות כמו בכביש, עם יכולת גיהוץ מרשימה משולבת בריסון טוב. אבל הפעם שני הסרנים מונעים, והמעטפת מתרחבת אל מעבר לשבילים מפולסים. בקטעים טכניים – במגבלות זוויות המרכב – מתמהמהת המערכת בהעברת הכח לגלגל הרצוי, וגם מכשולים קלים יחסית הובילו לסחרור גלגלים. לחיצה על כפתור ''הנעילה'' (דיפרנציאל), ומערכת ההנעה מצליחה להתגבר על הנפות הגלגל ולמצוא אחיזה בקרקע לגלגלים הנותרים, והרכב מתקדם בעקשנות גם בעליות שהקוריאנים בטח לא חלמו עליהן. הסורנטו אולי לא רכב עבירות קשוח, אך עם קצת ידע וזהירות הוא יכול להגיע רחוק. למי שמתכוון לעשות זאת על בסיס קבוע היינו ממליצים למצוא מקום חלופי לצמיג הרזרבי השמנמן, שמיקומו מתחת לזנב פוגע בזווית הנטישה.

עסקת חבילה

גרסת הדיזל-הנעה-כפולה של הסורנטו מציעה חבילה טובה למדי של אבזור, נינוחות ויכולת כביש ושטח. הבעיה היא המחיר – 266,000 שקלים עולה גרסת הפרימיום שהתייצבה למבחן, מחיר שמציב אותה ישירות מול היריב מבית, הסנטה-פה (קישור למבחן דרכים), שמציע עיצוב וחומרים עדיפים . היתרון של קיה הוא באפשרות לוותר על העור, הלד בדלתות ועוד כמה זוטות ולחסוך 20,000 שקלים, כך שמתקבלת תמורה עדיפה לדעתנו. קישור לכל הכתבות על הקיה סורנטו באתר השטח

קיה סורנטו

מנוע מנוע, רוחבי, 2199 סמ''ק, טורבו דיזל תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס' הספק/סל''ד 197 כ''ס/3800 מומנט/סל''ד 44.5 קג''מ/2500-1800 מרכב הנעה כפולה הילוכים אוטו', 6 היל' מתלה ק'/א' מקפרסון/רב חיבורי בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים מערכות עזר ABS,ESP,HAS צמיגים 235/65-17 מידות בסיס גלגלים 270 ס''מ אxרxג 469x189x175 ס''מ משקל 1919 ק''ג נפח תא מטען 258 ל' מהירות מרבית (יצרן) - קמ''ש 0 ל-100 קמ''ש (יצרן) - שנ' צריכת דלק (מבחן) 10.4 ק''מ/ל' מחיר מחיר 266,000 ש''ח אחריות 36 חודשים