העונה החמישית - מרוץ אופנועי מסלול 2013

אני מתכוון לתופעת הגשם המהירה והקצרה שפקדה אותנו בחג בשבועות וסיפקה לנו יום מטורף ומיוחד במינו שכלל בתוכו מזג אוויר של ארבע עונות בתוך ארבע שעות.

אבל 40 רוכבי האופנועים שהגיעו בשעת בוקר מוקדמת למסלול המאולתר באצטדיון המושבה בפתח תקווה היו עסוקים בסוגיה אחרת לגמרי שהדאיגה אותם: האם יום המרוצים שתוכנן לאותו בוקר ייצא לדרך ? או שמא נגזר עליהם להתקפל ולשוב הביתה ולחסל את שאריות הפשטידות ושאר מטעמי החג שנותרו מליל אמש ?

עד מהירה  נוצרו גם שלוליות גדולות, והצרה הגדולה ביותר של הספורט המוטורי בישראל התגלתה במלוא חומרתה. במצב הנתון, פסקו מנהלי המרוץ כי הוא מתבטל לאור התנאים שמסכנים את של סימני הצבע על ה''מסלול'' (פסי הפרדה וחיצים) שהפכו לחלקלקים ומסוכנים.

הרוכבים שהשכימו והגיעו, נראו שבורים ועצובים. היו כאלה שניסו לשכנע ולנסות ולאלתר פתרונות שונים והיו כאלה שקיבלו החלטות שקולות וקראו לכולם להמתין ולראות מה יתפתח בשעות הקרובות.
בשונה ממסלולי שטח, שם אדמה רטובה היא יתרון שמשפר את האחיזה של הגלגלים במסלול והיא גם איננה מתייבשת במהירות, הרי שבמשטחי אספלט מדובר בייבוש מהיר ואידוי של המים מהמשטח השחור שנוטה להתחמם במהירות לאור השמש.

שמונה רוכבים התייצבו לשני מקצים בקטגוריה שתפקידה להצמיח את רוכבים הטובים לעתיד וגם לשמש במה עבור אלה שמחפשים במה לפרוק את היצר התחרותי שלהם.

לצידם של משתתפים צעירים כמו אור גייסט בן ה-17 רכבו גם וותיקים כמו גלעד בן זקן, יבגני זגלסקי וניסים סימסלו ומעל כולם יוחנן רזניק שחצה את גיל 60 והוכיח כי האהבה לרכיבה היא מעל לכל נתון פיזי אחר.
את שני המקצים ניצח אנטון צבי כאשר גלעד בן זקן ויבגני זגלסקי היו היחידים שרכבו בקצב תחרותי מהיר וסיימו גם הם על הפודיום במקום שני ושלישי בחילופי מקומות.

אנטון צבי יכול לראות את עצמו כמועמד לטפס לקטגוריה המקצוענית אם יתמיד בביצועיו במרוצים הבאים.
במהלך המקצה הראשון התרסק ניסים סימסלו ופונה לבדיקות בבית החולים ושם התגלה כי הוא סובל משבר בעצם הבריח ועוד כמה חבלות, אך הבחור שהוכיח את קשיחותו יתאושש עד מהירה וישוב לרכוב כשם שעושים זאת רוכבים אחרים בכל העולם.

אופנועי הסופרמוטו בעלי נפחי המנוע הגדולים נחשבת למיוחדת במינה וכל אחד מהמשתתפים ראוי לסיפור אישי בפני עצמו.

חמישה רוכבים ניצבו על קו הזינוק לבדם בשונה מהפעמים הקודמות שבהן הם זינקו יחד לאותו מרוץ עם רוכבי S1. הפעם הם קיבלו במה פרטית.

יניב סימסלו היה הרוכב המהיר על המסלול גם באימונים וגם במדידות הזמנים, אבל דווקא במרוץ עצמו הוא נרדם על קו הזינוק ואפשר לאיתמר מירון באפריליה SVX 550 להתרחק ולסיים בניצחון.

סימסלו על אופנוע ההוסאברג 570 היה הרוכב המהיר ביותר גם במהלך המרוץ עצמו, אבל הוא נאבק ברוכבים אחרים על מנת לטפס מעלה והוא קבע זמני הקפות מרהיבים של 32 שניות. המרוץ נגמר לו מהר מדי והוא הספיק להגיע למקום שני אחרי קרב נהדר עם גיא יצחק לריאה.
בסופו של יום ניצח איתמר מירון ועל הפודיום לצידו עמדו יניב סימסלו במקום שני וגיא יצחק לריאה במקום שלישי.

קטגורית אופנועי הסופרמוטו עלי נפחי המנוע הקטנים ממשיכה לספק את הסחורה ובמנות גדושות.
כמו בכל אירועי הספורט הגדולים שבהם יש את הכוכבים ואת המאבקים המרתקים ביותר, כך גם במרוצי הסופרמוטו בקטגוריה הזאת שבה מככבים עידו כרמון רוכב אפריליה ואבזריון שזכה בכתר האליפות של העונה הקודמת ויחד איתו התייצבו שבעה רוכבים נוספים על קו הזינוק כשבראשם אלעד אליהב רוכב KTM ולי ברדה על אופנוע ה-TM שהרשים מאוד במרוץ הקודם באירוע בים המלח.
שלושת הטוענים לכתר התייצבו בשורה הראשונה על קו הזינוק ואיתם גם אלי שולגה, יוחאי חכם, אור רפפורט, רון דנציגר ואדם מחרוק.
כרמון זינק כמו מטורף ונטל את ההובלה במרוץ הראשון והשני במטרה להימלט משני יריביו ולהשאיר אותם להילחם זה בזה. עידו כרמון הצליח במשימתו באופן מושלם ואכן יריביו נאבקו זה בזה על תפקיד הרודף הבכיר אחריו אלא שלרוע מזלם שניהם שילמו מחיר על העניין.
לי ברדה שהגיע רעב לניצחון אחרי האירוע בים המלח שבו כרמון לא נכח, סבל מהתרסקות במקצה הראשון ותקר בגלגל האחורי. גם במקצה השני הוא לא רווה נחת והאופנוע הבוגדני שלו החליט לקבוע את החוקים והמנוע כבה בלי הודעה מוקדמת. ברדה שלא ידע את נפשו מרוב כעס ותסכול נראה רוקע ברגליו בקרקע ומכה באופנוע הסורר בידו בכדי לפרוק את תסכולו. אין חולק על כך כי ברדה הוא מהרוכבים הטובים והמהירים בסצנה הספורטיבית והוא עוד ישוב למרוצים הבאים עם רעב גדול יותר.
לעומת ברדה, שלא הגיע לפודיום בסיומו של יום, אלעד אליהב הצליח לעשות זאת חרף התרסקותו ופציעתו בפתיחת המרוץ השני. אליהב שידוע כרוכב סופר אגרסיבי, פתח את העונה עם אופנוע חדש של KTM במטרה לקרא תיגר על האליפות של עידו כרמון. סעפת הפליטה החדשה של האופנוע טרם הגיעה ארצה. לאחר שתגיע ותותקן על האופנוע של אלעד, הוא יוכל להילחם בכרמון גם בישורות שבהן נראה כי לאפריליה של כרמון יש עדיפות אמר לי אבי ששון, מנהל מותג KTM בתום המרוצים.
עידו כרמון שרכב ללא דופי, ניצח את שני המקצים ניצחון מוחץ אבל הוא לא יוכל לנוח על זרי הדפנה יותר מדי כי יריביו ישובו למחזור הבא בליגה עם נחישות גדולה יותר.
אלי שולגה ואופנוע ההוסקווארנה 450 שלו, ניצלו עד תום את הצרות שפקדו את לי ברדה, ושולגה סיפק תצוגת רכיבה מצוינת ועקבית שהצמידה אותו לחבורת האריות וסיפקה לו בסופו של יום את המקום השלישי בפודיום.

רוב האנשים רק מדמיינים בראשם שהם יכולים להשכיב אופנוע כמו מארק מרקז או להוריד ברך כמו ולנטינו רוסי ורק מעטים מוכנים להעיז ולקחת את האהבה שלהם צעד אחד קדימה ולרכוש אופנוע ולרוכב בתחרות של ממש. תקומתה של ליגת אופנועי הספורט מוציאה מהמדפים האחוריים את הרוכבים הוותיקים לצידם של רוכבים צעירים ומביאה אותם למסלול בעיניים נוצצות ובלב מלא אהבה לרגע שבו הברך נוגעת באספלט.
15 רוכבים התייצבו למחזור פתיחת העונה בשתי קטגוריות ולצידם של רוכבים וותיקים כמו מולי לוי ואלי חן שלא יכלו לשבת בבית בזמן שאפשר להתחרות, ראינו פנים צעירות וחדשות בסצנה כמו בר לוי (בנו של מולי) ואביאל טאוב בן ה-15 שערך את טבילת האש הראשונה שלו.

היה זה יומם של בני משפחת לוי בכיכובו של בר שניצח במרוץ הראשון בצורה בלתי מעורערת וזאת לאחר שחיים זנדברג שניסה לדלוק אחריו והיה בעל הסיכוי היחידי לקרא תיגר על בר לוי שעשה הסבה מרוכב מוטוקרוס לרוכב מסלול, התרסק לקראת הסיום.

ההתרסקות של זנדברג הותירה את הקרב על המקום השני בין מולי לוי לליעד לב. זה האחרון היה מהיר עבור לוי שלא הצליח לגבור עליו וכך קיבלנו דאבל לוי על הפודיום הראשון כשליעד לב ניצב ביניהם.
במרוץ השני היה זה שוב בר לוי שפרץ קדימה, אך הפעם המקרב היה מר יותר מול ליעד לב שזינק בצורה מעוררת כבוד. ליעד שסיים במקום שני את המרוץ הראשון אם כי בפער גדול, הרגיש שהוא יכול לעשות את זה. הוא לא הרפה מהמרדף אחרי בר לוי ובסופו של דבר השניים פגעו זה בזה פעמיים. ליעד לא התאושש מההתרסקות ופרש מהמרוץ השני בעוד שבר לוי הצליח לעשות זאת אך השופטים פסלו אותו כי לדעתם היה מגע לא חוקי בינו לבין ליעד באשמתו של בר לוי.
התקרית הכפולה הותירה את המאבק פתוח על הניצחון.

מולי לוי אמר לי לפני המרוץ: ''רכבתי על המון אופנועים בחיי, אבל את האופנוע הזה, YZF450 אני פשוט אוהב ומחובר אליו מאוד''. מסתבר שגם האופנוע אוהב את מולי והרומן בין השניים פרח על המסלול בפתח תקווה במרוץ השני.
מולי ניצח את המרוץ אחרי מאבק נפלא עם חיים זנדברג שחזר אחרי ההתרסקות והוכיח כי הוא עשוי מהחומרים הנכונים של רוכב ספורט אמתי.

פסילתו של בר לוי צימצמה את מספר המשתתפים במקצה ושדרגה את הרוכבים שהיו על המסלול במיקום כלפי מעלה וכך זכה שון בן יקר במקום השלישי כשהוא חונך אופנוע משופר בהופעת בכורה שלו (של האופנוע).

שמונה רוכבים התייצבו על קו הזינוק למרוץ הראשון כאשר הפייבוריט לניצחון הוא חן אביוב שהוכיח את כישרונו במרוצים הקודמים באילת. אבל אביוב הצנוע לא הגיע בהרגשה שהניצחונות מונחים בכיסו. הוא ידע כי יוגב הרוש, עירן ארדזי ואבי אלבז וגם אבישי חסון צברו ניסיון רב במרוצים האחרונים והמהירות שלהם הולכת ועולה בכל פעם ולכן אל לו להקל בהם ראש.
אבל חרף כל אלה נראה כי עדיין קיים פער גדול בין אביוב לאחרים ויהיה עליהם לעבוד קשה מאוד על מנת לסגור אותו לקרא תיגר על אביוב ועל ה-SV650 שלו שאליו הוא מחובר עד מאוד.
הואפנוע של אביוב מנגן בקצב אחר וחן אביבו עצמו מבין את האופנוע שלו ואת מגבלותיו ויודע כיצד להוציא ממנו את המיטב.
חן אביוב כבש את ראשות הפודיום בשני המרוצים אם כי במרוץ השני הוא נדרש להיאבק עם עירן ארדזי הנפלא שהגיע עם המון מוטיבציה ואופנוע שהוכן כהלכה על ידי הצוות של דני בלחסן (פיינל טאצ') ובסופו של יום זכה ארדזי פעמיים במקום השני וכעת הוא זה שמסומן כרוכב שיכול להיאבק באביוב במהלך העונה. יוגב הרוש סיים פעמיים במקום השלישי אבל הוא עבד קשה על המקומות האלה במאבקים קרובים וצמודים מתמיד נגד אבי אלבז הוותיק ואבישי חסון.
יוגב משקיע המון באופנוע שלו ובציוד הנלווה לרבות שמיכות חימום חשמליות לצמיגים ונראה כי הבחור מתמסר יותר ויותר לרכיבה הספורטיבית והוא לא אמר את המילה האחרונה.
פרט לאלה ראינו את אבי אלבז שרכב בצורה נפלאה עם המון לב ונשמה ובמרוץ השני הוא היה במרחק נגיעה מהמקום השלישי בפודיום אך סופו של דבר, בהקפה האחרונה הוא איבד את ההזדמנות וסיים רביעי וכך יוגב הרוש נשאר על הפודיום גם במרוץ השני.