ואף על פי כן נוע תנוע - צוות ניר קרואטיה טרופי 2013

לראושנה בחייו...

היתה זו השנה הראשונה שמיכאל חן התחרה בחייו - הוא עשה את זה לראשונה לא פחות ולא יותר בתחרות הקרואטיה טרופי הידועה, המוכרת והקשה .
אלי שחר, הכח המוביל בצוות ניר, המוכר לאנשי השטח היטב כבר למעלה מעשרים שנה, התחיל כבר מזמן את ההכנות לתחרות.
כשהיו כבר בשלב מתקדם ונותרו רק שבועיים להזנקה, הגיעה שיחת טלפון שטרפה את הקלפים - זיקה הנהג הקרואטי של צוות ניר, הודיע כי מסיבות אישיות אינו יכול לנהוג עבור צוות ניר. אלי נכנס למערבולת של רגשות ומחשבות והיה צריך לקחת החלטות מגובות באסטרטגיה המבוססת על ניסיונו העשיר. לאחר שבחן את כל התסריטים והריץ אותם במוחו מספר פעמים, הגיע להחלטה שגרמה להרמת גבה אצל כל הצוות וגם אצל המקצוענים בתחום העבירות ואצל אלו שמבינים בענף הספורט המוטורי!

החלטה טקטית ולצידה חוסר ניסיון

אלי בחר לפנות את מקומו הטבעי כנהג ולתפוס את כסא הנווט כאשר בחר לתפקיד הנהג את מיכאל חן - דמות ידועה ומוכרת בקרב הגרעין הקשה של הג'יפאים בארץ, אך חסר כל ניסיון בתחרויות רשמיות.
הדבר הפתיע אף את הנהג המיועד ששאל את אלי פעמיים אם הוא בטוח שהוא רוצה לקחת סיכון כה גדול.
אלי הסביר בשקט האופייני לו ובלוגיקה הפשוטה כי זו החלטה מאוד טקטית ונכונה בהתחשב בניסיונו בעבירות ובקרואטיה בפרט: ''נניח שאקח את הנהג המקצועי הטוב ביותר מישראל, הרי אין מספיק תחרויות עבירות בארץ וכתוצאה מכך לא הספיק להתאמן (על רטוב), עם לחץ זמנים ובטח ובטח שלא לאורך שמונה ימים ותשעה סטייג'ים. בפסיכולוגיה הפשוטה הנהג יהיה בהתלהבות מהמעמד, וכאשר יראה את המפלצות מולן עליו להתמודד ילחץ יותר מידי ויגרום לשרידות נמוכה ולפרישה בטרם עת''.
לדבריו של אלי הוא זיהה אצל מיכאל אינטליגנציה ואומץ של נהג שהתלבשה לו לתפקיד הנחוץ כמו כפפה ליד.

ועכשיו נעבור לרכב...

עד לפני שנה וקצת התחרה צוות ניר עם הדיפנדר (לנדרובר) הוותיק, שהפליג מדי שנה וחצה את אירופה.
העלויות היו כבדות ובשל כך הוחלט על רכישת רכב שיוחזק בקרואטיה ויבנה עבור התחרות בסדנא מקומית. הרכב אשר כבר הספיק להתחרות כבר ב- 2012 , נחל כשלון גדול.
קישור לסיקור קרואטיה טרופי 2012

הפקת לקחים

צוות ניר הפיק לקחים, החליף את מנועי הכננת הרזרביים ואת האלטרנטור הרזרבי ותפס את הטיסה המיועדת לזאגרב. הכבל של הכננת הקידמית הוחלף לכבל פלאזמה עבה.
שעה שלמה של הכרת הג'יפ, לייתר דיוק - המרצדס (להזכירכם שמיכאל מעולם לא נהג על רכב כזה). כיצד המערכות מופעלות ומתפקדות כולל נעילות הדיפרנציאל ההידראוליות ופיקוד שלושת הכננות.
לצורך המחשה מיכאל (וכל ג'יפאי אחר בארץ) משתמש בכננת אולי שלוש פעמים בשנה - בקרואטיה פותחים כננת בממוצע שלושים פעם ביום!!! יחי ההבדל הקטן.
השעה המדוברת כללה גם את האימון היחיד לו זכה מיכאל לקראת התחרות.
המרצדס עלתה לאחר כבוד לגרר והצוות התלווה אליה לנסיעה למתחם התחרות ליד העיירה סטרו סיילו.
כשהגיע הצוות למחנה וראו איזו קפיצה עשו המתחרים לעומת שנה שעברה, נעלמו החיוך והאופטימיות - מפלצות שנועלות צמיגים בגודל 40 אינצ' ומוגבהות עם סרנים פורטאלים כסטנדרט...... המנועים האימתניים הצוהלים עם 500 כוחות סוס...... ויותר מזה, והסדנאות הצמודות עם כלים וחלקי חילוף שאין אפילו במוסך של היבואן.
(סרן פורטאלי - סרן אשר אינו יוצא ממרכז הגלגל, אלא מנקודה גבוהה יותר ומשפר באופן ניכר את מרווח הגחון של הרכב, ע.א).

פרולוג

הגענו בבוקר לפרולוג וזינקנו ברביעייה השנייה.
לאחר כעשרה מטרים כשלה משאבת הדלק והרכב נדם. צוות ניר ניסה לחבר את משאבת העזר אך לשווא! לא הייתה ברירה אלא לגרור את הרכב למחנה ולפרוש מהפרולוג - דברשהוריד את צוות ניר לזנק מהמקום ה39 (במקום האחרון) ביום המרוץ הראשון.
הצוות מיהר לרכוש ולהתקין משאבה חדשה ולהתייצב בזמן לזינוק.
מיכאל מספר כי ''המקצה הראשון התאפיין במעברי בוץ קשים ארוכים ועמוקים ולקינוח צליחת גדות נחלים כמתאבן, עבודת הכננת המרובה גרמה למנוע אחד משניים בכננות הגיגלפין לגווע ונאלצנו להיעזר בכננת האמצעית. כמו כן מוט ההגה נחבל מגזע עץ גדוע, ונאלצנו לפרקו ולתקנו בשטח''.

היום השני הוא יום הטרופי

היום השני לתחרות הוא יום גיבוש למתחרים בו מחלקים אותם לקבוצות של חמישה רכבים ובו יש לבצע שתי משימות משותפות ומשימה אחת אישית כאשר שיכלול כל הזמנים יוצר את הזמן הסופי הנחשב למתחרים.
מיכאל סיפר לנו בסוף היום ''עשינו תוצאה טובה במשימות בגלל תושייתו של אלי שלקח על עצמו את הנהגת וניהול הצוותים, ובכך שפיקד נכון וחכם הביא ליכולות גבוהות של כל החמישה ולאי בזבוז זמן כתוצאה מבלבול''.

מתקדמים הלאה...

התוצאה הטובה של יום הטרופי קידמה את צוות ניר מהמקום ה-39 למקום ה-24 - זריקת עידוד משמעותית לצוות.
מעודדים מההישג זינק הצוות כבר באותו היום למקצה לילה בתקווה לשפר עוד את מיקומו בדירוג.
''המכשולים היו רעים אבל היינו נחושים ונתנו יותר ממאה אחוז, עקפנו רכב ועוד רכב ועוד רכב ועוד שניים. חלפנו על שלושה ששברו את הסרנים והגענו במקום האחד עשרה למרשל אחד לפני סוף המקצה, בעודנו שמחים מאוד ומעודדים מההישג להפתעתנו ראינו ארבע מאות מטר מהסיום את צוות הסיוע. בדיעבד התברר שנכנס למסלול בטעות וגרם לפסילתנו במקצה הלילה. מפח הנפש היה גדול מאחר וראינו כבר את סוף המקצה וידענו שהתקדמנו מאוד בדירוג. לקחנו עשר דקות כל אחד עם עצמו והבנו שצריך להמשיך ולהילחם. הלכנו לישון עייפים ומאוכזבים אך עם מבט קדימה ונחישות''.

יום ההקפות

בבוקר יום ההקפות, שנחשב לאכזרי וגומר מנועים, מוזנקים חמש עשרה רכבים ביחד ומתחרים במסלול עם מכשולי בוץ עליות חדות ירידות מסוכנות וכו' .
ביום זה צריך להקיף את המסלול ארבע פעמים והזמן שנמדד הוא שיקבע את סדר ההזנקה ביום שלמחרת.
גשם שוטף ירד ועשה את המסלול חלק במיוחד.
מיכאל מספר כי ''את הסיבוב הראשון עשינו טוב אף שהתגברנו על התהפכות קלה ולחימה מול צוותים נוספים על אותו מכשול. הדהימה אותי העובדה שאלי, עלם בן 62, גבר על בני 35-48 יוצאי הספיישל פורסס של מדינות אירופה בכושר הגופני. מסקנה שהגעתי אליה כאשר נוכחתי שאנו משיגים פעם אחר פעם צוותים שהגיעו איתנו יחד לאותו מכשול שצריך לרוץ ולרתום. בסיבוב השני לרוע מזלנו החלקנו בירידה מסוכנת לתוך עץ ושברנו את מוט ההגה. תיקננו במקום ורצינו להמשיך אך המרשל לא איפשר זאת. רבים לא סיימו את היום הגדוש והמהיר הזה ואף היו כארבעה שפרשו מהמרוץ עקב שבר גדול מדי שלא איפשר תיקון'.

הגשם לא פוסק...

''למחרת זינקנו למקצה הרביעי תחת גשם שלא פוסק וצלחנו את המכשולים במאמץ רב אך עם הצלחה לא מבוטלת.
ירדנו ירידה מאוד מסוכנת עם כננת אחורית כאשר הרכב החליק בטרם היה מאובטח, דבר שגרם לשבירת הכננת האחורית ובנס לא נגרם אסון כי התוף של הכבל החזיק את הרכב תלוי באוויר. הגענו למחנה בערב לגלות שיש עוד כחמישה מפלצות על גרר בדרך חזרה הביתה''.

המקצה החמישי

למקצה החמישי זינקנו מהמקום ה-19 - יום ארוך שכלל לא פחות משבע עשרה מעברי מים בגובה של מטר וחצי ומעלה. טיפוס גדות חרושות כקינוח וגולת הכותרת טיפוס מתוך נקיק צר ובוצי, לגבעה בגובה של כשמונה עשרה מטר קיר בזוית מטורפת בין שני עצים באלכסון.
מיכאל סיפר כי חש כמטוטלת בשעון אורלוגין כאשר נע מצד לצד תלוי על כבל הפלזמה וחש איך הגלגלים לא אוחזים בכלל בגלל הזוית.
''היה קטע שהרכב יצא בחציו מהנתיב והיה תלוי באוויר. צעקת אנחה רמה נשמעה כאשר הרכב הגיע לראש ההר. מעודדים המשכנו והגענו בערב למחנה כדי לראות שוב רשימת פורשים שגורמת לנו לזקוף קומה מאחר ואנו נחותים מהם הן ברכב והן באמצעים הטכניים והכלכליים''.
כאן אולי המקום להבין כמה חשיבות יש לספונסר שיכול היה לקדם את צוות קדימה - אילו רק היה לרשותנו כסף לשדרוג הרכב והציוד.
מאחר ואלי משקיע מכספו שלו ואופיו הביישני והצנוע לא מאפשרים לו ''לבקש עזרה'' יש מגבלה לא קטנה בתקציב. צוות ניר שולח מכאן קריאה אתגרית לספונסר שמוכן להרים את הכפפה, ולזכות לחשיפה וגאווה ברמה הארצית והבינלאומית.

המקצה השישי והשביעי

למקצה השישי זינק צוות ניר מהמקום ה-17 ''נלחמו כאריות. הגענו חזרה בלילה רטובים מהגשם אך עם הרגשה טובה שהתקדמנו''.
למקצה השביעי זינק הצוות כבר מהמקום ה-13 ''נענו כמי שמורגל כבר לתנאים הלא רציונאלים בשטח. חציית הנחלים צליחת הביצות טיפוס הקירות ומתיחת הכבל היו כמה בכך מרוב הרגל..... . ביום הזה אימצתי יותר את הרכב והמנוע הגיע לטורים שלא הכיר כאשר צלחנו ביצה אחר ביצה ללא עזרת הכננת, המרצדס הכבדה והגמלונית עפה לעיתים אפילו על שתי גלגלים גם בשיפועי הצד. כשהגענו עייפים אך מרוצים למחנה גילינו לתדהמתנו שהיום הקשה והארוך גבה קורבנות גדולים וחשובים''.

ומסביב מתחרים הטובים ביותר

ג'ים מרסדן מגיגלפין שהיה מסומן כטוען לכתר פרש ואליו נוספו פריץ הענק עם המפלצת הכתומה.
צוות הבנות ההולנדיות גמר מנוע ופרש, הטויוטאמוג הירוק שבר את הסרן ופרש חברינו היווניים גמרו מנוע ופרשו, וכן עוד ארבעה שנראו כענקים לידנו.
המשימה העיקרית כתוצאה מקריאת המפה הייתה מה שמיכאל הגדיר כהישג אדיר טרם הנסיעה ''לסיים את המירוץ'' ולא הציפייה של אלי ''לסיים בעשירייה השנייה''.

היום השמיני לתחרות

ליום השמיני זינקו רק 13 כלים מקטגוריית הטרופי הקשה יותר וצוות ניר ביניהם.
מיכאל מוסיף לספר : ''לא הרבה מנקודת הזינוק חלפנו על פני צוות בריטי ששבר את הרכב ופרש. כשני ק''מ אח''כ הגענו לצוות ההולנדי הוורוד, חברים של אלי משנים קודמות. כששאלנו לפשר עצירתם הגיבו כי הכבל שלהם נקרע ואין טעם להמשיך. אלי בישראליות הלא נגמרת שלו בלי לחשוב יותר מידי שלף את הכבל של הכננת האחורית שלנו, ואיפשר להם לעקוף אותנו במקום לפרוש.... בהמשך חלפנו על פני סיקס שבלע יותר מידי מים ונאלץ לפרוש, כשחצינו נחל עמוק במיוחד הבחננו בדיפנדר תקוע על אחת מגדותיו.
אלי בתושייתו ונשמתו של ג'יפאי אמיתי שלא משאיר פצועים בשטח כיוון אותי מיד לחלצם, לאחר חילוץ ארוך וקשה התברר שאלו הם המתחרים שלנו הסלובקים ששברו נעילה קידמית וכננת קידמית מה שלא יתן להם להתקדם יותר מידי.
אלי לא היסס ואמר לי שנגמרה התחרות מצידנו ואנו לוקחים איתנו את הסלובקים עד לסיום המקצה שהוא האחרון במירוץ. גררנו משכנו וחיכינו לחברינו הסלובקים לאורך כעשרים ק''מ בשטח המיוער וזרוע הנחלים במשך כארבע שעות.
הגענו למארשל האחרון ביחד צוהלים משמחה ויודעים שהבאנו הישג אדיר ע''י עצם סיום המירוץ ותוך כדי ביטוי הישראליות הטובה והחמה והושטת הכתף והיד לעזרת חברינו.
אולי משום כך הרגשתי שאלי מוערך כל כך באירופה אפילו יותר משהוא מוערך בארץ, ראיתי בעיני המארשלים והמתמודדים האחרים כיצד שמחו כשראו אותנו מגיעים ומזנקים כל יום מחדש''.

סיכום - קרואטיה טרופי 2013

לסיכום - התחרות הייתה לאלי שחר ומיכאל חן חוויה נדירה ואמוציונאלית מאוד.
המקום הריאלי של הצוות (להערכת הצוות - ע.א.) היה צריך להיות באזור המקום 12-13 ולא במקום ה-21 שבו זכה בסיום התחרות. הפסילה במקצה הלילה וחוסר המזל בפרולוג דירדר את צוות ניר מטה בדירוג הכללי.
הצוות דורג במקום ה-21 המשוכלל מתוצאות כל הימים כולל הפסילה - מקום שהוא מכובד מאוד לאור העובדה שהצוות היה נחות באמצעים וברכב לעומת שאר המתחרים.
לצורך המחשה רואה עצמו צוות ניר כאילו התחרה במירוץ עם כסא גלגלים לעומת המפלצות ששאגו לפניו.

תודות וברכות

צוות ניר מודה לאנשי הסיוע - ראובן ברדה, צחי מדהלה ודודי טל, על העזרה והתמיכה בכל רגע נתון ועל שאפשרו את יציאתם לכל המקצים. מיכאל מבקש להודות לאלי שחר שהיה אמיץ והגיש לו הזדמנות ''לחוות חוויה של פעם בחיים''. הצוות שולח תודות לספונסרים שהרימו את הכפפה ועזרו מאוד בהתרעה קצרה, ל: נענע מערכות גז לרכב, ל: אלרז מכונות ניקוי מתקדמות ולקבלן חסן אבו ג'עפר. צוות ניר מוסר תודה רבה - ''ההישג הזה הוא גם שלכם אתם שותפים בהצלחתנו תודה מקרב לב''. לבלוג של נטי לוי מימי התחרות - קרואטיה 2013 לכל הקישורים להיסטוריה הישראלית בראלי עבירות קרואטיה טרופי
קישור לאתר של נטי לוי - www.natilevi.com